שיחה 10 - 1. האנושות מתפתחת כמו אדם אחד מהמצב המר למצב היפה
טימקוד קטע 1/12
כרגיל, על החיים. דיברנו פעם על כך שאם אנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו רואים את עצמנו מקולקלים, שלא כל כך טוב לנו, גם התכונות שלנו, האופי שלנו, ההרגלים שלנו, הם לא כל כך נוחים. אף אחד לא מרוצה מהשני, ואף אחד גם לא כל כך מרוצה מעצמו.
ודיברנו שאפשר לדמות זאת לתפוח שעל העץ. אנחנו יכולים לראות, שהוא חמוץ, קטן, גם לפי הריח הוא לא נעים, ולאט לאט הוא הוא גדל וגדל. ובאמת, כל התהליך שהוא עובר אנחנו לא רואים בו שום תועלת. הוא ממש סופג את כל המינרלים, ויטמינים, מים, לחות, חמצן, וכל הדברים, בשביל מה ולָמה? אלא רק בסוף, ממש בסוף התהליך, אנחנו רואים שפתאום הוא נעשה יפה, אדום, עם ריח טוב, ממש מתנוצץ מתוך עצמו. עד כדי כך הוא יפה וטוב, מאוד שונה, הפוך ממה שהיה בכל תהליך הבשלות שלו.
דיברנו גם שיכול להיות שגם אנחנו כאלה, רק אנחנו לא יכולים לראות זאת, כי אנחנו גומרים את החיים שלנו ולא מבינים שהגענו למצב הטוב, שכל אחד נעשה חכם, יפה, אדיב, נוח, אדם טוב. אנחנו לא כך.
ואז דיברנו על כך שיכול להיות שאנחנו מתקדמים מדור לדור, בניגוד לתפוח, או בניגוד לחיות, בני אדם מתקדמים מדור לדור כל הזמן. כשהדור הבא הוא תמיד יותר גדול, יותר גבוה, יותר מפותח מהדור הקודם.
זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להכניס את עצמנו רק לחיים הפרטיים של האדם, לדור אחד, אלא כנראה שכל ההתפתחות שלנו, במשך אלפי שנים, היא כמו חיים של אדם אחד. שכל הזמן חוזר ומתפתח, חוזר ומתפתח יותר ויותר, עד שכנראה שבסוף אנחנו מגיעים למצב היפה, הטוב. שאנחנו אומרים, שכנראה זאת צורת ההתפתחות שלנו. ולכן אומרים אנשים בעולם שאין להראות לטיפש עבודה באמצע מלאכתו. מה זאת אומרת לטיפש? ההבדל בין טיפש לחכם, שחכם רואה את הנולד, הוא כבר יודע מה הסוף, ואז הוא יכול להצדיק את כל התהליך שאנחנו עוברים. אבל אנחנו לא רואים את הסוף, ולכן קשה לנו להצדיק את המצבים שאנחנו עוברים.
קישור למקור המדעי - Dr. Nayef R.F. Al-Rodhan
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 5. ההתפתחות האנושית מצטברת מדור לדור
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -1. ממצב מר ליפה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 3. משך כל הדורות השתמשנו ביכולתנו וחכמתנו מתוך האגו ולרעת הזולת
טימקוד קטע 3/12
ואם נלך לזמן עוד יותר עתיק, אז נבין למה דיברו על השימוש בשכל לטוב או לרע. החכמים הקדמונים כמו אריסטו ואפלטון, שהיו ביסוד המדע המודרני, אמרו שלא לתת מדע וחכמה לכל אחד שבא לו, אלא רק לאנשים הגונים, שיודעים להשתמש במדע בצורה הנכונה, רק לטובת חיי האדם, רק לזה שהאדם יפַתח בזה יחסים טובים לאחרים, שהוא יגרום בזה חיים יותר טובים, נוחים, לאנשים. אבל אם אתם מוסרים מדע לכל מי שבא לכם, בכך אתם בעצם עושים רע לאנושות. כי בטוח שהאדם מתוך האגו שלו ישתמש במדע לרעת עצמו ולרעת אחרים, שאז זה חוזר אליו חזרה. ובסופו של דבר הוא הורס את הסביבה, הוא מכוון את כל האנושות לייצר נשק, וכל מיני דברים שאין בהם שום צורך.
ואנחנו רואים גם בימינו שעל ידי המדע, על ידי החוכמה, על ידי כל היכולת האדירה שלנו, הגענו למצב שיש לנו כל טוּב בידיים, אבל אנחנו משתמשים בכל הדברים האלה להַרֵע. והעובדה שאנחנו נמצאים במשבר הכולל את כל שדרות החיים שלנו, כל רמות החיים שלנו, גם המדע והחכמה נמצאים במשבר, וגם החינוך, המשפחה, היחסים בין בני אדם, היחסים בין בני זוג, ובין הורים לילדים, הבריאות שלנו, העתיד שלנו, היחסים בינינו והתרבות שלנו. מה אנחנו רואים? ממה אנחנו ניזונים, מכלי התקשורת? המצב לא נמצא לגמרי בהתאם לְמה שאנחנו מסוגלים תיאורטית לעשות.
אלא השימוש בכל היכולות שלנו הוא לא נכון, וזה נמשך כבר דורות. אלפי שנים מאז שאפלטון ואריסטו דיברו שלא לפרסם את המדע לכל אחד, אלא רק לאנשים שיודעים להשתמש בו נכון, שיאמצו רק את הדברים הנכונים, הטובים. ואם אנשים עם היצר הרע שבהם ירצו להשתמש במדע לצורות כאלו של שליטה של אדם באדם, לפתח כלי נשק, כל מיני בלבולים, תרופות שאין בהן שום צורך ולמכור אותן רק כדי להתעשר, בכלל כל מיני דברים שכאילו האדם צריך אותם, אבל אין לו שום צורך בהם, אלא ההיפך. בעצם אותם המדענים, שימכרו את המדע, שימכרו את ההמצאות שלהם, יעשו את זה רק כדי להרוויח. מדען הגון נקרא שהוא אוהב את המדע וחוץ מזה שום דבר, ש"חכמה תרכוש ואל תמכור".
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -3. לרעת הזולת, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 4. להשתמש גם ברע וגם בטוב ככוחות עזר להתפתחות לעבר המטרה
קטע 4/12
ולכן, אנחנו רואים שטעינו בגדול בכל ה"מדבר" הזה, במשך אלפי שנות ההתפתחות שלנו, ולכן הגענו למה שהגענו. ויחד עם זאת, יש לנו איזו הכרת הרע בהתפתחות שלנו, שאנחנו יכולים כנראה להתפתח בכל זאת בצורות היפות, שאנחנו יכולים לדרוך כמו על שתי רגליים בהתפתחות שלנו. עושים קצת רע ומיד חוזרים לטוב, עושים קצת רע ומיד חוזרים לטוב, אנחנו רק צריכים להפעיל את הכרת הרע, את ההבחנות שבו. שנכיר איפה טעינו, בצעדים קטנים, ומיד נתקן. כמו ילד קטן, שאנחנו נותנים לו בכוונה לשבור משהו כדי לתקן, לעשות משהו לא נכון, כדי שילמד מזה לעשות נכון.
וכך אנחנו. כנראה שרק אם אנחנו נשנה את הגישה, אם נבין שהחיים שלנו בנויים בצורה כזאת שרע צריך להיות, רק נתחיל להכיר באגו שלנו הרע, בשימוש בכל היכולות שלנו, בעיקר בטכניקה, בחכמה, ביכולות הגדולות שלנו מעל מין החי, שבהם אנחנו נקראים ה"מְדבר", ה"אדם". אם אנחנו נשתמש בכל האוצרות האלה שלנו בצורה נכונה, כל פעם נבדוק אם נכון או לא נכון, ואז מהבירורים האלו נוכל מהרע תמיד להגיע לטוב, מהרע תמיד להגיע לטוב.
ואנחנו נראה בזה גם התכווצות והתרחבות, כמו שעובדים כל החלקים בגוף שלנו. כך עובדים גם מערכת הנשימה וגם הלב, כל החלקים עובדים כך. גם החלקים ברכב, ובכלל כל התקדמות היא כך, למשל באופניים, הגלגל מסתובב קדימה, אבל יש גם חלק ממנו שמסתובב אחורה, קדימה ואחורה.
תמיד בכל התפתחות יש שני כוחות מנוגדים שעובדים בהרמוניה ביניהם, שמשלימים זה את זה. אז מה שחסר לעולם שלנו, לא להרוס חלילה שום דבר, ומה שאנחנו התפתחנו עד כה שהיינו חייבים כנראה כך להתפתח. אלא שמעכשיו והלאה, אנחנו צריכים רק להפעיל את חוש הביקורת על מה שקורה, ולראות איך להוסיף ביקורת תבונתית, נכונה, חכמה, על כל מה שנעשה עד כה, וללמוד מכאן והלאה איך אנחנו מתקדמים כל פעם בתיקונים. וכל הרע הופך להיות דווקא תומך לטוב. ואנחנו משתמשים גם ברע וגם בטוב להתקדמות.
ואז אין רע וטוב, אלא שני הכוחות האלה שנמצאים בידינו הם עוזרים לנו. ולכן פתאום אנחנו מתחילים להבין שכל הטבע שלנו, שהוא אגואיסטי, הוא טוב, על ידו אנחנו פִתחנו את היכולת שלנו לבירור ולתיקון עצמי ומעכשיו והלאה, אם נלך בצורה הדדית כזאת, נכונה, ממש כמו רכבת טובה, יפה, נלך קדימה למטרה, כמו תפוח יפה, שכבר מגיע לבשלותו, ובאמת נגיע אולי לחברה אנושית פורחת, בריח טוב, בניחוח ובכל טוּב אחד לשני.
לכן אנחנו צריכים לראות שהוכנה לנו בעצם התפתחות יפה, טובה, והתוספת שאנחנו מקבלים מצד החכמה לעומת האגו שלנו, ההורס, שני הכוחות האלה שבנו, הם יכולים לעזור לנו להתקדם.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -4. כוחות העזר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 6. שלושת סוגי רצונות, הרצונות שמכתיבים את נטיותינו
קטע 6/12
ולכן אנחנו צריכים להבין, שבכל אחד מאיתנו יש שלושה סוגי רצונות. רצונות גופניים או אפשר להגיד בהמיים. הכוונה שהם נמצאים גם במין החי. זה רצון להחזיק את עצמנו בצורה כמה שאפשר טובה, יפה. אני רוצה להלביש את עצמי יפה, אני רוצה להיות נקי, אני רוצה להיות בריא, אני רוצה למלא את עצמי במזון, בכל מה שהגוף שלי צריך. אני רוצה לתת לעצמי מנוחה. בקיצור, להיות שָמוּר, מה שנקרא. זה הרצון הראשון. מין החי שומר על זה בצורה אינסטינקטיבית.
הרצון השני אלה רצונות של בני אדם. רצונות של בני אדם אלה רצונות אגואיסטים. אין מה לעשות. כך אנחנו מתפתחים. מעל הטבע החי אנחנו בשליטה, בתאווה, בכבוד, בצורות כאלה שאנחנו רוצים להתעלות מעל האחרים. אלה הרצונות ששייכים רק למין האדם. במין החי אין דבר כזה. בדרך כלל שואלים, אבל אנחנו רואים חיות, איך שהן טורפות, איך שהן אוכלות זו את זו. אלא שהן לא רוצות בזה להזיק לזולת. הן לא רוצות על ידי זה להתעלות ולשלוט על הזולת. הן לא לוקחות את הזולת, שיחיה לידן ואחר כך אוכלות אותו. הן פועלות רק לצורך אוכל נפש. שכך זה בטבע, בצורה אינסטינקטיבית נמצא בהם, כך הן עושות.
לכן אריה שתופס איזו איילה ואוכל אותה, טורף אותה, הוא לא עושה לה רע, אלא הוא עושה את פקודת הטבע שבו. ואנחנו רואים את זה כך. ואין ביניהם יחסים, שהם שונאים זה את זה, אלא פשוט אנחנו רואים לפנינו תמונה, שכך הטבע מתנהג. וגם אנחנו מתנהגים כך כלפי תרנגולים, כלפי פרות, כלפי מין החי, כלפי דגים. כשאנחנו גם עושים את זה. אבל אין לי שנאה לפרה, שלכן אני שוחט אותה ואוכל. אלא מאין ברירה. אנחנו כך בנויים, שאנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה. ואנחנו משתדלים לעשות את זה בכמה שפחות נזק לאותם סוגי החי, שאנחנו משתמשים בהם למזון.
רק אדם לאדם, כאן הוא משתמש באגו שלו. כל הזמן אני מסתכל על הדשא של השכן, על הרכב של השכן, על הילדים שלו לעומת הילדים שלי, על המשכורת שלו ועל הכול. וכל החיים רק לפי זה אני מודד את המילוי של החיים שלי. עד כדי כך, שיש סטטיסטיקות מאוד מעניינות, שאם אומרים לאדם שהוא ירוויח אלף דולר בחודש והשכן שלו ירוויח פחות, אנשים מסכימים להרוויח אלף דולר במקום אלפיים. או שאומרים לו שהוא ירוויח אלפיים דולר בחודש, אבל השכן שלו ירוויח יותר. כי סך הכול מה שאנחנו בודקים, אנחנו בודקים אחד לעומת השני. שבסך הכול בזה אנחנו מודדים עד כמה שאנחנו נמצאים במצב הטוב.
זאת אומרת, הבדיקה שלנו כלפי החיים היא לא בדיקה בתוך הגוף שלי, אלא בדיקה בתוך האישיות שלי, עד כמה שהיא יותר גבוהה לעומת האחרים. ולכן סוגי הרצונות האלו, אנחנו אומרים הם רצונות של האדם, כי הבהמה לא חשוב לה מה שיש לשני, אלא היא צריכה רק למלא את מה שיש לה מתוך הטבע.
אז יש רצונות גופניים, שזה כמו במין החי. יש רצונות בני אדם, שהם כולם רעים, כי כלפי השני, אני תמיד מסתכל איך אני אהיה במצב יותר מהודר, יותר מכובד, יותר גבוה מהשני.
ועוד רצונות שיש, וגם רק בנו, ומעל הרצונות הגופניים, מעל הרצונות של בני אדם, זה רצון למדע, לחכמה. שאז אני רוצה לדעת בשביל מה אני חי, לָמה אני חי, מה קורה בחיים, איך הטבע מתנהג, מה קורה סביבי, לָמה זה קשור לזה וזה קשור לזה?
זאת אומרת, שאני אוהב את השכל שבטבע, את החכמה, שאנחנו כל הזמן נמצאים במחקר. אנחנו נמצאים באיזו בועה שנקראת "הטבע", ואני סך הכול מקבל משם, כאילו שנמצא בתוך הסְפֵרָה הזאת, ואני מגרד ממנה קצת, מגרד, מגרד ומה שאני מגרד ממנה, אחר כך אני בודק מה שגירדתי ממנה וזה נקרא המדע שלי. החוקים שאני מגלה, מחר אני אגלה עוד חוקים. הם לא קיימים היום? קיימים ודאי, רק אני לא מספיק חכם כדי לראות אותם, כדי לגלות אותם. אז כל פעם, כמה שאנחנו מתקדמים בחכמה, אנחנו יותר ויותר מגלים עוד חוקיות שיש בטבע.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 3. קנאה תאווה וכבוד כגורם להתפתחות
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -6. סוגי הרצונות, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 9. מילוי חיינו במשמעות והנאה יבוא ע"י התקשרות ואהבה הדדיות מעל האגו
קטע 9/12
אורן: מה זה רצונות של דומם צומח וחי?
בגוף שלנו יש רצונות של דומם, שזה החומר שהגוף מורכב ממנו. רצון של צומח כי זה צומח בי, כמו שערות, ציפורניים, עצמות, זה מין הצומח שבי. ויש בי מין החי, שזה כל יתר הדברים הגופניים. ויש בי גם שכל שהוא מעל המין החי, ויש לי גם כוח הרע, האגו שלי. אלו החלקים מהם האדם מורכב.
בכוחות שלי שהם בדרגות דומם צומח וחי, אין לי מה לתקן. כל הבעיה שלי, שאני מקלקל את החיים שלי עם האחרים, זה בגלל שיש לי טבע רע, האגו. אני חושב שכולם מסכימים לכך, אני שומע זאת מכל המקומות. אדם יכול להגיד, "האם אני רע? לא, אלה האחרים, האנושות, הטבע שלנו", וכן הלאה.
זאת אומרת, בכל זאת אנחנו רואים שלאדם יש יכולות אדירות, הוא יכול לעשות את החיים שלו טובים. לַמה הוא לא עושה זאת? מה מפריע לו? מפריע לו האופי האגואיסטי שלו, שהוא רוצה להשתמש בכל הכוחות שלו, בכל היוצרות שבו, לעלות את עצמו מעל לזולת. ואז כל אחד נמצא בתחרות, כל אחד רוצה לעלות את עצמו ולהרוס את הזולת, אחד מהשניים, או שניהם יחד. היצר הרע הזה לא נותן לנו להגיע לחיים הטובים.
ויש פה הרבה דברים שאנחנו עוד צריכים ללמוד. איך אני בכלל יכול לתאר לעצמי שאני אחיה ביצר הטוב. "ביצר הטוב" זה נקרא שאנחנו צריכים להיות כולנו אותו דבר. האם זה אפשרי שאני אהיה כמו כולם? אז מִמה אני ייהנה? אם כולם אותו דבר, אין יותר ואין פחות אז לי כלום, אין לי טעם בחיים.
כך אנחנו כל הזמן נמצאים באיזה "אקשן" להשיג יותר, ואני בתת הכרה כל פעם עושה את החשבון כמה אני יותר מאחרים, וזה נותן לי טעם בחיים, זה דוחף אותי לכל מיני הישגים, להכל. רואים את זה בספורט, בתחרויות, בעבודה, מי יותר ומי פחות. אני חייב למדוד את עצמי כלפי האחרים, כי בכך אני מודד את מהות החיים, כמה חיים יש לי. אם לכולם יש אותו דבר, אני לא מרגיש שאני חי.
יש כאן שאלה גדולה, ממה אנחנו נמלא את עצמנו? האם הטבע רוצה לעשות מאיתנו בובות? מה זה נקרא "כולם אחים"? אם אחים זה אומר שיש לכל אחד אותו דבר, וכולנו שווים, אז אני לא מרגיש בשביל מה לי לחיות. האם יש עוד איזו מטרה? אני לא רואה את זה במצב שלי.
למשל, אני רוצה תמיד לממש את עצמי ביותר חכמה, אתה בכתיבה, יש כאלה בצילום, בחינוך ועוד, אבל אדם בסופו של דבר רוצה להבדיל את עצמו, להבליט את עצמו מהאחרים. והצורך לזה הוא הדוחף אותנו להתפתחות.
נניח שעל ידי הרגשת הרע שבמשבר, שאני מבין איך אני יכול לאזן את כולם, אני מגיע לאיזון, כולם שווים. איך אני ממלא אותו החלק הגדול שיש לאדם, שהוא צריך להרגיש את עצמו למעלה? בְמה נמלא אותו? אנחנו נמצאים עכשיו בעולם במצב שמספיק לי לעבוד שעתיים ביום, ואני ממלא את עצמי ולא מרגיש שחסר לי כלום, וכך גם האחרים. אם כולנו נעבוד שעתיים ביום, ורק נרצה להיות לא יותר מאחרים, שכולם יהיו שווים, שאני צריך דברים נורמאלים וזה מספיק לי, אז במה אני אמלא את עצמי?
היום אני עובד בנוסף לאותן שעתיים עוד שש שעות בכל יום לפחות, כדי להשיג משהו שאני אהיה יותר מאחרים. אם יהיו לי שש שעות פנויות, אפשר יהיה להשתגע מהחופש הזה, מה אני אעשה? האם גם הטבע כך סידר את הדברים?
וכאן אנחנו מגיעים לצד השני של הטבע. בזה שאנחנו נמצאים בהשתתפות הדדית נגד האגו, אנחנו משתמשים כאן באגו, רק בצורה ההפוכה. זאת אומרת, לא כדי שכל אחד יעלה מעל האחרים, אלא כל אחד יעבוד איך לעלות מעל האגו שלו כדי להתאזן עם האחרים. זאת אומרת, האגו בינתיים כל הזמן גדל, ואני משתמש בו כדי להיות שווה עם האחרים. אני מקבל סיפוק מזה שאני מתקַשר ביתר כוח לאחרים. בכך שהאגו שלי יותר גדול, אני יכול יותר להשפיע להם, ולהביא אותם ליתר חיבור ויתר איזון, ואז ליהנות מזה שאני איתם מגיע ליתר קשר. כמה שאני מקושר אליהם על ידי האגו המתוקן שלי, אני יותר יכול ליהנות מכך. כי יש לי כלי שבו אני נהנה, וזה הכלי הכללי שאני מחבר לעצמי. ואז אני מקבל מזה סיפוק שנקרא "אהבה הדדית". כך אני מגיע למילוי הרבה יותר גבוה ממה שיש לי היום כשאני מצליח איכשהו להתעלות מעל מישהו. זאת אומרת, רק השימוש הנכון בכל היוצרות מאפשר לי להגיע לכול טוב.
קישור למאמר המדעי - Dr. Nayef Al-Rodhan
קישור לספר - Dr. Nayef Al-Rodhan
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 3. קנאה תאווה וכבוד כגורם להתפתחות
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -9. הדדיות מעל האגו, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |