אנחנו שונים מהם בזה שאנחנו מלמדים את האנשים, להשתדל להתעלות מעל האגו שלהם ולהיות נפרדים ממנו
אורית: על חלק מהדברים שהזכרת עכשיו, יש המון קורסים בשוק כמו, קבוצת "פלייבק", קבוצת תיאטרון, קבוצת פסיכודרמה. במה אנחנו שונים מהם?
אנחנו שונים מהם בזה שאנחנו מלמדים את האנשים, להשתדל להתעלות מעל האגו שלהם ולהיות נפרדים ממנו. בִּמקום להתקשר לרצון של עצמם, אנחנו מלמדים אותם, לפחות במידה חלקית, מסוימת, להתקשר לרצון הזולת. אם אני מסוגל לעשות זאת בצורה קלה בבית או בעבודה, לדוגמה, המנהל אומר לי "תעשה כך וכך", ואני מוותר על האגו שלי, עולה מעליו, ולוקח את כל מה שהוא אמר לי בקלות, ואפילו באהבה, כמו שנניח, הייתי צריך לעשות את אותם הדברים, אבל לילד או לתינוק שלי, אז זה לא היה כל כך קשה בשבילי לבצע.
מפני שזו שליטה זרה, איש זר, זה מתחיל פתאום להיות קשה ואולי בלתי אפשרי. זאת אומרת, יש כאן בעיה פסיכולוגית בלבד. יכול להיות שאעבוד לטובת הזולת, יכול להיות שזה יהיה עבור אשתי או הילדים שלי, שאני לא כל כך מסור להם, עבור המשפחה, הקרובים, ההורים, או אולי בעבודה, או בכלל בשמירת הכללים שהחברה, המשטרה, הרשויות דורשות ממני, לא חשוב מי. אם הייתי יכול להתעלות מעל האגו שלי ולהרגיש את הרצון שלהם, בעצם זו התביעה, הבקשה, הפנייה שלהם אליי, אם הייתי מקבל זאת באהבה, כמו נניח אימא כלפי הילד, שמספקת לו הכול, אז היה לי קל והחיים היו קלים. לא הייתי מתגרש, לא הייתי נמצא במריבות בעבודה ולא הייתי נוסע בכביש ומוכן לדרוס את כולם וכן הלאה.
זאת אומרת אני צריך ללמוד בסך הכול דבר פשוט, איך כל הזמן להחזיק את עצמי למעלה מהטבע שלי. האנושות חושבת על זה כבר הרבה שנים, אין כאן דבר מיוחד, יש רק שיטה מיוחדת, של יצירת סביבה שכל הזמן תחייב אותי להיות בצורה כזאת. והסביבה הזאת יכולה להיות מלאכותית לגמרי, תיאטרון ממש, באופן שבו אנחנו עכשיו לוקחים זוגות ובונים מהם חברה חדשה. אף אחד מהם לא מתוקן, אבל אנחנו משחקים "בכאילו", כמה זוגות פועלים כלפי זוג אחר, וכל פעם הם משפיעים על אותו זוג. זה ברור לנו, זו השפעת הסביבה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
אורית: באחת התוכניות הקודמות גם דברת על זה. אנחנו כמו שני כדורים וכל אחד צריך לפַנות בתוכו מקום בשביל להכיל את האחר.
זו הדוגמה שהביאו לי הזוגות האלה.
אורית: אני מבינה את מה שאתה אומר ויכולה אולי לבצע זאת ברמה השכלית. השאלה היא, איך זה נוגע ברגש? האם אני יכולה באמת להתחבר שם?
אני יכול להבין זאת בצורה שכלית ולא להסכים. אבל אם יתנו לי כל מיני דוגמאות, שבהן אשתתף בצורה רגשית ואשחק יחד איתם זה ישפיע. אנחנו נדבר לפי שיחה שהם יזמינו, שיחה כזאת שבמהלכה פתאום אצטרך לעלות מעל האגו שלי. אהיה חייב להיכנס למצבים לא נעימים, הם בכוונה יתנו לי תרגילים כאלה שלא תהיה לי ברירה, זה נקרא אצלנו "הכבדת הלב".
במיוחד כאן, אני צריך לקבל מהם תמיכה לאהבת הזולת או ליחסים הנכונים. ואז כל פעם שאקבל מהם דוגמאות כאלה, אם הם אנשים שאני רוצה להיות מחובר איתם, ורוצה להיות בקשר איתם, אקבל מהם את כוח השינוי שיפעל ואני באמת אשתנה. הרגל כאן נעשה טבע שני. אני מתחיל להתרגל להתייחס כך בכל מקום, ולראות שעל ידי זה אני מרוויח, גם האגו שלי מרוויח. אצלנו זה נקרא "להשפיע על מנת לקבל", כדאי לי לבצע פעולות אנטי אגואיסטיות כדי ליהנות.
מה אנחנו לא עושים בשביל זה? אנחנו הולכים לעבודה, מבצעים מטלות קשות ובכלל מתרוצצים כל הזמן בבית ובכל מקום. האם אנחנו לא עושים זאת נגד האגו שלנו? אנחנו כן עושים. למה? כי על ידי זה אנחנו מרוויחים. אותו דבר כאן. אנחנו צריכים לוותר כי על ידי זה נרוויח. להראות להם שעל ידי זה הם ירוויחו. זה מה שלא קיבלנו ביַלְדות. אמרו לי "תהיה ילד טוב", ועוד הרבה מילים. אבל דוגמה לא קבלתי. ראיתי שכולם מתייחסים בזלזול ואיך שבא להם זה לזה. תנו לי דוגמה שעל ידי יחס יפה וטוב, אני מרוויח. להיפך, אומרים לי "אתה פראייר". ובזה נמחק כל מה שהייתי רוצה, אולי פעם להיות טוב.
חיים חדשים – שיחה 30 – 2.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך
אורית: ולמרות זאת אנחנו, האם אנחנו נייחד גם איזו אמירה לגבי בנים בוגרים שעזבו את בית אמא, שאין להם קשר טוב עם האמא, שהם לא מסתדרים איתה, שהם אפילו בקצר איתה.
אורן: מה אז?
אם הם נמצאים בכזה קשר עם האמא, האם יש הרבה מקרים כאלה? אני לא חושב שיש הרבה.
אורית: יש.
שהם בקשר לא טוב עם האמא?
אורית: כן.
לא נראה לי שדבר כזה יכול להיות.
אורית: יש ילדים שלא מדברים עם ההורים, לא באים לבתי אבות, לא מבקרים את ההורים, לא מכבדים אותם, לא מוסריים ולא מצפוניים. יש בהחלט אוכלוסייה כזאת.
אולי כבר צריך לטפל בזה מצד האמא. אבל הגבר בכל זאת רגיל למשהו שהיה לו בילדות. ההרגלים האלה נעשו טבע שני במשך זמן הילדות והנערות, וצריך להשתמש בזה. אנחנו צריכים לעבוד על האדם. אנחנו צריכים לקשור אותו לבית, לילדים, למשפחה, לכל.
ועל ידי מה לקשור אותו? על ידי אותו ההרגל. מאוד מאוד חשוב שהבית שלו יהיה מסודר כמו הבית שאליו הוא היה רגיל. זה תמיד היה כך בכל התרבויות, בכל העמים. ובכלל פעם היו חיים קרוב זה לזה, הבן היה בונה את הבית שלו ליד הבית של ההורים. רק אחר כך אנחנו בנינו תנאים כאלה, שמשפחה קיימת ומחזיקה את עצמה כמשפחה, זה פלא.
אורית: התרחקנו, גם במרחקים.
לפי כל הנתונים, כל התנאים שיש היום, אני לא רואה איך זה בכלל אפשרי. ובפרט שיש לנו בעיה עם אורח החיים הכפול מזה שהיה קודם. פעם לחיות 40 שנה היה הישג. אדם היה חי פעם עד גיל 40, 35, או אפילו 30. היום אנשים חיים עד גיל 80, ובהתאם לזה נשים בגיל 50 היום יולדות, והגברים בגיל 60, 70 עדיין גברים. זה משהו שלא היה קודם. לכן עלינו להבין שאנחנו לא יכולים להשוות את המשפחה של היום עם המשפחה לפני 200 שנה. אז החיים היו חצי מהיום, עם כל מה שקרה באמצע.
אורית: בהמשך למה שאתה אומר, אני אקצין את זה. אז אולי בכלל בתפיסה החברתית אנחנו צריכים לחשוב שזוגיות זה עניין של 30, 40 שנה, נגמר הפרק הזה והולכים לפרק של עוד 30, 40 שנה.
יכול להיות. גם בגלל שאנחנו אוכלים היום כל מיני דברים שיש בהם המון הורמונים, מהשכפול הגנטי ועוד, יוצא שיש לנו נטיות, דחפים מיניים מופרזים למיניהם. תראי אילו עיוותים יש בגישה למין וכן הלאה. אנחנו נמצאים במצב לא בריא, ואנחנו לא מספיק עובדים נגד התופעות האלה. זאת אומרת כדי לתקן אותן, אלא לוחצים על האדם בזה שאומרים, "אסור לך", וזהו. למרות שאנחנו בעצמנו גורמים לזה.
"חיים חדשים", שיחה 28 – 1.7.12
קשר טוב יכול להיות כשיודעים מה אנחנו מרוויחים על ידי זה שאנחנו מחויבים להיות יחד
אורן: יש לי שאלה עקרונית. לאישה יש מערכת אחת, כמו שניצה אמרה והסכמת אתה, ולגבר יש שתי מערכות. נניח פיזית ונפשית, ואצל האישה זה מחובר. איך משני "היצורים" האלה שמהטבע שונים במהותם, אנחנו מפתחים שיטה לקשר טוב בין אנשים. כשהקשר הראשון שעכשיו אנחנו מתמקדים בו, הוא בין גבר לאישה. אבל באופן כללי העיסוק שלנו זה לפתח שיטה לקשר טוב בין אנשים. זו מהות תיקון העולם לתפיסתנו, לקשר טוב בין אנשים.
כשהאנשים האלה הם משני מינים שונים, גבר ואישה, שיש להם מערכות שונות פנימיות, איך אתה רואה את ההתקשרות ביניהם. זה לא שגבר מתקשר עם גבר, כפי שאתה רגיל ללמד. אתה רגיל ללמד גברים איך להתקשר ביניהם. למשל כשנגיע למקום העבודה בחיי הפרט, אז שם יהיה לנו יותר קל אני מניח מאשר במערכת הזו הראשונה. במערכת הזו הראשונה של גבר ואישה בגלל שהיצורים הם שונים מטבעם, משורשם איך אתה יוצר מָחבר. אתה תמיד מדבר על מערכות, על מערכת א', מערכת ב' וכדי להתקשר צריכים לתאם ביניהם.
אז יש לנו פה את היצורים הכי שונים בבריאה. גבר ואישה, אין דבר יותר שונה מזה. אנחנו מפתחים עכשיו שיטה לקשר טוב בין אנשים. במקרה נפלנו על הקשר הכי אינטימי גבר, אישה. אני אומר שבו אני רואה את הקושי הכי גדול כי שני האובייקטים שאנחנו באים לחבר הם כאילו לא מתקשרים, אז מהו המתִאם הזה, ומה אנחנו מציעים, כאלה שמפתחים את שיטת הקשר הטוב בין אנשים?
קודם כל, ממה שעכשיו אנחנו אמרנו, אנחנו צריכים לראות, שהקשר המיני לא יכול להחזיק משפחה.
אורן: תרחיב קצת. לא הבנתי.
אני לא מדבר על גבר שיש לו תסכולים, שיצא מהמנזר וכדומה. הגבר נורמאלי, יש לו הזדמנויות, הוא לא זקוק ממש למין, הוא ימצא לעצמו תמיד מה שהוא צריך מבחינת המין, הוא לא רואה את אשתו שהיא היחידה שיכולה לספק לו צרכי מין. והפוך מזה היא האישה.
אורן: בשונה מהאישה. שהיא מה?
כשיש משיכה עם הגבר, היא מתחילה להיות מותאמת לו בכל הסיפוקים שלה במין, ברגש, באהבה בהכל. היא יותר גמישה לקבל ממנו מילוי רגשי ופיזיולוגי.
אורן: מה פירוש "יותר גמישה"?
היא יודעת להתאים את עצמה לגבר.
אורן: ואז?
מצד הטבע זה כך. ואז היא לא זקוקה כביכול למשהו אחר. בשבילה אם היא מתקשרת לגבר וחיה איתו, היא מקבלת מילוי גם ברמת מין וגם ברמת האהבה, גם ביחס ומשפחה. אם כך, אנחנו מבינים שמצד הגבר יש כאן חולשה, לפחות מצד הגבר. אמנם בימינו גם מצד האישה זה דומה, אתה יודע לפני שמתחתנים בגיל שלושים, שלושים וחמש ארבעים, אם מתחתנים, אז גם לאישה יש מערכות יחסים כמו לגבר.
אורן: מערכות.
כן, מערכות. לכן אנחנו צריכים כאן להכין אותם להבנה הדדית של מה שקורה ביניהם ומה נקודת המפגש שצריכה להיות המתאם ביניהם, וזה לא יכול להיות מין.
אורן: טוב, אז מה כן?
יכולה להיות רק השלמה, אבל השלמה כבר ברמה יותר גבוהה. מבחינה פיזיולוגית אלה ילדים, כי צריכים בכל זאת לבנות מערכות גשמיות שאנחנו תלויים זה בזה כמו הבריאות, הפנסיה, ההורים, המשפחה, הילדים, כל הדברים. צריכים לעשות כמה שיותר קשרים כדי שלא נברח זה מזה מצד אחד, ומצד שני מה יש לנו חוץ מההתחייבויות, שהן קשר שלילי, מחייב, והוא לא טוב. קשר טוב יכול להיות כשיודעים מה אנחנו מרוויחים על ידי זה שאנחנו מחויבים להיות יחד. שההתחייבות הזאת תביא לנו שמחה.
נניח שפתחנו תכנית חיסכון שבכל רגע שאנחנו נמצאים איתך במשפחה, בחיי נישואין, אנחנו מרוויחים אלף דולר ליום. איך אני מאושר. אני מאושר ממה? מהמשפחה? לא. מהמשפחה אין לי כוח להיות מאושר. אלה החיים שלנו, אבל מאלף דולר ביום אני מאושר. או לא בכסף אלא בכבוד אם זו דעת החברה, או בילדים. ממשהו אני צריך להרגיש רווח. סך הכל אנחנו אגואיסטים. אז כאן אנחנו צריכים לחשוב, מכל אלה, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, מה אנחנו נותנים לאדם. אנחנו אומרים שאנחנו לא מדברים על גובה רוחני. מזה רק תוכל להבין למה אנשים עם כל הסיבות האחרות אימצו את הדת. כדי לחייב, ליצור הסכמה חברתית כי בלי זה מה היה קורה לנו עם משפחות? כמו עם החיות.
זה התיקון הגדול שהדת עשתה עם האנושות. עד כדי כך שאי אפשר להתגרש או שאתה מתגרש אבל אתה חייב לעשות את זה דרך כל מיני מערכות חברתיות, וכן האלה. אתה הולך לדיין, ואילו בעיות שקורות עד היום הזה. זאת אומרת כאן אנחנו צריכים להבין שחייבים לבנות מעצורים, מחזיקים ותומכים ובקיצור עבודה גדולה של הסביבה בסופו של דבר. אנחנו מגיעים שוב ושוב לאותה הבעיה. רק סביבה נכונה, ממש כמו בתוך תנור, היא זאת שבונה את האדם. הוא יוצא משם מוכן כמו מהתנור ולפי זה מתקיים.
"חיים חדשים", שיחה 28 – 1.7.12
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה, נושאי הערבות |
| להשאיר תגובה | |
תקציר שיחה 9
אנחנו, בניגוד לחיות, יכולים להשתמש בשכל שלנו כדי לבנות עתיד טוב יותר. החיות פועלות על פי אינסטינקטים ואילו לאדם יש חופש פעולה.
האגו האנושי הוא זה שגורם לנו להזיק זה לזה במתכוון. לאדם יש עודף רצון שלא מכוון על ידי הטבע. מעבר לרצון לאכול ולשרוד קיים באדם רצון ליהנות מהחיים, אבל משום מה הרצון הזה גורם לנו להיות גרועים מהחיות. במקום להגיע לחיים יפים ומוצלחים אנחנו מגיעים למצב ההפוך.
הטבע מגדל אותנו ושומר עלינו באהבה, מתקופת העוברות ועד הבגרות. מהאדם הבוגר דורשים יותר ומתייחסים אליו אחרת. קיים היפוך ביחס מהסביבה. עד גיל 20 מטפלים בי ואחר כך דורשים ממני. למה אנחנו לא דואגים לסביבה טובה ונעימה גם אחרי גיל 20 ?
אנחנו יכולים לבנות בינינו מערכת יחסים תומכת ואוהבת גם אחרי גיל הבגרות, ולראיה, בעבר חיו האנשים בחמולות או בשבטים ודאגו זה לזה. אבל האגו השליטה והתחרותיות גדלו והתרחקנו זה מזה. גדילת האגו הביאה לא רק לריחוק אל גם להתפתחות האנושות. האם אפשר לפתח את האגו ולאפשר לו לגדול בלי שיפריד בינינו ? האם ניתן לשנות את השימוש באגו?
הטבע פועל ככוח אחד של השפעה והוא מאפשר לנו לרסן את האגו. בחיים המודרניים יש לנו המון זמן פנוי שמאפשר לנו לעסוק בעזרה לזולת. ניתן לשלוט באגו אם נשתמש בו לטובת הסביבה. בחברה האינטגראלית, האדם ילמד להשתמש באגו לטובת הזולת במקום לטובת עצמו בלבד. עלינו לקחת "כדור" שיאפשר לנו לראות את העולם דרך משקפיים אינטגרליות. כשניצור בינינו יחסי התחשבות וחיבור, נגרום לטבע ולסביבה להיכנס לחיבור.
היחסים בינינו שהם גם כוחות הנפש שלנו הם הכוחות החזקים ביותר במציאות. על ידי איזון ביחס בינינו נגרום ליתר איזון בטבע. אנחנו וכל העולם ניכנס ליתר איזון ורוגע.
ההשפעה על האדם היא רק דרך הסביבה. נוכל לשנות לחיוב את הנטיות של האדם לקינאה, לתאווה, לכבוד ולשליטה, על ידי השפעת הסביבה. מתוך הבנת התלות בסביבה יהפוך האדם את היצר לשלוט על אחרים לדאגה לטובתם. לדוגמה, אדם שרוצה להיבחר כנציג הציבור רוצה לשלוט על הסביבה אבל יכול לשנות יחס ולרצות לשרת אותה. ניתן להגיע אל האדם בעקיפין דרך הסביבה ולהתחיל להשפיע עליו כך, שהוא יקבל כל מה שצריך ובלי מאמץ מעצמו, ויגדל כמו בחממה.
אם נשחק את משחק החיים כתיאטרון בזמננו הפנוי נגיע בקלות לשינוי. עלינו ללמוד איך להשתמש בחוכמה בזמננו הפנוי כדי להשתנות.
לא עשינו את השינוי בעבר כי הרגשנו שהאגו מפתח אותנו ולא הכרנו את הרע שבו. בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להכיר עד כמה אנחנו נמצאים במצב אנוּש. בניית סביבה חדשה תוליד אדם חדש, אדם טוב. אם נשתמש נכון בכוח הקבוצתי אז כל אחד ירגיש יחד עם כולם בגוף ונפש. נחוש את המחשבות המסתובבות בעולם וכל אחד ירגיש את עצמו כמו כל הכלל. כל אחד מאיתנו יצא מעולמו הצר וירגיש דרך האנושות את העולם הגלובלי. כך נממש את האגו כמנוף שיעלה אותנו מעל לדרגת החי.
בינתיים בני האדם מנצלים את הסביבה לטובת עצמם או לרעת הסביבה, בעיקר את הסביבה האנושית. הגענו למשבר - אנחנו זקוקים לזה לזה כדי לחיות ותלויים זה בזה אבל גם שונאים זה את זה. והמשבר מביא לבריחה לסמים, אלכוהול, וחוסר סיפוק מהחיים.
החוכמה האנושית מאפשרת לבקר את המצב ולזהות ביחס השלילי לזולת את מקור המשבר. אם היחס לסביבה האנושית ישתנה נוכל להאכיל את כל העולם מעודפי המזון שזורקים, ולבנות בית פרטי לכל אדם מהתקציב שמבזבזים על חימוש. לגודמה, מאיץ החלקיקים בשוויץ, פאר היצירה הטכנולוגית, עלה לא יותר מאשר התקציב השבועי של הצבא האמריקאי בעירק.
יש לנו אוצרות והאגו לא נותן לשחרר אותם לטובת האנושות. אם נשתמש נכון באגו ונפסיק לבזבז על חימוש אז חמישה אחוזים מהאנושות יוכלו לספק מזון לכל העולם.
צריך לנצל בחוכמה את עשר השעות שיתפנו בכל יום. כל אחד יקדיש מזמנו לחיזוק הסביבה הטובה.
כל אדם שיתפנה מהדאגה לעצמו יטפח את היחסים החדשים. כל אדם יקדם את היחסים החדשים לזולת ויחזיק אותם מעל לאגו. כשנראה שאין ברירה נסכים לשנות את היחס לאחרים.
הדור הבא לא רואה עתיד, ובלי עתיד אי אפשר להתפתח. הדיפרסיה היא המחלה הנפוצה ביותר בעולם. האגו דחף תמיד להתפתחות ורק לאחרונה הבנו שהוא היצר הרע שלנו. אם ההתפתחות היא לא לטובת האנושות אז היא רעה. אם נרצה להשפיע טוב לאנושות כדי להרויח יחס טוב בחזרה נתחיל לאהוב אותה. בשלב הבא נכיר שלאהוב זה טוב גם אם לא מקבלים תמורה. פתאום יפתחו לנו חללים בלב ונגלה כוחות שקודם לכן נסתרו מאיתנו.
כשאדם מבקר את עצמו הוא רואה שהרצון ללמוד היה בעצם רצון לשלוט. האגו שבא לידי ביטוי ברצון ליהנות לעצמי בלי להזיק לזולת הוא לא היצר הרע. היצר הרע הוא הרצון למלא את עצמי על ידי דיכוי אחרים. אם אנחנו נעזרים זה בזה למילוי הדדי זה נקרא אגו אבל לא יצר הרע. רק אם אני רוצה ליהנות בכוח בלי להתחשב או שרוצה לגרום רע לזולת זהו יצר הרע. יצר הרע המפותח ביותר הוא זה שגורם לי ליהנות מכך שאני מדכא אחרים ונמצא מעליהם.
הגענו למצב בו אנחנו כבר לא נהנים מהעליונות על הזולת ולכן אין לאן להתפתח. האדם איבד את מנוע ההתפתחות שלו, והגיע למבוי סתום. איבדנו את הרצון לעושר, לחוכמה ואפילו להמשכיות הדור.
אם נסדר נכון את החיים שלנו נקבל כוחות חדשים להתפתחות. המצב מורכב ורב גווני אבל ברור שרק שינוי היחס לסביבה יביא פתרון. המשבר התחיל לפני 50 שנים ומביא לעצירה בחינוך, בתרבות, בחיים האישיים ולדכאון כללי. מצבנו סופני אבל עוד לא סופי. ניתן לרפא את האנושות.
לאדם הבודד אין בשביל מה לחיות אבל אם יתחבר לזולת יגלה עוד 7 מליארד רצונות. הטבע פיתח אותנו אלפי שנים והגענו למצב של חשבון נפש, בדומה אדם אחד בוגר. האנושות החולה תצא מהדיכאון אם כל אחד יקנה כוחות מהסביבה ויגלה שכולנו אחד. אדם שלא ירכוש רצונות נוספים מהסביבה עלול להידרדר לסמים, דיכאון, טרור ועוד. כל מה שהתגלה בינתיים נותן לנו עכשיו הזדמנות לטפל במצב. הגענו ליאוש והתרופה היא החיבור.
אנחנו בעיצומו של תהליך אבולוציוני גדול ומיוחד. הטבע מביא אותנו למצב המושלם.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -0. מאמר הכנה/תקציר, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, נושאי הערבות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 11 - 7. מאהבת האדם לאהבת הטבע
חלק 7/15
וכאן אנחנו גם יכולים לראות שאולי יהיו לנו טעויות ויחס לא מאוזן. אולי אנחנו נתייחס רק לטבע, והעיקר יהיה שצריכים להתייחס לטבע בצורה מאוזנת. כמו האקולוגים, הירוקים למיניהם, שדואגים רק לטבע ולחיות, לעולם הצומח והחי.
אנחנו רואים שזה לא כל כך עוזר להם לשמור על הטבע. כי בלי יחס בין בני אדם בהתאם לזה, בלי שבני אדם יהיו ביחס הנכון ביניהם, אנחנו לא יכולים לשמור על הטבע, האחד תלוי בשני. כי בזה שאדם נעשה טוב, הוא נעשה טוב לכל דבר. הוא גם ישמור על הדומם, על הצומח ועל החי. הוא ישתמש בהם ל"אוכל נפש" מה שנקרא, ולא יותר מזה. ואז הטבע יחזור לאיזון, וכל הפגיעות שעשינו בטבע, על ידי השמדת חלקים שלמים ממנו, הם יחזרו ויתעוררו ויראו שוב לעינינו, ויתאזן העולם כולו. אם כך, למי משני הכיוונים האלה אנחנו צריכים להתייחס, לאדם או לטבע? קודם להתייחס לאדם, קודם לחנך את האדם. מאהבת אדם לאהבת הטבע הכללי. כך צריכים ללכת, זה הכיוון. אבל גם כשמתייחסים לאדם, אנחנו צריכים להבין שעלינו להגיע בסופו של דבר לאיזון עם החוק הכללי של הטבע, עם התהליך הכללי, עם כל האבולוציה שלנו. זאת אומרת, לקחת את שני הדברים האלה בחשבון. ויוצא שכאן אני מעמיד לפנָי איזה תהליך. אני צריך להגיע לאהבה כלפי בני אדם, ואחר כך להשיג את האהבה הכללית שנמצאת בטבע. וכך אני בעצם גומר את כל התיקון הפרטי שלי.
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -7. האדם והטבע, נושאי הערבות, הטבע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
| להשאיר תגובה | |