חלק 10/16


ולכן מתעוררת השאלה, איך נבצע את הדברים? הרי בלי להתקשר בינינו לא נוכל להתקיים, והיחס ההדדי הטוב ממש נדרש כעת מההתפתחות שלנו, כי בלעדיו אנחנו לא יכולים היום גם לתקן את החוקים בכלכלה, בתעשייה ובמסחר.

העולם נמצא היום במבוך, בבלבול, בחוסר הבנה מה עושים הלאה. אנשים כאילו איבדו קשר ביניהם, כי נדרש מהם להיכנס עכשיו לקשר נפשי, לבבי, שלא היה בינינו אף פעם. או שהיינו מזלזלים זה בזה, או שמאין ברירה היינו מתקשרים זה לזה, או שהיינו עוד יותר מוצמדים זה לזה, אפילו נכנסים זה לתוך זה עם התעשייה, המסחר, החינוך, התרבות, הבריאות, עם כל המערכות האלה. אבל לא היה נדרש מהאדם וממדינות להיות ביחס יפה אחד לשני.

דורשים ממני מאמצים פנימיים, פסיכולוגיים, ביחס לאחר. אבל כנראה שזה מה שההתפתחות שלנו דורשת מאיתנו, זה מה שאנחנו מרגישים, שבלי היחסים האלה גם לא נוכל להתקיים יחד נכון בתוך אותו בית קטן שלנו. כי אם אנחנו סתם חיים יחד, אני ועוד אנשים באיזה מקום, זה בסדר, אנחנו חיים באותו מקום יחד מאין ברירה, לכל אחד יש את הפינה שלו. אבל היום אין לכל אחד את הפינה שלו. ואם יש בחדר ארבעה אנשים, אנחנו לא סתם נמצאים כל אחד באחת מארבע פינות החדר. אלא כל הארבעה תלויים עכשיו זה בזה וכל אחד בכולם, עד כדי כך שבלי היחס הנכון בינינו, אנחנו מרגישים את החיים שלנו נוראיים.

וכאן אנחנו צריכים לעשות שלום בית. ואותו שלום בית נקרא "ערבות הדדית". זאת אומרת, הצורה שאנחנו צריכים לקבל היא צורת ההדדיות. חיבור כזה שכל אחד מרגיש שהוא תלוי בשני בנפש, ממש בחיים שלו. כמו קבוצת חיילי קומנדו, שהחיים של כל אחד מהקבוצה תלויים באחרים. וכולם ילכו לאיבוד, אם כל חייל לא יעזור לאחרים והם לא יעזרו לו וישמרו עליו.

יש לנו כאלה מערכות בטבע, יש לנו כאלה מערכות בטכניקה בתלות ההדדית, שנקראות מערכות אינטגרליות או מערכות אנלוגיות, שבהן כל החלקים קשורים זה לזה. אם איזה חלק יוצא משם, כל המכונה מפסיקה לעבוד. ולפי ההתפתחות של החברה האנושית הגענו למצב וגדלנו כך, שהיום הגענו לחיבור כזה.

מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 3. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 10. רמת האדם, נושאי הערבות, התלות ההדדית
להשאיר תגובה |

חלק 11/16


איך אנחנו מתקנים את עצמנו, כך שיתאפשר לנו קיום יפה, טוב ובטוח? כי אם לא כן אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מובטלים, נמצאים במשבר בחיי המשפחה, בחינוך ובחיי היומיום. אנחנו הגענו למצב, שחוסר הבנה, חוסר הרגשה הדדית, נעשה גורלי. וממש כל האנושות נראית כמשפחה אחת, רק משפחה שנמצאת במצב לא טוב.

לכן בספר הזה אנחנו ממליצים על שלום בית שנגרם על ידי כוח חיצוני, כוח שלישי. כי כשיש בעיה בין בני זוג, מגיע אדם שלישי, חכם, פסיכולוג או מומחה במקצוע שמתחיל לדבר. הרבה אנשים הולכים לפסיכולוג שלהם, בכלל זו אופנה להיות עם פסיכולוג צמוד כל החיים, ואז אותו מומחה מתחיל לקשר ביניהם.

הוא מדבר עם אחד, מדבר עם השני, מדבר עם שניהם, מעביר איתם שיחות, שואל שאלות, עונה תשובות, מחייב אותם איכשהו לדבר ביניהם, לפתוח את עצמם אחד לשני, עוזר להם להתקשר, עוזר לכל אחד מהם להבין את עצמו ואת האחר. ואז להבין עד כמה, אפילו שהוא הפוך מהשני, כדאי לו לוותר על ההפכיות הזאת. זאת אומרת הוא גם לא מוציא מעצמו את כל מה שיש לו נגד השני, והוא גם סולח לשני ומוותר על הדברים שלא מוצאים חן בעיניו, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". אם אנחנו מבינים את הפשעים ההדדיים, ושכולנו כאלה מצד הטבע, כולנו אגואיסטים, חסרי התחשבות, גם במשפחה, גם עם הילדים, גם במסחר ותעשייה, גם בחיי היום יום, במזון, באוויר הצח, בחיים טובים ובטוחים, אז מאין ברירה אנחנו מוצאים את השיטה שעוזרת לנו להתקשר זה לזה.

שיטה פסיכולוגית, שאומרת שעלינו לספר אחד לשני יותר, עלינו לדעת יותר האחד על השני, על האופי של כל אחד ואחד, על האופי של העמים, ועל הטבע. אל לנו להתבייש בזה, אלא לגלות זאת כמו אנשים מבוגרים, כמו אנשים חכמים, שכך אנחנו, ומעל זה עלינו לבנות קשרים. לא לדכא אף אחד, לא לדקור אף אחד על מה שיש לו. כי לכל אחד לא חסרות נטיות ותכונות לא נעימות, אבל מעל זה אנחנו בונים קשר, "על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים נמצאים, ולאט לאט מתוך האהבה אנחנו מפסיקים לראות אותם.

כמו אמא לגבי הילד שלה. היא מסתכלת על הילד שלה, ובעיניה הוא הכי יפה, הכי טוב. היא לא מסוגלת לגלות בו דברים לא טובים ורעים, כי האהבה "מקלקלת" אותה, והיא רואה בו רק דברים טובים, את הרעים היא לא רואה. ובילד של השכן היא רואה דווקא ההפך, היא רואה את החצי הרע ולא את החצי הטוב, כי אין לה אהבה אליו. אבל ברגע שתהיה לה אהבה גם לילד של השכן, אז גם בו היא לא תראה שום דבר רע, אלא רק טוב.

אנחנו רואים את זה בחיים. אפשר לדבר עם כל אמא ולהתחיל להצביע לה על תכונת אופי או התנהגות לא טובה של הילד שלה, היא לא תסכים לכך. או שהיא תצדיק אותו לגמרי, שהוא עושה את זה נכון וטוב, או שהיא לא תסכים שזה בכלל נמצא בו, כי היא באמת לא רואה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".

ולכן לערבות ההדדית שאנחנו צריכים להגיע, אנחנו מגיעים בצורה כזאת, שמאין ברירה אנחנו מתחילים לקַשר בינינו מרחוק, ללמוד את כל הדברים שיש בינינו, אבל הלימוד עצמו מלכתחילה צריך להיות לשם בניית קשר של אהבה מעל הפשעים. זאת אומרת, מלכתחילה אנחנו מתכוונים לוויתורים, ואז נגיע למצב שנוכל להתאחד בינינו גם ברמה הנפשית, כך שנרגיש את עצמנו קרובים.

העולם ודאי יהיה יותר בטוח, יותר רגוע. אנחנו לא נפחד שהילדים שלנו ייצאו לבד החוצה, כי כל אחד ואחד ידאג להם כמו שאנחנו דואגים להם, ואנחנו נדאג כך לאחרים.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 11. שיטה פסיכולוגית, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

חלק 12/16


זאת אומרת, וודאי שאם אפשר בכלל לדמיין או לחלום על חברה טובה, אז זאת חברה שבה מקיימים את חוק הערבות ההדדית.

ולגבי הטבע, אנחנו מתקדמים בהתפתחות שלנו, ואנחנו רואים, עד כמה אנחנו נכנסים, מיום ליום או לפחות משנה לשנה, למשברים יותר ויותר עמוקים. ולא שמחכים שיבוא משבר כלכלי. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר שנים ולא מטפלים בהם. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר עשרות שנים, בעיית הסמים, הייאוש שהוא המחלה הנפוצה הראשונה בעולם, באקולוגיה, בחינוך ובמשפחה. אז זה לא רק עניין הכלכלה.

ולכן אנחנו צריכים להבין שהפתרון הכללי לכל הבעיות האלה הוא קשר נכון בינינו, והוא משפיע על כל רמות היחסים, החל מהרמה הבינלאומית ועד ליחסים שבתוך העמים ויחסים בתוך המשפחות. ולכן ידיעת מערכת הקשר ההכרחית בינינו עכשיו, היא שמחייבת אותנו לבנות יחסים טובים בינינו. זה דבר הכרחי. ולא סתם לחתום הסכמים על הניר, הסכמי שלום, הסכמי מסחר, תעשיה, כלכלה.

זה דומה להסכם שחתמתי עם בת הזוג שלי כשהתחתנתי, כשההסכם הוא באמת רק על הנייר. אנחנו חיים יחד בתוך הבית, אבל אין לנו חיבור פנימי, נפשי. רק בתוך השטח המשותף אנחנו איכשהו מסתדרים, אז בסופו של דבר המצב שלנו מגיע מהר מאוד לרמה כזאת שאנחנו לא מסוגלים יותר לקיים את ההסכם, ואז אנחנו חייבים להתרחק.

כדי לא להביא אותנו למלחמת עולם, להתפרצות האגו, אנחנו צריכים להביא לכל אדם ואדם את הראיה הזאת של הקשר בינינו ועד כמה שהיום דורשים מאיתנו שהקשר הזה יהיה מלב אל לב. אנחנו רואים עד כמה בטבע הכללי הכול מסודר יפה, עד כמה כולם קשורים זה לזה, כל אוצרות הטבע, כל אוצרות האדמה, כל החלקים של הטבע, מהכוכבים הענקיים, הרחוקים, ועד הכינים הקטנות, וגם דברים שאי אפשר לזהות בעין, כולם קשורים במערכת אחת. וככל שאנחנו מתקדמים יותר במדע, אנחנו מגלים את ההתקשרות הזאת יותר ויותר, את האינטגראליות הזאת, ההדדיות שיש בינינו, ואנחנו יודעים שאם אנחנו פוגעים בזן אחד, זה גורם לאלפי השלכות בחיים שלנו.

אנחנו צריכים להבין שבאותה צורה ועוד יותר מזה קורה גם בחברה האנושית. ולכן ההצלחה שלנו תלויה רק בקשר הנכון בינינו, שנקרא "ערבות הדדית", שכל אחד ואחד ירגיש שהוא תלוי בכולם וכולנו תלויים בכל אחד ואחד. ובהתאם לזה מכאן אנחנו נקבע חוקים חדשים חברתיים ובינלאומיים, יחס בין בני אדם בבית, בעבודה ובמקומות המשותפים, בכל המקומות, ובכלל כל אדם ואדם אפילו שהוא לבד. כולנו חייבים לדאוג למשפחה הגדולה שלנו, כי אנחנו נמצאים יחד במקום אחד וקשורים עוד יותר מאנשים שנמצאים כמשפחה בדירה אחת.

התלות הזאת מקנה לאדם, חוץ מהרגשת הביטחון, גם שגשוג, וכל טוּב. הוא מרגיש שנמצאים סביבו אנשים שרוצים טוב. פתאום כל העולם הוא משפחה אחת. אני לא פוחד, אני לא מתבייש, אני בכלל לא חושש מכלום, כל העולם שלי הוא, אני נושם ברווחה, אני מרגיש את עצמי בכל מקום ברחוב, בבית. אני טס לכל מיני מקומות, ובכל מקום אני מרגיש שאני נמצא בבית.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 12. פיתרון לצרות, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

חלק 15/16


הערבות ההדדית היא אותה רשת קשר בינינו שקושרת אותנו היום בכל העולם. היא התגלתה לפני שנים רבות, התחילו לכתוב על כך כבר בשנות השישים, ב-club of rome. בתחילת המאה העשרים מדענים התחילו לדבר על כך שאנחנו כולנו קשורים זה לזה במושג שנקרא "נאוספירה". ומאז ועד היום יש הרבה מחקרים על כך. אבל הערבות ההדדית היא אותה הרשת שהתגלתה והיא קושרת אותנו יחד ולא נותנת לנו לברוח. ואם אנחנו רוצים להפר אותה, אנחנו יכולים להגיע להתפרצות של מלחמות גדולות מאוד, שבכל זאת אחר כך הייסורים והבעיות יחייבו אותנו שוב להגיע לאותו סוג קשר, להדדיות, ויתור הדדי וערבות הדדית ואהבה הדדית.

נכון הוא שהאנושות חשבה על כך כבר לפני חמש מאות שנה, כתבו על כך כל מיני אוטופיסטים. לפני מאה שנה ויותר חשבו על זה קומוניסטים למיניהם, וגם היום, קיבוצניקים למיניהם. רק שאף פעם בהיסטוריה זה לא היה מחויב מצד ההתפתחות שלנו. היו אנשים בודדים שראו שזה הכרחי, ושבסופו של דבר כל האנושות תגיע לזה. ראה את זה תומאס מאן לפני מאות שנים, ואחר כך כל מיני קומוניסטים ברוסיה וביתר המקומות, אבל הם היו בודדים, אף פעם ההמון לא הלך איתם. כי הם ראו את זה הרבה שנים מראש, והיה נדמה להם שהם יוכלו לממש את זה כבר כאן ועכשיו.

אנחנו מתחילים לדבר על זה כאן ועכשיו מפני שהמשבר הזה הוא רב גווני, והוא מצביע בדיוק על מה שחסר לנו, על ערבות הדדית. זאת אומרת, זה לא בא בגלל שבא לנו, שאנחנו רוצים שזה יקרה, אלא זה בא כדבר המחויב מצד הטבע, מצד ההתפתחות שלנו.

קישור למקור המדעי - Pierre Teilhard de Chardin

מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 15. ההתפתחות מחייבת, נושאי הערבות, התלות ההדדית
להשאיר תגובה |

חלק 6/15

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה, מה עלינו לשנות בתוכנו, כדי להיות מותאמים יותר לטבע. כי אם אנחנו נמצאים באיזון עם הטבע, אז אנחנו נמצאים במצב נוח, יפה וטוב, ולא מרגישים לחץ מצד הטבע. והלחץ הזה מתבטא בבעיות, מלחמות, גירושין, בריאות, מגיפות, צונאמי, מכות אקלים וכן הלאה. אז מה עלינו לשנות?

כאן אנחנו מגיעים לחקירת טבע האדם. טבע האדם הוא רצון, רצון לחיות, רצון להרגיש את עצמי טוב, רצון ליהנות. זאת אומרת, משהו שאני כל הזמן רוצה למלא בי נקרא רצון. והרצונות האלה הם תמיד ריקניים יחסית. כשאני רוצה לנוח, אני רוצה למלא רצון למנוחה. כשאני רוצה לאכול, אני צריך למלא רצון למזון, וכן הלאה. יש לי רצונות בסיסיים לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות. וכל הרצונות האחרים נמצאים בתוך הרצונות האלה. כך שכל הרצונות ששייכים לגוף שלי, אוכל, מין, משפחה, ואלה השייכים לאנוש שבי, לאדם שבי, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, מתחלקים לעוד הרבה מאוד תתי רצונות.

אם אני רוצה, אם אני חייב, אם אין לי ברירה, אם אני מבין שכדאי לי על ידי הרצונות האלה להתחבר עם האחרים כדי להיות מותאם, ושכולנו נהיה מותאמים לאותו כוח של הטבע, לאותו חוק אחד, אז אני צריך לתקן כל רצון ורצון שבי. ובסך הכל כל הרצונות האלה יחד נקראים "רצון ליהנות", רצון לקבל מילוי.

איך אני צריך לכוון אז את הרצונות האלה? שהם יהיו לטובת כולם. כי אם אני מתעסק איך למלא את הרצון שלי לבד, הוא נקרא הרצון האגואיסטי. אם אני מכוון כל רצון ורצון שלי שיהיה גם לטובת כולנו יחד, שאני מקבל רק לטובת כולם, שאין ברירה, ואם אנחנו כמו משפחה אחת, אז אני חייב לקחת את כולם בחשבון ולחשוב על כולם כאחד. כמו החוק האחד הזה שמחייב אותי. אם כך, אז אני צריך כל רצון ורצון שבי לכוון לטובת כולם.

חיים חדשים - שיחה 4  1.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -4, -6.להפוך את הרצון, נושאי הערבות, התלות ההדדית, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -4
להשאיר תגובה |