שיחה 6 - 12. השתתפות הדדית וחלוקת עודפים
חלק 12/18
אורן: נתת דוגמא שדאגת לעצמך לכוס קפה, אז אתה צריך לדאוג שיהיה גם לאחרים.
נתתי דוגמא שחצי מהעולם גווע מרעב והחצי השני זורק שני שליש ממה שהוא מייצר, אז לָמה אנחנו צריכים לחיות בעולם כזה? מאיפה בא הטרור, מאיפה באים כל הבעיות, המלחמות, בזבוז האנרגיה, זיהום כדור הארץ?
אורן: אז ברמה האישית, בוא נתלבש רגע על הדוגמא של כוס קפה. נאמר שעכשיו אני צמא ורוצה לשתות כוס מים, ואני רוצה לפעול בהתאם לדוגמא שאתה נותן, איך אני מממש את זה ברמה האישית? מה אני צריך לעשות בצורה המתחשבת?
מתוך הקבוצה נלמד מה זה להתחשב זה בזה, ובתוך הקבוצה אולי נתחיל לבנות כאלה מערכות בין המדינות שבהן נשתדל להגיע לרמת חיים יותר מאוזנת.
אורן: בין המדינות תפסתי, עם הדוגמא של חצי עולם רעב וחצי עולם זורק אוכל. אבל בתרגום הפרטי, כמו בדוגמא שנתת עם הכוס קפה, אז כאן לא מובן לי איך לפעול, אם אני רוצה לפעול בכיוון הזה. נניח שבעוד רגע אני אהיה צמא ואלך להביא לעצמי מהמקרר כוס מים.
אם אתה הולך להביא כוס מים מהמקרר, אז מתוך התחשבות אתה שואל אותי האם גם אני רוצה מים או לא.
אורן: כן. כשאתה נמצא איתי באותו מקום. אני לא אצא עכשיו לרחוב לחפש כל אדם שצמא.
לכן אמרתי, שלרחוב זה בא על ידי כך שאנחנו בונים מערכות. אבל אנחנו רוצים לעשות זאת. זאת אומרת, אחרי שאני עובר שינויים קטנים, הבנה בקורס, לומד את זה בהפעלות ובכל, אני מסכים שהחברה תהייה יותר מאוזנת, שהיא תגיע לרמת חיים פחות או יותר אחידה. לפחות השלב הראשון, שנגיע למצב שלכל אחד יהיה x, y, z. אנחנו חייבים להגיע למצב שתוך חמש שנים תהיה לכולם קורת גג, לכולם תהיה אספקה מלאה במזון ובביגוד, בכל מה שאתה צריך בבית, שיש לכל אחד מה שנקרא "בית".
ואת הכול אנחנו בונים מעודפים. כי אם אנחנו עושים חשבונות, יש לנו 90% עודף על מה שאנחנו צריכים. אם אני אוהב אותך, תבוא אליי, תיקח חצי מהבגדים שיש לי בארון, אני לא ארגיש את ההפסד. או שאני אקבל ב-10% פחות מהמשכורת לטובת מישהו, גם בסופו של דבר לא נרגיש. זאת אומרת, זה צריך להיות במימדים של המדינה, של העולם כולו, על ידי חינוך, החינוך צריך להיות קודם, זה צריך להיות לא באונס, אלא ברצון. באונס עשו פעם הבולשביקים וראינו למה הם הגיעו.
אנחנו צריכים קודם חינוך, אנחנו צריכים קודם הסכמה, לפחות בעלמא, שאנחנו עושים. וכל פעם שאנחנו עושים דברים כאלה אנחנו צריכים להראות מה אנחנו משיגים, איפה העשירים שנותנים, איפה העניים שמקבלים, איפה כולם מתאזנים, עד כמה כולם הופכים להיות מאושרים, כמה שעל ידי השתתפות הדדית אנחנו יכולים להיפטר מהעודפים שאנחנו לא צריכים אותם. שאנחנו לא מייצרים סתם אלפי תרופות מיותרות רק כדי שמישהו יתעשר מזה, והוא מרעיל בזה את האנושות. בשביל מה אנחנו צריכים לזרוק כל כך הרבה דברים לנשק ולצבא? וכולי וכולי.
זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד פעולות שמצד הטבע הגענו לעידן החדש הזה, שאנחנו נצטרך לתקן אותו. אנחנו לא נוכל להחזיק את הדברים האלה. המשבר הגיע למצב שאנחנו פשוט נצטמק. לא יהיה לנו מאיפה להחזיק את המערכות המיותרות, האגואיסטיות, שבנינו. לכן, הם נכנסים למשבר ונופלים ונכנסים לשבירה. זה הכול יחד. אנחנו צריכים לראות עד כמה שחוסר היחסים בינינו מביא לנו את הרע, ועד כמה שהיחסים הטובים פתאום מְפַנים לנו אוצרות ממש, אתה מגלה מִכְרה זהב.
שיחה 5 - 8. חינוך לערבות הדדית חובה
חלק 8/16
אבל מאין ברירה אנחנו נמצאים היום במשבר שמלמד אותנו את ההכרחיות שבזה. ויש לנו תקווה גדולה, שההכרחיות הזאת תהיה מורגשת באנושות כך שהם לא ילכו לגירושין. כי גירושין בין מדינות הן המלחמות. ושנבין שאין ברירה, וחייבים להתנהג באיפוק. לכן כבר מזמן הקמנו את האו"ם, שהוא כביכול אותו מקום שבו אנחנו יכולים להתחבר יחד כולנו, ולדון על שלום בית, שלום העולם שלנו. ויש עוד הרבה ארגונים שונים שמטפלים בחינוך, בבריאות.
זכור לי כשהייתי פעם בז'נבה, נתתי שם הרצאות וביקרתי בארגונים שונים. היו כל כך הרבה ארגונים בין לאומיים. יש ארגונים שלא ציפיתי אפילו שהם קיימים. כמו ארגון בינלאומי שכל מטרתו לדאוג לתדרים, שכל ערוץ רדיו וכל ערוץ טלוויזיה בעולם יקבלו תדר משלהם, כדי שלא יפריעו לאחרים. היה ארגון לייצור תרופות, שאחד לא יפריע לשני. ארגון בריאות, שמטרתו לקבוע סטנדרטים בבריאות, כדי שנבין זה את זה, ונוכל לשלוח חולים למקומות אחרים, שרופא שרושם מכתב לחולה, ידע איך להסביר את הבעיה לרופא בקצה השני של כדור הארץ. יש אפילו ארגונים שקובעים אילו דגלים יכולים להיות לכל מדינה, שמדינה אחת לא תעשה אותו דגל כמו של מדינה אחרת.
יש סטנדרטים לכל דבר ודבר, כי אנחנו נעשים קשורים וקרובים זה לזה, עד כדי כך שצריכים להסדיר חוקים. כמו שאנחנו קובעים את החוקים בתוך המדינה על ידי הפרלמנט, איך לחיות, איך להסתדר, כך אנחנו חייבים לעשות היום בכל העולם. וכבר עשרות שנים שארגונים כאלה קיימים ובלעדיהם יהיה לנו קשה מאוד.
אבל היום המצב הוא כזה שאנחנו לא צריכים להגדיר לכל אחד את המקום שלו, אלא אנחנו צריכים לבנות גג משותף. והגג הזה צריך להיות בהבנה ובהרגשה משותפת, שכולנו נמצאים כמו בחדר אחד. ויהיה לנו קשה מאוד להיות יחד בחדר אחד, אם אין בינינו קשר, וקשר טוב. שאנחנו נרגיש קרבה זה לזה, תלות הדדית, שהתלות הזאת תחייב אותי לשנות את היחס שלי לאחרים.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -8. חינוך חובה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה |
| להשאיר תגובה | |