שיחה 10 - 7. עלינו להגיע לאיזון עם הטבע בשלושת סוגי הרצונות שבנו
קטע 7/12
וכך אנחנו בנויים, משלושת הרצונות הללו. רצון של מין החי, רצון של בני אדם ורצון של החכמה. וכל בני האדם שבעולם נמצאים בעצם בהתמזגות של שלושת הרצונות האלו. רק באחד יותר למדע, בשני יותר להתגבר על אחרים ולהיות עשיר או חזק, והשלישי מספיק לו החיים שלו "עזוב אותי, כדורגל, כוס בירה, לא רוצה כלום, ראש קטן". כל אחד ואחד, איך שהוא בנוי. אין בזה אדם טוב ואדם רע, אלא כל אחד לפי הטבע שלו. שלושת הרצונות יש בכל אחד, אבל כל אחד בנטייה אחרי הרצון הגדול שבו הוא נמצא, אחד משלושתם.
ולכן כך אנחנו מתקדמים בחיים, וכל אחד תופס את המקום שלו בסביבה בהתאם לזה. ודאי שאנשים שדואגים רק לגוף, בדרך כלל, הם רוב החברה, ואנחנו רואים את זה. אנשים שמשתדלים להגיע לממשל, לכוח, לחוזק, לשליטה, הם פחות. והם באמת אז מתקדמים לקראת התעלות מעל החברה האנושית, אבל להיות בחברה האנושית, ליהנות ממנה. זאת אומרת, אם אני נמצא בעיקר ברצונות הגופניים שלי, אני משתמש במה שיש סביבי, בקומה שווה. אם הרצונות שלי שייכים למין האדם, אני רוצה להתעלות מעל כל האנושות, להיות שולט עליהם. להיות יותר מהם, חזק, חכם, יפה, מוצלח, עם שק מטבעות זהב לידי, עוד משהו וכולי וכולי.
אם אני נמשך למדע, אני רוצה להיות גם מעל מהרצונות של החי וגם מעל הרצונות של המדבר. אלה רצונות של להבין, להתקשר לטבע, לראות לָמה ובשביל מה הדברים כך בנויים. אני רוצה פילוסופיה, חכמה. ולא איכפת לי מה קורה, לא אכפת לי מה לאכול ולא אכפת לי האם יש לי יותר או פחות מאנשים אחרים. אני יכול להיות סגור בפינה שלי, לאכול מעט, וכמעט ולא להיות בקשר עם בני אדם. אלא חשוב לי להתקשר למעלה, לחוקים שבכל היקום. כך יש אנשים שונים בחברה האנושית, ולפי זה כל אחד תופס לעצמו עיסוק, בונה משפחה, בונה סביבה, חברה, וכן הלאה.
וברור שאם אנחנו מדברים על השימוש הנכון במדע, אז אנחנו צריכים את האנשים החכמים שמכירים את הטבע, שמכירים שבטבע יש תהליך ותכנית. גם תורת האבולוציה עצמה מדברת על כך שיש חוקיות בהתפתחות שלנו ולא מקרה. אנחנו עוד לא מכירים את החוקיות הזו, אבל אנחנו מכירים שיש כאן איזה תהליך, שעוד לא כל כך ברור לנו לאן הוא מוביל. אנחנו רק יכולים לנחש שהתהליך מביא אותנו לאיזון, כי כמו שקיים איזון בכל הטבע בכל הרמות, כך גם ברמה האנושית אנחנו בסופו של דבר צריכים להגיע לאיזון.
ואיזון עם הטבע יכול להיות בחום וקור, בלחצים יותר או פחות, ברוח, בהוריקנים, בהתפוצצויות הרי געש, וכן הלאה, הכל כדי לאזן. הטבע פועל רק כדי לאזן את עצמו, וכולל בתוך זה את האדם. רק שעכשיו אני רואה שהאדם הוא זה שצריך לאזן את עצמו, וזה מה שמעניין. כי יש לנו כוחות רעים וכוחות טובים, וכדי שלא נגיע להתפוצצות ולאיזו מין התפרצות ביניהם, אז ניתַנה לנו חכמה. שעל ידי הידע אנחנו יכולים להגיע לאיזון בין הכוחות האלה בנו, שנשתמש בכוח הרע ובכוח השכלי, כדי לאזן אותם ולהתקדם בהרמוניה.
אני שחי בדרגת החי, צריך לאזן את עצמי. זה נקרא שאני צריך להגיע ל"צריכה מאוזנת", ולדאוג שכל העולם יגיע לזה. להגיע לאיזון בדרגת האדם, זה שאני אהיה עם כולם יחד בשווה, כמו במשפחה, שכולנו אחים, ולזה אני צריך לשאוף בחברה האנושית. ובמדע, בדרגת הידע, אני צריך לשאוף להכיר את כל החוק הכללי של המציאות. ובכך שאני אקיים אותו, גם ברמה הגשמית, הגופנית, גם ברמת האנושית, וגם בידיעת החוק הכללי, אני אגיע למצב המושלם, כמו התפוח שהגיע לסוף בשלותו.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -7. להגיע לאיזון, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 11. הטבע דורש מאיתנו תחרות בלהיות משפיע לחברה
טימקוד קטע 11/12
בזה שהסתכלת עלי ורצית אותו דבר לעצמך, האם בזה אתה נמצא באיזון הכללי עם האנושות ועם הטבע או לא? כי הטבע בסופו של דבר דורש מאיתנו בתהליך ההתפתחות, שאנחנו לא נלמד זה מזה ונהיה בתחרות בלתי פוסקת, לכן הגענו למשבר. אלא הטבע דורש מאיתנו שנספק לעצמנו בחיים הגשמיים, חיים נורמלים ומאוזנים. ולמעלה מזה נתפתח כבני אדם, בקשר הדדי בינינו, שכל אחד ימלא את עצמו בזה שהוא קשור לאחרים. שימלא את עצמו באהבה, ולא בכל מיני צעצועים יקרים יותר, חדישים יותר.
אנחנו רואים את זה מההתפתחות שלנו בזמן האחרון. הגענו להתפתחות הנוכחית שלנו, כך שאנחנו מרגישים שכבר אין לאן להתפתח, שאני כבר לא יכול, נמאס לי להסתכל על אחרים, ואני כבר לא מצליח בזה, ולא יהיה לי מזה מילוי, והמערכת הכללית, הכלכלה והטכנולוגיה הכל כבר לא עומדים לזה, וכדור הארץ כבר לא נותן לי מספיק אוצרות כדי שאהיה בתחרות הבלתי סופית הזאת. מתוך זה אנחנו רואים שתכנית הטבע היא תכנית, שאנחנו צריכים לראות אותה לא סתם כדי להתפתח כל פעם יותר ויותר במה שנדמה לנו שזה האושר. המצב הכללי בתהליך שאנחנו עוברים, מחייב אותנו עכשיו לראות שאין יותר לאן להתפתח.
אם אתה מדבר בצורה פרטית, אז מה רע? ראיתי אצלו מכונית יפה, אז גם אני רוצה מכונית כזו. זה כביכול לא טוב ולא רע. אתה יכול להגיד לא, "ראיתי מכונית יפה, חייתי כל הזמן טוב ובשקט, כעת אני רואה שבמקום סוס ועגלה הוא קנה מכונית. אני כבר מתחיל להרגיש את עצמי מקופח, אני כבר מתחיל להרגיש את עצמי פחת דרגה, ואני גם צריך לעבוד. אז אולי אהרוג אותו וזהו, שלא ייתן לי דוגמה רעה ואצטרך עכשיו לעבוד, כי הוא מירר לי את החיים". אני לא מדבר על הבירורים האלה שבין בני האדם, כמו שאתה אומר, שלא איכפת לך. ונניח שלא איכפת לך, למרות שזה בטוח לא נכון. אלא הבעיה היא שהטבע לא מרשה לנו להמשיך יותר באותה תחרות.
אורן: הטבע לא מרשה לנו להמשיך באותה תחרות. אם כך מהדברים שאתה אומר אני מבין שאתה באופן כללי נגד תחרות?
אני בעד התחרות שמביאה אותנו לאושר. להיות מאושרים.
אורן: מה זו תחרות שמביאה אותנו לאושר? אמרת קודם "קנאת סופרים תרבה חכמה" אמרת שיש קנאה טובה ויש קנאה רעה. אז מה זו קנאה טובה, היא מבוססת על תחרות?
תחרות בזה שאני רוצה להיות כמוך המשפיע לחברה. זו תחרות שהיא בונה, זו תחרות שהיא נמצאת באיזון עם הטבע, באותה המטרה.
אורן: אם תוכל להרחיב על זה קצת. אמרת שיש קנאה טובה וקנאה רעה, האם יש גם תחרות טובה ותחרות רעה?
כן.
אורן: אתה יכול להגדיר לנו מה זו תחרות רעה ומה זו תחרות טובה? האמת, שיותר מעניינת התחרות הטובה.
כשאני מסתכל על השני, ואני לומד ממנו, אני לומד על ידי קנאה. הוא גדול אני קטן, הוא מצליח אני לא. במה אני מקנא בו? באילו דברים? אם הדברים האלה מביאים לי ולעולם איזון, רוגע, מקדמים אותי ואת העולם להשגת המטרה הכללית, לתפוח היפה על העץ, לאותה צורה, זו נקראת קנאה טובה ותחרות טובה. את זה אנחנו צריכים כמה שיותר לעודד, לחלק מדליות, פרסים, להביא את האדם הזה לכלי התקשורת כדי שכולם יראו דוגמה יפה.
אם על ידי זה אנחנו לא מתקדמים לדברים הטובים, אלא נכנסים עוד יותר לבעיות, לצרות, מתרחקים מהמטרה, אז זו קנאה רעה ותחרות רעה.
הכל נמדד כלפי השגת המטרה הסופית, כי אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להגיע לאותה הצורה המאוזנת. אנחנו רואים את זה מהטבע, אנחנו רואים מה איתנו, מהתהליך שעובר על דומם, צומח וחי.
אורן: אם אני מבין נכון, תחרות זה משהו שהוא מושרש באדם, האדם הוא יצור חברתי ולכן הוא גם יצור תחרותי.
כן. זה היצר.
אורן: זה היצר, וזה לא טוב או רע, אלא פשוט כך הוא?
תלוי איך אתה משתמש בו נכון.
אורן: האם אתה יכול להמחיש מה זה להשתמש בזה בטוב. להסביר יותר כדי שנבין מה זאת אומרת תחרות טובה? אמרת עכשיו משהו כללי.
כתוב "קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם" זה פתגם כזה. אם כך מה זה קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם? אם אני רוצה להתקדם מהמצב שאני נמצא כאן, עכשיו, להיות עוד יותר מועיל לעצמי ולסביבה ולעולם, אז אני דווקא צריך להשתמש בקנאה בתאווה ובכבוד. רק להשתמש בצורה שהשכל שלי ישתתף בזה, ויכוון אותי להשתמש נכון.
שוב הגענו לשכל שיכול להיות נגד הכיוון הרע, ושהשכל יכוון אותי להשתמש בכיוון הטוב. בכל הנטיות שלי יש בהן אפשרות להיות או לטובה או לרעה. השכל צריך לכוון אותי להשתמש בטוב, לכן ניתן לאדם שכל. ולכן אמרו אפלטון ואריסטו, שבמידה שיש לאדם שכל, ובמידה שהוא רוצה להיות הגון, תנו לו חכמה והוא ישתמש בה נכון, אחרת לא.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, 11. הטבע דורש, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התלות ההדדית, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 1. אינסטינקט וחופש
חלק 1/19
אורן: זה מה שהבטיחו לי כשבאתי לקורס.
בספר זה נברר את חוקי הטבע בעולם הקיים סביבנו. אני נמצא בעולם ומגלה שיש בו חוקיות שמשפיעה עלי. ואנחנו כבעלי שֵׂכל וחכמה יכולים לבדוק וללמוד מה טוב ומה רע לנו, ואיך להיטיב את החיים שלנו, או איך להבטיח לעצמנו עתיד טוב יותר.
לכן כל העבודה של האדם, שבה הוא נבדל מהחי, היא בכך שיש לו חכמה, והוא יכול על ידי החכמה לפתח את עצמו. האדם הוא לא כמו החיות שחיות בצורה אינסטינקטיבית, ולפי הטבע שלהן מקבלות פקודות מבפנים כיצד להתנהג. אלא בפעולותיו יש לאדם חופש מעל החי, והחופש בפעולות אלה מביא אותו לפעמים למצבים לא טובים. אנחנו רואים שהאדם יכול להזיק לעצמו, ואילו החיות לא ממש מזיקות זו לזו. הן לא מתעסקות בסמים או באלכוהול, ואם הן אוכלות זו את זו, אז זה רק לצורך קיום. ולא בגלל שיש להן אגו, יצר רע, שרוצה להרע לשני ומזה הוא מקבל תענוג, או שיש לו שליטה על השני, ומזה הוא מקבל מילוי נפשי.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -1. אינסטינקט וחופש, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 2. עודף רצון
חלק 2/19
זאת אומרת, לאדם יש עודף רצון שלא מכוון בחוקים מוחלטים על ידי הטבע, אלא הרצון הזה ניתן לו חופשי, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לא רק לאכול, לקיים את המשך הדור, או לבנות בית, אלא יש לו עוד רצונות, להכיר את העולם, להסתובב, לפתח את המדע, את החכמה, את התרבות, את החינוך, את כל מה שיש לו, ליהנות מהחיים, ליהנות מהעולם.
אבל למרות שהרצון הזה בעצם דוחף אותנו להשתמש בו נכון וטוב, משום מה אנחנו מתנהגים גרוע יותר מחיות. לפעמים אני מקנא בחתול או בכלב שחיים לידנו, שהחיים שלהם טובים, מובטחים, יש להם כל מה שהם צריכים. והאדם הוא מסכן, הוא סובל, הוא נמצא בלחצים, בתחרות, ו"אוכל" את עצמו. כשהוא מסתכל על האחרים יש לו קנאה, שנאה, יש לו דרישה לתאווה וכבוד. ואנחנו רואים שבמשך ההיסטוריה אנחנו לא יודעים להשתמש נכון בנטיות שיש בנו מעבר לחי. ובמקום להגיע לחיים מאושרים, יפים וטובים, אנחנו מגיעים לההיפך.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -2. עודף רצון, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 9 - 3. הטבע מתייחס לאדם בהתאם להתפתחותו
חלק 3/19
כשאנחנו מסתכלים על החיים שלנו, אנחנו רואים שאנחנו מתחילים להתפתח מטיפת זרע של אבא. הטבע מכין לנו מקום בטוח שבו אנחנו מתפתחים בתוך הגוף של אימא, בתוך מֵי הרחם ששומרים עלינו. ואחרי שהתפתחנו שם בצורה שמורה, אנחנו נולדים. וגם כשאנחנו יוצאים לעולם הזה, האהבה של אבא ואימא שומרת עלינו, ואנחנו כמו תינוק שנולד, לגמרי לא מוכנים לכלום.
כך גם החברה מתייחסת לילד, בשמירה, בהבנה, ביחס יפה וטוב, עד שאנחנו גדלים. כך היה בכל הזמנים, מדורי דורות, וכך גם בזמננו, למרות שלאחרונה גם זה התקלקל. אבל עד שהאדם עומד על רגליו, בגיל 20, כשהוא כבר כשיר לחיים, הוא נמצא בתמיכת הקרובים ואפילו הרחוקים, שמתייחסים אליו תמיד בצורה כזאת שהוא חייב להתפתח. אנחנו נותנים לו הזדמנות, ומספקים לו מה שצריך, כי אין מה לבקש ממנו בינתיים, אין לו יכולת, הוא עדיין לא גדל. כך אנחנו מתייחסים לדור החדש, וזה נמצא בנו אינסטינקטיבית מצד הטבע.
אחר כך, כשאנחנו נכנסים לחיים, כאדם בוגר, מגיל 20 ומעלה, מיד מתחילים להתייחס אלינו בדרישה. הקרובים דורשים מאיתנו יותר, הסביבה דורשת מאיתנו יותר, וגם לפי חוקי המדינה מתייחסים אלינו אחרת. אם עשיתי משהו, ודאי שחלים עלי כבר חוקים שונים ועונש בהתאם לגיל. בגיל 10 מסבירים לי שמעשה מסוים לא כדאי, לא טוב, אבל בגיל 20 על אותו מעשה כבר נותנים לי עונש, וכך לכל אחד מהסביבה, מהחברה.
אנחנו רואים שיש היפוך ביחס מהסביבה ומהטבע כלפי האדם. כל עוד אנחנו גדלים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו יפה וטוב, וכשגדלנו ואנחנו מתחילים בחיים של אנשים בוגרים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו כביכול בצורה לא טובה. אני רוצה להמשיך להיות כמו ילד קטן, לא להרגיש מחויב, שיסלחו לי כמו קודם, שיתייחסו אלי יפה. אבל זה כבר לא קורה, אלא ההיפך, מתחילים להתייחס אלינו בצורה שבה מצפים ממך לעשות דברים מסוימים, ואם לא תעשה, לא תקבל חזרה. זאת אומרת, אין יותר רחמנות שהתרגלנו אליה במשך עשרים שנות הילדות והנערוּת.
וההיפוך הזה שבא לנו מהטבע שלנו הוא מאוד קיצוני. הוא נמצא גם אצל החיות, שההורים שומרים על הצאצאים שלהם עד שהם קמים על רגליהם ומתחילים לנוע ולהכיר את הסביבה. ולאחר שנה או אפילו שנתיים, תלוי במין החי, הם כבר חופשיים ויוצאים לספק לעצמם אוכל, לבנות משפחה ועוד. אבל זה לא הופכי כמו בחברה האנושית.
וזה צריך להיות כביכול ההיפך. כי החברה שלנו היא של אנשים חכמים, בעלי דעת, הבנה, שמשתמשים בחכמה כדי לשנות את העולם, לעשות אותו נוח וטוב יותר. אז לָמה אנחנו לא עושים אותו יפה וטוב כלפי האדם הבוגר, כך שגם אחרי גיל 20 הוא יראה את עצמו שנמצא בסביבה יפה וטובה, ויש לו כל טוּב ויחסים מצוינים, וכך הוא ממשיך. אנחנו רואים, שבכל זאת הטבע שקידם אותנו כל הזמן באבולוציה שלו, חשב עלינו כך, שאנחנו נסבול. ודווקא נשתנה כתוצאה מהמלחצים, מהעונשים, ומייסורים בחיים.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -3. יחס האדם לטבע, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים |
| להשאיר תגובה | |