שיחה 2- 1. העולם מתפתח
חלק 1/18
אורן: אנחנו נפגשים שוב. מה לומדים היום?
כשאנחנו מסתכלים על עצמנו במשך ההיסטוריה, אנחנו רואים שאנחנו מתפתחים מדור לדור. בניגוד לכל חלקי הטבע, חי וצומח, ששם כמעט ואין שינויים במשך מאות שנים, אנחנו עוברים התפתחות גדולה מאוד בכל דבר אפילו תוך דור אחד. מי שהחל את חייו במחצית הראשונה של המאה הקודמת וחי גם במאה העשרים ואחת, רואה איך העולם ממש השתנה. במאה הקודמת אנשים היו קשורים למקום שבו הם חיו, הם גרו בכפרים, בעיירות קטנות, לעומת זאת היום הכול דינמי, הכול אחרת, המחשבה, הגישה לחיים.
והשאלה האם לא מספיק שנולדים ועוברים מדור לדור? לָמה אנחנו צריכים להשתנות? מה קורה כאן? אנחנו רואים איך תינוק צריך לגדול כדי לחיות אחר כך חיים טובים ומלאים, להשיג דברים, לשנות את החיים שלו. שיהיו לו משפחה, צאצאים, שלהם הוא משאיר את כל מה שרכש, והם ממשיכים את החיים שלו, הוא רואה בהם המשך.
ואם אנחנו ממשיכים מדור לדור כמו כל חי, למה אנחנו צריכים להתפתח בניגוד לכל חי? מה מטרת ההתפתחות שלנו? מה הצורך בהתפתחות שלנו? כאן אנחנו עדיין לא מבינים זאת. אנחנו יכולים רק לדבר על כך בצורה כזאת, שאנחנו רואים כשאדם נולד הוא עדיין לא כשיר לחיים, הוא צריך להתפתח הרבה כדי להשיג שֶכֶל, כוח ורגש, עד שהוא מתאים לאיזו הבנה בחיים, סדר בחיים, שינוי בחיים. אולי כך גם אנחנו? ואפשר להגיד שאותן עשְרות ואפילו אלפי שנות ההתפתחות שלנו הן בעצם כמו חיי אדם אחד, כשאנחנו מתפתחים בהן, וכל פעם שמתפתחים זה כאילו מתקדמים. כמו ילד שמתפתח משנה לשנה. אולי גם אנחנו מתפתחים כך במשך מאות שנים? כשאצלנו מאה שנה הן כמו שנה אחת אצל תינוק שמתפתח.
אבל אנחנו עדיין לא רואים לאן אנחנו מתפתחים. בחיים שלנו, כשאנחנו מולידים ילדים, אנחנו יודעים לאן הם מתפתחים, אנחנו גם יודעים איך לספק להם צורך להתפתחות, אמצעי להתפתחות, משחקים, תרגילים, אנחנו בונים להם חברה מסוימת שתְפַתח אותם. ואילו בהתפתחות האנושות אנחנו לא יודעים לאן אנחנו מתפתחים, ולכן אנחנו לא שמים לב להתפתחות הדורות, כאילו ההתפתחות מדור לדור הינה במקריות. זה כמו שהורים היו מסתכלים על הילד, ולא היו מבינים, מאיפה הוא נולד, מאיפה הוא יצא, בשביל מה ולָמה?
קישור למקור המדעי - Ray Kurzweil
קישור למקור המדעי - 2 Ray Kurzweil
קישור למקור המדעי - Dr. A. Spirkin
קישור למקור המדעי - 2 Dr. A. Spirkin
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 5. ההתפתחות האנושית מצטברת מדור לדור
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -1. העולם מתפתח, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 2. כיוון ההתפתחות לא ידוע – דרוש מדריך
חלק 2/18
זה דומה להורים שנולד להם תינוק והם לא יודעים מה לעשות עימו. איך לחנך אותו. אילו תרגילים לתת לו. האם להכניס אותו לגן ילדים, לחברה? אנחנו כאילו לא יודעים שום דבר על התינוקות שלנו. ואז התינוק יגדל בצורה ארעית. אין לו מספיק דחפים מהטבע שידחפו אותו לדברים טובים. אנחנו מספקים לו הרבה ידע, רגש, תרגילים, מוסיקה, ציור, חינוך, קריאה, כתיבה, הכול. הוא נמצא בעולם שכולו מלאכותי. העולם הטבעי שלנו הוא כמו דרגת החי, ואנחנו מוסיפים לו רק את דרגת האדם, המְדבר.
ומה עם האנושות? האם כשהיא מתפתחת מדור לדור, יש מישהו שדואג לה להתפתח נכון? אנחנו רואים שכך העולם שלנו, כך הצורה שלנו. כשמתפתחים מדור לדור, כל דור נעשה כאילו יותר מסכן, הוא גם חסר יותר. מצד אחד אנחנו רוצים יותר טכנולוגיה בחיים שלנו, אבל אנחנו מתרוקנים יותר ויותר. עד שמגיעים למצב כמו היום, שאנחנו שואלים, למה הגענו? מה השגנו? מה נתנה לנו כל ההתפתחות שלנו? הגענו כבר לחלל, אנחנו שולחים חלליות למאדים, אנחנו כבר נוחתים על הירח, על זה כבר לא מספרים אפילו, הכול כבר שטחי. אנחנו יכולים לעשות הכול על פני כדור הארץ, אבל אנחנו רק לא יודעים מה לעשות עם עצמנו כך שיהיה לנו טוב. אנחנו נמצאים במשבר גדול, אין משפחות, מספר המתגרשים עולה, הילדים סובלים, ההורים סובלים, והחברה עצמה, יש טרור, סמים. איפה השמחה? איפה מצב הרוח הטוב? הייאוש הוא המחלה הראשונה בעולם.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -2. כיוון ההתפתחות, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 4. האנושות מתפתחת כמו תפוח על העץ
חלק 4/18
מצד שני, אנחנו רואים שמין האדם לא מצליח, ואילו פרי העץ למשל גדל. הוא נולד מאוד לא נעים, לא טעים, לפי הריח, לפי הטעם, לפי הצורה שלו, אבל לאט לאט כשגדל ובשל, דווקא בסוף הבשלות שלו הוא יפה, מריח טוב, הטעם טוב, מוכן לאכילה, ולא לקלקול קיבה כמו פרי שהוא בוסר. וכאן אנחנו מתחילים לחשוב שאולי גם אנחנו דומים לאותו פרי על העץ? שאנחנו עוברים עכשיו צורות התפתחות כאלו שעוד לא הגענו לסיום, עוד לא הגענו לבשלות. ולכן אנחנו דומים עכשיו לתפוח ירוק, קשה, חמוץ, שאף אחד לא יודע שיגדל ממנו אחר כך משהו טוב, אם כבעלי ניסיון לא היינו יודעים כבר את הסוף שלו, את סיום ההתפתחות שלו.
כך אנחנו יכולים להגיד גם על האדם. שהילד כשהוא קטן הוא טיפשון וחלש ולא יודע כלום, ועד שהוא גדל עוברות חמש עשרה ועשרים שנה, ורק אז הוא כשיר לחיים, ויודע לעשות דברים, ללמוד דברים, ו"להפוך" את העולם. מה שאין כן, אם ניקח איזו חיה שכל ההתפתחות שלה היא תוך כמה שבועות אחרי הלידה, אז היא לא מתקדמת הרבה, היא נשארת חיה, שיודעת רק איך לדאוג לעצמה בצורה אינסטינקטיבית, אבל לא משנה את עצמה ואת העולם.
אם כך אפשר לסכם שקודם כל ההתפתחות שלנו היא התפתחות הדרגתית, וכמה שהפרי או היצור, נמצא בהתחלה בצורות מקולקלות כביכול, חמוצות בסך הכול, בסוף הוא יהיה יותר מתוק. וכמה שהוא מתפתח יותר זמן, הוא עובר בהתפתחותו הרבה מצבים, וגמר התפתחותו אז יותר משובח, והוא מגיע להישגים גדולים יותר.
מקורות מדעיים - הטבע 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -4. האנושות מתפתחת, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 1 - 6. הרציונאל של הקורס – איך לעבור למצב החדש
חלק 6/19
לכן הקורס שלנו צריך לפתוח לנו את העיניים על המצב הנוכחי, והעיקר על המצב העתידי, ואיך אנחנו עוברים מהמצב הנוכחי למצב העתידי. אנחנו נצטרך לדעת מה הם השינויים שעלינו לעבור, מדוע דווקא את השינויים האלה אנחנו צריכים לעבור, מה הסיבה לחוסר ההצלחה שלנו היום בכל מה שאנחנו עוסקים, ועל ידי אילו אמצעים אנחנו עוברים למצב החדש. האם אנחנו באמת יכולים לקבל היום את המצב שלנו כמו לפני לידה, כשהמוליד אותנו זה הטבע הפנימי שלנו והטבע החיצון שלוחץ עלינו ומחייב אותנו להגיע למצב החדש. האם הדבר הזה טבעי להתפתחות האנושית, כלומר, אם היינו יודעים, אז היינו רואים את זה מראש.
אנשים שחיו בימי העבדות לא ידעו שהמצב הבא הוא חרות מסוימת. הם חשבו "אנחנו עכשיו עוברים לעבדות מפני שזה הדבר הנוח ביותר, כי אני נמצא במצב שאני לא רוצה לחשוב על עצמי. אני מוכן לעבוד, ומישהו ייתן לי אוכל וידאג ללינה שלי. יותר מזה אני לא צריך", כך חשב האדם שנכנס לעבדות. ובעל הבית דאג לו, ודאי כדי להרוויח תוספת מהעבודה שלו, אבל השתלם לו לתת לעבד לינה אוכל בריאות וכל מיני תנאים אם צריך, כי הוא קיבל מהעבד יותר ממה שהשקיע בו. לכן לטובת שניהם כך הם עשו.
פתאום התגלה שלבעל הבית טוב יותר לא להחזיק את העבד כעבד, כי אז התפוקה שלו, התוצרת שלו היא לא מספיקה לעומת מה שאפשר לקבל ממנו. אלא אם אני אתן לו חופש, ואנחנו נסכם בינינו שהוא נמצא לידי אבל הוא יחסית יותר חופשי, והוא עובד, ואני מקבל מהעבודה שלו כך וכך אחוזים, אז זה טוב לי יותר מאשר להחזיק אותו ולדאוג לו. וכך התפתחה החברה לשלב הבא.
גם היום אנחנו נמצאים באיזה שלב של ההתפתחות רציונלית למצב החדש.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, -6. מצב חדש, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 1 - 14. האגו הגדל מוביל לחוסר חיבור עם האחרים בכל תחומי החיים
חלק 14/19
בסופו של דבר זה מפני שהאגו שלנו נעשה כל כך גדול שאנחנו לא מרגישים יכולת להתחבר עם אחרים, להשקיע בהם, לטפל בהם כדי שהם יטפלו בנו. אני לא מרגיש יכולת להתחבר עם מישהו עד כדי כך קרוב. אלא אם כן יש לנו אפשרות שאחד עוזר לשני, שאנחנו, אני ואשתי כמו חברים, שותפים. ואז החיים שלנו דומים יותר לא למשפחה שהייתה פעם, אלא יותר לשותפות. היא עובדת, ואני עובד, היא מסדרת משהו, ואני מסדר משהו, היא משלמת, ואני משלם. אנחנו כאילו שותפים באדם.
זה לא כמו שהיה פעם, שהגבר למעלה, הוא הולך להביא פרנסה הביתה, והאישה היא בבית עם הילדים, עם הכל. עכשיו לא, עכשיו שניהם יוצאים בבוקר מהבית, זורקים את הילדים למקום היכן שמחנכים את הילדים בינתיים, הם חוזרים בערב הביתה, לוקחים את הילדים הביתה. ומה יש להם בבית, הם בקושי רואים אחד את השני, הוא מסתכל בטלוויזיה או נמצא ליד מחשב, היא מנקה, שוטפת כלים, מכבסת וזהו. זאת אומרת, הם כבר שווים, לא שאחד למעלה ואחד למטה, שבכל זאת זה נקרא "משפחה", "ראש משפחה", "בעלי" לעומת "אשתי".
יוצא שהגענו למצב שהמשפחה איבדה את מבנה המשפחה ונעשתה לשותפות. ובשותפות אני תמיד מסתכל אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז נכנסים ויוצאים. ולכן מתגרשים, ואפילו לא רוצים להיכנס לשותפות כזאת. זו עובדה, ואנחנו קצת לומדים איתכם את הסיבות לזה. זאת אומרת, האגו שלנו שגדַל אומר לנו שלא כדאי לנו להיכנס לשותפות שנקראת "משפחה".
גם כלפי הילדים, בגלל האגו שלי אני לא מרגיש אליהם כל כך קרבה, אני לא מרגיש שהם נמצאים ממש כנשמה שלי, אלא יש להם חיים משלהם. הם נכנסים לחינוך כזה שהוא מאוד מאוד רחוק ממה שאני. ההבדל בין הדורות הוא כזה, שהם לגמרי מנותקים ממני, הם חיה אחרת ממני. הם מקבלים חינוך, יש להם אינטרסים אחרים. הם בשלהם מאוד רחוקים, כך שאני בקושי מבין מה שהם, איך שהם מדברים ובמה הם עסוקים ומה מושך אותם. הקשר בין הדורות נקרע.
ואז בצורה כזאת אני נמצא במצב שבשביל מה לי כאלה ילדים שאין לי מהם נחת, אין לי מהם שום דבר. וגם הם צריכים אותי רק בשביל "תביא כסף ושתוק". יוצא שאני נהנה מהם כשהם קטנים, ומגיל 12, 13 והלאה, אני כבר מאבד איתם כל קשר. יוצא שבדור הקודם הייתי כעשר, חמש עשרה שנה באיזו השהיה, עד שהיו לי נכדים, ואז טיפלתי בנכדים כל עוד הם קטנים. בזה היה לי נחת. אבל היום גם זה לא, כי הם לא רוצים להתחתן, הם לא רוצים להביא לי נכדים. האדם לא עושה חשבונות כאלה, אנחנו יכולים להרחיב בהם יותר, אבל בסך הכל, הכל עובר בו בתת ההכרה וזה כתוצאה מהאגו המתפתח, שלא כדאי.
אנחנו רואים שהתפתחנו בצורה דמוגרפית מאוד חדה, בעקומה מאוד חדה, באקספוננטה כזאת, ופתאום התחלנו להתיישב. עד כדי כך שלפי כל המגמות, לפי מה שאומרים לנו האנשים שעושים חשבונות, שמטפלים בזה, מומחים בדמוגרפיה, בהתפתחות החברה האנושית, הם אומרים שעוד מעט נתחיל לרדת חזק בזה. היום עדיין יש כמה ציוויליזציות כמו בארצות ערב, שיש להם עדיין דחף מצד הדת לכבוש את העולם, יש להם סימנים תורשתיים ודתיים להתפתח יותר ולהביא יותר ילדים. אבל גם שם אנחנו רואים, שבמדינות המפותחות שלהם, במקום עשר, חמש עשרה ילדים שהיו קודם, יש היום שניים, שלושה. גם שם זה מהר מאוד מקבל צורה כמו כל העולם.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, 14. חוסר חיבור, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה |
| להשאיר תגובה | |