שיחה 6 - 2. התפתחות האגו והרצונות
חלק 2/18
אנחנו רואים אצל ילדים, שהם לא נמשכים לכל מיני דברים מיוחדים, אלא רק למה שמעניין אותם, למה שטוב להם. כי האדם הולך לפי הרצון שלו. זאת אומרת, אנחנו צריכים לבדוק את האדם ולראות לְמה הרצונות שלו מתפתחים.
מדור לדור גילינו שהתפתחנו על ידי האגו שלנו. שהיה מפתח אותנו להתפתחות כזו שקודם כל אנחנו צריכים דברים בסיסיים, אוכל, מין, משפחה. בלי זה אדם לא יכול להתקיים, לכן כל הזמן היינו נמשכים לזה ומקיימים בכמה שאפשר. אחר כך התפתחה הטכנולוגיה, שעזרה לנו לפנות חלק מהיום לכל מיני עסקים אחרים. ואז התחלנו להתעסק קצת יותר בתעשייה, בתעשיית הבגדים, הנעליים וכן הלאה. התפתחו גם המסחר והמדע, והתחילו להיווצר עודפים במין האנושי, שגרמו לכך שלא כולם חייבים להיות ממש קשורים לקרקע. אנשים התחילו לעסוק גם בחכמה, בכתיבה, בתרבות, והיה ביקוש לכך בכל שכבות העם. התחלנו גם לגלות יבשות ולהתארגן במדינות ובתעשייה גדולה ומתקדמת יותר.
האדם מתפתח מתוך כך שהרצון שלו מתפתח ורוצה לכבוש יותר ויותר. הוא מסתכל על הכוכבים, וחושב איך להגיע אליהם. ובאמת, במאה הקודמת כבר התחלנו לצאת לחלל ולהיכנס לתוך האדמה וגם מתחת למים, למעמקים, ולאיפה שרק אפשר להגיע.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 2. התפתחות הרצונות
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, -2. האגו והרצונות, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 15. אופני הלימוד בחינוך האינטגראלי
חלק 15/18
אורן: דיברת על כך שאם פעם אנשים, בזכות ההתפתחות הטכנולוגית התפנה להם זמן, ואז הם התחילו לפתח את המדע, התרבות, החכמה, כאילו דברים שהם מותרות כאלה, מעבר לצרכי הקיום, אז היום בזמן שמתפנה לנו אנחנו נתחיל לפתח תעשייה פנימית.
הלוואי שיהיו המון אנשים. קודם כל כולם צריכים לעבור הכשרה, קורסים, לימוד ארוך, נוח ממש, על העולם החדש, על מבנה האדם, על הפסיכולוגיה שלו, היחס בין בני אדם, היחס בין הורים לילדים, יחס בין בני זוג, חינוך ילדים, מבנה החברה, היסטוריה של ההתפתחות האגואיסטית, על איך אנחנו לומדים את המערכות הגלובליות האלה, האינטגראליות, מתוך גוף האדם, מתוך כל היקום. האדם צריך להיות קצת יותר מפותח, אבל אנחנו לומדים זאת בצורה רכה, בלי מבחנים, בדיונים, בהתחשבות, בקבוצה. זאת לא כיתה שאתה בא לומד והולך הביתה. אלא אתה נמצא באווירה, כי אתה צריך להכיר את עצמך ואת העולם שבו אתה חי. כמו ילדים קטנים, מה אנחנו רוצים מהם? שיכירו איפה הם נמצאים, איך אפשר להשתמש לטובתו של הילד בכל מה שנמצא בסביבתו.
ולכן זה מה שאנחנו צריכים לתת עכשיו לגדולים, כי לא נתנו להם את זה. זאת אומרת, אני והעולם זה בעצם הלימוד, ואיך ש"אני והעולם" צריך להיות עכשיו "אנחנו והעולם", ואחר כך אנחנו והעולם הופכים להיות לסך הכל אחד, אחד גדול, אינטגראלי. לזה אנחנו מלמדים את האדם, למה? כי החוק הכללי של הטבע הוא האיזון, שמתוך האיזון אנחנו נמצאים במצב הנוח ביותר, הכל נמשך לאיזון. אז אנחנו צריכים להראות לאדם שיש חוקים כאלה ברמת הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה והזואולוגיה, לראות שזה כך באמת, בכל מיני הרמות האלה. ואז גם החברה האנושית חייבת כך להיות בזה מסודרת. וזו לא מיסטיקה אלא מהמדע, ולא בגלל שבא למישהו, ללנין או לטרוצקי, לממש את זה, אלא מפני שכך הטבע מחייב, דרך המשבר הגלובלי. ולא שאנחנו קומוניסטים לפי קרל מרקס, אלא אנחנו לומדים זאת מהחיים המודרניים, ורואים שבעצם ביסודו הוא צודק. הוא צדק לגבי המשבר, הוא לא כל כך דיבר כלפי המימוש, אבל לצורך מימוש אנחנו פונים לכל המומחים בעולם שלנו. למי עוד אנחנו יכולים להאמין? רק לאנשי מדע, לאנשי חכמה. ואז לפי זה אנחנו בונים את הכל.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 15. אופני הלימוד, נושאי הערבות, הטבע, הסברה וחינוך לערבות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 1 - 13. ההתפתחות היא מתוך גדילת הרצון ובימנו שהרצון הפסיק לגדול, נעצרה ההתפתחות
חלק 13/19
אנחנו מתקדמים יותר ויותר, ומגיעים למבוי הסתום. זה התחיל בערך כבר לפני חמישים, שישים שנה. בשנות השישים של המאה העשרים, האנשים החכמים שחקרו את הסביבה, את החברה, את התהליך שהאנושות עוברת, התחילו להזהיר אותנו שאנחנו נמצאים במצב של דריכה במקום, שמשהו קורה איתנו, שלאן להתפתח הלאה אנחנו לא כל כך רואים. מה שאז עזר לנו קצת לשכוח מזה זו תכנית החלל. אבל בעצם גם היא מהר מאוד נגמרה. אז נסתובב עוד סביב כדור הארץ, נגיע לירח, זה כבר היה, ומה הלאה? ראינו שכל זה לא עוזר לנו בהרבה, זה הכל דומם, אפילו לא צומח ולא חי וכל שכן לא בני אדם, עם כל הפנטזיות והתקוות שלנו למצוא עוד חיים.
וכאן אנחנו מגיעים לאיזו מין ריקנות, כביכול התפתחנו עד כדי כך שאין יותר לאן, לא רואים לאן. הטבע הפנימי שלנו, הטבע החיצון, זאת אומרת מה שאנחנו מרגישים סביבנו, העולם, לא נִפתח לנו יותר, מה שיש יש, לא יותר. ואותם חוקרים התחילו להזהיר אותנו, הסוציולוגים, הפילוסופים כתבו על זה הרבה ספרים, שזה סוף התפתחות האנושית. כתוב על זה הרבה, וגם על זה נוכל להמליץ לכם לקרוא, כמו מפוקויאמה, ועוד מסוג זה.
מצד שני, צמחו מדענים אחרים שדיברו שהעולם שלנו הולך להתעגל. אחרי שבני האדם שבעולם שלנו גדלו בהתפתחות שלהם, באגו שלהם, בכל מה שרק יכול היה לגדול בבני אדם, וחשבנו שההתפתחות הזאת היא בלתי גבולית, שיש לפנינו לייצר עוד כלי רכב, מכוניות, ולכל אחד יהיה אפילו מטוס, וכלי תקשורת ומה לא. בסופו של דבר, האדם שנמצא וצורך את כל הדברים האלה, הוא מגלה ומרגיש בזה ריקנות, שזה לא נותן לו סיפוק. לָמה אין סיפוק?
דיברנו על כך, שכל ההתפתחות שלנו הם מתוך הרצונות הפנימיים שלנו שכל הזמן גדלים, והרצונות האלה שלנו פתאום הפסיקו לגדול. וההפך, אנחנו מרגישים איזה ניוון ברצונות. פעם רציתי משפחה כמה שיותר גדולה, הרבה נשים, הרבה ילדים. אחר כך אישה אחת זה מספיק, שני ילדים ואפילו ילד אחד. היום לא זה ולא זה. החיים נעשים כל כך קשים, מסובכים ומורכבים, שאנחנו רואים במדינות המתפתחות, שאנשים לא רוצים לצאת מהבית של ההורים עד גיל 30, 40. אדם הולך לעבוד ומבזבז את כל הכסף שלו על עצמו, ובשביל מה הוא צריך אישה וילדים. הוא נוסע, מבלה כמה שאפשר יותר, מרגיש חופשי, אמא שלו מטפלת בו. אחר כך חוץ מהתמיכה הסוציאלית מביטוח לאומי ומפנסיה שההורים מקבלים, הוא מחזיק אותם. והוא מרגיש שזה טוב לו. החברה התפתחה עד כדי כך, ואנחנו בנינו את החברה כך שאוֹכל יש לי בסופר, יש לי מיקרוגל, וכבר יש לי ארוחה על השולחן. אני לא צריך להתחלק בדירה עם מישהו אחר, יש לי דירה משלי. וכשאהיה זקן יש לי ביטוח לאומי, קופות חולים למיניהן, בתי חולים וחלקה בבית קברות. בשביל זה לא כדאי לי לטרוח כל החיים. כך אנחנו מרגישים.
לינק למקור המדעי - Dr. Francis Fukuyama
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, 13. ההתפתחות נעצרה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 1 - 17. סיכום: תהליך שאנחנו עוברים, לאן הגענו
חלק 17/19
לכן דיברנו איתכם כאן בינתיים על התהליך שאנחנו עוברים, לאן הגענו, ומה בעצם האפשרויות שנמצאות לפנינו. ודאי שיש כאן הרבה הוכחות וספרות, ואפשרויות לדון, ואנחנו ניגע בכל הדברים האלה בעתיד. אבל המנה הראשונה בינתיים היא שיהיה לכם מבט כללי מה עברנו בהיסטוריה על ידי התפתחות הרצונות שבנו, ולאן הגענו. שהרצונות האלה הפכו להיות רצונות גלובליים שסגרו אותנו תלויים יחד, ואנחנו כמין משפחה אחת שנמצאת ממש בשבירה. המשבר הוא בעצם במשפחה הזאת שנקראת "אנושות", ואם אנחנו נסתדר בינינו, הכל יסתדר.
יש מחקרים מדהימים שאומרים, שאם האנושות תתחיל להסתדר כמו במשפחה, אז נגיע למצב שאפילו הטבע הכללי, האקלים, כל מיני תופעות הטבע גם יסתדרו ביניהם. בימינו הרבה מדענים כבר אומרים שיש כאן קשר בין החברה האנושית ובין הדומם, הצומח והחי, שהם יתר הרמות של הטבע. וגם עולם החי ועולם הצומח, כולם ירגישו מזה כוח חיובי גדול.
להסביר לעצמנו שאין ברירה ואנחנו חייבים להגיע להידברות, להבנה הדדית במימדים הגלובליים סביב העולם, זה בעצם הנושא הראשון שלנו.
אפשר עכשיו לגשת לשאלות.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, 17. סיכום התהליך, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע |
| להשאיר תגובה | |