ניצה: זה כמו בתחילת הזוגיות. גם אם יש פגמים, לא ממש רואים אותם, רואים רק את הטוב.

כן.

ניצה: אז מה קורה בדרך, שפתאום זה מתהפך?

אנחנו לא מדברים על האחר כך ועכשיו. אני מדבר כבר על האחר כך, אפילו על החודשים הראשונים, אין מה לדבר. אני מדבר כבר על המצב שהוא סטטי, קבוע. יש תקלות מדי יום, קטנות, גדולות, לא חשוב. אז קודם כל אני מתחיל לראות שהפגמים האלה הם בי, בחוסר האהבה לבת הזוג. זה דבר אחד.

זאת אומרת, אני צריך להתעלות בי לרמה כזאת, שאני לא אראה בה את הפגמים, כמו אימא בילד. זה נקרא שעליתי מעל האגו שלי. זאת אומרת, על ידי בת הזוג, עשיתי מדידה בתוכי איפה שאני, ועד כמה אני צריך לעלות להיות מעל האני. זאת אומרת, יש לי פרטנר שעוזר לי לעלות מעל הטבע שלי. איזה נכס יש לי בבית, איזה מתקן לפני, זה דבר אחד.

אז עליתי מעל האגו שלי, בזה לא רכשתי בעצם כלום, חוץ מזה שעליתי מעלי, והשני היה לפני כמראה. עכשיו ממשיכים הלאה, שאני עליתי מעלי אני בעצם לא עובד עכשיו עם הרצונות והתכונות שלי. מה אני עושה עכשיו? מאותו מצב ניטראלי, אני מתחיל להשתדל, להרגיש, לבדוק, להבין, רצונות, תכונות, תשוקות, מטרות של הזולת, של בת הזוג. ולהשתדל לקבל אותם כיקרים לי, שאני חי כדי למלא אותם.

משתדל לעשות זאת, אני מרגיש שבאמת יכול להיות שאלה יהיו חיים, אם בהדדיות יהיו לנו בזה חיים מאוד טובים יכול להיות. אבל אני לא יכול להחזיק את עצמי, זה קשה, אלה מאמצים אדירים, אני יכול להיות בזה כמה דקות, אבל אחר כך תעזבו אותי, תנו לי לנוח. זה בלתי אפשרי, מאמצים אדירים. זאת אומרת, אם בצורה אגואיסטית אנחנו חושבים על עצמנו ללא שום בעיה, הטבע מספק לנו חומר דלק כל הזמן, יש לו בפנים מנוע שעובד מהבוקר עד הלילה, וגם בשינה. כאן אני צריך כוחות אדירים, מאמצים נוראים, שאני לא מסוגל.

מה עושים? אז אני מגיע למצב, להחלטה השלישית. הראשונה עליתי מעל אגו, השנייה קיבלתי את האגו של השני במקום האגו שלי, אני רואה שלא מסוגל להחזיק בזה, אני צריך סביבה. מה זה סביבה? אני צריך ספק כוח וחשיבות, שזה בעצם כמעט אותו דבר, שיספק לי חשיבות בכזאת עבודה מעל האגו שלי, ולמען הזולת. הסביבה יכולה לתת לי את זה. ואז אני ארגיש חופשי עוד יותר ממה שהייתי פעם דואג לעצמי. בזה שאני אדאג לזולת, כמו שלא דואג לשום דבר, כל כך חופש ומנוחה.

קודם כל אני לא מרגיש שום צרות ובעיות, כי עליתי מעל הטבע שלי. אני מרגיש את עצמי בעולם שכולו טוב, אני דואג רק לזולת, חופשי. אני כמו עף באוויר, ציפור ממש, כך אני מרגיש אם אני מקבל מהזולת חומר דלק, חשיבות, דחף. לכן בעצם כל הבעיה שלנו מלכתחילה היא לא לחכות לשלב השלישי, מלכתחילה, זה להתחיל לארגן את הסביבה, שבה כל אחד ואחד יוכל לקבל מילוי לעבודה, מה שנקרא "מעל הדעת", או מעל האגו. ואת זה אנחנו צריכים לארגן.

איך אנחנו מארגנים זאת? אנחנו לוקחים זוגות ומתחילים לעבוד איתם.

אורן: אנחנו הזוגות, אנחנו מייצגים חמישה זוגות.

אז אנחנו בתרגולים, בדיבורים. מאיפה באים לשומרי משקל?

אורן: אנשים שרוצים לרזות.

זהו. הם לא יודעים מה לעשות, רק הם מאוד רוצים, אז עשרים או שלושים אנשים משפיעים על כל אחד מהם, ואז הוא מרגיש מזה כוח, חשיבות ולחץ.

אורן: אז אני מקווה באמת שאתה תוליך אותנו בתהליך הזה. זה מה שאנחנו רוצים בדיוק דוגמה טובה. אנחנו גם לא יודעים איך, אבל רוצים שיקרה משהו טוב.

בסדר גמור, אז נצליח.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |

ניצה: האם יש הבדל בין המטרה של קבוצת המרזים לבין המטרה שלנו? להם יש מטרה אחת, כולם באים עם רצון אחד לרזות. מה המטרה של הקבוצה שלנו? המטרה שלנו לבנות זוגיות טובה?

אורן: זאת המטרה שלי, אני יודע מה המטרה שלך.

ניצה: זו המטרה שלי. המטרה שלי לבנות זוגיות טובה.

נכון. אז כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית. והם כל הזמן ממש נותנים לכם כוח, חשיבות, מספקים את כל האמצעים כדי להיות למעלה מהאגו.

ניצה: איך אני יודעת, אני כאילו צריכה להשתכנע.

אבל תראי מספקים לך את זה הרבה זוגות. לא חשוב אם חמישה, עשרה או חמישים. ודאי שכמה שיותר זה יותר טוב, וכמה שהם בעוצמה. כמה שכל הזוגות האלה גם קשורים זה לזה.

ניצה: אני מרגישה שאני צריכה עכשיו לעשות איזה מאמץ מאוד גדול בשביל להשיג משהו שאני לא בטוחה בו. איך אני יודעת שזאת הדרך. הרי יש כל כך הרבה טכניקות, וכל כך הרבה שיטות להגיע לזוגיות טובה. ובעצם אתה אומר לי "אם תעלי מעל האגו שלך, תהיה לך זוגיות טובה".

את זה את עדיין לא יודעת.

ניצה: את זה אני עוד לא יודעת. איך אני יכולה לדעת?

עוד לא הגעת להכרה הזאת שהטבע שלך הוא בעצם המפריע העיקרי לחיים הטובים.

ניצה: נכון. את זה אני בעצם עוד לא מבינה. אני לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה זה אגו.

לא אגו, הטבע שלך לא חשוב. מה זה, תשאלי את בן הזוג שלך, הוא יגיד לך מה זה. הוא יספר לך מיד. כמו שאת יכולה לספר לו מי הוא. זה הכל, זה האגו שלכם. מה שכל אחד חושב רע על השני, עד כמה שהוא צריך להשתפר, זה בדיוק מה שאת חושבת עליו, זה האגו שלך. הרי את רואה באגו שלך דברים שליליים, כמו במראה.

ניצה: נכון. אז כל מה שאני רואה בצד השני, אני בעצם מזהה שזה שלי.

בטוח שזה שלך.

ניצה: שזה שלי בטוח. אפילו אם אני רואה בו דברים שאני לא חושבת שהם שלי? אני לא מרגישה שהם שלי.

בטוח שאת לא חושבת שהם שלך. את יודעת שיש לך את זה מאימא שלך, וזה מסבא שלך, ואתה כזה וכזה. את אפילו מספרת לו את היסטוריה, מאיפה יש לו את זה. זה הכל שלך.

ניצה: זה משהו שאני צריכה עוד לעכל אותו, קשה לעכל את זה.

לא חשוב. הרי את רוצה להיפטר מהביקורתיות הזאת, אין ברירה. תקבלי את זה כדברים שמעליהם צריכים לעלות. לא נדבר שזה האגו שלך, את רואה בו דברים שליליים, לעלות מעל זה. זה שאנחנו מדברים על האגו, זה קצת יותר ספציפי. אולי לא צריכים לדבר כך, פחות פרטים.

מה שאני רואה בו שלילי, אני עולה מעל זה. מה שהוא רואה בי שלילי, הוא עולה מעל זה. אנחנו מתייחסים זה לזה כמו לכל אחד מושלם. הפרטנר שלי מושלם. ומה אני רוצה? אני רוצה רק להשלים אותו. מה שהוא רוצה, אני מוכנה לעשות הכול בשבילו. מה שאני רוצה, הוא רוצה לעשות הכול בשבילי. זה הכל. אם יהיה לנו חומר דלק, אנחנו נעשה את זה.

ואז אנחנו נדרוש אחד מהשני דברים, שמהבוקר עד הלילה כל אחד יהיה משועבד לשני. ההפך, אנחנו פתאום נראה שמתוך האהבה, אני לא דורש ממנה בעצם כמעט כלום. אני מוכן בעצמי לעשות בשבילה הכל, והיא אותו דבר בשבילי. אז יוצא שאנחנו נהנים מהדברים הקטנים ביותר, הפשוטים ביותר, ויש לנו מזה הנאה גדולה, הדדית.

ולא שאני צריך לקנות מתנות יקרות, ולעשות משהו לא יודע מה, לא. מספיק ההרגשה הפנימית, היא משלימה וממלאת אותנו כך שמספיק לנו ממש. כמו שהיית מוכנה לחיות איתו באיזו דירה, ובאילו תנאים, רק איתו יחד. כך אני מרגישה עכשיו. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אין שום פגם, או חיסרון, שאי אפשר למלא עם אהבה.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |

יש כאן דברים נוספים, שדברנו עליהם בין המילים. מה אנחנו עוד מרוויחים מזה שאנחנו מתעלים מעל בצורה כזאת, כל אחד מעל עצמו ונכללים בזולת. שאנחנו כאן רוכשים טכניקה מיוחדת, להתקשרות לזולת, למה שמחוץ לי. ואז אני יכול כך להגיע להתקשרות לכל האנושות, לכולם. ובזה אני רוכש תכונות, רצונות, מחשבות, כל העוצמה שיש בכל בני האדם. שאני מתעלה מעלי, שהאגו שלי כבר לא מסתיר ממני את העולם, שרציתי רק לנצל אותו, וכמה שאני יכול לגנוב או לסחוב ממנו לתוכי. עכשיו שאני מתעלה מעל האגו, אני נמצא בתוך העולם. אני נפרש בין כולם ממש, אני מוכן לכסות אותם מלמעלה בכל טוב. אני בזה כמו אימא שלהם. אני מתחיל להרגיש אותם תכונות, מחשבות, רצונות, הכל. העוצמה הזאת היא הופכת להיות עוצמה שלי.

זאת אומרת, אני מתחיל במקום האגו הקטן שלי, לקבל כאן רצונות, תכונות, של כל העולם. אני נעשה בזה גדול, ובלתי מוגבל בעצם. יש כאן מין מהפך פסיכולוגי, בתפיסת המציאות. שכל הזמן חשבתי, וסיננתי את המציאות שתהיה לטובתי. עכשיו שאני יוצא מעצמי, אני מתחיל לסנן אותה מה כלפי העולם, מה טוב לעולם.

ואז אני מתחיל לחיות בהם. אני כאילו עליתי מעל החמור שלי, מעל החומר שלי, האגואיסטי, ורכשתי דמות חדשה. ובזה אני מתחיל להרגיש את העולם בלתי מוגבל, הפוך, שונה, בכלים האינטגראליים שלי, הפנימיים, שנעשים אצלי חדשים. כך אני יכול להקיף את כל העולם, ולראות איך לעשות טוב לכולם.

זה מה שמאוד חסר לנו היום. במסחר, בפיננסים, בכלכלה, שאנחנו לא יכולים לבנות תבנית אחידה לכל העולם, ולכן לא מצליחים. ואני שיוצא כך לעולם, ומקבל כאלה תכונות, והסתכלות כזאת, אני כן מסוגל לבצע את זה. זאת אומרת, זה עוזר לי להיות איש מוצלח בכל מקום שיהיה. וודאי בחינוך האינטגראלי, כמו שאנחנו אומרים. אבל בכל מקום איפה שעובדים עם מערכות יחסים עם בני אדם, בבנקים, באיגודים גדולים, בממשלות, כל דבר.

זאת אומרת, אני נעשה עכשיו אדם המתאים לחברה שעוברת משבר ומגיעה למצב כזה שהיא מחוברת, שהיא נמצאת במשבר כללי. זאת אומרת, בזה אנחנו מתחילים להתאים את עצמנו לעולם החדש.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו
להשאיר תגובה |

ניצה: זאת אומרת לתרגל כל הזמן.

כן.

ניצה: מה לתרגל? נניח, שעכשיו עלתה בי ביקורת כלפיו.

כמו שאתם תהיו אצלנו בסדנה, בקיצור. שאתם תדברו בצורה נכונה זה עם זה, ותדברו על מה שאתם רואים זה בזה, ושזה מראה אליכם, ועל השפעת הסביבה ועל האגו של האדם, על כל הדברים האלה. אם אתם תדונו ותלעסו את כל הדברים האלה כל הזמן ותעשו תרגילים כל פעם, איך אתם רואים את הזולת ולמה כן ולמה לא, זה יכנס לתוככם, ההרגל יהיה טבע שני, הסביבה תשפיע, שלא תשכחו את זה, ועל ידי זה אתם תמשיכו את זה בבית.

אתם לא יוצאים מהסדנה. סדנה אנחנו עושים בינינו כאן, כדי שאתם תמשיכו את זה כל החיים. סדנה זה לא מפעם לפעם. זה כמו עם דיאטה, את מתחילה, אין דבר כזה שאת יוצאת ממנה. יצאת, גמרנו. זה כל הזמן. הסדנה היא כדי לתת לכם דחיפה לעוד צעד, לעוד צעד, לעוד יותר פנימה, לעוד יותר דיוק. אבל בעצם אתם לא נופלים מהסדנה, אתם ממשיכים אותה, ומסדנה לסדנה אתם רק עולים לרף יותר גבוה.

ניצה: חסרה לי דוגמה, אני לא מרגישה שאני מצליחה להבין.

תתחילו לדבר על מה שלא בסדר ביניכם.

אורן: לא, אנחנו אפילו לא מדברים בינינו, לכל אחד יש את המערכת הזוגית שלו. ניצה מייצגת כאן בכיתה את כל הנשים ואני את כל הגברים. תבחרי איזו דוגמה טיפוסית, זו לא בעיה.

ניצה: שאני מרגישה שאתה לא תומך בי, אני לא מרגישה את התמיכה שלך. אני לבד.

תתייחסי אליו כאילו שהוא תומך בך ב-100%.

ניצה: רגע, אני רוצה להפעיל את המראה.

תדברי איתו כך, שהוא תומך בך ב-100%.

אורן: שהוא כן תומך?!

כן.

אורן: לא להגיד לו, "אתה לא תומך".

לא.

ניצה: הביקורת שלי "אתה לא תומך". במקום זה מה אני עושה? אני אומרת לו עכשיו, "אתה תומך"? אני אומרת לו אתה תומך בי?

הפוך.

ניצה: הפוך, "תודה שאתה תומך בי", "זה מאוד עוזר לי שאתה תומך"?

אורן: אני חושב שהיא מסתלבטת עלי.

מה תענה על זה?

אורן: אני אהיה בטוח שהיא באה ללעוג, היא באה לעשות ממני צחוק. אתה "תודה שאתה תומך בי".

ומה אתה עושה בחזרה?

אורן: אני אסגר יותר, כי אינטואיטיבית אני ארגיש שהיא כאילו עושה ממני צחוק.

למה צחוק?

אורן: כי ברור שהיא אומרת הפוך על הפוך.

כן, אבל זה לא הפוך על הפוך.

אורן: למה?

זה הפוך על הפוך על הפוך. כי היא רואה בך פגמים.

אורן: כן, אני לא תומך.

את הפגמים האלה היא מעבירה על עצמה, והיא אומרת לך את הדברים הנכונים שיש בך, אם לא האגו שלה.

ניצה: אני רוצה רגע לראות את המשחק הזה עד הסוף, כדי להבין עד הסוף. עכשיו עלתה בי ביקורת, הוא לא תומך בי. זה חוזר אלי. צריך להגיד הפוך ממה שמרגישים.

לא! רק תבינו, אנחנו לא רואים עולם, אנחנו רואים את עצמנו.

ניצה: כן.

אורן: לא, אני לא עוקב בכלל. אני לא מבין.

ניצה: זה בדיוק מה שרציתי להבין.

אורן: לאט לאט.

אני לא רואה את העולם. יש לי מסננת כזאת.

אורן: לכל אדם?

לכל אדם. שאני רואה מה שטוב לי וגם מה שרע לי. מה שרע לי להתרחק, מה שטוב לי להתקרב. כך אני רואה את העולם.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים
להשאיר תגובה |

אורן: עוד פעם. יש לי מסננת שמראה לי מה שטוב, ומראה לי מה שרע?

כן, מה לטובתי. את העולם האמיתי שמחוץ לי, אני לא יודע, לא מכיר, לא מבין. כך הרצון האגואיסטי שלי מצייר לי אותו. אני מקבל עכשיו את הרצון הזה כרע ורוצה להתייחס לעולם כטוב. אז אם אני רוצה להוריד את המשקפיים האגואיסטיות האלה, מה אני עושה? אז אני במקום כל הדברים הרעים אומר דברים טובים. ואני בזה לא משקר לך, כי אני עושה את זה כמו אמא לילד. אני אומר, "אורן, איזה אתה יפה, איזה ישר, איזה טוב." וכולי וכולי.

אורן: כך אתה אומר כשהורדת את המשקפיים?

כן. כי חוץ ממני רק העולם המושלם.

אורן: אבל תראה, המשקפיים האלה הם פה, הם אצלי. נכון?

אבל אתה רוצה לראות מעליהם. אתה רוצה להיות למעלה מהדעת.

אורן: בוא נתרגל את זה. נניח שהמשקפיים עלי, אלה המשקפיים של הביקורתיות.

ניצה: הטבעיות.

של האגו שלך.

אורן: אז הנה יש לי משקפיים, ואני מסתכל על בת הזוג שלי ורואה כרגיל מה שנקרא, כל מיני ליקויים.

כן.

אורן: עכשיו תוביל אותי, מה אני צריך לעשות? אני צריך להגיד לעצמי, "אורן, תזכור, למדת שיש.. " ?

רב: אם היו משקפיים אתה היית מוריד אותם.

אורן: נכון, אבל המשקפיים האלה. הם בפנים

המשקפיים בפנים, לכן אתה צריך להגיד במקום כל רע, טוב.

אורן: לה, לי? אני כבר מבולבל, מי אומר למי מה?

לעצמך.

אורן: לעצמי. מה אני אומר? אני מזכיר לי שיש לי משקפיים?

מה זה "על כל פשעים תכסה אהבה"? שאין פשעים, יש במקום זה אהבה. אתה אוהב כל דבר שבא. לא בגלל שאתה רואה דברים רעים, אתה לא רואה אותם.

אורן: אבל איך הסרת אותם? איך הסרת בפנים את המשקפיים שלך שלא מראים לך פגמים? כי אתה אומר שאתה לא עושה כאילו, אתה באמת כבר לא רואה. זה מה שאתה אומר לי.

על ידי "הרגל נעשה טבע שני".

אורן: אז אני רוצה בזה, זה לא שאני לא רוצה.

אז תתאמץ, תתאמץ קצת שזה יהיה.

אורן: אני רוצה באמת להתאמץ בזה.

רב: מרגע זה והלאה מתנהגים בבית ששניהם מושלמים, ואין שום בעיה ביניכם, ואתם באמת רוצים לעשות כל אחד לשני מקסימום טובות. ושיהיו שניים כגוף אחד. לא גוף פיסי, במיטה, אלא נפשי, פנימי. והרבה תרגילים כאלה, אתה תראה עד כמה שזה פתאום יתגשם. רק בלחץ החברתי הסובב, ודאי. ואתם לא יורדים מהסדנה הזאת, כל הזמן. ופתאום אתה רואה איך הטבע מבפנים, מבחוץ, מתחיל להשתנות. העולם נראה אחר, אני נראה אחר, והיחסים, הכל נראה אחר. "עולם הפוך ראיתי". זה הפוך.

הדבר הזה הוא כאילו, תרגיל פסיכולוגי, הוא גם פסיכולוגי כמו שכותב בעל הסולם, אבל הוא מאוד עמוק. אנחנו צריכים כוח חברה שישפיע עלינו ושאנחנו נתחיל לעשות כאלה תרגילים.

אני לא מדבר מתוך החברה הפנימית שלנו.

אורן: איזו פנימית?

אני מדבר על בני זוג שבחוץ.

אורן: אנחנו חמישה בני זוג טיפוסיים מן הישוב.

לקחנו אותם מהישוב, נכון.

אורן: אז זו הסיטואציה.

כן.

אורן: רשמתי בינתיים "תרגיל מספר 1".

אבל תרשום תוספת, תנאי: שהמורה בקבוצה כזאת חייב להיות מקבוצת בני ברוך.

אורן: לצערי הרב הזמן שלנו נגמר, נמשיך את הדברים בשיחה הבאה. התרגיל שלנו עד לפעם הבאה: מרגע זה מתנהגים כאילו שנינו מושלמים ואין שום בעיות בינינו, ורוצים לעשות רק טוב ולהיות כגוף אחד. ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שזה יתגשם.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |