שיחה 11 - 11. איחוד ואיזון
חלק 11/15
אני זוכר שאמרו לי להתייחס יפה לאחרים, ואני מבין מה לעשות עם זה. אבל מה זה להתייחס יפה לטבע הכללי, אני לא מצליח להבין זאת.
האם אנחנו לא צריכים לשמור על דומם, צומח וחי? האם אני לא צריך לאהוב את הטבע? "אהבת הטבע" זה נקרא שאני חי בזה. ולא שאני חי כך שאני מנצל אותו בכמה שאני מסוגל לנצל אותו יותר, אז בוא נשבור את ההר, בוא נייבש את הים, בוא נעשה מה שכדאי לנו. אנחנו צריכים להתייחס לדברים האלה באיזון.
לַמה אקולוגים לא מצליחים לפתור את כל בעיית האקולוגיה ואנחנו כן עומדים להצליח? מפני שאנחנו אומרים, הטבע נמצא באיזון, ובואו קודם כל נלמד על עצמנו מה זה נקרא להיות ב"איזון". בואו נרגיש בינינו מה זה נקרא להיות "מאוזנים", מה זה נקרא לשמור על הכל. ואני לוקח מסך כל הטבע, רק מה שאני צריך לצורך הקיום שלי בלבד, כמו החיות. לכן אם נחנך את בני האדם בצורה כזו, וזה חלק מהחינוך האינטגרלי שלנו, אז וודאי שהם יתייחסו נכון גם לאקולוגיה, וגם לטבע הסובב.
אתה לא יכול לחנך את בני האדם רק ליחסים טובים ביניהם, אלא אתה חייב לחנך אותם גם ליחס הטוב והיפה לטבע הכולל, וגם למושג "הטבע".
מה זה מושג "הטבע"? אנחנו נמצאים בהתפתחות, מישהו מזיז אותנו, מישהו מניע אותנו, מאיפה זה בא, איפה הכוחות האלה שמפתחים אותנו? איפה המחר שלי? אני לא מכיר אותו, אבל יש אנשים שמגלים אותו, מרגישים אותו. אנחנו רואים הדרגתיות, סיבה ומסובב, אנחנו רואים עד כמה הטבע בקודם ונמשך הולך ומתפתח. עד כמה כל דבר תלוי באחרים. זו הנוסחה הכללית של הטבע שאיינשטיין כל כך רצה להגיע אליה.
הדברים האלה ידועים במדע, וגם ההשפעה הדדית של כל חלקי הטבע זה לזה. אנחנו לא יוצאים מן הכלל. אם אנחנו לומדים על עצמנו איך אנחנו צריכים להיות מאוחדים, אז אנחנו גם צריכים להיות מאוחדים עם הטבע הכולל, וגם עם אותו חוק הטבע הכללי שהוא החוק שמפתח אותנו, וכל הטבע בכלל.
הוא מפתח לא רק אותי, לא רק את החברה אנושית, גם הצומח והחי מתפתחים, רק בצורה הרבה יותר איטית. כל היקום מתפתח, אבל לאן אנחנו לא יודעים, אבל העובדה היא שהוא מתפתח, הוא מתרחב, יש בו תהליכים שונים. אנחנו עדיין לא מגיעים להבנה שלהם אבל זה לא מן הסתם.
ככל שאנחנו מתקדמים יותר ויותר, אנחנו רואים שיש בכך חוקיות אדירה. וכל החוקים שאנחנו מגלים, בסופו של דבר אנחנו רואים שהם כנראה מחוברים יחד, רק אני לא מסוגל לראות את הקשר בין חוקי הביולוגיה, הזואולוגיה, הבוטניקה, האדם, הכוכבים והנומרולוגיה. אני לא יכול לראות את הקשר בין הדברים, אבל זה טבע אחד, אין בטבע חלוקה בין זה לזה.
אז גם אנחנו צריכים בצורה הוליסטית, הול זה שלם, בצורה השלמה להתייחס לטבע, אנחנו כחלק ממנו, הרי החיים כך מחייבים אותנו. אני לא חסיד של אף שיטה, חוץ מהעובדות שאנחנו מקבלים מתוך המחקר.
קישור למאמר המדעי - Dr. Noel Charlton
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 11. איחוד ואיזון, נושאי הערבות, הטבע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 12. האדם הוא חלק מהטבע
חלק 12/15
אורן: הדגשת קודם שכיוון ההתפתחות שלנו צריך להיות מאהבת האדם, לאהבת הטבע. אני לא מבין מה זה אומר.
יש כאן כאילו שני כיוונים, אני יכול לפתח יחס יפה לחברה האנושית ואז מהיחס היפה לחברה האנושית אני אומר "בואו נאכל ונשתה כי מחר אנחנו יכולים להרוס את כדור הארץ" או ההיפך כמו שאומרים אלה שעוסקים באקולוגיה, בשמירת הטבע, "לא איכפת לי מבני האדם, אלא העיקר זה שמירת הטבע".
אני אומר לא, זה צריך להיות עגול, זה צריך להיות אחד. יחס אחד חייב להיות להכל, כי אדם הוא חלק מן הטבע. ולכן חייב להיות אותו יחס גם לחברה האנושית, גם לאדם בתוך משפחה וגם בתוך הטבע הכללי. חייבים להגיע לאיזון בין כל החלקים, כי זה מה שאנחנו לומדים שקיים בטבע, ובכך אנחנו מגיעים לשמירת החוק הכללי.
כמו שהפלנטות והכוכבים נמצאים באיזון ביניהם והם מסתובבים ומשפיעים זה על זה. וכמו שעל פני כדור הארץ אם אתה עושה משהו בחלק אחד, אתה מקבל תגובה, אם אתה מבדיל בכלל, מהצד השני, כך אנחנו צריכים גם להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים כך להתייחס אל עצמנו. אני לא מבין כאן מה בעיה.
אורן: אני פשוט לא מבין מה צריך לעשות. הבנתי שצריך לאהוב את האנשים.
כשאתה מדבר במסגרת החינוך שלנו על היחס היפה בין בני אדם, אותו היחס היפה חייב להיות לדומם, צומח ולחי, שאנחנו ניזונים מהם. ואני עוד מוסיף, ואותו יחס של האיזון צריך להיות לחוק הטבע הכללי שמחזיק ומפתח את כל המציאות. זה המנוע הכללי שלפיו הכל זז.
במחקר שלנו כשאנחנו חוקרים את הטבע, אנחנו בעצם חוקרים את החוקים הפרטיים של אותו החוק הכללי, שהמדענים כל כך רוצים להגיע אליו. הם רוצים להגיע לחלקיק הבוזון המיוחד, שהוא כמו תאי הגזע בגוף, נמצא כתא הגזע במבנה היקום. הם רוצים להגיע לנוסחה שבתוכה הם יכולים להביע את כל החוק של הטבע הכללי, שאיינשטיין ואחרים אחריו רוצים כל כך להרגיש, להבין, לבדוק, לראות את זה, כי מרגישים שיש דבר כזה, שבלי זה לא יכול להיות שבכלל הכל קיים. אז הם משתדלים להגיע לזה.
לכך האנושות בעצם נמשכת. האדם נמשך להשיג איפה הוא נמצא. הדחף הפנימי של האדם הוא לדעת מהו הדבר שבו אני עכשיו, איזו צורה אמיתית יש לזה, איזה מנוע מסובב את זה. כי בכך תלוי העתיד שלי כמו העבר שלי, הגורל שלי. מכך אני אדע איך אני יכול להצליח במעשים שלי. אם הם יהיו בהתאם להתפתחות שלי אני אצליח, אני יכול לקדם את עצמי אולי לזרז את ההתפתחות. אם אני אלך לכיוון הפוך או צדדי אז בהתאם לזה אני מפסיד. אני כבר ראיתי את הדברים האלה בהיסטוריה שלי.
וגם בחיים שלנו, אם אנחנו מסתכלים על הילדים, אנחנו יכולים מראש להגיד במה הילד יצליח ובמה לא. בכמה שאנחנו מבינים את החוקים, אנחנו יכולים להגיד לילד, שבהתאם לאופי, התנאים והאפשרויות שעומדות בפניו, בזה הוא יצליח ובזה לא. ואנחנו יכולים להסביר לו למה כן ולמה לא. אז בכך אנחנו שומרים את האדם מלעשות אולי טעויות גורליות. אותו דבר אנחנו רוצים על עצמנו. זו כל התפתחות המדע.
כי התפתחות המדע זה לא סתם לעשות מכשירים סלולאריים מחודשים יותר, אלא זה להבין על מהות החיים שלנו, בשביל מה ולמה, איך להטיב לנו בכללות. אנחנו רואים באיזו צורה נמצאת האנושות, אנחנו הגענו עם כל היכולות שלנו למצב אנוש, שלא מתאים לאדם. אז וודאי שאם אנחנו מדברים על החוק הכללי, על ידיעת החוק הזה, על להתקרב אליו, זה ייתן לנו ממש קו, אור ירוק, להבין לאן להתקדם, אין לבנות את עצמנו בצורה היפה, בצורה פרקטית לחיים שלנו ולילדים.
על זה מדברים המון מדענים, על זה מדברים המון אנשים, זו לא הדעה שלי בלבד שבזה אני מנוגד לאחרים. אני מדבר על הטבע הגלובלי הכללי שיש בו חוקים, ואנחנו לומדים את החוקים האלה במדע. ומתוך כל המדעים אנחנו מגיעים למצב שרואים שהכל מחובר ועגול.
העובדה היא שאנחנו נמצאים עכשיו במשבר הגלובלי, ולא האמנו שזה יקרה, כי חשבנו "אני אעשה מה שבא לי", פתאום רואים שזה לא כך, אלא ההיפך. ראשית לא ידוע מאיפה זה בא, ושנית האדם לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי הוא קשור לאחרים. אתה אומר שהעולם הוא לא גלובלי, ומתחיל לדבר על זה, ואני בכלל לא מתחיל מזה, אלא אני מתחיל מהנקודה שזה ידוע.
אני ממליץ לפנות למקורות של המדע, ולהוכיח שזה אחרת. אין היום מדען שחושב שהפיזיקה זו פיזיקה והכימיה זו כימיה, והם לא קשורים זה לזה, אין דבר כזה. אנחנו נמצאים בהבנה הזאת כבר עשרות שנים. הטבע מאז ומתמיד היה כך, אלא אנחנו מבינים את זה כבר עשרות שנים. זו השפעת הסביבה על האדם, והשפעת האדם על הסביבה. קודם לא חשבנו שזה יקרה, היום רואים מה נעשה עם האקלים, מה נעשה עם האוקיינוסים, עם הזיהום, עם הכל. האם אין השפעה? הכל אחד.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 12. האדם חלק מהטבע, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 13. שימוש טוב ושימוש רע
חלק 13/15
אורן: במסגרת האיזון שלנו דיברת על בריאות הגוף. אמרת שיש דברים שאנחנו צורכים היום שהם כביכול הורסים את הגוף שלנו.
מה יש לומר כאן, יש באינטרנט הרבה עובדות כאלה.
אורן: האם תוכל להסביר מה צריכה להיות הגישה לזה. יש כל מיני גישות
אני אתן לך דוגמה. אני חולה סכרת, קטנה, אבל חולה סכרת. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מזה שאני אוהב ממתקים, אוהב סוכר. בטבע לא נמצא סוכר, יש פירות, יש דבש, אבל אין סוכר. אם לא הייתי מגזים בשימוש בסוכר, באכילת סוכר, לא הייתי מגיע לזה. יש הרבה מאוד סוגי מזון שאנחנו מייצרים, רק כדי למלא חשבון בנק למישהו, ועקב זה למלא בתי חולים בחולים.
אני אומר שהאנושות צריכה ממש לבדוק את עצמה מהתחלה עד הסוף, בכל מה שהיא עושה, ולהוציא את כל הדברים שהם רעלים לאדם. להוציא לאט לאט בצורה הדרגתית, קודם לתת להם איזה תחליף, ואחר כך להוציא אותם לגמרי. כמו שאנחנו נלחמים עכשיו נגד הסיגריות, נגד העישון, כך נילחם נגד כל דבר ודבר שהוא מזיק לבריאות, לגוף. מה שלא נמצא בטבע בצורה ישירה, כמו ירקות, פירות, בשר, דגים, מים, כל היתר לא. יכולים לחיות בלי "רֶד בוּל" ועוד כל מיני דברים אחרים.
מה שלא נמצא בטבע זה בטוח מזיק לגוף, רק אולי עדיין לא בדקנו בצורה שהוכחנו זאת. אבל אנחנו צריכים להבין גם כך, לקבל את זה בצורה שאם זה ישנו בטבע, אתה יכול למצוא לזה שימוש טוב, ואם זה לא נמצא, בטוח שהשימוש לא טוב, מה שלא יהיה.
אורן: אם היום אני רוצה להתחיל ליישם את הגישה הזאת בתזונה, זה עולה לי פי שלוש מהתזונה הרגילה.
אני מבין אותך. אני לא אומר שאנחנו צריכים לחזור לטבעונות או טבעיות או לביולוגיה נקייה ללא גנטיקה, ללא כל השכפול הזה שעשינו. אין ברירה, אנחנו אחרת לא נוכל להאכיל את האנושות. אנחנו חייבים לתת להם את זה, בלי זה כולנו נגווע מרעב. אין ברירה, אנחנו חייבים להשתמש בכל הדברים האלה. אבל לאט לאט אנחנו צריכים לעשות מחקרים, ולהחליף אותם הדברים שאנחנו עושים על ידי הכימיה, על ידי הגנטיקה, בדברים אחרים.
למשל, יש לי חבר בערבה שמגדל פלפלים ועוד כל מיני ירקות ופירות. אצלו אין כימיה כי הוא משתמש במיני החיידקים שאוכלים את המזיקים. היום אפשר לעשות הרבה, אבל צריכים קודם כל להתחשב בזה שיהיה מזון לכולם, זה ברור, אלא לאט לאט גם להתקדם לאקולוגיה. לכן אני אומר, שהטיפול בחינוך צריך להיות בחינוך אינטגרלי כזה, שהוא יביא אותנו לאיזון, לתיקון בכל שטחי החיים שלנו. כאן אנחנו באמת קובעים יחס יפה מאוזן לכל מה שהאדם עושה. ותהיה מהפכה בכל היחס שלנו, ואחר כך תוצאות מזה בכל הטכניקה, הכלכלה והחקלאות, בכל דבר.
קישור למאמר המדעי - http://www.sixwise.com
קישור למאמר המדעי - Dr. Edward F. Group III
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 13. שימוש טוב ורע, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 2. הסיבה לייסורים היא שאיננו משתמשים נכון בחכמתנו לשם איזון עם הטבע
קטע 2/12
ובאמת כל התהליך שאנחנו עוברים הוא מאוד עצוב, קשה, ואנחנו ממש מתקדמים ממכות, משגיאות, מצרות, מכל מיני בעיות, אבל איכשהו מתקדמים. עד שהגענו למצב כמו שהיום, שאנחנו נמצאים באיזו פרשת דרכים או בכלל במבוי סתום, דרך ללא מוצא.
דיברנו על כך שזה כמו שאיבדנו את עצמנו, טעינו במדבר, ולא יודעים לאן ללכת.
אבל אנחנו צריכים שוב ללמוד מהטבע, כי בכל זאת אנחנו חלק מהטבע, והטבע נמשך לאיזון, האיזון עם הטבע זה נקרא שאנחנו נהייה כמו הטבע, באותן התכונות. שאם אנחנו מתפתחים, אז נראה בטבע, מה הכוח הכללי של הטבע? לְמה הוא נמשך? מה הוא רוצה? זאת אומרת, מה הוא מקיים בנו?
וכאן אנחנו יכולים להגיד שבהחלט יכול להיות שההתפתחות שלנו טובה, שאנחנו מגיעים להכרת הרע שבנו, האגו שבנו, שאנחנו נעשים יותר ויותר אגואיסטיים, ויותר ויותר מבינים עד כמה שאנחנו באמת לא טובים בזה, עד כמה שאנחנו ממררים את החיים, גם שלנו וגם של אחרים. ומה שאני עושה לסביבה, שרוצה להצליח על ידה, לנצל אותם, להיות יותר גדול, יותר גבוה, יותר עשיר, שולט בהם, יכול להיות שכל זה חוזר אליי ולרעתי. כי כמו שאני רואה עכשיו, בסופו של דבר, איזו חברה בנינו, איזו צורה יש לאנושות, החכמה, הגדולה, העשירה, היפה, והכול, ותראו לְמה הגענו? כאילו לגמרי לגמרי לא למצב שהיינו רוצים להגיע.
ומה הסיבה לכל הרע הזה, שאנחנו טועים כל פעם, וכל פעם מגיעים לאיזה סיכום לא טוב בחיים שלנו? הרי כל פעם אנחנו רצים לאיזו מטרה שחושבים, שאז יהיה לנו טוב, אחר כך למטרה אחרת, שוב מכוונים שיהיה לנו טוב, אבל בסופו של דבר תמיד זה לא נגמר בטוב, אלא ברע, בחוסר סיפוק, אם לא ממש בהתפתחויות דרמטיות מאוד, מלחמות, מגפות, צרות וכולי.
אז הבעיה, אם אנחנו מסתכלים עצמנו לעומת כל יתר סוגי הטבע, דומם, צומח וחי, אנחנו רואים שכל הטבע מתפתח מאוד לאט, אם הוא בכלל מתפתח. ובאמת כמעט ואין התפתחות, ומה שיש, זו רק התפתחות או חיים לפי אינסטינקטים. שכאן אלה פקודות שמתוך אותו החי הפקודות האלה מתעוררות, והחי מקיים אותן. למשל פרה, סוס, קוף, כלב, חתול, אנחנו לומדים את הטבע שלהם ורואים שהם פועלים בדיוק לפי הטבע שלהם, ולא זזים ממנו ימינה או שמאלה, ולא טועים אף פעם. כי יש להם חוקים פנימיים שלהם, וכך הם בנויים לקיים אותם.
מה שאין כן, אם אנחנו מדברים על האדם, האדם טועה כל פעם. והטעויות האלה כנראה צריכות לגרום לנו להתפתחות שכלית. כי יש לנו בעיה, או ההיפך, עליונות מעל המין החי, שאנחנו חכמים, שאנחנו מתפתחים מדור לדור בשכל שלנו, בהשכלה, בהיכרות העולם, הטבע, היכרות את עצמנו, ואז כנראה שאנחנו לא משתמשים נכון בחכמה שלנו, וזו כל הבעיה.
קישור למאמר המדעי - Czech President - Václav Havel
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -2. סיבה ליסורים, נושאי הערבות, הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 10 - 6. שלושת סוגי רצונות, הרצונות שמכתיבים את נטיותינו
קטע 6/12
ולכן אנחנו צריכים להבין, שבכל אחד מאיתנו יש שלושה סוגי רצונות. רצונות גופניים או אפשר להגיד בהמיים. הכוונה שהם נמצאים גם במין החי. זה רצון להחזיק את עצמנו בצורה כמה שאפשר טובה, יפה. אני רוצה להלביש את עצמי יפה, אני רוצה להיות נקי, אני רוצה להיות בריא, אני רוצה למלא את עצמי במזון, בכל מה שהגוף שלי צריך. אני רוצה לתת לעצמי מנוחה. בקיצור, להיות שָמוּר, מה שנקרא. זה הרצון הראשון. מין החי שומר על זה בצורה אינסטינקטיבית.
הרצון השני אלה רצונות של בני אדם. רצונות של בני אדם אלה רצונות אגואיסטים. אין מה לעשות. כך אנחנו מתפתחים. מעל הטבע החי אנחנו בשליטה, בתאווה, בכבוד, בצורות כאלה שאנחנו רוצים להתעלות מעל האחרים. אלה הרצונות ששייכים רק למין האדם. במין החי אין דבר כזה. בדרך כלל שואלים, אבל אנחנו רואים חיות, איך שהן טורפות, איך שהן אוכלות זו את זו. אלא שהן לא רוצות בזה להזיק לזולת. הן לא רוצות על ידי זה להתעלות ולשלוט על הזולת. הן לא לוקחות את הזולת, שיחיה לידן ואחר כך אוכלות אותו. הן פועלות רק לצורך אוכל נפש. שכך זה בטבע, בצורה אינסטינקטיבית נמצא בהם, כך הן עושות.
לכן אריה שתופס איזו איילה ואוכל אותה, טורף אותה, הוא לא עושה לה רע, אלא הוא עושה את פקודת הטבע שבו. ואנחנו רואים את זה כך. ואין ביניהם יחסים, שהם שונאים זה את זה, אלא פשוט אנחנו רואים לפנינו תמונה, שכך הטבע מתנהג. וגם אנחנו מתנהגים כך כלפי תרנגולים, כלפי פרות, כלפי מין החי, כלפי דגים. כשאנחנו גם עושים את זה. אבל אין לי שנאה לפרה, שלכן אני שוחט אותה ואוכל. אלא מאין ברירה. אנחנו כך בנויים, שאנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה. ואנחנו משתדלים לעשות את זה בכמה שפחות נזק לאותם סוגי החי, שאנחנו משתמשים בהם למזון.
רק אדם לאדם, כאן הוא משתמש באגו שלו. כל הזמן אני מסתכל על הדשא של השכן, על הרכב של השכן, על הילדים שלו לעומת הילדים שלי, על המשכורת שלו ועל הכול. וכל החיים רק לפי זה אני מודד את המילוי של החיים שלי. עד כדי כך, שיש סטטיסטיקות מאוד מעניינות, שאם אומרים לאדם שהוא ירוויח אלף דולר בחודש והשכן שלו ירוויח פחות, אנשים מסכימים להרוויח אלף דולר במקום אלפיים. או שאומרים לו שהוא ירוויח אלפיים דולר בחודש, אבל השכן שלו ירוויח יותר. כי סך הכול מה שאנחנו בודקים, אנחנו בודקים אחד לעומת השני. שבסך הכול בזה אנחנו מודדים עד כמה שאנחנו נמצאים במצב הטוב.
זאת אומרת, הבדיקה שלנו כלפי החיים היא לא בדיקה בתוך הגוף שלי, אלא בדיקה בתוך האישיות שלי, עד כמה שהיא יותר גבוהה לעומת האחרים. ולכן סוגי הרצונות האלו, אנחנו אומרים הם רצונות של האדם, כי הבהמה לא חשוב לה מה שיש לשני, אלא היא צריכה רק למלא את מה שיש לה מתוך הטבע.
אז יש רצונות גופניים, שזה כמו במין החי. יש רצונות בני אדם, שהם כולם רעים, כי כלפי השני, אני תמיד מסתכל איך אני אהיה במצב יותר מהודר, יותר מכובד, יותר גבוה מהשני.
ועוד רצונות שיש, וגם רק בנו, ומעל הרצונות הגופניים, מעל הרצונות של בני אדם, זה רצון למדע, לחכמה. שאז אני רוצה לדעת בשביל מה אני חי, לָמה אני חי, מה קורה בחיים, איך הטבע מתנהג, מה קורה סביבי, לָמה זה קשור לזה וזה קשור לזה?
זאת אומרת, שאני אוהב את השכל שבטבע, את החכמה, שאנחנו כל הזמן נמצאים במחקר. אנחנו נמצאים באיזו בועה שנקראת "הטבע", ואני סך הכול מקבל משם, כאילו שנמצא בתוך הסְפֵרָה הזאת, ואני מגרד ממנה קצת, מגרד, מגרד ומה שאני מגרד ממנה, אחר כך אני בודק מה שגירדתי ממנה וזה נקרא המדע שלי. החוקים שאני מגלה, מחר אני אגלה עוד חוקים. הם לא קיימים היום? קיימים ודאי, רק אני לא מספיק חכם כדי לראות אותם, כדי לגלות אותם. אז כל פעם, כמה שאנחנו מתקדמים בחכמה, אנחנו יותר ויותר מגלים עוד חוקיות שיש בטבע.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 3. קנאה תאווה וכבוד כגורם להתפתחות
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -6. סוגי הרצונות, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
| להשאיר תגובה | |