המשבר שלנו הוא במיוחד לקראת צורך לאדם החדש
אורן: שלום לכם וברוכים הבאים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים". אנחנו כאן באולפן עם הרב לייטמן וצוות של מומחיות, אורית דולב, מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכולוגית, וניצה מזוז, מנחת סדנאות לאימון אישי.
שלום לכולם.
אורן: אתם מצטרפים אלינו לסדרה של שיחות שבה אנחנו מנסים לברר איך אפשר לספק כלים מעשיים והדרכה ברורה לכל אדם באשר הוא, כך שהוא יוכל לשפר את החיים שלו. החיים של כל אחד מאיתנו בנויים בעצם ממערכות יחסים, מהקשרים שלנו עם האנשים הסובבים אותנו. זה מתחיל בבית עם בן או בת הזוג, בהמשך ניגע גם בילדים ובתא המשפחתי כולו. נתרחב למקום העבודה, השכנים שלנו, מכרים, חברים, כל האנשים המקיפים אותנו.
אנחנו מנסים לעזור, ודנים איך אפשר לשפר את הקשרים בין האנשים. אנחנו סוברים שקשר לא טוב בין האנשים הוא שורש כל הרע בעולם שלנו, וכל אחד מרגיש את זה גם ביום יום שלו. ולכן, אנחנו רוצים לעזור לכולנו לעשות את הקשרים טובים יותר. כשבשלב הזה בסדרת השיחות אנחנו נמצאים בקשר בין בני זוג. ניצה, על מה נדבר היום בקשר הזוגי?
ניצה: היום אנחנו רוצים להתמקד בנושא של תקשורת בין אישית, כי אנחנו מבינים שהנושא של תקשורת בין אישית הוא בעצם הכלי שעוזר לאנשים להתחבר נכון וטוב ביניהם. הרבה פעמים אנחנו שומעים שאנשים שמרגישים שאין להם תקשורת טובה יגידו על עצמם, "אין לנו חיבור טוב בינינו, אני לא מתחברת אליו, לא מרגישה אותו".
זאת אומרת, הם עושים קשר בין המונח "חיבור" למונח "תקשורת בין אישית". וגם אני שמעתי אותך בפגישות הקודמות מדבר על איזה כוח שמחבר בין האנשים. אז קודם כל הייתי רוצה לפתוח קצת יותר את המונח הזה של הכוח המחבר בין האנשים, מה זה?
אנחנו כאן נמצאים באיזו בעיה כולנו יחד. מצד אחד, אתם מציגים לי בעיות של העולם המודרני, אני אמרתי מראש שאי אפשר לפתור אותן אלא על ידי חינוך. ואתם כל הזמן אומרים "לא, לא חינוך. אנחנו צריכים עצות איך אנחנו נטפל באנשים, שיבואו אלינו אנחנו ניתן להם איזו עצה והם ילכו ויבצעו", ולצורה כזאת של טיפול אין לי עצות. אני לא חושב שיהיו בכלל, לא לי ולא לעולם. כי המשבר שלנו הוא משבר מיוחד כזה שאפשר לפתור אותו רק על ידי האדם החדש, רק על ידי משפחה חדשה, זוג חדש, ולא על ידי עצה קטנה שהמטפל נותן להם והם הולכים וטוב להם. אנחנו לא יכולים למכור איזה פתרון מהיר ולהצליח.
ולכן אני נמצא כאן כבר כמה פעמים שאנחנו נפגשים אתכם באיזו בעיית תסכול, שרוצים ממני משהו שלא קיים. לא קיים. המשבר שלנו הוא במיוחד לקראת צורך לאדם החדש. אנחנו חיים ומתפתחים על ידי האגו שלנו, ועד שהגענו לשלב האחרון של ההתפתחות הטכנולוגית החדשה שהיא מוציאה את האדם מהמקום הרגיל שלו. הביאו איכרים מהכפרים לעיר, שברו להם את הקשר עם האדמה, עם המשפחה. המשפחה תלויה עכשיו בעבודה ובכל מיני דברים, היא כבר לא סגורה בתוך עצמה, אלא הגבר והאישה יוצאים לעבוד, זה אף פעם לא היה כך.
זאת אומרת, התחילו לשבור את המשפחה כבר לפני מאתיים שנה, כשהתחילה המהפכה הטכנולוגית ואז התחילו עליות וירידות גם בכלכלה. כשקודם התחיל מזה שהמציאו את מכונת הקיטור, אחר כך את מכונת הדלק, עד שהגל החדש הזה, החמישי, שאנחנו נמצאים בו, זה גל של טכנולוגיה, אינטרנט, מחשבים וכן הלאה, וגם זה נגמר לפני עשר שנים בערך, בסביבות שנת אלפיים.
ואנחנו נמצאים היום ממש במצב לא ידוע. צריכה להיות מין התעוררות גדולה, איזה גילוי חדש בטכניקה, בטכנולוגיה, במשהו, איך אנחנו הולכים ומרוויחים הלאה. האגו מחפש משהו חדש אבל אין חדש ולא יהיה, אני לא חושב שיהיה. ומה שכן, אנחנו במשך כל הגלים האלה של הטכנולוגיה והכלכלה, כשהכל התפתח, הגענו לשבירת המשפחה. כי בעצם לקחנו את המשפחה הטבעית שהייתה כולה סביב האדמה, סביב איזו תעשייה קטנה, שכל אחד היה עובד. כל מיני מקצועות כמו, נפח, פחח, סנדלר, חייט וכן הלאה, ואנחנו קרענו אותם ממש מהמקום שהם היו, והיו לכן קשורים. אנשים היו עובדים בבית הרבה או זוג היה עובד באדמה יחד בכלל, ואנחנו הוצאנו אותם מכל המקומות האלה, שברנו את השורשים המשותפים שחייבים להיות למשפחה ובסופו של דבר שברנו את המשפחה.
זה נגרם על ידי האגו שלנו וההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית. וגם על ידי האגו שלנו שכל אחד גדל, וגם באותה המשפחה שכבר הייתה איכשהו קיימת בתחילת המאה העשרים, גם בתוך שלושים ארבעים שנה זה התחיל להישבר ומאמצע המאה העשרים והלאה אנחנו רואים שזה כבר התחיל להתפורר, כי כאן האגו גמר את כל העבודה הזאת. עכשיו, מה שקורה לפי דעתי, שאנחנו עומדים מול חידוש, חידוש חדש, מיוחד, שכל הדברים האלה מביאים אותנו ומחייבים אותנו לשנות את האדם. ואחרת המשפחה לא תקום ודור חדש טוב לא יקום.
וגם אנחנו רואים שאפילו בכלכלה, בטכנולוגיה, בכל הדברים, אנחנו מרגישים שיש חוסר קשר, וחוסר הקשר הזה הוא בעצם הבעיה. גם במשפחה, גם בחברה האנושית, גם בתעשייה, במסחר, בכל דבר, ובכלל סביב כדור הארץ בין כל בני האדם. אם אנחנו לא נמצא פתרון איך לסדר את הקשר הזה, אנחנו לא נצא מהמשבר הזה, מהגל הזה שהולך למטה יותר ויותר. לא יהיה לנו חידושים בטכניקה, בטכנולוגיה, בכלכלה, במשהו, שאנחנו פתאום יכולים להמציא, כמו מחשבים, כמו אינטרנט, ועל זה לחדש את התעשייה והמסחר ואז לכולם תהיה עבודה, תעסוקה, ואז לא חשוב איזו משפחה.
אנחנו כולנו נמצאים מול בעיה אחת שזה חוסר קשר. זה בשוק המשותף, זה בכלל בשווקים, בכל דבר. ולכן, כשאתם רוצים ממני איזה פתרון אינסטנט, עצה כזאת פה או אחרת, למשפחה כזאת, למשפחה כזאת, לכל מיני מקרים, אני עומד כאן במצב נואש, אני לא יודע מה להציע ומה להגיד. כי לי יש מה להגיד ויש לי עקרון אחד ורק עצה אחת, ואיתה אני יכול ללכת ובאמת להצליח. אבל זה בתנאי שבאמת יש מקום לטפל באנשים בצורה כמו שאני חושב. כי לא יעזור לנו לתת להם טיפים קטנים כמו שאתם רוצים לשמוע ממני.
ואני מאוד מצטער, אני יכול להמשיך ולדבר ולשמוע ולהתפלפל, ואני גם נראה גס בצורה שאני מדבר, כי אני סך הכל פותח יותר ויותר את המשבר, את הרע שמתגלה בחברה, בין בני זוג ובין כל דבר ורק מצביע על זה שאי אפשר לתקן. שזה טבע של גבר, זה טבע של אישה, וכך זה יהיה ולא יעזור כלום. לָמה? כי בזה אני רוצה להראות שאין ברירה, עם הכלים הרגילים שלנו, עם העצות הקטנות, לא יעזור לנו שום דבר. אלא, כן רוצים? אז זה חייב להיות משהו מהפכני.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש,
ניצה: אני רוצה להבין את המשהו המהפכני הזה. כי אני חושבת שהמטרה שלנו היא באמת להשיג משהו גדול. יכול מאוד להיות שהצטיירה איזו תמונה שאנחנו מביאים מצבים כדי לקבל טיפים, זאת לא המטרה שלנו. הסיבה שהבאנו סיפורים היא כדי בעצם להביא את השטח.
אז אין כאן להביא סיפורים, סליחה שאני כך אומר. אלא אנחנו צריכים פשוט לקחת את כל המקרים שיהיו, גם עם ילדים, גם בין בני זוג, גם בה וגם בו, לא חשוב, במקום העבודה, בכל מיני מקרים ולטפל רק על ידי פיתרון אחד. שאנחנו צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש, רק בזה אנחנו יכולים ללכת ולהצליח אז, ולא יותר.
גם בילד, גם באבא, גם באמא, גם בכל אחד. האנושות כולה צריכה לעבור מין פילטר כזה שהיא נכנסת ממש ככה כולה בו ומנקה את עצמה מכל ההסתכלות הישנה והיחסים הישנים ויוצאת משם בצורה חדשה. בהבנה שאם היא לא תעשה את זה, אז אנחנו בכלל הולכים לקראת תוהו ובוהו. והמשבר לא יגמר וגם במשפחה בפרט ובכל השטחים שאדם עוסק בהם.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
הוא צריך להבין שכל מה שנמצא סביבו, שייך לו, שהעולם קרוב אליו יותר ממה שהוא חושב
אורן: עד כה זה מאוד מעניין.
זה כמו שהוא הולך לטיפול אצל פסיכולוג לשעה שעתיים, רק שכאן אנחנו מדברים על אותה שעה, במשך זמן ממושך, ובנוסף מפני שזה שינוי כללי של האדם, אנחנו צריכים לבנות לו סביבה שתתן לו דוגמא, שתעזור לו להשתנות. סביבה שתעזור לו להבין איפה הוא צודק ואיפה לא, איך הוא צריך לחשוב, איך הוא צריך להתייחס, איך לקבל דבר חדש, ואיך להגיב אליו בצורה חדשה. הוא צריך לשנות את כל כללי התנהגות והתפיסה שלו.
הוא צריך להבין שכל מה שנמצא סביבו, שייך לו, שהעולם קרוב אליו יותר ממה שהוא חושב ולא הפוך, שהעולם לא נגדו, עוין, מקום שהוא צריך להצליח לשלוט עליו. אנחנו צריכים לשנות את הדברים האלה, ובלתי אפשרי לעשות זאת על ידי עצה מילולית. יש כאן הסבר ותרגול, הסבר ודוגמא, וכל הזמן שינוי. כמו עם ילדים, כשאנחנו נותנים להם דוגמאות. אפשר לתת לילד אלף הרצאות, שיחות ועצות, וכלום לא יעזור, צריך להראות לו איך אתה עושה, הוא מסתכל עליך, ועושה בדיוק כמוך, מחקה אותך, מילים הוא לא מבין, הוא מסתכל על מה שקורה בין הגדולים, וכך גם הוא רוצה לעשות.
זה הטבע של הקופים, ההרגל, הנטייה הזאת חיה בנו, אנחנו לא יכולים לעשות נגדה כלום. אנחנו צריכים לקחת אותה בחשבון, חינוך הוא רק על ידי דוגמא ולכן אנחנו צריכים סביבה. לכן אדם שבא, הוא נכנס לקבוצה שדומה לו.
אורן: ואם הוא לא בא?
אם הוא לא בא, אז לא. זה כמו היום, או שהוא בא או לא בא לפסיכולוג, או לפסיכיאטר, יכול להיות מצב שבעל הבית יחייב אותו לבוא, כי הוא זקוק בעבודה לאנשים שנמצאים ביניהם ביחסים יותר טובים, הוא מבין שעל ידי כך אפשר להרוויח הרבה יותר, להגיע ליותר תפוקה, או שבן או בת הזוג מחייבים אותו, או שהם באים ביחד.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
אם אני רוצה לבנות עם הזולת קשר יפה וטוב, שיחזיק כמה שיותר זמן, אז רצוי שהזולת גם ילך לקראתי ילך בצורה כזאת, שגם הוא מתעלה מעל עצמו ומתקשר אלי בצורה אובייקטיבית
אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים". איתנו באולפן הרב לייטמן, הפסיכולוגית אורית דולב, מטפלת זוגית ומשפחתית, וניצה מזוז, מנחה סדנאות לאימון אישי. התאספנו כדי לדבר על החיים של כולנו, על הקשרים שיש לנו עם האנשים הסובבים אותנו, ואיך אפשר לעשות את החיים האלה לדבר טוב יותר. ניצה, תכניסי אותנו בבקשה אל הנושא שלנו היום.
ניצה: לפני שאנחנו נכנסים אל הנושא שלנו היום, אולי הסבר קצר על השינוי הקל שאנחנו רוצים לעשות בפורמט שלנו בתכניות, שהדברים יהיו ברורים. קודם כל, אחד העקרונות שאנחנו רוצים להדגיש, שאנחנו מדברים לקהל בדיוק כמו קהל שרוצה לעשות שינוי, קהל שכבר מגיע כי יש לו רצון, רע לו, קשה לו, הוא רוצה לשפר את איכות חייו, והוא מגיע לתהליך, או לאימון או לטיפול.
זאת אומרת, אנחנו לא מתמודדים פה עם מקום של חוסר רצון, אלא עם מקום שיש כבר רצון מאוד ברור וצורך לשינוי, זה עיקרון אחד. עיקרון שני שהבנו שאנחנו רוצות לשלב, הוא להביא גישות מהעולם שלנו, גישות פסיכולוגיות, גישות אימוניות, אולי לראות איך אנחנו ביחד בונים תהליך שישכלל ויצור מהשולחן העגול טכניקה שתעזור לאדם לשפר את התקשורת הבין אישית. אנחנו כבר מבינים שהנושא של התקשורת הוא הנושא המשמעותי ביותר. ואם אנחנו מצליחים לבנות תקשורת טובה בינינו ויוצרים חיבור נכון בינינו, בעצם כל הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן וכל הסצנות שלכאורה הבאנו, אנחנו יכולים ללמוד להסתדר איתן בצורה אחרת. אולי מִחלק אפילו היינו נמנעים מראש, בגלל החיבור והתקשורת הנכונה לא היינו מגיעים בכלל למקום הזה. אני חושבת שכך זו ראיה קצת אחרת.
אז גם אם נביא סיפורי מקרה, זה יהיה רק לשם התופעה, לא לשם משהו נקודתי. אני חוזרת לשאלה של הנושא התקשורת הבין אישית. אנחנו כבר מבינים שזה נושא משמעותי מאוד. אנחנו גם יודעים שבתוך התקשורת הבין אישית יש המון נושאים. אחד הנושאים הכי משמעותיים זה הנושא של הקשבה. הקשבה זה הבסיס להתחלה של תקשורת. ובהקשבה, מההיבטים שאנחנו כבר למדנו ומבינים, אנחנו מבחינים בשלושה מצבים של הקשבה. יש את ההקשבה העצמית, אדם שמקשיב לעצמו, מקשיב למחשבות שלו, לרגשות שלו, לדחפים שלו, כמו שאמרת, מנסה כבר להבין מה יש שם. הקשבה שנייה זו כבר הקשבה לזולת, לצד השני, אני מנסה להבין את הצורך שלו, את הרצון שלו, את המחשבות שלו, אני מנסה גם להקשיב לו ולא רק במילים, גם להרגשה, גם לאינטראקציה, לרוח שיש בינינו. ויש הקשבה שהיא ההקשבה הרחבה ביותר, קוראים לה הקשבה גלובלית, הקשבה מרחבית. זו כבר הקשבה גם בתוך הקשר להרבה מאוד מרכיבים נוספים, האנרגיות שקיימות, הרבה מאוד מרכיבים נוספים. אבל זה נראה לי עוד טיפה רחוק, עוד לא הגענו לשם.
אנחנו רוצים להתמקד עכשיו בנושא של הקשבה וללמוד קצת על המקום הזה של ההקשבה לזולת.
איך אנחנו מבינים שכדי להקשיב למישהו אנחנו צריכים לרכוש איזו תכונה שאנחנו מכנים אותה בשפה המקצועית "אמפטיה". אמפטיה זו הזדהות רגשית. זאת אומרת, אני צריכה בעצם להרגיש את הצד השני, זה לא מספיק רק להקשיב לו במילים, כי מחקרים מראים שרק 10% מהתקשורת היא מילולית, 30% היא באינטונציה, בצליל, ו60% היא בעצם באנרגיה, בכל מה שיש מסביב. זאת אומרת שאדם כדי באמת להיות קשוב לצד השני צריך לפתח את עצמו. אז זו נקודה משמעותית.
למה אנחנו מדברים בעצם על כל העניין הזה? כי אנחנו מבינים כבר מתוך השולחן העגול שהוא מבוסס על הנושא של תקשורת. הוא בעצם מושיב שני צדדים או יותר ורוצה לפתח את הנושא של תקשורת והקשבה. עכשיו אנחנו רוצים להתחיל לפתוח מהצד שלך, מהזווית שלך, בנוסף לכלים שאנחנו כבר יודעים ומכירים, מה החשיבות של הקשבה בתוך הקשר הזוגי? מה המשמעות הפנימית של זה?
המשמעות הפנימית היא פשוטה. שכל אחד מבין שהוא רואה לא את העולם, הוא רואה את עצמו. הוא רואה את עצמו בצורה אמיתית, ולכן מתוך הראיה הזאת נראה לו שהעולם מקולקל.
הוא מבין שהוא צריך להתעלות מעל הקביעה שלו כלפי כל מה שהוא רואה ולהשתדל לבנות קשר, לא חשוב איך נראה לו האדם או תופעה כלשהי. להשתדל להיכנס לקשר הזה בצורה אובייקטיבית בלתי תלותית בטבע שלו בלי דעה קדומה.
זה מה שאנחנו צריכים להראות לבני אדם כמה שהם מרוויחים מכך. אמנם הדחפים הראשונים שלי הם שאני רוצה לכופף את כל העולם, אבל בצורה כזאת אני רואה שאני לא מסוגל בעצם לעשות שום דבר, וזה לא יעזור לי, אלא זו חולשת האגו שלי. החולשה היא שלי שאני לא יכול להתמודד עם האגו שלי ואני צריך לנטרל את עצמי וממש להיות דיין, זאת אומרת, בצורה ניטראלית, ואז בצורה כזאת להתקשר לזולת.
אם אני רוצה לבנות עם הזולת קשר יפה וטוב, שיחזיק כמה שיותר זמן, אז רצוי שהזולת גם ילך לקראתי ילך בצורה כזאת, שגם הוא מתעלה מעל עצמו ומתקשר אלי בצורה אובייקטיבית. וכמה שאנחנו לא נוכל להחזיק אפילו ברמה כזאת שהיא למעלה מהטבע שלנו, אבל כל אחד איכשהו יסלח לשני על כך שלפעמים הוא נופל, לפעמים הוא עולה בחזרה. אנחנו צריכים בכל זאת להביא בני אדם למצב שהם מגיעים לרמה שהם רוכבים מעל הדחפים הטבעיים שלהם, זאת אומרת, למעלה מהאגו שלהם.
אלו דברים קשים מאוד, כי זה כל הטבע שלנו. כאן אנחנו מגיעים לשאלה הראשונה, מה יחייב את האדם? אנחנו צריכים לפתוח לו הוכחות שאם הוא פועל מתוך האגו, זה מזיק לו. אנחנו צריכים להביא לו תומכים שאם הוא יפעל למעלה מהאגו שלו, הוא ירוויח. אנחנו צריכים ללמד אותו איך, שהוא מתייחס בצורה חדשה לבני אדם, הוא מזמין מהם בהתאם תגובה כנגד באותה הרמה ששניהם רוכבים מעל האגו. זאת אומרת, שהם נכנסים לוויתור הדדי, זה אותו דבר כמו להתעלות מעל האגו שלהם, וכן הלאה.
הדברים האלה צריכים לבוא עם הוכחות מאוד חזקות, קבועות, כי אנחנו כל הזמן משתנים, צריך לחשוב, כל יום, איך אנחנו מחדשים. הפסיכולוגים מכירים את הדברים האלה, שחייבים כל הזמן לתת עוד מנה ועוד מנה לכל פציינט שמגיע. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו כל הזמן מחזיקים את האדם על אש קטנה.
זאת אומרת, שהוא כל הזמן מקבל תמיכה להיות קצת למעלה מהאגו שלו, לבטל את עצמו, לוותר לאחרים, לראות את האחרים בצורה כזאת, לבנות לעצמו סביבה שכולם מסכימים לגישה כזאת וגם כולם משתדלים. אז יש לו תמיכה כבר מהסביבה, הוא כבר בודק את עצמו כלפי הסביבה והוא רואה "לא, אני היום קצת כאילו ירדתי לתוך הבטן שלי, אני צריך לעלות קצת", וכן הלאה. הוא כבר יקבל מהסביבה מין ערכים חדשים שזה יחזיק אותו. הוא מקבל מהסביבה דוגמאות חדשות להתנהגות. את כל זה אנחנו צריכים לתת לו בהשפעה תמידית של החינוך החדש.
חיים חדשים – שיחה 30 – 2.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
אנחנו צריכים לתת לזוג דוגמאות מאוד ברורות, שמועילות לשינוי שלהם, דוגמאות מאנשים שהם חשובים בשבילם
ניצה: נניח והיינו מארגנים שולחן עגול כזה לזוג, והיינו מסתכלים איך קודם כל האדם בתוך קשר של שני אנשים מתחיל ליצור את השיח הזה, את השיחה הזאת, מתחיל ליצור את התקשורת הזאת הטובה יותר. זאת אומרת, ממש מתרגל את זה, כמו שאמרת, אני קצת יוצא מעל עצמי, אני מזיז את המחשבות שלי, את הרגשות שלי, שם את כל הביקורת והשיפוט שלי בצד ומנסה להקשיב לצד השני. אנחנו קוראים לזה לא עם האוזניים, אלא עם הלב.
במשך הרבה שנים בילדות ובנערות למדנו את ההתנהגות מהאנשים האחרים. אנחנו רואים את זה טוב אצל ילדים, שהם מסתכלים עלינו ועושים בדיוק כמו שאנחנו עושים. הילד מדביק את כל הסביבה שלו עליו. כאן אנחנו צריכים לתת לזוג דוגמאות מאוד ברורות, שמועילות לשינוי שלהם, דוגמאות מאנשים שהם חשובים בשבילם. זה יכול להיות אנשים גדולים בתקשורת, בקולנוע, חשובים בשכונה, בעבודה, לא חשוב איפה. לאישה, איך זה קורה אצל החברות שלה בבית, בהתנהגות במשפחות סמוכות וכן הלאה.
אם אנחנו נארגן כזאת סביבה שהם יחזיקו זה את זה, או שאנחנו מביאים משפחה כושלת לסביבה כזאת והם ידברו על כך, אין ספק שיהיה שינוי. אבל אנחנו נצטרך כל פעם לחדש את הדברים, כי העבודה נגד האגו היא עבודה תמידית.
ניצה: זאת אומרת, כל פעם הנושא של השולחן צריך להשתנות, זה מה שאתה אומר?
הנושא, יכול להיות שאנחנו בוחרים אותו לפי הבעיה או המצב שאיתו מתמודדים. אבל תמיד אנשים יצטרכו להיות בסביבה שתשפיע להם דוגמה טובה, וגם תסביר להם מה זה טוב ומה זה רע.
אורית: אין בכך גם השפעה הדדית? משפחה שכבר הגיעה לתובנה שיש לה קושי בהקשבה, בתקשורת ביניהם, ומגיעים לקבוצה כזאת, הקבוצה יכולה להשפיע עליה לטובה. האם רק הקבוצה משפיעה עליהם לטובה, או שיש גם השפעה מהמקום שלהם, מה שהם מביאים לתוך הקבוצה?
לא, כי הקבוצה נמצאת ברמה אחרת, יש לה מגן, היא מוגנת נגד כל ההשפעות האלה.
אורן: איזו קבוצה?
אני מדבר על קבוצה שהם כמה זוגות, שמתוקנים במשהו.
אורן: זה לא יכול להיות זוגות שמתחילים כולם מאפס?
יכול להיות. אבל אני מדבר שנניח יש לנו כמו מתקן, ששם אנחנו מתקנים.
אורן: אבל במציאות זה יותר יהיה עם קבוצת זוגות.
אנחנו נצטרך קבוצת זוגות, שלושה או ארבעה זוגות, שהגיעו עם כל מיני בעיות ומתיישבים בעיגול, יחד איתם נמצאים שלושה פסיכולוגים, המומחים שלנו. ואז אנחנו מתחילים לפתוח את הדברים, כל פעם אחרי שאנחנו לוקחים איזו דוגמה מאיזושהי התנהגות, מאיזו בעיה, אנחנו מפענחים אותה, אנחנו פותחים אותה ורואים מה קורה. אילו דחפים, אילו דברים קיימים, מה קורה. אחרי זה אנחנו אומרים להם, בואו נשחק עכשיו בצורה אחרת, חדשה, מתוקנת, כמו בתיאטרון. נראה אותם מהצד, איך שהם משחקים, מה הם צריכים לעשות כדי להגיע לזה שזו תהיה האמת.
מה מרגישים האחרים שרואים את ההתנהגות הזאת מהצד? מה הרגישו אלו ששיחקו בינינו, לפנינו, שיחקו את המשפחה היפה? איך הם עשו תיאטרון כזה? איך הם הרגישו, עד כמה הם היו צריכים לוותר ולבטל ולהתכופף ולהתקמט, שיספרו, שידברו. מה יש לנו לעשות כאן כדי שזה יקרה בחיים?
וכך, בצורה הדדית, שאנחנו נותנים דוגמאות ופותחים את הדברים, אבל העיקר זה בכל זאת על ידי התרגולים בתוך החברה, שאנחנו רואים מהצד והדוגמאות ההן משפיעות עליי. האדם מושפע מאחרים, 70%-80% ממה שאנחנו מייצרים ומוכרים, זה מפני שהכריחו אותנו, בגלל שהדברים האלה קיימים אצל אחרים. אנחנו חיים כדי להיות כמו אחרים, אז בואו נחיה כמו הטובים.
חיים חדשים – שיחה 30 – 2.7.2012