המילה "משבר" בעברית מתארת את כסא היולדת. כפי שנאמר "יושבת על המשבר" = יולדת.
רש"י, שמות פרק א', פסוק ט"ז – "על האבניים מושב האישה היולדת, ובמקום אחר קוראו "משבר".
"באו בנים עד משבר וכח אין ללידה". מלכים ב', פרק יט, פסוק ג'.
תתחיל לקבל שמה שנמצא מחוץ לאגו שלך, הוא כמו שלך. כמו אימא שמתייחסת לילד שלה. ואז יהיה לך טוב
אורן: אני בטוח שלא תפסתי את כל מה שאמרת, אבל אני בכל זאת אשאל על פסיק קטן, ואולי תחליט שאחד השיעורים יהיה רק על הנושא הזה. אמרת שכל הזמן אנחנו דואגים איך להטיב למצבנו. האם לדאוג איך להטיב למצבי, זה לא בסדר? קצת לא נוח לי עם זה.
נראה לך שזו רק דאגה למצבך.
אורן: אבל האם מבחינתך זה לא בסדר שאני דואג למצבי? כל אחד דואג למצבו. האם זה לא דבר הכי אלמנטארי בחיינו?
זה טבעי, בטוח שכן. רק אתה צריך להבין שבזה שאתה כל הזמן דואג רק לעצמך, כמו שאתה עכשיו חושב שזה לעצמך, בכך אתה גורם לעצמך רע. אתה בזה מוגבל, אתה בזה לא מצליח. יש כאן נקודה מסוימת שהאדם צריך להרגיש אותה. יש אנשים שמרגישים את זה, ש"בא להם" יותר לצאת מעצמם, מהמוגבלות שלהם. יש להם דחף כלשהו כאילו לצאת מהגוף שלהם, לראות את העולם, בשביל מה הוא כך ולמה הוא כך, ומה יש עוד חוץ מהחיים האלה. ויש כאלה שלא מרגישים כך.
אבל אנחנו נמצאים עכשיו במצב שכל העולם סובל, הזוגות האלה סובלים. ואנחנו צריכים להסביר להם שאין לאדם שום אפשרות להינצל מהמכות, אלא אם כן לקשור את עצמם ביחסים יפים לסביבה. אם לא כן אנחנו מגיעים למצב שהיחסים שלנו הרוסים בתוך המשפחה, היחסים שלנו הרוסים בתוך העם, בתוך העולם, אף אחד לא נהנה וכולם סובלים.
והעיקר הוא שאנחנו אפילו לא יכולים ביחסים מקולקלים כאלה לספק לנו אוכל נפש. אפילו המזון, האקלים וכל מיני גורמים הולכים ומתגלים כמשהו הרוס. כמו שבמשפחה כשהיחסים הרוסים, אז הכול לא עובד.
אורן: ברור לגמרי המשפט האחרון, "כשהיחסים הרוסים, אז הכול לא עובד". אנחנו מרגישים על בשרנו ואת זה כל אחד יודע.
האם הנקודה הזאת מחייבת אותך כבר להתייחס לשינוי?
אורן: בוודאות. אם לא, לא היינו יושבים עכשיו פה מולך. מה שאני לא תופס, אמרת שהנטייה הטבעית של כל אדם היא לדאוג לטובת עצמו. נראה לי שממש מושרש בנו הטבע שלנו. נראה לי שכל אדם, כל דבר שקיים דואג שהקיום שלו יהיה טוב, נוח. נראה לי שזה באמת הדבר הכי אלמנטארי שיש. לדבריך, לא הבנתי למה והאם זה עומד בבסיס ההרס של כל היחסים שלנו, בבסיס היחסים ההרוסים?
כמו שאני נמצא עכשיו עם בת הזוג שלי ביחסים מקולקלים. בבית אין אוכל, אין כביסה. זה מתקיים באופן כלשהו, אבל בצורה כזאת שזה רע.
אורן: בצורה לא נעימה.
זה כמו שבעולם אין יחס יפה ונכון בין כולם, כי הכול מקולקל. אנחנו זורקים חצי מהאוכל, אבל חצי מהאנושות גוועת ברעב. אנחנו זורקים לענייני הבריאות מיליארדי דולרים, אינסוף, אבל חצי מהעולם חולה.
אורן: מתוך עצבּים, מתוך יחסים לא טובים בין אנשים.
מהכול. זאת אומרת, ברור לנו שכך אי אפשר להמשיך. נניח וזוג בא לטיפול.
אורן: אנחנו בכיתה.
כן. והם מוכנים להשתנות.
אורן: הם מוכנים להשתנות ב-100% אחוז.
אז מסבירים להם.
אורן: על זה בדיוק אני שואל, על ההסבר. היום מהשיעור שלנו הבנתי דבר שהוא כאילו מהפכני, שאני לא כל כך מעכל אותו. שכל אדם, אני, היא, אתה, דואג באופן טבעי לטובת עצמו. ואני יוצא עם הרגשה שזה לא בסדר. האם זה לא בסדר?
מתוך דאגה לעצמך אתה צריך להגיע לדאגה לזולת, לבת, או בן הזוג.
אורן: גם לזולת?
כן. "על כל פשעים תכסה אהבה", אתה עוסק בזה בצורה אגואיסטית. אף אחד לא אומר לך, להתנתק מהאגו שלך. אלא רק תבנה מעליו יחס חדש לְמה שמחוצה לך, לבת זוג, לאנשים אחרים, לעולם, להטבע, לאקולוגיה, לכל דבר. תתחיל לקבל את העולם כעגול, כאינטגרלי.
אורן: לא הבנתי.
תתחיל לקבל שמה שנמצא מחוץ לאגו שלך, הוא כמו שלך. כמו אימא שמתייחסת לילד שלה. ואז יהיה לך טוב. אנחנו רק אומרים, להשתמש באותו האגו בצורה יותר נכונה, חכמה. לא למחוק אותו, אף אחד לא חושב על זה.
אורן: בסדר, כי הרגשתי כאילו לא בנוח כזה.
לא. נניח וזוג הגיע לטיפול שלך, כי הם רוצים בצורה אגואיסטית להצליח בחיים והם ממשיכים בזה. אתה רק אומר לאותם זוגות, "אתם רוצים להצליח בחיים? תראו מה קורה בעולם, תראו מה קורה אצלכם. יש רק שיטה אחת, להתעלות מעל האגו, להשתמש בו שאתם מתעלים מעליו. שימוש בהפוך, כמו שאתה רואה בשני את המראה שלך, כך תשתמש באגו בצורה הפוכה". ופתאום במקום יצר הרע יש לך יצר הטוב
אורן: לא את הכול הבנתי, אבל רשמתי סיכום מה כן הבנתי. תגיד לי אם הבנתי אותך נכון. "להתחיל להתייחס לאחר, לצורך העניין לבת הזוג שלי, או לעולם, הבנתי ממך שזה היינו הך, כמו לשלך".
האם זה לא ברור שכך זה צריך להיות במשפחה?
אורן: אולי צריך. אבל זה לא כך.
אבל אם כך זה היה במשפחה, זה היה טוב?
אורן: בטוח.
ואם כך זה היה בעולם, זה היה טוב?
אורן: בטוח.
אז בואו נעשה את זה. על ידי מה? על ידי הסביבה. יש כאן הרבה דברים שעוד צריך ללבן ולפתוח.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
המשבר שלנו הוא במיוחד לקראת צורך לאדם החדש
אורן: שלום לכם וברוכים הבאים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים". אנחנו כאן באולפן עם הרב לייטמן וצוות של מומחיות, אורית דולב, מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכולוגית, וניצה מזוז, מנחת סדנאות לאימון אישי.
שלום לכולם.
אורן: אתם מצטרפים אלינו לסדרה של שיחות שבה אנחנו מנסים לברר איך אפשר לספק כלים מעשיים והדרכה ברורה לכל אדם באשר הוא, כך שהוא יוכל לשפר את החיים שלו. החיים של כל אחד מאיתנו בנויים בעצם ממערכות יחסים, מהקשרים שלנו עם האנשים הסובבים אותנו. זה מתחיל בבית עם בן או בת הזוג, בהמשך ניגע גם בילדים ובתא המשפחתי כולו. נתרחב למקום העבודה, השכנים שלנו, מכרים, חברים, כל האנשים המקיפים אותנו.
אנחנו מנסים לעזור, ודנים איך אפשר לשפר את הקשרים בין האנשים. אנחנו סוברים שקשר לא טוב בין האנשים הוא שורש כל הרע בעולם שלנו, וכל אחד מרגיש את זה גם ביום יום שלו. ולכן, אנחנו רוצים לעזור לכולנו לעשות את הקשרים טובים יותר. כשבשלב הזה בסדרת השיחות אנחנו נמצאים בקשר בין בני זוג. ניצה, על מה נדבר היום בקשר הזוגי?
ניצה: היום אנחנו רוצים להתמקד בנושא של תקשורת בין אישית, כי אנחנו מבינים שהנושא של תקשורת בין אישית הוא בעצם הכלי שעוזר לאנשים להתחבר נכון וטוב ביניהם. הרבה פעמים אנחנו שומעים שאנשים שמרגישים שאין להם תקשורת טובה יגידו על עצמם, "אין לנו חיבור טוב בינינו, אני לא מתחברת אליו, לא מרגישה אותו".
זאת אומרת, הם עושים קשר בין המונח "חיבור" למונח "תקשורת בין אישית". וגם אני שמעתי אותך בפגישות הקודמות מדבר על איזה כוח שמחבר בין האנשים. אז קודם כל הייתי רוצה לפתוח קצת יותר את המונח הזה של הכוח המחבר בין האנשים, מה זה?
אנחנו כאן נמצאים באיזו בעיה כולנו יחד. מצד אחד, אתם מציגים לי בעיות של העולם המודרני, אני אמרתי מראש שאי אפשר לפתור אותן אלא על ידי חינוך. ואתם כל הזמן אומרים "לא, לא חינוך. אנחנו צריכים עצות איך אנחנו נטפל באנשים, שיבואו אלינו אנחנו ניתן להם איזו עצה והם ילכו ויבצעו", ולצורה כזאת של טיפול אין לי עצות. אני לא חושב שיהיו בכלל, לא לי ולא לעולם. כי המשבר שלנו הוא משבר מיוחד כזה שאפשר לפתור אותו רק על ידי האדם החדש, רק על ידי משפחה חדשה, זוג חדש, ולא על ידי עצה קטנה שהמטפל נותן להם והם הולכים וטוב להם. אנחנו לא יכולים למכור איזה פתרון מהיר ולהצליח.
ולכן אני נמצא כאן כבר כמה פעמים שאנחנו נפגשים אתכם באיזו בעיית תסכול, שרוצים ממני משהו שלא קיים. לא קיים. המשבר שלנו הוא במיוחד לקראת צורך לאדם החדש. אנחנו חיים ומתפתחים על ידי האגו שלנו, ועד שהגענו לשלב האחרון של ההתפתחות הטכנולוגית החדשה שהיא מוציאה את האדם מהמקום הרגיל שלו. הביאו איכרים מהכפרים לעיר, שברו להם את הקשר עם האדמה, עם המשפחה. המשפחה תלויה עכשיו בעבודה ובכל מיני דברים, היא כבר לא סגורה בתוך עצמה, אלא הגבר והאישה יוצאים לעבוד, זה אף פעם לא היה כך.
זאת אומרת, התחילו לשבור את המשפחה כבר לפני מאתיים שנה, כשהתחילה המהפכה הטכנולוגית ואז התחילו עליות וירידות גם בכלכלה. כשקודם התחיל מזה שהמציאו את מכונת הקיטור, אחר כך את מכונת הדלק, עד שהגל החדש הזה, החמישי, שאנחנו נמצאים בו, זה גל של טכנולוגיה, אינטרנט, מחשבים וכן הלאה, וגם זה נגמר לפני עשר שנים בערך, בסביבות שנת אלפיים.
ואנחנו נמצאים היום ממש במצב לא ידוע. צריכה להיות מין התעוררות גדולה, איזה גילוי חדש בטכניקה, בטכנולוגיה, במשהו, איך אנחנו הולכים ומרוויחים הלאה. האגו מחפש משהו חדש אבל אין חדש ולא יהיה, אני לא חושב שיהיה. ומה שכן, אנחנו במשך כל הגלים האלה של הטכנולוגיה והכלכלה, כשהכל התפתח, הגענו לשבירת המשפחה. כי בעצם לקחנו את המשפחה הטבעית שהייתה כולה סביב האדמה, סביב איזו תעשייה קטנה, שכל אחד היה עובד. כל מיני מקצועות כמו, נפח, פחח, סנדלר, חייט וכן הלאה, ואנחנו קרענו אותם ממש מהמקום שהם היו, והיו לכן קשורים. אנשים היו עובדים בבית הרבה או זוג היה עובד באדמה יחד בכלל, ואנחנו הוצאנו אותם מכל המקומות האלה, שברנו את השורשים המשותפים שחייבים להיות למשפחה ובסופו של דבר שברנו את המשפחה.
זה נגרם על ידי האגו שלנו וההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית. וגם על ידי האגו שלנו שכל אחד גדל, וגם באותה המשפחה שכבר הייתה איכשהו קיימת בתחילת המאה העשרים, גם בתוך שלושים ארבעים שנה זה התחיל להישבר ומאמצע המאה העשרים והלאה אנחנו רואים שזה כבר התחיל להתפורר, כי כאן האגו גמר את כל העבודה הזאת. עכשיו, מה שקורה לפי דעתי, שאנחנו עומדים מול חידוש, חידוש חדש, מיוחד, שכל הדברים האלה מביאים אותנו ומחייבים אותנו לשנות את האדם. ואחרת המשפחה לא תקום ודור חדש טוב לא יקום.
וגם אנחנו רואים שאפילו בכלכלה, בטכנולוגיה, בכל הדברים, אנחנו מרגישים שיש חוסר קשר, וחוסר הקשר הזה הוא בעצם הבעיה. גם במשפחה, גם בחברה האנושית, גם בתעשייה, במסחר, בכל דבר, ובכלל סביב כדור הארץ בין כל בני האדם. אם אנחנו לא נמצא פתרון איך לסדר את הקשר הזה, אנחנו לא נצא מהמשבר הזה, מהגל הזה שהולך למטה יותר ויותר. לא יהיה לנו חידושים בטכניקה, בטכנולוגיה, בכלכלה, במשהו, שאנחנו פתאום יכולים להמציא, כמו מחשבים, כמו אינטרנט, ועל זה לחדש את התעשייה והמסחר ואז לכולם תהיה עבודה, תעסוקה, ואז לא חשוב איזו משפחה.
אנחנו כולנו נמצאים מול בעיה אחת שזה חוסר קשר. זה בשוק המשותף, זה בכלל בשווקים, בכל דבר. ולכן, כשאתם רוצים ממני איזה פתרון אינסטנט, עצה כזאת פה או אחרת, למשפחה כזאת, למשפחה כזאת, לכל מיני מקרים, אני עומד כאן במצב נואש, אני לא יודע מה להציע ומה להגיד. כי לי יש מה להגיד ויש לי עקרון אחד ורק עצה אחת, ואיתה אני יכול ללכת ובאמת להצליח. אבל זה בתנאי שבאמת יש מקום לטפל באנשים בצורה כמו שאני חושב. כי לא יעזור לנו לתת להם טיפים קטנים כמו שאתם רוצים לשמוע ממני.
ואני מאוד מצטער, אני יכול להמשיך ולדבר ולשמוע ולהתפלפל, ואני גם נראה גס בצורה שאני מדבר, כי אני סך הכל פותח יותר ויותר את המשבר, את הרע שמתגלה בחברה, בין בני זוג ובין כל דבר ורק מצביע על זה שאי אפשר לתקן. שזה טבע של גבר, זה טבע של אישה, וכך זה יהיה ולא יעזור כלום. לָמה? כי בזה אני רוצה להראות שאין ברירה, עם הכלים הרגילים שלנו, עם העצות הקטנות, לא יעזור לנו שום דבר. אלא, כן רוצים? אז זה חייב להיות משהו מהפכני.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש,
ניצה: אני רוצה להבין את המשהו המהפכני הזה. כי אני חושבת שהמטרה שלנו היא באמת להשיג משהו גדול. יכול מאוד להיות שהצטיירה איזו תמונה שאנחנו מביאים מצבים כדי לקבל טיפים, זאת לא המטרה שלנו. הסיבה שהבאנו סיפורים היא כדי בעצם להביא את השטח.
אז אין כאן להביא סיפורים, סליחה שאני כך אומר. אלא אנחנו צריכים פשוט לקחת את כל המקרים שיהיו, גם עם ילדים, גם בין בני זוג, גם בה וגם בו, לא חשוב, במקום העבודה, בכל מיני מקרים ולטפל רק על ידי פיתרון אחד. שאנחנו צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש, רק בזה אנחנו יכולים ללכת ולהצליח אז, ולא יותר.
גם בילד, גם באבא, גם באמא, גם בכל אחד. האנושות כולה צריכה לעבור מין פילטר כזה שהיא נכנסת ממש ככה כולה בו ומנקה את עצמה מכל ההסתכלות הישנה והיחסים הישנים ויוצאת משם בצורה חדשה. בהבנה שאם היא לא תעשה את זה, אז אנחנו בכלל הולכים לקראת תוהו ובוהו. והמשבר לא יגמר וגם במשפחה בפרט ובכל השטחים שאדם עוסק בהם.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך
אורית: ולמרות זאת אנחנו, האם אנחנו נייחד גם איזו אמירה לגבי בנים בוגרים שעזבו את בית אמא, שאין להם קשר טוב עם האמא, שהם לא מסתדרים איתה, שהם אפילו בקצר איתה.
אורן: מה אז?
אם הם נמצאים בכזה קשר עם האמא, האם יש הרבה מקרים כאלה? אני לא חושב שיש הרבה.
אורית: יש.
שהם בקשר לא טוב עם האמא?
אורית: כן.
לא נראה לי שדבר כזה יכול להיות.
אורית: יש ילדים שלא מדברים עם ההורים, לא באים לבתי אבות, לא מבקרים את ההורים, לא מכבדים אותם, לא מוסריים ולא מצפוניים. יש בהחלט אוכלוסייה כזאת.
אולי כבר צריך לטפל בזה מצד האמא. אבל הגבר בכל זאת רגיל למשהו שהיה לו בילדות. ההרגלים האלה נעשו טבע שני במשך זמן הילדות והנערות, וצריך להשתמש בזה. אנחנו צריכים לעבוד על האדם. אנחנו צריכים לקשור אותו לבית, לילדים, למשפחה, לכל.
ועל ידי מה לקשור אותו? על ידי אותו ההרגל. מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך בכל התרבויות, בכל העמים. ובכלל פעם היו חיים קרוב זה לזה, הבן היה בונה את הבית שלו ליד הבית של ההורים. רק אחר כך אנחנו בנינו תנאים כאלה, שמשפחה קיימת ומחזיקה את עצמה כמשפחה, זה פלא.
אורית: התרחקנו, גם במרחקים.
לפי כל הנתונים, כל התנאים שיש היום, אני לא רואה איך זה בכלל אפשרי. ובפרט שיש לנו בעיה עם אורח החיים הכפול מזה שהיה קודם. פעם לחיות 40 שנה היה הישג. אדם היה חי פעם עד גיל 40, 35, או אפילו 30. היום אנשים חיים עד גיל 80, ובהתאם לזה נשים בגיל 50 היום יולדות, והגברים בגיל 60, 70 עדיין גברים. זה משהו שלא היה קודם. לכן עלינו להבין שאנחנו לא יכולים להשוות את המשפחה של היום עם המשפחה לפני 200 שנה. אז החיים היו חצי מהיום, עם כל מה שקרה באמצע.
אורית: בהמשך למה שאתה אומר, אני אקצין את זה. אז אולי בכלל בתפיסה החברתית אנחנו צריכים לחשוב שזוגיות זה עניין של 30, 40 שנה, נגמר הפרק הזה והולכים לפרק של עוד 30, 40 שנה.
יכול להיות. גם בגלל שאנחנו אוכלים היום כל מיני דברים שיש בהם המון הורמונים, מהשכפול הגנטי ועוד, יוצא שיש לנו נטיות, דחפים מיניים מופרזים למיניהם. תראי אילו עיוותים יש בגישה למין וכן הלאה. אנחנו נמצאים במצב לא בריא, ואנחנו לא מספיק עובדים נגד התופעות האלה. זאת אומרת כדי לתקן אותן, אלא לוחצים על האדם בזה שאומרים, "אסור לך", וזהו. למרות שאנחנו בעצמנו גורמים לזה.
"חיים חדשים", שיחה 28 – 1.7.12
אנחנו נמצאים במשבר בהבנת האדם, בבניית משפחה, בחינוך הורים וילדים מפני שלא רוצים לראות דברים בצורתם האמיתית. צריכים ללמוד איך זה בטבע
אורן: אנחנו יושבים כאן סביב השולחן ורוצים להבין ביחד עם הרב לייטמן, איך נוכל להפוך את כל מערכות היחסים בחיינו לטובות יותר, ואת חיינו למאושרים יותר. יש לנו מערכות יחסים בבית עם בן או בת זוג, בהמשך ניגע גם ביחסים עם הילדים, יש לנו מערכות יחסים במקום העבודה ועם חברים ומכרים. בסדרת השיחות הזאת, אנחנו רוצים לאט לאט להתקדם ממערכת למערכת ובכל אחת מהן לראות אילו בעיות מרכזיות מטרידות היום את האנשים ומה אנחנו יכולים להציע כדי להפוך את החיים של כולם לטובים יותר.
אני רואה שכל אחד מאיתנו מלא וגדוש בהבחנות משיחות קודמות. הרב לייטמן אולי אתה רוצה לתת איזו הקדמה?
בכל זאת אני רוצה לתת הסבר, להאיר כמה דברים ואם זה בכלל ניתן, להצדיק קצת את עצמי, על הפעמים שבהם אני נראה כאדם מאוד קשוח, ישן נושן, שוביניסט, אנטי, בקיצור אני אולי נראה כאחד שלא מבין בני אדם. אבל אני לא מדבר על הבנה ולא על מה שמקובל היום בחברה, אלא ניסיתי להגיד מי אנחנו מצד הטבע. לכן, אולי נראה שקשה מדי לקבל את זה, כי מצד הטבע אנחנו צריכים בכל זאת לראות זאת כמו בטבע, זוג יונים הוא לא כל כך זוג יונים, וכל מה שנראה בטבע הוא יותר קרוב אלינו לפי הטבע הפנימי שלנו.
לא חשוב מה יגידו כל הפסיכולוגים והסוציולוגים, אנחנו לא סתם כך נמצאים במשברים גדולים בהבנת האדם, בבניית משפחה, בחינוך הורים וחינוך ילדים. אולי מפני שאנחנו באמת לא רוצים לראות את הדברים האלה בצורתם האמיתית וכל הזמן צובעים אותם בצבעים. והשקר הזה, אחר כך חוזר אלינו ועולה לנו ביוקר.
זאת אומרת, אם דיברתי באופן נוקשה על ההבדל שבין אופי הגבר ואופי האישה, על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של המינים הללו, זה מפני שזו האמת, ואם האדם בימינו פתאום לא רוצה להתחשב בטבע, זו בעיה שלו. הוא בכל מקום לא רוצה להתחשב בטבע, ולכן הוא מקבל תגובה כזאת, שממנה הוא סובל. ואני לא יודע אם בכלל נצא מזה ונוכל להמשיך לחיות, אחרי כל מה שעשינו בטבע. אנחנו חושבים שאנחנו "בעלי הבית" ומסוגלים לכל ומותר לנו הכול.
אנחנו נמצאים במצב שבו אף אחד לא מאושר במשפחה ואף אחד לא רוצה היום להתחתן לשנים ארוכות, בזמננו לא יודעים בכלל איך להתחתן, וסובלים מכך גם גברים וגם נשים. החינוך שלנו, למרות שהוא מתבסס על כל אותם מחקרים וחוכמות, לא נותן פירות נכונים. אז אולי אנחנו באמת צריכים לחזור קצת לאחור, להיות יותר טבעיים וללמוד איך זה בטבע. ובהתאם לזה לתת לאדם איזו נישה המתאימה לו. כי אנחנו מדברים כאן על דרגת החי ולא על דרגת המְדבר.
בסך הכול משפחה היא לא תוצאה של ההתפתחות האנושית במאה העשרים ואחת, משפחה היא יסוד שמגיע מדרגת החי ואפילו מדרגת הצומח והדומם. כי גם שם יש פלוס, מינוס וכל ההתחברות וההצטברות של אטומים במולקולות ועוד. כי הדברים האלה הם ביסודה של הבריאה.
לכן, נראה לי שאני נראה אולי מאוד קיצוני, אבל זה בא מתוך זה שאני מרגיש את פנימיות האדם ופנימיות הסביבה, החברה האנושית. אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו. אנשים לא שמחים בחייהם הפרטיים ובחיי הזוגיות. אנחנו לא יודעים איך לתת לילדינו כיוון נכון להקמת משפחה, לראות אותם באמת בונים משפחה עם הנכדים שלנו, וממשיכים בשמחה ולא מתוך סבל.
רוב הסיכויים שאם הבנות שלי יתחתנו, הן יתגרשו ויישארו עם הילדים לבד. ואני צופה בזה ושואל, איפה אני רואה דבר כזה? אני רואה זאת בטבע. כל זכר בא לנקבה, בעזרתו היא מולידה והוא עוזב אותה והיא נשארת לבד. אותו דבר אצלנו. אנחנו כאילו חזרנו למצב הטבעי.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, הורות, נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים |
| להשאיר תגובה | |