אנחנו חייבים את זה מפני שבכל ההתפתחויות הקודמות, התפתחנו על ידי זה שהטבע היה דוחף אותנו מאחור, ברצון החדש שלנו. והיום לא. היום אנחנו נמצאים במבוי סתום, אנחנו צריכים בעצמנו לחקור מה הצעד הבא? בשביל מה? למה? איך? וכשאנחנו נִפְתַח את החיים החדשים האלה, אנחנו נראה אותם, ונצטרך גם לראות על ידי אילו אמצעים אנחנו מגיעים אליהם. זאת אומרת, בניגוד להתפתחות אינסטינקטיבית שהייתה לנו בכל הדורות הקודמים, במעבר ממצב למצב, מחברה לחברה, ממצב חברתי אחד למצב חברתי אחר, מה שנקרא פורמציות, עכשיו עלינו להתפתח בצורה הכרתית, כך שאנחנו צריכים להבין את הטבע, את החוקים שלו. ואז, יחד עם זה שאנחנו מממשים את החוקים האלה, בהבנה ובהכרה על עצמנו, על החברה האנושית, כך אנחנו עוברים למצב החדש. זאת אומרת, אנחנו כאילו מיילדים את עצמנו.

הפעם אנחנו צריכים להיות בגובה, כך שאנחנו מסתכלים על עצמנו, על המצב שלנו ועל מה שאנחנו עוברים, מלמעלה, וזה לא היה לנו אף פעם. תמיד היינו זורמים " קדימה מהפכה, קדימה מכונה, יש הזדמנות, יש אפשרות" לא. היום אנחנו צריכים לעלות במודעות למעלה מהחיים שלנו, לראות את כדור הארץ ואת כל החברה האנושית בצורה גלובלית מלמעלה, ואז להתפתח הלאה.

זו פעם ראשונה שהטבע דורש מאיתנו, מכולנו יחד וגם מכל אחד ואחד, "לכן אתם כאן", שנגיע לידיעה ברורה מי אנחנו, באיזה עולם אנחנו נמצאים, לאיזה מצב אנחנו מתפתחים. פעם ראשונה דורשים מאיתנו להיות "אדם", זאת אומרת, המבין, המכיר את מהות החיים.

לכן אנחנו צריכים להבין שהקורס שלנו הוא לא סתם כדי למלא את הזמן, אלא הוא כדי לעזור לנו ממש לשנות את החיים שלנו, לעלות את החיים לרמה החדשה, לשלמות.

אורן: אתה אומר שהטבע דורש מאיתנו לפתח את המודעות שלנו, להיות אדם. מה זו הישות הזאת, "הטבע", שדורשת מאיתנו דברים?
כשאנחנו לומדים את האדם בצורה פסיכולוגית, כשאנחנו לומדים את הדומם הצומח והחי, שזה בסך הכל מדע, והאדם בתוך התמונה הזאת, אנחנו רואים חוקים, ומתוך החוקים האלו, אנחנו מתקדמים. זה נקרא "הטבע". אנחנו חלק מהטבע, אנחנו תוצאה מהתפתחות הטבע, אני לא מחוצה לו.

הפסיכולוגיה היא מדע על התנהגות האדם, שזה גם חלק מהחוקים של הטבע. וזה חלק מאוד חשוב מהמדע. רק עכשיו הוא התפתח, סך הכל לפני מאה שנה. כי רק לפני כמאה שנה התחלנו להרגיש את עצמנו, שיש בנו יכולת להתפתח בצורה מיוחדת, אישית, הכרתית, הבנתית. לאן אני? מי אני? איך אני מתייחס לאחרים? לָמה? וכן הלאה. עד אז כתבנו ברומנים, בכל מיני ספרים איך אדם מתנהג. ולפני מאה שנה התחלנו לחקור לָמה הוא מתנהג כך, ומאיפה באה התנהגות כזאת, וזה כבר לימוד החוקים על האדם. ולכן הפסיכולוגיה הזאת, היא דבר מאוד חשוב, כי היא עוזרת לנו להגיע להבנה מי אני, ומי האחרים. באיזו צורה אני יכול לבנות בינינו חיים מאושרים. אם אנחנו כמשפחה, ואנחנו סגורים בתוך חדר אחד שנקרא כדור הארץ, ותלויים זה בזה, אז הפסיכולוגיה עוזרת לנו לבנות "שלום בית". זה נקרא ידיעת חוקי הטבע.

חוץ מזה יש חוקים ברמת דומם, שאנחנו לומדים את חוקי הפיזיקה. בצורת צומח, זו ביולוגיה, בוטניקה. בצורת חי, זו זואולוגיה וכולי. אלה גם חוקי הטבע, איך מתנהג הטבע ברמת דומם, צומח או חי, איך מתנהגים החלקים והגופים וביניהם וכן הלאה. ואיך האדם מתנהג, אנחנו לומדים בפסיכולוגיה שלנו.

אורן: את זה אני מבין, שאיך מתנהג האדם אנחנו לומדים בפסיכולוגיה שלנו. זאת אומרת, אתה מתייחס לפסיכולוגיה כחלק ממדעֵי הטבע?
ודאי, טבע האדם.

אורן: איך אני צריך להבין את המשפט שאמרת קודם, שהטבע דורש מאיתנו כך וכך . מי זו הישות הזאת? הסברת את הפסיכולוגיה כחקר של הסיבות שאנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים ואיך אפשר למנף את זה.

אם יש לכם ילדים, ואתם מסתכלים על הילדים, אתם רואים איך הם מתפתחים משנה לשנה. מה זה שמתפתח בהם? הטבע שלהם. אנחנו יודעים שבגיל שנה, שנתיים, שלוש וכן הלאה, כל שנה האדם עובר איזו התפתחות. התפתחות בהבנה, בהכרה, בהתנהגות, התפתחות פיסית, פיסיולוגית, פסיכולוגית, מנטאלית. זה נקרא חוק ההתפתחות של הטבע. זה חוק.

אנחנו יכולים להגיד "אדם בגיל שנתיים צריך להיות כך וכך במשקל, בגובה, בהתפתחות, ולדעת דברים כאלו וכאלו, וכן הלאה. ובגיל שלוש הוא יֵדע כך וכך". מאיפה אתה יודע שבגיל שלוש הוא כך ידע? כי אתה כבר מכיר את חוק ההתפתחות. אתה מכיר את הדינמיקה הזאת, את התהליך, זה נקרא חוק, וזה טבע. אתה לא יכול לעשות כאן משהו אחר, אלא זה טמון ומתפתח בתוך האדם. אז איך לְדַבֵּר אחרת?

אנחנו לומדים את חוקי הטבע. אנחנו חלק מהטבע. בנו יש איזה מנוע שמפתח אותנו, כל אחד, משך שבעים שנותיו, וכולנו יחד משך כל ההיסטוריה. עכשיו, כשאנחנו מסתכלים אחורנית, אנחנו יכולים לעשות כל מיני חשבונות, לָמה התפתחנו כך וכך משנה לשנה, מתקופה לתקופה, מה היה המניע שלנו, מה קורה. אנחנו יכולים לעשות כאן מחקר שלם על ההיסטוריה של האנושות. לא סתם היסטוריה שזה קרה כך וזה קרה כך, אלא לָמה זה קרה, על יד מה זה קרה. זה כמו עם התינוק, כמו עם הילד, שיש בו נתונים שכל הזמן מתפתחים. זה כמו בחי, כשנולד גור קטן, אני יודע איך הוא צריך להתפתח. אם אני לא יודע, אני לוקח אותו למומחה שיודע, לווטרינר. זה נקרא חוקי הטבע.

אותו דבר יש חוקים בחברה האנושית שנקראים "סוציולוגיה". ושם יש חוקים. ודאי שהכל חוקים. אנחנו לא מבינים אותם כל כך, לא יודעים אותם כל כך, כל המדעים האלה הם חדשים. אבל כמה שאנחנו יודעים, אנחנו רואים שזה מתקיים כחוק בכל דבר.

מה זה "חוק"? שיש בתוך המין האנושי התפתחות פנימית, התפתחות חברתית, לפי הנתונים הפנימיים שלו שכך הוא מתפתח, שכך הוא בונה את החברה, שכך הוא בונה את עצמו, שזה טמון בו. והזמן שפועל על הנתונים הפנימיים האלה, מפתח אותו בצורה כזאת.

אתה צריך לתת לילד אוכל, לטפל בו, ואתה תראה איך הוא מתפתח שנה אחר שנה. כך הוא מתפתח. האם האוכל מְפַתח אותו? לא. האוכל זה רק מזון שעל ידי זה הגנים הפנימיים מתפתחים ומביאים אותו להיות אדם. ומה שנהיה מהטיפה שלך, שנולדו לך אחר כך בנים, האם אתה קבעת זאת או שזה היה במקרה? יודעים מראש שמהטיפה הזאת יתפתח אחר כך גוף, והוא יולד ויהיה אדם. הכל בא מתוך גן אינפורמטיבי, מידע מסוים שנמצא שם, שמתפתח אחר כך על ידי המזון החיצון. לכן הכל הוא לפי החוקים. אנחנו רואים אותו דבר בחברה האנושית.

אורן: האם מישהו יודע לומר מה הגן של החברה האנושית? האם מישהו ראה את החברה האנושית פעם אחת מתפתחת ומזה הוא חקר, רשם, בדק ויכול לומר איך היא תתפתח שוב? לפחות תינוק אחד שהולך וגדל.

על העבר, לפי שאנחנו חוקרים בפילוסופיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, אנחנו יכולים להגיד שאנחנו רואים כאן תהליך, ואת הסיבות לתהליך הזה. אנחנו רואים את זה. לעתיד עכשיו אנחנו לא רואים הרבה, אבל יכולים להבין מתוך מה שאנחנו נמצאים, למה זה בעצם לוקח אותנו.

אורן: זה בעצם ניתוח העבר, והערכת העתיד.
תמיד אנחנו לומדים לפי אפרוקסימציה, מהעבר נלמד את העתיד.

אורן: אם נחזור לאותו משפט שלא בדיוק הבנתי למה אתה מתכוון, שאמרת שהטבע דורש מאיתנו דברים, מה זאת אומרת?
זה נקרא התחקות אחר הטבע.

אורן: אבל אני עדיין לא מבין מי הוא הטבע הזה.
משהו שמתפתח ולוקח בהתפתחות שלו דומם, צומח, חי ואדם, שכולנו נמצאים בהתפתחות. קודם התפתח כדור הארץ, אחר כך הצומח, אחר כך החי ואחר כך האדם. זה התחיל מהמפץ הגדול וזה הולך ומתפתח על ידי ההתחברות, כל פעם התחברות. והתחברות בין החלקים מביאה אותם לחלקים יותר ויותר מאוחדים ומיוחדים, גם בכמות וגם באיכות.
קודם היה דומם, אחר כך יש חלקים שפתאום מתחילים לצמוח, יש בהם חיים, התפתחות משלהם. אחר כך ההתפתחות הגיעה לדרגת החי, שמתפתח עוד יותר, אישית. אחר כך המדבר. זו הכל התפתחות.
האם בהתפתחות הזאת אין חוקים או יש חוקים? האם אתה מבין אותם או לא מבין אותם? זאת השאלה. החוקים ישנם, אנחנו רואים את זה מהעבר. זה שלא מבינים אותם, זה גם נכון, לא מבינים, אבל זה לא אומר שהחוקים האלה לא נמצאים, הם קיימים.
אני כמדען מסתכל על הטבע ולומד ממנו איך הוא מתפתח, איך הוא מפתח אותי כחלק ממנו. מי זה האדם, הוא כבר לא נמצא במסגרת הטבע, אפילו עם כל החכמה שלו? אני בסך הכל נמצא באיזו בועה שנקראת יקום, ואני לומד איפה אני נמצא, ואילו חוקים נמצאים כאן בתוך הבועה האינסופית הזאת. ואין סוף, אין גבול, אין עומק לכל החכמה הזאת, למה שיש כאן, ואני בסך הכל מגרד קצת ממנה, ואלה המדעים שלי. ואני לא לומד יותר מהטבע, וגם אני בתוך הבועה הזאת לומד קצת על עצמי, ולא יודע להסתדר. לכן ודאי שאני חייב ללמוד יותר את החוקים האלה. וטוב שהרגשה רעה דוחפת אותי להכיר את הטבע כדי לפחות להיטיב לעצמי.

אורן: יהיו לנו עוד פעילויות במסגרת היום הזה שבאנו בו ללמוד. אני רוצה להתלבש במצב הזה של כיתת המובטלים, ובטח תהיה הפסקה ואולי פעילויות נוספות.
אבל היו פה המון רעיונות ורובם חדשים. אם אפשר שתיתן סיכום לשיעור הראשון שהעברת לנו היום.
זה עדיין החלק הראשון, לא סיימנו לא גמרנו.

אורן: מחר אנחנו נפגשים שוב, אמרו לנו שכל יום אנחנו צריכים לבוא לכמה שעות. אז אני רושם מה שאתה אומר עכשיו כסיכום, כי אני בן אדם מסודר ורוצה שהכל יהיה כתוב. והבנתי שבסוף יהיו גם מבחנים.

נכון. אנחנו כתוצאה השיעור הזה צריכים להסכים כולנו, שאנחנו נמצאים בתוך הטבע, שאפשר לתאר אותו כבועה, כדור שבתוכו אנחנו חיים. בתוך הכדור הזה קיימים חוקים מוחלטים ואנחנו נמצאים תחת החוקים האלו. כשאנחנו חוקרים את הטבע, אז חלק מהחוקים האלו אנחנו תופסים, מגלים לעצמנו, וזה נקרא המדע. וודאי שנשארים 99.9% שאנחנו לא יודעים ועדיין לא יכולים לגלות.

ידיעת חוקי הטבע עוזרת לנו בדרך כלל לבנות חיים טובים. בבית יש לנו, טלוויזיה, אינטרנט, מכונות כביסה, מכונת ייבוש, כל מה שיש. זה מה שעשינו לעומת אדם שחי באיזה כפר נידח, שמוציא מים מהבור, ומבשל במדורה בחצר, ואיך שהם מכבסים את הבגדים. אנחנו עושים את זה במהירות, בלי שום בעיה. יש לי ברז בקיר, יש לי בבית הכל בלי לעשות מאמצים גדולים, ואז אני יכול בלי מאמץ לעשות אלף דברים נוספים בחיים שלי, שבחיי הכפר לא הייתי מסוגל. זאת אומרת, ההתפתחות שלנו היא מפנה את האדם לכל מיני התעסקויות, עבודות, עניינים שונים נוספים, רחוקים מההכרחיות שלו ממש.

השאלה כאן, אם הגענו לחיים כל כך מפותחים, למה הגענו לחיים כל כך אכזריים, ריקניים מתוכן, שכולנו נמצאים בייאוש, בחוסר ביטחון, בפחדים, וחרדות, וכולי'. מה עשינו בזמן הפנוי שלנו שהטכניקה, הטכנולוגיה, ההתפתחות החברתית הביאה אותנו לזה, בעוד שיכולנו לייצר לעצמנו תוספת חיים כל כך יפה, ובמקום אותו שקט ורוגע אבל קושי פיסי שהיה לנו בכפר, הגענו לג'ונגל אחר. למה בזבזנו את הזמן ואת הכוח שלנו שהתפנה על ידי הטכנולוגיה, ליצירת חיים כל כך מבולבלים וקשים? לא די?

אולי אנחנו צריכים להגיע עכשיו לחיים אחרים לגמרי. כמו ששוב אנחנו יוצאים מהכפר, וכמו בכפר יש לנו לספק לעצמנו את הדברים הנחוצים

מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

מה זאת "פסיכולוגיה"? שאני יודע את הטבע של האדם החי, הקטן, הגדול, והיחסים ביניהם, הורים ילדים, זקנים צעירים, גם ברוחב גם בגובה. אם אני יודע את טבע האדם ואיך לסדר את היחסים ביניהם, אז אני יכול לבנות את החברה האנושית בצורה שלכולם יהיה נוח וטוב. כל אחד יצטרך לוותר לשני, כי מצד אחד כל אחד רוצה להיות מלך ושהאחרים יהיו שפופים לפניו. מצד שני, אפשר להגיע למצב שאם אנחנו מחנכים אותו שהוא מרוויח בזה שהם נמצאים לידו כשווים לו, עוזרים לו, תומכים בו, אז האדם מקבל את זה בצורה הטובה ביותר, הוא רואה שבמערכת שכולם תלויים זה בזה, אי אפשר אחרת. ואז בצורה היפה נצטרך להגיע לזה.

וודאי שהאגו של האדם כל הזמן ידחוף אותו להילחם נגד זה, הוא ירצה לשלוט על האחרים. אבל מצד שני, תהיה דעת החברה. ועוד נלמד עד כמה הסביבה משפיעה על האדם ומחנכת אותו, עד כמה היא מסוגלת להחזיק אותו במסגרת אם היא רוצה. עד כמה היא תשמור עליו שהוא לא ייתן לאגו שלו לפרוץ אלא ההיפך, שירגיש בשימוש הטוב של האגו שלו, עד כמה הוא מקבל טובה מזה גם מהסביבה, וגם מכולם. דעת החברה, השפעת הסביבה, היא צריכה להיות כאן הדומיננטית, ההכרחית, הקובעת.

אורן: מה זאת אומרת שאלה חוקי טבע?
חוקי הטבע, הכוונה היא שאנחנו קודם כל צריכים ללמוד מי הוא האדם, מה היא הסביבה, עד כמה שהם משפיעים זה לזה. אלה גם חוקי הטבע, אנחנו הרי חלק מהטבע. אני מדבר קודם כל על ללמוד אדם, כל אחד מאיתנו חייב להיות פסיכולוג לעצמו, לחברה האנושית, שיֵדע איך להסתדר עם האחרים. שלא סתם אני מתפרץ על מישהו, ומה קורה אחר כך?
אנחנו צריכים להבין שהלימוד קודם כל צריך להיות לימוד האדם, מי הוא האדם, ולַמה אנחנו מתפתחים בצורה כזאת, והאם יש לנו יכולת להתגבר נגד ההתפתחות הזאת או לא. ואם מתגברים זה לטובה? כנראה שהטבע מקדם אותנו למשהו חדש, למשהו עוד יותר טוב, רק אנחנו צריכים להבין לְמה, וללכת עם זה.

אנחנו צריכים להבין לַמה אנחנו לא רואים עכשיו את התמונה העתידה. כל הזמן היינו רואים ומתפתחים על ידי הדחף לגלות, לעלות. והיום לא, היום אנחנו ההיפך, אנחנו נכנסים לייאוש, נובלים, ולא רוצים יותר כלום. גם הצורה הזאת היא כנראה ראויה, רצויה להתפתחות הבאה, שאנחנו צריכים דווקא לעזוב את המצב שלנו ולעלות ממש למצב אחר לגמרי.

לכן כלפי המצב הנוכחי אנחנו נמצאים בייאוש, בעייפות, בחוסר אונים, לא רוצים להמשיך אותו, לא רוצים לקיים אותו. כנראה שהמצב הבא הוא מאוד מאוד חדש. זה כאילו שעוזבים אותו, נכנסים לאיזה מִקְוֶוה, מתרחצים, מלבישים הכל מחדש, ובאים לעולם החדש. לא רוצים להיות בקשר עם כל העולם הזה שמספיק לכלכנו אותו, התגרשנו, עשינו דברים רעים עם עצמנו, עם הקרובים, עם הרחוקים. אם עושים ביקורת על העולם שלנו, רואים שאין כאן מה שאני יכול לקחת איתי לעולם הטוב. אם הייתי מדמיין, מפנטז משהו יפה, אז מה לקחַת? יש לי משפחה? לא. ילדים? לא. חברים? גם לא. עבודה? לא. אז מה בסך הכול הייתי לוקח אם אני עובר למשהו אידאלי? לכן כשאנחנו עושים ביקורת על כל החיים שלנו, על סך כל המכלול הזה, רואים שיש לנו ייאוש מזה.

יכול להיות שזה באמת איזה מעבר למצב לגמרי לגמרי חדש. ולכן מצד אחד אנחנו לא רואים אותו, ומצד שני, אנחנו מיואשים ולא רוצים מה שיש לנו כאן ועכשיו. אנחנו גם לא רואים פיתרון ממה שאנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים כאן, בארץ ישראל, ואנחנו לא רואים פתרון, לא עם השכנים שלנו ולא עם החיים שלנו. אנחנו חיים מהיום להיום, ואפילו לא מהיום למחר. ובכל המדינות זה כך, אנשים מבינים יותר ויותר שזה כך, שחיים מפני שחיים.