אני צריך להפוך את התוכנה הזאת מהרע לטוב. היצר נשאר אותו יצר, אלא צריך להפוך את שיטת השימוש שבו
אורן: בכל השיחות האחרונות שנתת לנו מאז שהתחלת לדבר על להסתכל על האחר כמראה שלי, למשל אמרת משפט בשיחה הקודמת שלנו, "אני צריך להתייחס לכך שכוח הטוב נמצא מחוץ לי, וכוח הרע נמצא בתוכי". דיברת על כך ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" . יש פה משהו שקצת לא נוח לי איתו, אבל גם לא בדיוק תפסתי.
אני מבין אותך, זו בעיה בתפיסת האדם את עצמו ואת העולם. כי נראה לנו שהעולם מקולקל ושאנחנו מתוקנים. זו הצורה הטבעית שכך אנחנו תופסים. כי אנחנו דואגים לעצמנו, אנחנו חושבים שיהיה לנו טוב, אנחנו מסתכלים על הכול, איך אני יכול להשתמש בכל מה שיש להטיב למצבי. כל הזמן זו הדאגה שלי, איך להטיב למצבי על ידי זה וזה, וכך וכך, אם אני אשב כך או אשב כך. כל הזמן הדאגה היא המנוע שעובד בי. התוכנה הפנימית הזאת שכל הזמן כך היא מכוּונת, היא נקראת האגו שלנו.
התוכנה הזאת שכך עובדת בי, שמכוונת אותי ברצונות ובמחשבות ובכל מה שאני, לנצל את הכול לטובתי, כביכול לטובתי, אבל כך אני מרגיש, התוכנה הזאת נקראת האגו. זאת אומרת, האגו זה לא סתם משהו, אלא הוא תוכנה כמו במחשב, שלפיה אני לא יודע את עצמי. אני יודע את עצמי אחרי שכל היכולות, כל היוצרות, כל התכונות, כל היכולת המחשבתית, הרצונית, כל אשר בי הוא כמו חומרת מחשב שהכניסו בו אחר כך תוכנה לדאוג לעצמו כל הזמן, למלאות את עצמו.
אורן: מה החוֹמרה ומה התוכנה?
החומרה היא כל התכונות שלי, שהן בעצמן לא רע ולא טוב. אחר כך באה התוכנה, התכנית לפיה אתה חייב להשתמש בכל הנתונים שלך לטובתך, וגם לרעת הזולת, כי בזאת תרגיש את עצמך בצורה יותר גבוהה. זה האגו שלנו. על זה אנחנו צריכים לדבר, מהו האגו. זה נושא גדול מאוד ורחב, זה היצר הרע מה שנקרא. זאת אומרת, יש יצר ויש רע. היצר הוא החומרה, הרע הוא התוכנה.
אני צריך להפוך את התוכנה הזאת מהרע לטוב. היצר נשאר אותו יצר, אלא צריך להפוך את שיטת השימוש שבו, בהיצר. במקום כל הזמן לטובת עצמי, לראות שבזאת אני גורם בסופו של דבר רע לעצמי. הוא הרי יצר רע ממש, כי לעצמי הוא רע. ובזה שאני מתחיל על ידי הסביבה להפוך אותו ליחס הטוב לאחרים, באמת בזה אני עושה טוב לעצמי.
מה קורה כאן, האם בכך שאני מתייחס לזולת טוב, גם לי טוב? וכשמתייחס לזולת רע, גם לי רע ? מה מזה אני מתחיל להרגיש, לְמה אני מתחיל להתקרב? לכך שהזולת ואני זה אותו הדבר. זה כמו שאימא מרגישה כלפי הילד שלה. פשוט מאוד. זה מקרב בינינו עד כדי כך שאנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כשייכים לגוף אחד. "גוף אחד", הכוונה היא מערכת יחסים כזאת שאנחנו כבר לא נבדלים זה מזה. אנחנו לא מבדילים בין מה שקורה לו ולי.
לא רק זוג נעשה כאחד, אלא כל האנושות הופכת להיות כמשפחה אחת. זה לעתיד לבוא, אבל בכל זאת כאן אנחנו רואים את הגישה הזאת.
אורן: זה נשמע מאוד מאוד עמוק.
כל זה הוא פסיכולוגיה בלבד.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
תתחיל לקבל שמה שנמצא מחוץ לאגו שלך, הוא כמו שלך. כמו אימא שמתייחסת לילד שלה. ואז יהיה לך טוב
אורן: אני בטוח שלא תפסתי את כל מה שאמרת, אבל אני בכל זאת אשאל על פסיק קטן, ואולי תחליט שאחד השיעורים יהיה רק על הנושא הזה. אמרת שכל הזמן אנחנו דואגים איך להטיב למצבנו. האם לדאוג איך להטיב למצבי, זה לא בסדר? קצת לא נוח לי עם זה.
נראה לך שזו רק דאגה למצבך.
אורן: אבל האם מבחינתך זה לא בסדר שאני דואג למצבי? כל אחד דואג למצבו. האם זה לא דבר הכי אלמנטארי בחיינו?
זה טבעי, בטוח שכן. רק אתה צריך להבין שבזה שאתה כל הזמן דואג רק לעצמך, כמו שאתה עכשיו חושב שזה לעצמך, בכך אתה גורם לעצמך רע. אתה בזה מוגבל, אתה בזה לא מצליח. יש כאן נקודה מסוימת שהאדם צריך להרגיש אותה. יש אנשים שמרגישים את זה, ש"בא להם" יותר לצאת מעצמם, מהמוגבלות שלהם. יש להם דחף כלשהו כאילו לצאת מהגוף שלהם, לראות את העולם, בשביל מה הוא כך ולמה הוא כך, ומה יש עוד חוץ מהחיים האלה. ויש כאלה שלא מרגישים כך.
אבל אנחנו נמצאים עכשיו במצב שכל העולם סובל, הזוגות האלה סובלים. ואנחנו צריכים להסביר להם שאין לאדם שום אפשרות להינצל מהמכות, אלא אם כן לקשור את עצמם ביחסים יפים לסביבה. אם לא כן אנחנו מגיעים למצב שהיחסים שלנו הרוסים בתוך המשפחה, היחסים שלנו הרוסים בתוך העם, בתוך העולם, אף אחד לא נהנה וכולם סובלים.
והעיקר הוא שאנחנו אפילו לא יכולים ביחסים מקולקלים כאלה לספק לנו אוכל נפש. אפילו המזון, האקלים וכל מיני גורמים הולכים ומתגלים כמשהו הרוס. כמו שבמשפחה כשהיחסים הרוסים, אז הכול לא עובד.
אורן: ברור לגמרי המשפט האחרון, "כשהיחסים הרוסים, אז הכול לא עובד". אנחנו מרגישים על בשרנו ואת זה כל אחד יודע.
האם הנקודה הזאת מחייבת אותך כבר להתייחס לשינוי?
אורן: בוודאות. אם לא, לא היינו יושבים עכשיו פה מולך. מה שאני לא תופס, אמרת שהנטייה הטבעית של כל אדם היא לדאוג לטובת עצמו. נראה לי שממש מושרש בנו הטבע שלנו. נראה לי שכל אדם, כל דבר שקיים דואג שהקיום שלו יהיה טוב, נוח. נראה לי שזה באמת הדבר הכי אלמנטארי שיש. לדבריך, לא הבנתי למה והאם זה עומד בבסיס ההרס של כל היחסים שלנו, בבסיס היחסים ההרוסים?
כמו שאני נמצא עכשיו עם בת הזוג שלי ביחסים מקולקלים. בבית אין אוכל, אין כביסה. זה מתקיים באופן כלשהו, אבל בצורה כזאת שזה רע.
אורן: בצורה לא נעימה.
זה כמו שבעולם אין יחס יפה ונכון בין כולם, כי הכול מקולקל. אנחנו זורקים חצי מהאוכל, אבל חצי מהאנושות גוועת ברעב. אנחנו זורקים לענייני הבריאות מיליארדי דולרים, אינסוף, אבל חצי מהעולם חולה.
אורן: מתוך עצבּים, מתוך יחסים לא טובים בין אנשים.
מהכול. זאת אומרת, ברור לנו שכך אי אפשר להמשיך. נניח וזוג בא לטיפול.
אורן: אנחנו בכיתה.
כן. והם מוכנים להשתנות.
אורן: הם מוכנים להשתנות ב-100% אחוז.
אז מסבירים להם.
אורן: על זה בדיוק אני שואל, על ההסבר. היום מהשיעור שלנו הבנתי דבר שהוא כאילו מהפכני, שאני לא כל כך מעכל אותו. שכל אדם, אני, היא, אתה, דואג באופן טבעי לטובת עצמו. ואני יוצא עם הרגשה שזה לא בסדר. האם זה לא בסדר?
מתוך דאגה לעצמך אתה צריך להגיע לדאגה לזולת, לבת, או בן הזוג.
אורן: גם לזולת?
כן. "על כל פשעים תכסה אהבה", אתה עוסק בזה בצורה אגואיסטית. אף אחד לא אומר לך, להתנתק מהאגו שלך. אלא רק תבנה מעליו יחס חדש לְמה שמחוצה לך, לבת זוג, לאנשים אחרים, לעולם, להטבע, לאקולוגיה, לכל דבר. תתחיל לקבל את העולם כעגול, כאינטגרלי.
אורן: לא הבנתי.
תתחיל לקבל שמה שנמצא מחוץ לאגו שלך, הוא כמו שלך. כמו אימא שמתייחסת לילד שלה. ואז יהיה לך טוב. אנחנו רק אומרים, להשתמש באותו האגו בצורה יותר נכונה, חכמה. לא למחוק אותו, אף אחד לא חושב על זה.
אורן: בסדר, כי הרגשתי כאילו לא בנוח כזה.
לא. נניח וזוג הגיע לטיפול שלך, כי הם רוצים בצורה אגואיסטית להצליח בחיים והם ממשיכים בזה. אתה רק אומר לאותם זוגות, "אתם רוצים להצליח בחיים? תראו מה קורה בעולם, תראו מה קורה אצלכם. יש רק שיטה אחת, להתעלות מעל האגו, להשתמש בו שאתם מתעלים מעליו. שימוש בהפוך, כמו שאתה רואה בשני את המראה שלך, כך תשתמש באגו בצורה הפוכה". ופתאום במקום יצר הרע יש לך יצר הטוב
אורן: לא את הכול הבנתי, אבל רשמתי סיכום מה כן הבנתי. תגיד לי אם הבנתי אותך נכון. "להתחיל להתייחס לאחר, לצורך העניין לבת הזוג שלי, או לעולם, הבנתי ממך שזה היינו הך, כמו לשלך".
האם זה לא ברור שכך זה צריך להיות במשפחה?
אורן: אולי צריך. אבל זה לא כך.
אבל אם כך זה היה במשפחה, זה היה טוב?
אורן: בטוח.
ואם כך זה היה בעולם, זה היה טוב?
אורן: בטוח.
אז בואו נעשה את זה. על ידי מה? על ידי הסביבה. יש כאן הרבה דברים שעוד צריך ללבן ולפתוח.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
אם אנחנו נסדר את האינקובאטור הזה, את הסביבה, את החממה הזאת אז, כל אדם, כל זוג וזוג, או אדם בודד, יכול להיות בזה
אורן: אני לא יודע אם זה מהפכני. אבל בטוח שלא את כל מה שאמרת, הבנתי.
אם אנחנו נתחיל לדבר ולפתוח כל דבר ודבר, אנחנו נראה עד כמה יש לנו חומר ודוגמאות לדבר על כך, זה אפשרי לעשות זאת. והעיקר הוא, שאם אנחנו נסדר את האינקובאטור הזה, את הסביבה, את החממה הזאת אז, כל אדם, כל זוג וזוג, או אדם בודד, יכול להיות בזה, הוא לא צריך מאמצים מיוחדים. הסביבה תשפיע עליו, היא תיתן לו חשיבות, היא תכוון אותו, בשבילו זה יהיה טבעי.
כמו שילד קטן גדל בסביבה ובהתאם לזה יוצא, כך הזוגות האלה. ודאי שאצלם זה לא פשוט, כי בכל זאת צריך לפרמט אותם מחדש. אבל השינויים האלה יהיו יחסית קלים, בכיף. זה כמו בית הבראה, סך הכול זה מה שאתה עושה.
ניצה: מאוד אהבתי את הדימוי של החמרה והתכנה. פתאום הבנתי, שאני צריכה להביא את המחשב שלי לתוך האינקובאטור ושיתכנתו אותי מחדש. כי אני לא יודעת לתכנת את עצמי לבד.
לא, את תצטרכי בכל זאת לעזור. כי את בן אדם, ואת צריכה להיות בזה בהרגשה, בהבנה, ברצון, בתמיכה שלך. את לא יכולה להתנגד ולומר, "תעבדו עלי". אבל בעצם ההסכמה שלך נמצאת בתוך טווח היכולת שלך. זה לא מעל האדם.
ניצה: הפרמוט הזה מחדש אומר כך, אם קודם התכנה שעבדה עלי אמרה, "את חייבת להשתמש בכל הנתונים לטובתך", עכשיו התכנוּת המחודש אומר, "את חייבת להשתמש בכל הנתונים לטובת הזולת", ואז יהיה לי יותר טוב.
נניח, וזה כך. אנחנו עוד נדייק בזה.
אורן: תודה רבה לכם, תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה לך ניצה. תודה גם לכם שהייתם איתנו. תבואו, יהיה מעניין, ואל תשכחו להכין את שיעורי הבית שלנו. עד אז שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
אם אני אבנה זוגיות נכונה, אני אוכל להסתדר בכל יתר צורות היחסים
אני לא רואה שיש הבדל גדול בין להכין את האדם לזוגיות נכונה לבין, להכין את האדם לקשר נכון עם בני אדם אחרים. רק שיידע, שמערכת נכונה של יחסים במשפחה היא מערכת נפלאה, כדי להעלות את עצמו לשלב של העולם המתוקן, של העולם החדש שאליו כולם יצטרכו להגיע כדי להצליח בכל הדברים, בעסקים, בכסף וכבוד, בשליטה, במדע, כדי לראות את העולם ולקשור בו קשרים למיניהם במסחר קטן או בינלאומי.
בכלל, המשפחה היא המעבדה הקרובה, הקטנה, הקבועה של האדם, אם הוא רוצה לשנות את עצמו במקצת וכל הזמן לראות איזה עולם נפתח לו אז. אנחנו מדברים על הצורה הפסיכולוגית. כי האדם נמצא כאן כדי לנסות לשנות את היחס של בן זוג אליו, או את היחס שלו אל בן הזוג, זה כמו ניסוי בפיסיקה, בכימיה, הוא משנה את הנתונים ואז בהתאם לכך רואה תופעה. ושוב, משנה נתונים, ורואה תופעות. רק שהנתונים הם ביחס ההדדי ביניהם , במה שהאחד כלפי השני ובמה שהשני כלפי האחד בזוג.
ולכן מלכתחילה כל העולם נבנה כנראה בצורה כזאת, ואם אנחנו מדברים על האבולוציה, על ההתקדמות, על הצורה הסופית שאנחנו צריכים להגיע אליה, בין אם רוצים לבין אם לא רוצים, לטבע יש תכנית וצורה סופית. כנראה שכל החלוקה הזאת למשפחה קטנה, זאת אומרת לזוגיות, ולחלוקה גדולה יותר, עם הקרובים, אבא, אמא, סבא, סבתא משני הצדדים ועוד ועוד, אחר כך עם הסביבה היותר גדולה, שאלה המכירים, אחר כך השכונה או העיר, או האזור שלנו, המדינה, העם, ואחר כך היבשת והעולם, כל העיגולים הללו הם כמו גלים, שהם כולם יוצאים ומתרחבים מהזוגיות. הזוגיות היא במרכז.
ולכן אם אני אבנה זוגיות נכונה, אני אוכל להסתדר בכל יתר צורות היחסים. זה יעזור לי מאוד. אם אני אדע בהתאמנות שלי עם אשתי איך אני בכל מיני צורות היחסים החדשות, משנה את עצמי, ובהתאם לזה איך מגיבה הסביבה, שזאת אשתי בינתיים, אז במקום העבודה, בכל מקום, אני אהיה כבר בטוח איך אני צריך לעבוד עם הסביבה כדי לזכות חזרה ליחס שאותו אני רוצה לקבל בחזרה. וזה מקנה לאדם הצלחה בכל המעגלים שבהם הוא נמצא, וזה בעצם העיקר. אנחנו יודעים, לפי המחקרים, עד כמה שביחסים בינינו בכל המעגלים האלה, תלויים כסף, כבוד, שליטה, הצלחה כללית בחיים, בריאות וכן הלאה. הכל מתחיל מהיחסים הקטנים וממשיך עד ליחסים החברתיים הרחבים, וגם ליחסים בינלאומיים, בין המדינות.
אם יהיו לנו אנשים חדשים שיידעו איך לנהל את עצמם נכון ובהתאם לכך להזמין את היחסים האחרים מאחרים, אנחנו לא ניראה כמו שאנחנו נראים היום, חבורת ילדים שמתקוטטת בחצר, או בארגז החול, כך נראות היום המדינות והיבשות, אלא אנחנו נראה אותם בהתנהגות אחרת. זאת אומרת, הכל בעצם תלוי עד כמה שהאדם יידע לשנות את עצמו. והשינוי הנוח ביותר, הטוב ביותר, הוא שאנחנו יכולים לטפל בזוג, במשפחה, שיעשו את התרגילים ובכך נפתור את כל הבעיה.
ודאי שעם כמות הזוגות שיש היום, לא נצליח לכסות את כל הבעיות שבעולם, כי היום חצי מבני האדם בעולם פחות או יותר נמצאים בגירושין או חיים בבדידות, אבל זו כמות די גדולה ומאוד מאוד משפיעה על כל היתר.
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
בשיטה הזאת שאני מכסה את האגו, אני קונה כוח חדש שנקרא "אהבה", קשר, התחברות עם כל יתר העולם
ניצה: זה מאוד מעניין ומאוד שונה מהגישות האחרות שהכרתי, כי בגישה אחרת היו קוראים לזה אולי "הדחקה". כאילו אני לא מעלה את זה אלא מדחיקה את זה הצידה.
נכון. כי אנחנו לא מסוגלים לשבור ובמשהו לשנות את הטבע שלנו. אנחנו כבר יודעים שיש לנו תכונות מהטבע, כך נולדנו, והן נשארות. יש לנו כל מיני דחפים שגם הם מהטבע, כך אנחנו התפתחנו, אלא רק משך הזמן הם יצאו והתגלו מתוכנו, וגם הם נשארים. מי שהיה כך יישאר כך, ובוא נרים ידיים ונפסיק פשוט להיות דון קישוטים. אי אפשר שום דבר לעשות עם הטבע של האדם.
אפשר רק להקל באמצעות הבירור בשביל מה אנחנו כך ולמה, לאיזה צורך, לאיזו מטרה אנחנו נבראנו כל כך רעים, הגרועים מכל החיות, הבהמות והיצורים בעולם. למה זה כך? כי אנחנו עם היכולות שלנו, עם המוח החזק, עם ההסתכלות שלנו על עבר, הווה, עתיד, עם כל הטכניקה והטכנולוגיה שפיתחנו, אנחנו פתאום מגיעים לעולם שאנחנו לא מצליחים לעשות בו כלום, וזאת מפני שאנחנו, בגלל האגו שלנו, לא יכולים להיכנס לחיבור הנכון. אז התשובה מתבקשת כאן היא, שדווקא נגלה את האגו הזה עם כל הדברים הרעים שבו, הרי הוא יתגלה, ובואו נדאג רק לקשר מעליו.
הקשר מעליו הוא נקרא "אהבה". אם אנחנו לא מגלים את הרע שבינינו, אין אהבה. זה מה שאנחנו צריכים להבין. מה שאנחנו חושבים בינינו שזה אהבה זה סתם, זה איזו מין סימפטיה, איזו מין משיכה הדדית שהיא כולה הורמונאלית. היא לא בוגרת, אדם לא מפתח יחס יפה ובוגר לשני, שלמרות שהוא כך נראה לי, למרות שאני כך נראה לעצמי, זה הכל נראה וזה הכל במכוון.
אנחנו בעצם כאן מתחילים להרגיש גם יחס חדש להטבע. כי מי נותן לי כל התרגילים האלה? לא את כבת זוג שלי. אני מתחיל להרגיש שהטבע בתהליך האבולוציוני, ההתפתחותי הזה שעברתי, בכוונה אחרי כל התהליך שפיתח דומם, צומח, חי ואדם, פיתח דווקא בתוך האדם את האגו הזה הגדול כדי להביא אותו עכשיו להמשך התהליך, שהאדם יתגבר על האגו הזה, יכסה על ה"פשעים" האלה מה שנקרא, ויגיע על ידי התכונה החדשה שהוא עכשיו בונה, ליחס חדש, לראייה חדשה, להסתכלות חדשה, לעולם חדש.
זאת אומרת יש כאן לא סתם זוגיות יפה, לעשות חיים חדשים יפים, לא חיי חברה יפה חדשה, אלא בשיטה הזאת שאני מכסה את האגו, אני קונה כוח חדש שנקרא "אהבה", קשר, קומוניקציה, התחברות עם כל יתר העולם, והעולם בזה נעשה שלי. זאת אומרת אני קונה בזה כוחות, חכמה, עוצמה של כל העולם, כי אני מתחבר. בצורת האהבה אני נעשה אחד עם העולם החיצון. אם קודם הייתי כל הזמן בניגוד אליו, אני עכשיו נעשה יחד עימו.
אני בזה רוכש דווקא את העולם ואז אני מתחיל להבין "אני רציתי לרכוש את העולם רק בצורה שטותית שאני חשבתי שאני אכופף אותו כלפיי, ואז ראיתי שזה בלתי אפשרי ועזבתי ונכנסתי לייאוש, ועכשיו אני רואה שהייתי טיפש קטן. ולרכוש את העולם אני יכול דווקא בצורה כזאת, באהבה מעל כל הפשעים, מעל כל הדחיות, שאני עולה מעל כל הדחפים הפנימיים שלי, ואז אני דווקא מתקשר אליו, דווקא מזה אני לומד איך לנהל אותו, איך לרכוש אותו. איך ממש לחיות ולשלוט בו אבל כבר ביחס של אהבה. אבל מה זה חשוב העולם הוא שלי."
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |