החיבור זו באמת אותה נקודה שבלעדיה לא נוכל לפתור שום בעיה לאומית כי זה היסוד שלנו.
ניצה: אמרת קודם מה שנשיג במלחמה נוכל להשיג על ידי חיבור. זה משפט שהייתי רוצה קצת לפתוח ולהבין יותר. מה זה אומר?
לקחת אותו כסלוגן?
ניצה: לא. הייתי אפילו מנסה קודם כל להבין מה אנחנו הולכים להשיג במלחמה ולמה אנחנו חושבים שהחיבור יכול לתת לנו את אותו פתרון?
על ידי מלחמה אנחנו משיגים מצב של שלום. מה זאת אומרת? אנחנו מנטרלים את שונאינו שרוצים להשמיד אותנו. אז קודם כל אנחנו משיגים, מה שאנחנו קוראים לו שלום, זה לא שלום, זו פשוט הפסקה של המלחמה לזמן מה. כמה קורבנות אנחנו משלמים עבור זה? זו שאלה. כמה זמן המלחמה תימשך? זו גם שאלה, ברור. חוץ מזה יש עוד מטרות, כל העולם גם מעוניין בזה, אירופה, אמריקה עם המשבר שיש להם, הממשלות במזרח התיכון גם צריכות את זה כדי להשיג כל מיני הטבות מתוך המצב הזה ועוד ועוד.
בדרך כלל המלחמה פותחת חשבון חדש בכלכלה, בחברה, ועוד ועוד. זאת אומרת, סך הכל עושים חשבון כמה זה יעלה לנו בכסף, כמה יעלה לנו בקורבנות, יכול להיות שזה כדאי, ואז עושים מלחמה.
ניצה: עכשיו ענית על החלק הראשון, מה נשיג באמצעות מלחמה.
לא, את זה רוצים בדרך כלל להשיג במלחמה, בכל מדינה ומדינה עושים חשבונות כאלה. ויש בזה בודאי הרבה יותר חשבונות שאני לא יכול לדעת ואפילו לדבר עליהם, כאן אצלנו אנחנו צריכים להשתמש באותה חרדה, באותו מצב מיוחד שיש לנו לפני המלחמה, החיבור. החיבור שבדרך כלל אנחנו משיגים במלחמה הוא חיבור זמני, מאוד מאוד קטן, כי כולם מתחברים מתוך פחד, כך משיגים איזה פיצוי פסיכולוגי, כי צרת רבים חצי נחמה, אם כולם כמוני אז יש לי הרגשה שאני מתחלק בחרדה שלי עם כולם. ועוד ועוד.
מה שאין כן, אנחנו רוצים על ידי המצב הרגיש, כשעכשיו עושים חשבונות בכל בית בישראל, כי אנחנו רוצים להשיג חיבור לא מטעם הפחד בלבד, למרות שהפחד הוא הגורם, הטריגר כמו שאומרים, אבל אנחנו רוצים על ידי זה להשיג באמת חיבור, שבו נתחבר לא בגלל שיש לנו שונא שאנחנו צריכים להגיד לו תודה רבה, על ידך אנחנו מתחברים, אלא שנשתמש בו כגורם זר ראשוני.
בואו מכאן נמשיך קצת הלאה, ונתחיל להתחבר על ידי שולחנות עגולים, על ידי סדנאות, כי בדיבורים האלה, בהידברות זה עם זה, אנחנו מתחילים ללבן, לברר ולראות שיש בחיבור הצטיינות, ייחודיות, שאנחנו מתחילים להרגיש בו כוח חדש, מצב חדש יותר גבוה ממצבנו. ואנחנו יכולים על ידו להגיע לקיום חדש.
כי אז בכל זאת, מתוך החיבור נתחיל אולי לפתור את הבעיות הכלכליות, את בעיות החינוך, את הבעיות במשפחה, את כל הבעיות שיש לנו. כל המחאות והבעיות שיש בכל מקום ומקום, ובכלל כל הבעיות החברתיות שיש, שכל אחד כל שני וחמישי קם ועושה איזו הפגנה, פתאום איזה מפעל מפסיק את העבודה עם הדרישות שלו וכולי. בואו נתחיל לפתור כל הבעיות מתוך החיבור.
זאת אומרת, אנחנו רוצים שהקהל הרחב על ידי השתתפות בסדנאות ושולחנות עגולים, דרך מסך הטלוויזיה, דרך השתתפות כזאת, ירגיש שיש בחיבור משהו מתוק, איזו הרגשת ביטחון, הרגשת קירבה, הרגשת חיבור, איחוד, וזה ימשוך אותו לממש בכלל את שיטת החיבור בכל תחום בחיים שלו. גם במשפחה, גם ביחסים בין בני זוג, עם הילדים, עם הקרובים, עם השכנים ובשכונה, עם העירייה, עם כל דבר. כך שכל פעם שאנחנו רוצים לעשות משהו, נעשה זאת דרך הידברות, דרך חיבור, דרך שולחן עגול, ולא נעשה שום דבר סתם כך. נחייב בזה אולי את הרשויות וגם את הממשלה, כי בכל זאת רק מתוך חיבור אנחנו באים לכל המצבים החדשים, לגזירות לכל דבר.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיע למצב שהעם יראה שלא סתם כתוב בתורה שהחיבור הוא יסוד האומה, ובמיוחד של האומה הישראלית. לא כתוב כך על אף אומה. החיבור זו באמת אותה נקודה שבלעדיה לא נוכל לפתור שום בעיה לאומית כי זה היסוד שלנו.
חיים חדשים, שיחה 55, האומה הישראלית, 12.8.2012
אנחנו צריכים להבין, שאנחנו יכולים על ידי חיבור למצוא פֶּתָח לשינוי העולם, לשינוי האנושות, שינוי הגישה שלנו למערכות שבָּנִינו.
ניצה: הפסקת האיום. ודיברנו על כך שיכול להיות אפילו שהמצב הכלכלי יהיה טוב יותר כי אחרי מלחמה זה תמיד כך. ועכשיו כשאני מחברת את החלק השני של המשפט, "נוכל להשיג על ידי החיבור". זאת אומרת, על ידי החיבור נוכל להשיג גם שיפור כלכלי.
הכל. כי החיבור פועל לא על ידי זה שאנחנו משמידים כל מיני אמצעים כלכליים, ואז אנחנו יכולים לפתח אותם שוב. אנחנו כאילו נזרקים להרס, כמו לפני עשרים שלושים שנה ואז יש לנו מה לעשות, אנחנו לא נמצאים בעולם שכבר מילאנו אותו בכל מה שצריך ולא צריך.
לכן, על ידי זה שאנחנו מגיעים למלחמה, לשטח פתוח בכלכלה, כאן על ידי החיבור אנחנו מגלים כלכלה חדשה. כלכלת החיבור. כלכלה לא תחרותית, כי הכלכלה הזו בעצם נגמרה, לכן בא המשבר. אם אנחנו נתחיל לעבוד, בעוד כמה שנים אנחנו בכל זאת שוב נכנס לזה ומהר מאוד. כי אירופה ואמריקה לא ניזוקים מזה, רק אנחנו כאן קצת, איראן ועוד כמה מדינות.
לכן מה שקורה כאן, אנחנו צריכים להבין, שאנחנו יכולים על ידי חיבור למצוא פֶּתָח לשינוי העולם, לשינוי האנושות, שינוי הגישה שלנו למערכות שבָּנִינו. כל המערכות, מערכת הכלכלה, המשפחה, המדע, התרבות, המדיניות, המערכת הסוציאלית, הפיננסית, כולן נמצאות במשבר. זאת אומרת, כל מה שהאדם פיתח במשך אלפי שנות ההתפתחות שלו, נמצא בקריסה. ולכן מלחמה, אפילו מלחמת עולם אם היא תתפרץ, היא בסך הכל תזרוק אותנו כמה שנים אחורה.
מה שאין כן, אם אנחנו נלך בלי מלחמה לחיבור, אנחנו נמצא בתוך החיבור את אותו מודל, אותה תבנית, שמותאמת לטבע האינטגרלי. כי החיבור מותאם בדיוק לטבע. ולכן, יוצא שנוכל למצוא כאן גישה חדשה לכל מה שאנחנו נמצאים בו היום במשבר. בחינוך, בתרבות, במדע, במשפחה, בכלכלה, בפיננסים, ועוד ועוד. רק מתוך חיבור.
עכשיו אנחנו פועלים מתוך חוסר חיבור ומתוך תחרות. ואז אנחנו נפעל בצורה הפוכה. עכשיו אנחנו נמצאים בניגוד לטבע, וזו בעצם סיבת המשבר שלנו, ואז אנחנו נפעל מתוך חיבור והזדהות עם הטבע. ואז, מתוך האיזון עם הטבע, נגיע לפתרונות כאלה שכבר לא ניכנס אף פעם למשבר, כי כל פעם נהיה בהתאם למערכות הטבע.
חיים חדשים, שיחה 55, האומה הישראלית, 12.8.2012
שיחה 9 - 14. מסכימים לשינוי
חלק 14/19
אורן: אם הנקודה המרכזית בתהליך הזה היא, שאני צריך להשתדל להתייחס טוב לאחרים, אז זו לא נקודה כל כך מהפכנית, היא די טריוויאלית, זה לא איזה גילוי גדול.
מדובר בשימוש בכוחות הטבע הידועים. אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שנראה שאין לנו ברירה. רק אז אדם מסכים. וזה מצב שבו מיליוני מובטלים יוצאים לרחובות, כשאימהות פוחדות לשלוח את הילדים לבית הספר, כי יש שם אלימות, סמים וזנות. כשפוחדים לצאת לרחובות, כשלא יודעים מהיום למחר מה יהיה עם הבריאות והביטחון, כשכל התפתחות התרבות שהיא מאוד חשובה לאדם נעצרת. ואנחנו רואים עד כמה אנחנו נמצאים במצב שכבר אי אפשר יותר לסבול אותם הדברים שאנחנו מייצרים, כי בגלל האגו שלנו אנחנו נעשים מוגבלים יותר ויותר, ביצירות, בכל דבר. ואנחנו צריכים להגיע למצב שבו נחליט שהחיים שלנו בצורה כזאת, הם כבר לא חיים. הרי אנחנו לא רוצים להתחתן, אנחנו לא רוצים להביא ילדים, הילדים שלנו לא רוצים לחיות. הם בעצם שואלים "בשביל מה הבאתם אותנו, אנחנו לא רוצים לחיות, האם עשיתם אותנו להנאת עצמכם?"
אנחנו מגיעים לדור שלא רואה עתיד. ואדם בלי עתיד לא יכול להתפתח, הוא לא יכול לחיות. לכן הייאוש והדיכאון, זו המחלה הנפוצה ביותר בעולם. היום מייצרים תרופות נגד דיכאון אפילו לחיות בית.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
שיחה 6 - 11. רווח אגואיסטי מחיבור עם האחרים
חלק 11/18
אנחנו כבר יכולים להתחיל לראות אילו מערכות אנחנו צריכים לבנות כדי לעשות שינויים קלים בחברה האנושית. צריכים לארגן קבוצות, ולהעביר קורסים כמו זה שאתם משתתפים בו עכשיו. ודאי שקודם צריכים להכין מחנכים ומורים שיבינו את הדברים האלה, שיקבלו קצת רגש בזה. כי אי אפשר ללמד אהבה אם אתה לא נמצא בזה. אי אפשר להפעיל קבוצת אנשים בכל מיני הפעלות שילמדו התחשבות, שילמדו כמה שיש בזה תועלת, כמה שיש בזה רווח. לא רק ברוגע הפנימי, אלא גם בכלל בחשבון כללי, תרגישו את זה בחשבון הבנק, ובכל מקום.
גם אנשים שיוצאים למחאות, מעידים שטוב להם להיות יחד. זו הרגשת השייכות לכלל, הם מוצאים אותה כשיוצאים לצעוק יחד, האם זאת הצורה הנכונה? אנחנו יכולים לעשות את זה בפסטיבלים, בפיקניקים ענקיים, אנשים נמשכים לזה. דיברתי גם עם אלה שנמצאים ב"וול סטריט", ובכל מיני מקומות, כולם אומרים אותו דבר, אנחנו לא מוצאים מקום אחד שבו אנחנו מרגישים שייכות אחד לשני, שיש לנו משהו משותף. אז למה שלא ניתן לאנשים האלה חיים, שירגישו שהם ממש שותפים, מתחשבים, מתחברים ומרגישים את עצמם כאחד.
נקווה שבקורס שלנו, בהפעלות שנעבור יחד, כל אחד ואחד ירגיש עד כמה שיש לו רווח. אנחנו הולכים בצורה אגואיסטית לראות עד כמה אנחנו מרוויחים מזה שנהייה קרובים יותר זה לזה, עד כמה שהעולם שלנו יהיה בטוח ובריא יותר. הילדים שלנו לא יסבלו בבית הספר מבריונים ומסמים, ומכל מיני פחדים כשהם יוצאים לרחוב. נתחשב בכל אחד ואחד בנהיגה, כדי שלא נהרוג כל יום עשרות אנשים בכבישים. נפסיק עם החימוש, נסדר את הרפואה, נסדר את היחס לזקנים, לדור הצעיר, לכולם. אנחנו נבנה את החיים שלנו שיהיו כמו חיי משפחה אחת חמה, מעל כל הפערים, מעל כל הבעיות. יחד עם האגו שלנו. לא נהרוס אותו, אלא יחד עימו, כמו במשפחה של אנשים מבינים, חכמים, מחונכים, שמבינים שכל אחד הוא אחר, הוא שונה, ואני צריך להתחשב בו.
אהבה זה נקרא שאני אוהב את השני למרות שהוא לא כמו שאני מרגיש אותו, כמו שאני רוצה להרגיש אותו, כמו שאני רוצה לראות אותו. כמו ילד שנולד. אני רואה אצל הנכדים שלי כל מיני צורות אופי שאני בקושי סובל, אבל אין לי ברירה. אני לא יכול לשבור אותם, אני מקבל אותם, ואני אוהב אותם, אפילו שבִפנים אני סובל מזה. ואני מבין שאי אפשר אחרת, שאלה החיים. אבל כמה אני מרוויח מזה אם למרות זאת אני מרגיש אהבה אליהם. כך אנחנו בהתחשבות זה עם זה.
ואם הם יגדלו וירגישו שסבא שלהם שאוהב אותם, לא אוהב בהם נטיות או הרגלים מסוימים, אז מתוך האהבה שלהם אליי, הם אולי ישנו אותם ואני אראה אותם יפים וטובים כמו שאני רוצה לראות. והם יראו אותי גם שונה במשהו, שהשתניתי על ידם, מפני שאני רוצה שהם יאהבו אותי. וכך נגיע לעולם עגול, לכך שכל אחד משלים את השני, מזמין בשני מתוך האהבה את השינויים כדי שהוא יאהב אותו, כך נגיע לשלום, לשלמות. נקווה שהקורס שלנו יעזור לנו בזה. פה השלב הראשון להשגת השלמות הזאת.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 11. רווח אגואיסטי, כלכלה/בריאות/ביטחון, בטחון, הסברה וחינוך לערבות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 2. התלות ההדדית בכל תחומי האנושות
חלק 2/16
ואנחנו גם לא יכולים לקיים את עצמנו, אלא רק בחברה האנושית, כשכל אחד פועל וממלא תפקיד בחברה, ולפי התפקיד שלו, הוא ממלא איזו משבצת, וכך אנחנו מתקיימים.
וככל שאנחנו מתקדמים בהיסטוריה שלנו, אנחנו רואים שאנחנו נעשים חברה יותר ויותר מורכבת, יותר ויותר תלותית זה בזה. עד כדי כך שהיום, אנחנו מעבירים כסף מבנק לבנק, מיבשה ליבשה, שולחים אוניות עם כל מיני מטענים. אפילו הבגד שאני לובש מיוצר במספר מדינות, שמשתתפות בייצור חומרי הגלם, בעיבוד שלהם, בתפירה, מכירה ומשלוח וכן הלאה.
זה רק מראה לנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. והתלות הזאת היא כבר רגילה בשבילנו, אנחנו מבינים שזה כך. רק שהתלות הזאת היא כולה מסחרית עדיין, ולא דרשה מאיתנו השתתפות רגשית כלשהי. וזה מה שקורה ברגע היסטורי זה, בזמן האחרון. שאנחנו רואים שהחיבור בינינו הגיע למימדים כאלו, שדורשים מאיתנו השתתפות עמוקה וצמודה יותר, קרובה יותר זה לזה, עד כדי כך שאם יקרה משהו באיזו מדינה, זה ממש ישפיע על האחרת.
ולכן יש היום מדינות שיכולות לבוא למדינה מסוימת ולקבוע בה כל מיני דברים, עד כדי החלפת השלטון ודרישה שיהיה כך או אחרת, כאילו שאין זו מדינה עצמאית. למשל במהומות בסוריה, מדינות מכל העולם מתערבות ואומרות, "איך אתם יכולים להרוג כך את האזרחים שלכם, מה קורה אצלכם?" והשליט בסוריה לא יכול להגיד כלום. כאילו שזו לא המדינה שלו, ולא הוא בעל הבית שם.
זאת אומרת, כאילו מובן לנו שהתלות הזאת מחייבת את כולנו יחד. ואנחנו רואים שאנחנו כל כך קשורים זה לזה, שדורשים כבר מנגנונים בינלאומיים שונים, במסחר, במדע, בתרבות, שבלעדיהם אנחנו לא מסוגלים להתקיים. אם אנחנו רוצים להתקיים טוב, אנחנו צריכים לפתח תרבות, חינוך, גישה לחיים מאוד דומה אצל כולם.
בכמה עשרות השנים האחרונות התפתחה התיירות. אנחנו נוסעים ממדינה למדינה ורואים עד כמה כל המדינות נעשות קרובות זו לזו, לפי איך שאנשים חיים, איך שהם מבינים. כולנו ניזונים מרשתות הטלוויזיה, מאתרי החדשות. אנחנו נמצאים עשרים שנה בקשר וירטואלי, באינטרנט, עד כדי כך שעוד מעט כבר נוכל גם להתקשר אחד לשני כך שלא נרגיש הבדל בשפה, כי יהיו אמצעים שיתרגמו אותנו אוטומטית, ואפילו מי שלא שולט באנגלית כשפה בינלאומית, יוכל להיות קשור עם כולם.
מחקרים שונים מוכיחים שאנחנו קשורים היום עד כדי כך, שאפילו האדם הפשוט קשור דרך ארבעה אנשים לכל אדם שבעולם. עד כדי כך אנחנו נמצאים קרובים אחד לשני, כאילו מחזיקים זה בידו של זה. אנחנו לומדים שכל מדינה שעושה משהו, כבר לא יכולה לעשות משהו בתחומה, אפילו באדמה. כי בזה היא יכולה לשנות את האיזון של פנימיות כדור הארץ, ואז מה שיקרה אצלה יכול להשפיע לא רק על השכנים שלה, אלא גם במקומות אחרים.
כיום הגענו להסכמים בכל מיני תחומים, שבהם אנחנו יכולים להזיק זה לזה, כשיש לכל אחד ואחד מכסה מסוימת שהוא יכול להוציא מהטבע, כמו בתחום הדייג או בכמות פליטת גזים. זאת אומרת, אנחנו מתחילים יותר ויותר להרגיש שאנחנו נמצאים על פני כדור אחד, כדור הארץ, שהוא בית כללי לכולנו, ובאמת כולנו תלויים זה בזה ובכל הכדור המשותף הזה, ולא יכולים לעשות מה שבא לנו.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 1. המערכות האנושיות התפתחו לרשת אינטגרלית אחת
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -2. תחומי האנושות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בטחון, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |