אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"
אורן: אני מזכיר לך את הסיטואציה, אני וניצה מייצגים באולפן כתה של חמישה זוגות, אתה המדריך, אנחנו נותנים לך "כרדיט". אם אתה תצליח לארגן אותנו לזה, נצליח, אם לא, לא. אנחנו ביחד אבל זורמים איתך.
בסדר.
אורן: אתמול נתת לנו שיעורי בית לתרגל ואני יכול לומר שבבית שלי, וניצה ספרה שכך גם אצלה, דברנו עם בני הזוג הפרטיים שלנו על הרעיונות שדיברנו פה, ליבָּנו את הדברים קצת, ועולות המון המון שאלות. אנחנו גם מקליטים את השיחה ונותנים לחברים שלנו לשמוע, ואחד החברים אמר לי שגישת המראה שבה אתה אומר כל הזמן להסתכל על השני כמראה שלי.
זה אחד מהתרגילים.
אורן: אתמול זה היה התרגיל המרכזי, ולכן השאלות הן על מה שהיה אתמול. הגישה הזו של המראה, שאני צריך לראות את מה שאני רואה בשני כשיקוף של הפגמים שנמצאים בעצם בתוכי.
לא את הפרצוף שלה אני צריך לראות, אני צריך לראות את מה שלא נראה לי בה נכון וטוב, מושלם, אלה הפגמים שלי שכך מראים לי. לא פיזית.
אורן: ברור. מה שאני לא רואה מושלם בהתנהגות שלה מצביע על פגמים שנמצאים בתוכי.
כן.
אורן: אז החבר שאיתו דברתי על זה אומר שזה כל הזמן כאילו מחזיר אותי פנימה אל תוך עצמי וזה נראה כאילו אני בקשר זוגי, יש לי בן או בת זוג, אבל בעצם התרגיל הזה של המראה כל הזמן סוגר אותי בתוך עצמי. אז זה כאילו דווקא מבודד אותי.
לא, אבל אני לא מבודד.
אורן: זה סוגר אותי כאילו בפנים.
ואני עולה.
אורן: אבל בגלל שזו עבודה אישית, פנימית שלי, אז אין לי פה איזו אינטראקציה איתה. אין לי קשר איתה.
אבל יש החצי השני.
אורן: אז תסביר קצת, מה זה החצי השני?
טוב, נתחיל מאפס, איפסנו את עצמנו. אני מסתכל עליה. אני רואה בה כל מיני ליקויים. אני מתחיל לשייך את הליקויים האלו אליי, "כל הפוסל במומו פוסל". אנחנו צריכים לקחת את הלא סלוגנים האלה שיהיה לנו יותר קל אחר כך לדבר. אז אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה". מה זאת אומרת? אם הייתי אוהב אותה, אוהב אותה, לא הייתי רואה בה שום פגם. איך זה? כמו שאימא לא רואה בילד. זאת האהבה הטבעית, שהיא לא רואה פגמים. ואפילו אולי היא רואה אותם, אבל היא אוהבת אותם.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית
ניצה: האם יש הבדל בין המטרה של קבוצת המרזים לבין המטרה שלנו? להם יש מטרה אחת, כולם באים עם רצון אחד לרזות. מה המטרה של הקבוצה שלנו? המטרה שלנו לבנות זוגיות טובה?
אורן: זאת המטרה שלי, אני יודע מה המטרה שלך.
ניצה: זו המטרה שלי. המטרה שלי לבנות זוגיות טובה.
נכון. אז כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית. והם כל הזמן ממש נותנים לכם כוח, חשיבות, מספקים את כל האמצעים כדי להיות למעלה מהאגו.
ניצה: איך אני יודעת, אני כאילו צריכה להשתכנע.
אבל תראי מספקים לך את זה הרבה זוגות. לא חשוב אם חמישה, עשרה או חמישים. ודאי שכמה שיותר זה יותר טוב, וכמה שהם בעוצמה. כמה שכל הזוגות האלה גם קשורים זה לזה.
ניצה: אני מרגישה שאני צריכה עכשיו לעשות איזה מאמץ מאוד גדול בשביל להשיג משהו שאני לא בטוחה בו. איך אני יודעת שזאת הדרך. הרי יש כל כך הרבה טכניקות, וכל כך הרבה שיטות להגיע לזוגיות טובה. ובעצם אתה אומר לי "אם תעלי מעל האגו שלך, תהיה לך זוגיות טובה".
את זה את עדיין לא יודעת.
ניצה: את זה אני עוד לא יודעת. איך אני יכולה לדעת?
עוד לא הגעת להכרה הזאת שהטבע שלך הוא בעצם המפריע העיקרי לחיים הטובים.
ניצה: נכון. את זה אני בעצם עוד לא מבינה. אני לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה זה אגו.
לא אגו, הטבע שלך לא חשוב. מה זה, תשאלי את בן הזוג שלך, הוא יגיד לך מה זה. הוא יספר לך מיד. כמו שאת יכולה לספר לו מי הוא. זה הכל, זה האגו שלכם. מה שכל אחד חושב רע על השני, עד כמה שהוא צריך להשתפר, זה בדיוק מה שאת חושבת עליו, זה האגו שלך. הרי את רואה באגו שלך דברים שליליים, כמו במראה.
ניצה: נכון. אז כל מה שאני רואה בצד השני, אני בעצם מזהה שזה שלי.
בטוח שזה שלך.
ניצה: שזה שלי בטוח. אפילו אם אני רואה בו דברים שאני לא חושבת שהם שלי? אני לא מרגישה שהם שלי.
בטוח שאת לא חושבת שהם שלך. את יודעת שיש לך את זה מאימא שלך, וזה מסבא שלך, ואתה כזה וכזה. את אפילו מספרת לו את היסטוריה, מאיפה יש לו את זה. זה הכל שלך.
ניצה: זה משהו שאני צריכה עוד לעכל אותו, קשה לעכל את זה.
לא חשוב. הרי את רוצה להיפטר מהביקורתיות הזאת, אין ברירה. תקבלי את זה כדברים שמעליהם צריכים לעלות. לא נדבר שזה האגו שלך, את רואה בו דברים שליליים, לעלות מעל זה. זה שאנחנו מדברים על האגו, זה קצת יותר ספציפי. אולי לא צריכים לדבר כך, פחות פרטים.
מה שאני רואה בו שלילי, אני עולה מעל זה. מה שהוא רואה בי שלילי, הוא עולה מעל זה. אנחנו מתייחסים זה לזה כמו לכל אחד מושלם. הפרטנר שלי מושלם. ומה אני רוצה? אני רוצה רק להשלים אותו. מה שהוא רוצה, אני מוכנה לעשות הכול בשבילו. מה שאני רוצה, הוא רוצה לעשות הכול בשבילי. זה הכל. אם יהיה לנו חומר דלק, אנחנו נעשה את זה.
ואז אנחנו נדרוש אחד מהשני דברים, שמהבוקר עד הלילה כל אחד יהיה משועבד לשני. ההפך, אנחנו פתאום נראה שמתוך האהבה, אני לא דורש ממנה בעצם כמעט כלום. אני מוכן בעצמי לעשות בשבילה הכל, והיא אותו דבר בשבילי. אז יוצא שאנחנו נהנים מהדברים הקטנים ביותר, הפשוטים ביותר, ויש לנו מזה הנאה גדולה, הדדית.
ולא שאני צריך לקנות מתנות יקרות, ולעשות משהו לא יודע מה, לא. מספיק ההרגשה הפנימית, היא משלימה וממלאת אותנו כך שמספיק לנו ממש. כמו שהיית מוכנה לחיות איתו באיזו דירה, ובאילו תנאים, רק איתו יחד. כך אני מרגישה עכשיו. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אין שום פגם, או חיסרון, שאי אפשר למלא עם אהבה.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
יש כאן מין מהפך פסיכולוגי, בתפיסת המציאות. שכל הזמן חשבתי, וסיננתי את המציאות שתהיה לטובתי. עכשיו שאני יוצא מעצמי, אני מתחיל לסנן אותה מה כלפי העולם, מה טוב לעולם.
יש כאן דברים נוספים, שדברנו עליהם בין המילים. מה אנחנו עוד מרוויחים מזה שאנחנו מתעלים מעל בצורה כזאת, כל אחד מעל עצמו ונכללים בזולת. שאנחנו כאן רוכשים טכניקה מיוחדת, להתקשרות לזולת, למה שמחוץ לי. ואז אני יכול כך להגיע להתקשרות לכל האנושות, לכולם. ובזה אני רוכש תכונות, רצונות, מחשבות, כל העוצמה שיש בכל בני האדם. שאני מתעלה מעלי, שהאגו שלי כבר לא מסתיר ממני את העולם, שרציתי רק לנצל אותו, וכמה שאני יכול לגנוב או לסחוב ממנו לתוכי. עכשיו שאני מתעלה מעל האגו, אני נמצא בתוך העולם. אני נפרש בין כולם ממש, אני מוכן לכסות אותם מלמעלה בכל טוב. אני בזה כמו אימא שלהם. אני מתחיל להרגיש אותם תכונות, מחשבות, רצונות, הכל. העוצמה הזאת היא הופכת להיות עוצמה שלי.
זאת אומרת, אני מתחיל במקום האגו הקטן שלי, לקבל כאן רצונות, תכונות, של כל העולם. אני נעשה בזה גדול, ובלתי מוגבל בעצם. יש כאן מין מהפך פסיכולוגי, בתפיסת המציאות. שכל הזמן חשבתי, וסיננתי את המציאות שתהיה לטובתי. עכשיו שאני יוצא מעצמי, אני מתחיל לסנן אותה מה כלפי העולם, מה טוב לעולם.
ואז אני מתחיל לחיות בהם. אני כאילו עליתי מעל החמור שלי, מעל החומר שלי, האגואיסטי, ורכשתי דמות חדשה. ובזה אני מתחיל להרגיש את העולם בלתי מוגבל, הפוך, שונה, בכלים האינטגראליים שלי, הפנימיים, שנעשים אצלי חדשים. כך אני יכול להקיף את כל העולם, ולראות איך לעשות טוב לכולם.
זה מה שמאוד חסר לנו היום. במסחר, בפיננסים, בכלכלה, שאנחנו לא יכולים לבנות תבנית אחידה לכל העולם, ולכן לא מצליחים. ואני שיוצא כך לעולם, ומקבל כאלה תכונות, והסתכלות כזאת, אני כן מסוגל לבצע את זה. זאת אומרת, זה עוזר לי להיות איש מוצלח בכל מקום שיהיה. וודאי בחינוך האינטגראלי, כמו שאנחנו אומרים. אבל בכל מקום איפה שעובדים עם מערכות יחסים עם בני אדם, בבנקים, באיגודים גדולים, בממשלות, כל דבר.
זאת אומרת, אני נעשה עכשיו אדם המתאים לחברה שעוברת משבר ומגיעה למצב כזה שהיא מחוברת, שהיא נמצאת במשבר כללי. זאת אומרת, בזה אנחנו מתחילים להתאים את עצמנו לעולם החדש.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
כל ערב. זה חייב להיות חוק בל יעבור. חוץ מזה יום בשבוע אתם הולכים לפגישה השבועית עם יתר הזוגות ושם אתם מקבלים התרשמות מהם
אורן: עשינו את התרגיל לראשונה, עברנו את חמשת השלבים ולקח לנו ערב שלם. בהרגשה שלך, לזוג טיפוסי, לגמרי ממוצע, כמו שאני וניצה כאן מייצגים באולפן, זוג שיודע את מה שדיברת בשיחות הקודמות בנושא הזוגיות, באיזה מינון אתה רוצה שנחזור אל זה בפעם הבאה? כעבור כמה זמן לחזור לזהב פעם השנייה?
אתם לא צריכים לחזור, אתם צריכים לשחק בזה כל הזמן.
אורן: לא הבנתי.
כל הזמן תגלה קצת מ"ערימת הזבל", קצת מהציפוי, קצת מהרצון שלה, מהרצון שלך, התכללות הרצונות, השפעה אליה. אתה צריך להיות בתרגיל הזה כל הזמן, וכל ערב אתם צריכים לחזור על הדיבור, נניח שעה אחת. רבע שעה על כל אחד מארבעת השלבים, או החמשה, לא חשוב, איך שזה יהיה מבורר כלפיכם.
וכך כל ערב. זה חייב להיות חוק בל יעבור. חוץ מזה יום בשבוע אתם הולכים לפגישה השבועית עם יתר הזוגות ושם אתם מקבלים התרשמות מהם. אני חושב שאם היינו עוברים את התהליך הזה בלי אפילו ללכת למפגש הזוגות, אם היינו מציגים בטלוויזיה סדרה כזאת, האנשים היו לומדים מזה ומתחברים לזה, זה היה מועיל
אורן: הבנתי את חמש עשרה הדקות, הבנתי שזה בכל סוף יום. אני מרגיש שמאוד מאוד חשוב באיזה גישה אנחנו מתחילים תרגיל כזה.
כמו שני אנשים שהולכים לעשות ניתוח בשולחן הניתוחים. זאת הגישה האובייקטיבית, בלתי תלותית, למעלה מכל הרגשות, מהשכל, מהזיכרון מהכול. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה ולבנות חיים בצורה מושלמת, ולזה אסור שיהיה לנו נגיעה. יש ילדים, יש בית, יש משק, עסק, לא יודע מה עוד. אנחנו צריכים לשמור על המשפחה ובכלל מספיק לסבול. בואו נעשה משהו טוב, בשביל מה כל הזמן לחיות במצב כמו שיש בכל משפחה?
אורן: על הדברים כמו שדיברת עכשיו, אנחנו צריכים לדבר בינינו כשלב מקדים לכל התרגיל הזה?
ודאי. אנחנו צריכים הרבה הסברה. חוץ מזה התרגילים האלה באים אחרי שהאדם מקבל איזה ידע תיאורטי, איזה כמות מסוימת של ידע על הטבע של האדם, הדחפים שלו, הנטיות שלו, כל מיני דברים מוזרים שיכולים להיות. צריכים להביא אותו למצב ניטראלי, שסך הכול אנחנו הנבראים, אנחנו בני אדם, אנחנו חיות. אנחנו חיות שחיות חיים אנושיים ואישיים ויש לנו כאלה מעצורים פנימיים שאנחנו סובלים בגלל זה.
והבושה, אפילו הבושה כלפי עצמי לא נותנת לי להיות ישר עם עצמי בפנים. אני סוגר מעצמי כל מיני תכונות ובעיות שיש בי וכך אני סובל כל החיים, ועל אחת כמה וכמה מהזולת. איך אנחנו יכולים להיות חופשיים לגמרי כמו תינוקות או כמו חיות. לזרוק את האדם הרע שנמצא בנו, וממש לפתוח, כך חופשי, להוציא הכול החוצה.
אז לפחות בוא ננסה לעשות זאת במשפחה. האדם שמבריא את עצמו מזה, הוא מגיע לרמת חיים, לרמת בריאות, לכל דבר. למשהו חדש. במילים האלה אתה מבין שאני מסתיר את העניין של השפעת המאור וכולי.
אורן: זה אני לא יודע, אנחנו פה בכיתה.
כן.
אורן: השלב הזה של הגישה הנכונה לתרגיל הרב-שלבי הזה, דיברת פה עכשיו על שני דברים, על תיאוריה, ידע תיאורטי.
חייב להיות.
אורן: אני מקווה שאתה תיתן לנו את הידע הזה בכיתה, דיברת על גישה אל התרגיל הרב שלבי. אני מנסה להבין מה השלב הראשון. אמרת קודם שהשלב הראשון הוא שבאים, פותחים בקבוק יין, מדברים בנחת. חשוב לנו להוציא את הכל החוצה, אנחנו פתוחים. זה שלב של סידור הגישה. אני צריך הרי לפרמט לי את הראש, באתי מיום עבודה, את באת מהיום שלך, מה עושים?
לא, לפני זה יש לך חמישה או עשרה מפגשים או בטלוויזיה או באיזה מקום, שבהם אתה לומד על טבע האדם, קצת על פסיכולוגיה, אתה חייב, אחרת תשבו שני אנשים זה מול זה, זה נגד זה ועל מה תדברו, מה תעשו?
אורן: אתה תלמד אותנו את כל הדברים האלה?
ודאי, חייבים, אלא מה? אנחנו לוקחים סתם בני אדם מהרחוב, מה הם יודעים, זוג צעיר בני 25 מה הם יודעים על החיים?
אורן: גם בני 55 לא יודעים כלום על החיים.
נכון.
אורן: עכשיו בפועל השעה שבע בערב, הבן אדם הגיע מיום עבודה, הגברת מסיימת את היום שלה, הם אנשים שקיבלו את הידע והתיאוריה, עכשיו הם הולכים לקיים את התרגיל הזה.
הם שמים שעון. כמו שעון שחמט.
אורן: לא מבורר לי בדיוק השלב, הם צריכים לעבור משהו שיוריד מהם את האבק של היום יום.
זה הלחיים, עם יין.
אורן: צריכים קצת לדבר על משהו? האם צריך להיות שלב מכין. כי באמצע התרגיל יש שלב שבו מתחילים לדבר על הדברים היפים, נכון?
חבל לעשות מכך פולחן. אנחנו צריכים לשבת אחד מול השני, לא אחד על יד השני, ממש זה מול זה, באמצע שולחן עם כיבוד, כוס קפה ועוגות מספיק, אני לא מדבר על יין ונרות. אנחנו מתחילים כמו שני מדענים. הם צריכים לקבל את הגישה הזאת מהמפגש הקודם מאיתנו, אפילו דוגמאות נעשה איתם, אולי סדנה קטנה, קלה.
אורן: הם יעשו אותה, לפני שהם מתחילים?
כן, אצלנו במרכז, בכיתה שלנו.
אורן: לא באותו ערב, זה משהו שיקרה ביום אחר.
כן, קצת להראות להם דוגמא.
ניצה: כמו הכנה.
אורן: אתה רוצה שהם יעשו משהו ממה שתראה בדוגמא גם באותו ערב או לא?
לא. יושבים אחד מול השני, כוס קפה עוגה ואז מתחילים. אנחנו צריכים לכתוב להם איך מתחילים. צריך שיהיו לפניהם הוראות. מה הם צריכים לעשות. עכשיו הם צריכים לדבר על נושא אחד ואחר כך על השני, כמו שדיברנו, על ה"זבל" שבכל אחד בצורה אובייקטיבית.
אורן: אתה לא מפחד ישר בשלב הראשון להתעסק ב"זבל"?
לא. אני כל הזמן מוסיף את המילה "בצורה אובייקטיבית" ואתה לא רוצה לשמוע זאת. אנחנו צריכים להכין אותם למה זה נקרא בצורה אובייקטיבית.
אורן: אבל אמרת שהכנת אותם ביום אחר.
אתה צודק, צריך כאן הכנה.
אורן: איזו הכנה?
שאנחנו עכשיו ניגשים לתרגיל מיוחד שהוא אחד מהתרגילים שיעשו אותנו משפחה מאושרת. כדי להגיע להיות משפחה מאושרת אנחנו צריכים להיות כאיש אחד בגוף אחד, אדם וחוה יחד, "את הצלע תחזרי אלי איך אנחנו עושים זאת? יש לפנינו חמישה שלבים שאנחנו צריכים לעבור בדיבור ובמעשה.
השלבים האלה הם כאלה וכאלה, ובואו נתחיל. אולי לא נתחיל מיד, נדבר עוד קצת על זה, אבל עכשיו בואו נתחיל את השלב הראשון. אני לוחץ על השעון, נגיד יש לי עשר דקות או רבע שעה בשבילי, ואחר כך עשר דקות בשבילה. "הזבל", הבעיות ישנן, עכשיו בואו נשים משקפיים ורודות, יפות וכן הלאה.
אנחנו עוד נדבר על כך ונייפה זאת . אתה צודק, צריך להיות לפני זה איזו שיחה, הכנה, משהו.
ניצה: נדרשת לכך פתיחות, מערכת אמון ופתיחות בשביל להתחיל אולי תהליך כזה, כי בסך הכול כל אחד שם את הדברים על השולחן, זה נכון אנחנו עושים את זה ביחד.
לאט לאט, לא לעשות זאת בבת אחת. מספיק לנו עשר דקות, אולי אפילו חמש דקות מספיקות ולעבור הלאה. זאת אומרת, לעשות את התרגיל בשכבות, בפרוסות, "להוריד אחד לשני את העור".
ניצה:זה כמו לקלף בצל, כל פעם עוד שכבה? לא לשים ישר את הדברים הכבדים, את הקושי הרציני.
כן, כגלדי בצלים.
אורן: להתחיל מהדברים הקלים?
ניצה: את הבעיות שמהחלק העליון?
כן. מה שהכי בולט, ככה פשוט. אחר כך בפנים, היום אנחנו מדברים על האימא שלך ואימא שלי.
אורן: מתחילים מדרגת חומרה קלה, כשאמרת הכי בולט, בלבלת אותי, מה זה הכי בולט?
מהקל לכבד.
ניצה: מהקל לכבד, אחרת ניתקע כבר בשלב הראשון.
עד שיורדים לקרובים.
ניצה: כגודל העומק אני צריכה לעשות גם את הגודל של האהבה יותר גבוה?
כן, יש חמישה שלבים.
ניצה: אני כבר רואה את ההמשך. נניח עשינו זאת ערב אחד ואחר כך נעשה זאת עוד הפעם.
מכל התרגיל הזה צריך לצאת בשמחה, שאתם מושלמים, זוג מושלם, בסך הכל אחרי שעה אנחנו כאילו לא "אנחנו", אלא אחד, והולכים לחדר שינה. זאת אומרת חייבת להיות ממש הסכמה וחיבור יפה מאוד. חייב להיות ממש זיווג פנימי. לא חשוב מה עושים אחר כך.
אורן: הלכנו לישון כמו שתיארת, אחד, זיווג הפנימי וכן הלאה. עכשיו קמנו בבוקר?
בתרגיל הזה, אתם כל הזמן מרגישים באיזה גל אתם נמצאים. לא צריכים סתם לדבר על זה, המעשים כבר צריכים להיות אחרים.
אורן: במשך היום צריכים לחזור לתדר המחשבה הזה?
לא לחזור, כל הזמן להיות בו, לא לצאת ממנו.
אורן: זה צריך להיות מקרי? אם נהיה, נהיה, אם לא נהיה לא נהיה במחשבות האלה?
לא, צריכים להיזכר.
אורן: איך?
נגיד תעשו איזשהו שירות בבזק שיעשו לכם צלצול טלפון, לא יודע.
אורן: מה יגידו בטלפון?
"על כל פשעים מכסה האהבה או לא’’? בדרך כלל לא זוכרים אחד את השני במשך היום.
אורן: בגלל זה אני שואל, אתה מצפה שתהיה תמיכה הדדית?
כן.
אורן: דרך תזכורות, אני יעשה לי במייל או משהו כאלה תזכורות?
. כן.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
כל הזמן תרגיש מה היא רוצה, ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה, ולא לעשות את זה.
אורן: כללית, כל אדם באשר הוא אדם.
דיברת על זה שכל פרט בקשר הזוגי באופן טבעי דואג רק לעצמו. שתפיסת החיים שלנו היא שאני דואג לטובת עצמי, והיא דואגת לטובת עצמה.
בשביל מה אני מתחתן?
אורן: דיברת על האגו, שצריכים להתעלות מעליו בקשר הזוגי. אנשים לא מבינים מה זה אגו והם שואלים, האם זו דוגמה טובה, שלי יש רצון לדבר מסוים, ולה יש רצון לדבר הפוך, ואני אומר "לא, מה שאני אומר זה יהיה". זה נקרא "גילוי של אגו" שמעליו אני צריך לעלות?
ודאי.
אורן: אתה יכול לנסות אולי להגדיר איך אני מזהה מה זה הדבר השלילי הזה שמעליו אני צריך להתעלות, בצורה כזאת קטגורית כמו הגדרה?
בשביל מה לך להתעלות מעל השליליות שלך, תדבק ברצון שלה וזהו. בשביל מה לך לעבוד על שלילה, אתה הרי יכול לעבוד על החיוב.
אורן: מה פירוש, על החיוב?
על הרצון שלה. כל הזמן תרגיש מה היא רוצה ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה ולא לעשות את זה.
אורן: אז כשאנחנו אומרים להתעלות מעל למה הכוונה?
זה נקרא "סור מרע ועשה טוב", אז תמשיך לטוב.
אורן: אז אתה מדבר על התעלות, מעל מה אני מתעלה?
מעל האי הסכמה שלך, מעל הדחפים האגואיסטים, מעל הרצון שלך לקיים את עצמך. אבל אם אתה עשית את הצמצום הזה על הרצונות שלך, אז תמשיך איתה, וזהו. תצא מעצמך וגמרנו, ותמשיך למעלה מהדעת
אורן: מה הפירוש?
למעלה מכל החשבונות האישיים.
ניצה: אני חושבת שמה שאמרת בסוף הסביר לי את ההבדל בין עבודה בתוך הרצונות שלי, בתוך האגו שלי, שאני רוצה כל הזמן לממש את הרצונות שלי ולהגשים אותם, ולפתח את עצמי, לבין העובדה שאני משאירה את הרצונות שלי בצד, ואני בעצם הולכת להגשים את הרצונות של בן הזוג שלי. וזה הבדל מאוד גדול בין לשקוע פנימה לבין לצאת החוצה.
ואז תביני שאין לך רצונות בכלל. שכל הרצונות שלך הם לא שלך. אלא זה מגיע בדחף הטבעי מבפנים, ואם את מתעלה מעל זה, את בעצם מקיימת אותם בצורה הנכונה.
זה יבוא אחר כך, כשאנחנו נראה יותר את המערכת, אז כך אנחנו נראה שהכול מסודר בצורה כזאת ההדדית, רק כדי שאני אתקשר וארכוש כך את הכלים החיצוניים.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |