אנשים חושבים שהם יכולים על ידי התנהגות חזקה לתקן את השני. אנחנו יכולים לתקן כל דבר איך שנרצה על ידי השפעת הסביבה.
אורן: העיקרון השלישי הוא להכיר את הטבע שלנו, את הדחפים שלנו וללמוד לשלוט בהם. יש עוד עיקרון?
כן. שלא חשוב לי מהו הטבע שלי, שלך, שלה, אנחנו יכולים לתקן כל דבר איך שנרצה על ידי השפעת הסביבה. אם נניח אני שתלטן, כזה שכולם צריכים להיות ליד העקב שלי ולא מילימטר גבוה או הצידה. אני מרגיש שאני צריך להחזיק את כולם סגורים בפנים בתוך האגרוף שלי , שאף אחד לא ירים ראש, ואני מרגיש שאני לא מסוגל לעשות עם זה שום דבר, אני צריך לדעת שניתן לתקן אפילו את התכונה הזאת ואת כל יתר התכונות, חוץ מהבסיסיות .
זאת אומרת, לא את האגו עצמו, אלא את השימוש הנכון בו, אני יכול לעשות על ידי הסביבה. סביבה שנותנת לי דוגמה, סביבה שלוחצת ומחייבת אותי בזה, סביבה שמחכה שאני אעשה זאת, סביבה שיחד איתי עושה זאת.
כשאני כך עובד עם הסביבה, אני יכול לעשות מעצמי יצור אחר לגמרי. ואם אנחנו רוצים כבר לדבר על השינויים הגדולים שבאדם, לא רק חיוך קטן, או רוגע בבית, אז אנחנו כבר מגיעים לאמצעי שזאת הסביבה.
אורית: ואם אנחנו רוצים לעשות את זה בתוך הבית, בזוגיות, למשל?
גם בתוך הבית.
אורית: איך נעשה את זה בזוגיות?
"מיעוט הרבים שניים". זה מספיק לנו, אנחנו יכולים לעשות זאת.
אורית: אם אני שתלטנית, ובמודעות שלי אני רוצה לנסות ולתקן את זה, איך אני עושה את זה?
תקבלי דוגמה מבן זוגך.
אורית: הוא פוחד ממני כי אני שתלטנית.
שיראה לך עד כמה הוא פוחד.
אורית: אני יודעת שהוא פוחד.
שיראה לך את זה.
ניצה: שידבר, שישתף אותה?
אורית: שיעשה תנועות של התגוננות?
את שתלטנית, ואם הוא יראה לך שהוא מפחד ממך, את תפסיקי להיות שתלטנית.
ניצה: מה הוא צריך לעשות כדי שהיא תבין עד כמה הוא מפחד?
הוא צריך להראות זאת. "אני מפחד ממך". זה נעים לך?
אורית: ממש להראות שהוא מפחד?
כן. זה באמת. נעים לך? טוב לך?
אורית: בסדר
למה בסדר? האגו שלך לא יסבול זאת. למה? את רוצה להיות שתלטנית על החזק. ואם הוא מראה את עצמו חלש ומפוחד, כבר אין על מי לשלוט, את כבר לא יכולה למלא את הרצון שלך בשליטה. הוא מבטל לך את היכולת לשלוט. זה הפוך ממה שאנשים חושבים. הם חושבים שהם יכולים על ידי התנהגות חזקה לתקן את השני, וזה לא נכון. למשל המכוניות הראשונות נבנו עם גלגלים מעץ, כמו עגלות. ואז ראו שכך אי אפשר לנסוע. קודם כל, רעש וקפיצות כל הזמן, כך שלשבת במכונית כזאת על אותם הכבישים היה בלתי אפשרי. ודבר שני, הגלגלים נשברו מכל פגיעה, מכל אבן. עד שהבינו שצריכים לעשות אותם דווקא מחומר רך, כי הגלגלים הרכים האלה עומדים בכל לחץ ובכל מכשול.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
הסביבה היא כל דבר מחוצה לי. כל דבר באגו שלי שאני מרגיש כלא שייך לי
ניצה: אני רוצה לחזור למקד את הסעיף שדיברנו עליו. דיברנו על נושא של וויתור, חיוך, על הכרת הדחפים והשליטה בהם, והנושא הרביעי הסביבה, אמרת שלא חשוב מה הטבע שלי, תמיד נוכל לתקן אותו על ידי השפעת הסביבה.
הסביבה זאת הדוגמה של השני.
ניצה: הרבה פעמים תופסים סביבה כמשהו חיצוני. האם הסביבה היא בעצם בתוך הבית?
הסביבה היא כל דבר מחוצה לי. כל דבר באגו שלי שאני מרגיש כלא שייך לי. וברגע שהוא מצטרף אלי, הוא שובר לי את הגבול, הוא כבר לא חיצוני, הוא נכנס בתוכי. כמו תינוק, כמו ילד קטן, ואני כבר לא יכול להראות כלפיו את השריר שלי, את האגרוף.
ניצה: אם אני אתחיל להבין שהסביבה היא הקשר שלי, הבית שלי, אז איך אני בונה סביבה, איך כל אחד מאיתנו בונה לעצמו סביבה בתוך הבית, כזאת שתוכל באמת לארגן, לסדר, ולתקן את כולם בתוכה?
יש שני דברים קשים, בעל הסולם נותן לכך דוגמה, כמו אגוזים שנמצאים בשק, שהם מתחככים אחד בשני, ולא יכולים להתחבר. צריכים להיות רכים כדי להיכנס זה לזה. זוגיות זה נקרא כשנכנסים לפחות במשהו זה בזה. כמו שיש זיווג גשמי, של גוף בגוף יש גם זיווג הפנימי, של רצון ברצון. כל אחד הוא גם זכר, וגם נקבה, שנינו בצורה הדדית נכללים זה בזה.
באותה רכות כמו שעשינו עם הגלגלים,במקום גלגל מעץ גלגל מגומי, כך אנחנו צריכים כל אחד לעשות מעצמי כלפי השני.
אורית: יכול להיות שאתה מנסה להגיד שמול נוקשות, מול משהו קשה, מול אופי קשה, מול התנהגות קשה, אנחנו צריכים לעשות כמעט את ההפך. להיות רך מול נוקשות?
להפוך את העץ לגומי.
אורית: מול קשה להפוך לרך?
כן. כל אחד כלפי השני. כי ההתכללות אומרת שאני מפנה בי מקום בשבילך, ואת מפנה בך מקום בשבילי. זה נקרא התכללות.
ניצה: מה יכול לגרום לאדם לרצות לרכוש את הגמישות, הרכות הזאת. מאיפה אני אביא את הכוח הפנימי, את המניעים שלי?
צריך להיות לכך חיזוק חברתי יותר רחב. יכול להיות במשפחה הגדולה, שיחות, תכניות, סדרות בטלוויזיה, צריכה להיות בזה רוח חברתית, אחרת לא יהיה חומר דלק לעשות זאת.
אורן: הם יכולים לעזור אחד לשני?
יכולים, אבל זה לא מספיק. צריכה להיות כאן תמיכה חברתית.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
| שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
דברתם על מטריה, המטריה הזאת חייבת להיות דעת הסביבה.
ניצה: האם יש עקרונות נוספים חוץ מהארבעה שנתת לנו?
עיקרון נוסף שיוצא מהשיחה הוא שאנחנו צריכים לבנות חברה, סביבה, יותר רחבה מזאת שבה אנחנו נמצאים. שהיא תהיה מעלינו. דברתם על מטריה, המטריה הזאת חייבת להיות דעת הסביבה.
אורן: אבל הפרויקט הוא של הפרט.
אם אני פרט, כלפי זה יכול להיות בן הזוג. אם אנחנו יחד, כלפינו צריכה להיות סביבה של הקרובים שלנו. אם אנחנו איתם, אז כלפינו זה יכול להיות המכרים שלנו, קולגות בעבודה. אם הלאה זאת יכולה להיות העיירה הקטנה שלנו.
אורן: שכונה, ישוב. אבל זה הגבול שלנו. בפרויקט הזה אנחנו רוצים לדבר על הפרט.
יכול להיות כשאני רואה טלוויזיה, אני רואה את זה עם כל המדינה. או בכלל זאת תכנית בינלאומית.
אורן: כן, אבל זה לא בכוחי ליצור תכנית טלוויזיה לכל המדינה.
בסדר, אבל אני אומר שזה לא חשוב. האדם צריך את דעת הסביבה בגובה. גם אם המידע הוא לכל העולם, הוא לא מרגיש אותו. הוא צריך להרגיש אותו קרוב, כמדרגה הבאה, חיצונית לזו שהוא נמצא. המעגל הוא קצת יותר חיצוני, אבל זו חובה שיהיה.
אורן: מה יהיה בו?
תמיכה במה שהוא עושה.
אורן: תמיכה מהמעגל שהוא כמו איקס פלוס אחד לגבַּי, שהוא קצת יותר רחב ממני.
כן, לפי מה שאני עושה, הם גם בזה. הם גם עושים, הם גם מצפים ממני. אנחנו תומכים זה בזה, יש לנו אותו הנושא, אותו האינטרס. לא לבד אני עושה מאמצים בבית, אלא יש כאן ממש איזו תמיכה, הקרנה, התחייבות, מהמעגל החיצוני.
יוצא שאני יחד עם גברתי נעשים כלפיהם, כשותפים איתם. כי אנחנו בשיתוף בינינו, כשבונים יחידה אחת, נמצאים כלפיהם כשותפים, הם ואנחנו. קודם אני והיא, עכשיו אנחנו והם. אחר כך כשנסגור את המעגל הזה, אז יהיה מעגל עוד יותר חיצוני.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
האדם הוא חיה חברתית - אנחנו צריכים לבנות חברה, שבה כל אחד ואחד יחייך לאחר
אורית: אם כך, האם אנחנו צריכים ללכת לכנסת ישראל, לשבת ולהתחיל לעשות את השינוי שם, כדי שהם ישפיעו עלינו?
בשביל מה? כנסת ישראל לא יכולה להיות דוגמה בשבילנו.
אורית: ללכת למעגל הכי גבוה.
זה המעגל הכי נמוך.
אורית: שם נמצא השינוי.
אני לא מתייחס לממשלה, כי בחברה האגואיסטית, זה שמגיע למקום היותר גבוה הוא זה שיותר אגואיסט. בשביל מה ללכת לשם? "מלמעלה", זאת לא הממשלה. מלמעלה, הכוונה היא המעגל היותר חיצוני, שהוא גם מבין מה צריך לעשות לעצמו ולאחרים שנמצאים בו כמשפחות רבות יחד, ונמצאות בסוג כזה של טיפול הדדי.
אם אני עם אשתי ועם המשפחה שלי נקודה אחת, יחידה אחת, רוצים להסתדר כאן כאחד. ואת עם המשפחה שלך יחידה אחת, רוצים להסתדר שם כאחד, אז אנחנו צריכים להיות זה מול זה כמו ועוד ועוד משפחות כאלה. אנחנו צריכים לבנות חברה, שבה כל אחד ואחד יחייך לאחר, כל אחד ואחד ייתן דוגמה לאחר.
אם יש מספר משפחות כאלה, אז כל המשפחות כלפי כל אחת, יכולות להיות כדוגמה, ככוח המחייב. איך אנשים הולכים לרזות? הם הולכים לשמוע שטיפת מוח, שזה הלימוד עצמו, וחוץ מזה מסתכלים זה על זה. כל אחד בא עם דוגמא ומספר, "איך רזיתי היום? השבוע לא אכלתי לחם, לא שתיתי קולה". ואז אני "נדלק" מזה.
סביבה חייבת להיות בכל מקום. אנחנו מדברים על תיקון התכונות של האדם. האדם הוא חיה חברתית, ולא יעזור אחרת. הילד הקטן לא יכול לבנות לעצמו בית ספר. אנחנו צריכים לארגן את זה בצורה שהאנשים המבינים עושים זאת, כמו שמורה בבית ספר מארגן את בית הספר.
אורית: זה לא תהליך שהאדם מתחיל לבד לעשות את השינוי, זה הולך בד בבד. גם האדם עושה את השינוי עם הכי קרוב לו, אבל עושים גם עוד אנשים.
יכול להיות שאנחנו נוכל להוציא להם את תורת התיקון. תורה כזאת שהם יוכלו לארגן אותה לעצמם, שמתוכה הם ילמדו ויארגנו את הסביבה הזאת לעצמם. לפי דוגמת החברה שלנו, אצלנו גם יש ספר, תקנון, שלפיו אנחנו קוראים ומסדרים את החברה שלנו לצורך שלנו, וכך מתקדמים בלחץ ובדוגמה של החברה כלפי כל אחד.
אורית: אז בהכרח יש לנו גם שפה משותפת. אנחנו צריכים לדעת שכאשר אנחנו מדברים על משהו אחד, זה בדיוק אותו הדבר אצלך ואצלו ואצלה ואצלי, שום דבר לא משתנה.
יפה, עכשיו את מגלה בשביל מה בכלל אנחנו כאלה רעים. כדי למצוא שפה משותפת. כי האגו שלנו בעצם הוא עזר כנגדו, והוא דוחף אותנו להכיר זה את זה. כי אם לא כן אנחנו נישאר "אוכלים את עצמנו."
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
"איש ואישה וחברה ביניהם" חייב להיות דחף, לחץ חברתי, שמירה חברתית.
ניצה: נכון, להתמיד בזה כל הזמן.
וכאן אנחנו באים לעיקרון מאוד מיוחד.זאת אומרת שבלי "הכוח השלישי" זוג לא מסוגל להיות יחד. למה פעם הכניסו את כל העניין הזה של הדת לכל הדברים האלה למען הצלחת הזוגיות? זה בא כדי לחזק את הזוגיות. כי אנשים לא היו צריכים כל כך להתחתן וכבר היו יכולים להיפרד, אז לכן בא העניין הזה של הדת. יש עניין של "איש ואישה שכינה ביניהם", זו כבר זוגיות רוחנית. כאן אנחנו מדברים על "איש ואישה וחברה ביניהם" חייב להיות דחף, לחץ חברתי, שמירה חברתית.
ולא יעזור לנו, אנחנו לא נוכל להתמיד בזה. אנחנו חיים תחת הדחפים האגואיסטיים המתחדשים כל הזמן והאגו עובד עלינו כל הזמן באיכויות יותר ויותר גבוהות. רק לחץ חברתי, בלי זה לא נוכל לעשות שום דבר. אני חושב שהפסיכולוגים לקחו את הזוגיות הזאת ואיכשהו הם מדברים ויש להם מלא ספרות כזאת ותורה שלמה רק שהיא לא מתקיימת בגלל שאין להם את "הכוח השלישי". הם לא יודעים איך להשתמש בה, הם בכלל לא מבינים את העיקרון הזה.
וזו באמת בעיה. וגם אצלנו זו בעיה. ואם אנחנו נעשה את זה רק בזוגות, בהתחלה זה אפשרי, כמה טיפולים, כמה דברים, אבל אחר כך אנחנו חייבים לארגן את הדברים בתמיכה יותר חיצונית. כמו שבדתות, בדעת החברה כדי להשיג אלוקות, אבל משהו חיצוני חייב להיות. הרבה זוגות עושים זאת מחוסר ברירה כדי לגדל ילדים. זה גם במשהו נמצא כלפיהם כ"השלישי המחייב".
אורן: זה דווקא טוב. הדברים הטבעיים זה טוב, לא לבנות על תהליכים גדולים, זה לא טוב לנו עכשיו.
אני לא מדבר על תהליכים גדולים, זה יכול להיות דעת החברה אפילו במקום העבודה שיודעים שאני מתגרש או שיודעים עלי שאני משהו.
אורן: כן, אבל היום זה סטנדרט. בגבעתיים לילדים יש שני בתים, זה סטנדרט, זה לא חריג. אז אתה לא יכול להגיד עד שיהיה שינוי גדול אני אתחיל בקטן.
אורית: אמרת שלא נחזיק מעמד אם לא נהיה תחת לחץ חברתי. האם הלחץ החברתי זה לא משהו שגדֵל, שמתפתח, שמשתנה? הלחץ החברתי אחרי שהגענו לאיזשהו סטטוס שכולנו אותו דבר, אותה שפה, עושים אותו הדבר.
אין דבר כזה, החברה הזו כוללת את כולם. ואיך שגם האגו שלנו כל הזמן מתפתח ומתעגל, על זה עוד לא דיברנו, שהוא נעשה אינטגרלי, אז בהתאם לזה אנחנו צריכים לעשות גם בחברה שלנו שינויים וגם בעצמנו שינויים.
אורית: אז הלחץ חברתי הזה שהחברה לוחצת אותנו להתנהג בצורה מסוימת או לתפקד בצורה מסוימת.
הוא גם ישתנה. וכל הזמן הוא ישתנה באיכות במיוחד. הוא ידרוש מהזוגות חיבור יותר ויותר איכותי.
אורן: אמרנו שמתיישבים לעשות ביניהם שולחן עגול בבית והם מתחילים לצייר את התמונה החלומית.
כן.
חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה |
| להשאיר תגובה | |