אקטואליה בהיבט של עידן בו הצורך בערבות הדדית מתפרסמת בכל העולם
שיחה 6 - 10. קריטריון אחר לחלוקת משאבים
חלק 10/18
היום כשליש מתקציב המדינה הולך למשרד הבריאות, ומשם מגיעים לאזרח הפשוט רק כמה אחוזים. וכמעט חצי מהתקציב הולך לביטחון, לפיתוח נשק, ולכל מיני ביורוקרטיות ובעיות אחרות. אם נפעל כך נפנה 90% מהזמן שבו אנחנו מתעסקים בדברים שלא מביאים לנו שום תועלת, ופתאום נרגיש שבאמת אין שום טעם בכך שאנחנו עובדים כל כך קשה. בשביל מה?
כמו עכשיו, שהמשבר מחייב אותנו בכוח, כמו כל המשברים שמחייבים אותנו בכוח לשנות את היחס שלנו לחיים, כך אנחנו צריכים להבין שהאדם חייב להיות חופשי. שעלינו להתחשב יותר זה בזה. ואנשים ירוצו בשמחה לעבוד, מתוך הדאגה שלהם לאחרים, לייצר מזון, לעבוד בבנייה, בייצור ביגוד, בדברים ההכרחיים הנחוצים. גם לפתח מכונות בהתאם לזה. אבל אנחנו נדאג קודם כל שיהיה לכולנו טוב בצורה שווה. אולי לא צריכים את האנרגיה האטומית שהיא כל כך מסוכנת, אולי עוד משהו מיותר. בקיצור, הכול יסתדר אז לפי ההתחשבות בין בני אדם. זאת אומרת, במגמה הפוכה מהיום.
אנחנו חושבים שזו גישה קומוניסטית, אבל קרל מרקס ראה את הדברים האלה מהזווית הכלכלית. לא בגלל שנולד קומוניסט, אלא הוא היה כלכלן, ולפי הטבלאות והחשבונות שלו, לפי הנתונים, שהוא מביא בספרו "הקפיטל", הוא מראה שאם המצב יימשך כך, אז נגיע לסיום. וזה אכן כך, אנחנו הגענו. אנחנו יכולים להסכים עימו או לא, אבל הוא היה אדם חכם, שראה את הנולד. שהאגו נגמר, ויש סוף להתפתחות, וסוף ההתפתחות שלו היא בזה שהוא מגלה עד כמה הוא סופי. וזה מה שקורה לנו.
לכן עד כמה שנבין מהר יותר את המגמה הזאת, שהעולם הגלובלי האינטגרלי דורש מאיתנו התחשבות, הבנה הדדית, אהבה כללית, שזה החוק הכללי של כל המציאות, כך נגיע מהר יותר לסיום המשבר הכללי ולחיים יפים וטובים. ודאי שכדאי לנו לעשות לפחות צעדים קטנים לקראת זה, אפילו למען הילדים שלנו, למען הדור הבא. אם נוכל לחנך אותם במקצת להתחשבות זה עם זה, הם יהיו מאושרים יותר מאיתנו. ובינתיים גם זה טוב.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 10. חלוקת משאבים, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, הסברה וחינוך לערבות, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 12. השתתפות הדדית וחלוקת עודפים
חלק 12/18
אורן: נתת דוגמא שדאגת לעצמך לכוס קפה, אז אתה צריך לדאוג שיהיה גם לאחרים.
נתתי דוגמא שחצי מהעולם גווע מרעב והחצי השני זורק שני שליש ממה שהוא מייצר, אז לָמה אנחנו צריכים לחיות בעולם כזה? מאיפה בא הטרור, מאיפה באים כל הבעיות, המלחמות, בזבוז האנרגיה, זיהום כדור הארץ?
אורן: אז ברמה האישית, בוא נתלבש רגע על הדוגמא של כוס קפה. נאמר שעכשיו אני צמא ורוצה לשתות כוס מים, ואני רוצה לפעול בהתאם לדוגמא שאתה נותן, איך אני מממש את זה ברמה האישית? מה אני צריך לעשות בצורה המתחשבת?
מתוך הקבוצה נלמד מה זה להתחשב זה בזה, ובתוך הקבוצה אולי נתחיל לבנות כאלה מערכות בין המדינות שבהן נשתדל להגיע לרמת חיים יותר מאוזנת.
אורן: בין המדינות תפסתי, עם הדוגמא של חצי עולם רעב וחצי עולם זורק אוכל. אבל בתרגום הפרטי, כמו בדוגמא שנתת עם הכוס קפה, אז כאן לא מובן לי איך לפעול, אם אני רוצה לפעול בכיוון הזה. נניח שבעוד רגע אני אהיה צמא ואלך להביא לעצמי מהמקרר כוס מים.
אם אתה הולך להביא כוס מים מהמקרר, אז מתוך התחשבות אתה שואל אותי האם גם אני רוצה מים או לא.
אורן: כן. כשאתה נמצא איתי באותו מקום. אני לא אצא עכשיו לרחוב לחפש כל אדם שצמא.
לכן אמרתי, שלרחוב זה בא על ידי כך שאנחנו בונים מערכות. אבל אנחנו רוצים לעשות זאת. זאת אומרת, אחרי שאני עובר שינויים קטנים, הבנה בקורס, לומד את זה בהפעלות ובכל, אני מסכים שהחברה תהייה יותר מאוזנת, שהיא תגיע לרמת חיים פחות או יותר אחידה. לפחות השלב הראשון, שנגיע למצב שלכל אחד יהיה x, y, z. אנחנו חייבים להגיע למצב שתוך חמש שנים תהיה לכולם קורת גג, לכולם תהיה אספקה מלאה במזון ובביגוד, בכל מה שאתה צריך בבית, שיש לכל אחד מה שנקרא "בית".
ואת הכול אנחנו בונים מעודפים. כי אם אנחנו עושים חשבונות, יש לנו 90% עודף על מה שאנחנו צריכים. אם אני אוהב אותך, תבוא אליי, תיקח חצי מהבגדים שיש לי בארון, אני לא ארגיש את ההפסד. או שאני אקבל ב-10% פחות מהמשכורת לטובת מישהו, גם בסופו של דבר לא נרגיש. זאת אומרת, זה צריך להיות במימדים של המדינה, של העולם כולו, על ידי חינוך, החינוך צריך להיות קודם, זה צריך להיות לא באונס, אלא ברצון. באונס עשו פעם הבולשביקים וראינו למה הם הגיעו.
אנחנו צריכים קודם חינוך, אנחנו צריכים קודם הסכמה, לפחות בעלמא, שאנחנו עושים. וכל פעם שאנחנו עושים דברים כאלה אנחנו צריכים להראות מה אנחנו משיגים, איפה העשירים שנותנים, איפה העניים שמקבלים, איפה כולם מתאזנים, עד כמה כולם הופכים להיות מאושרים, כמה שעל ידי השתתפות הדדית אנחנו יכולים להיפטר מהעודפים שאנחנו לא צריכים אותם. שאנחנו לא מייצרים סתם אלפי תרופות מיותרות רק כדי שמישהו יתעשר מזה, והוא מרעיל בזה את האנושות. בשביל מה אנחנו צריכים לזרוק כל כך הרבה דברים לנשק ולצבא? וכולי וכולי.
זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד פעולות שמצד הטבע הגענו לעידן החדש הזה, שאנחנו נצטרך לתקן אותו. אנחנו לא נוכל להחזיק את הדברים האלה. המשבר הגיע למצב שאנחנו פשוט נצטמק. לא יהיה לנו מאיפה להחזיק את המערכות המיותרות, האגואיסטיות, שבנינו. לכן, הם נכנסים למשבר ונופלים ונכנסים לשבירה. זה הכול יחד. אנחנו צריכים לראות עד כמה שחוסר היחסים בינינו מביא לנו את הרע, ועד כמה שהיחסים הטובים פתאום מְפַנים לנו אוצרות ממש, אתה מגלה מִכְרה זהב.
שיחה 5 - 2. התלות ההדדית בכל תחומי האנושות
חלק 2/16
ואנחנו גם לא יכולים לקיים את עצמנו, אלא רק בחברה האנושית, כשכל אחד פועל וממלא תפקיד בחברה, ולפי התפקיד שלו, הוא ממלא איזו משבצת, וכך אנחנו מתקיימים.
וככל שאנחנו מתקדמים בהיסטוריה שלנו, אנחנו רואים שאנחנו נעשים חברה יותר ויותר מורכבת, יותר ויותר תלותית זה בזה. עד כדי כך שהיום, אנחנו מעבירים כסף מבנק לבנק, מיבשה ליבשה, שולחים אוניות עם כל מיני מטענים. אפילו הבגד שאני לובש מיוצר במספר מדינות, שמשתתפות בייצור חומרי הגלם, בעיבוד שלהם, בתפירה, מכירה ומשלוח וכן הלאה.
זה רק מראה לנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. והתלות הזאת היא כבר רגילה בשבילנו, אנחנו מבינים שזה כך. רק שהתלות הזאת היא כולה מסחרית עדיין, ולא דרשה מאיתנו השתתפות רגשית כלשהי. וזה מה שקורה ברגע היסטורי זה, בזמן האחרון. שאנחנו רואים שהחיבור בינינו הגיע למימדים כאלו, שדורשים מאיתנו השתתפות עמוקה וצמודה יותר, קרובה יותר זה לזה, עד כדי כך שאם יקרה משהו באיזו מדינה, זה ממש ישפיע על האחרת.
ולכן יש היום מדינות שיכולות לבוא למדינה מסוימת ולקבוע בה כל מיני דברים, עד כדי החלפת השלטון ודרישה שיהיה כך או אחרת, כאילו שאין זו מדינה עצמאית. למשל במהומות בסוריה, מדינות מכל העולם מתערבות ואומרות, "איך אתם יכולים להרוג כך את האזרחים שלכם, מה קורה אצלכם?" והשליט בסוריה לא יכול להגיד כלום. כאילו שזו לא המדינה שלו, ולא הוא בעל הבית שם.
זאת אומרת, כאילו מובן לנו שהתלות הזאת מחייבת את כולנו יחד. ואנחנו רואים שאנחנו כל כך קשורים זה לזה, שדורשים כבר מנגנונים בינלאומיים שונים, במסחר, במדע, בתרבות, שבלעדיהם אנחנו לא מסוגלים להתקיים. אם אנחנו רוצים להתקיים טוב, אנחנו צריכים לפתח תרבות, חינוך, גישה לחיים מאוד דומה אצל כולם.
בכמה עשרות השנים האחרונות התפתחה התיירות. אנחנו נוסעים ממדינה למדינה ורואים עד כמה כל המדינות נעשות קרובות זו לזו, לפי איך שאנשים חיים, איך שהם מבינים. כולנו ניזונים מרשתות הטלוויזיה, מאתרי החדשות. אנחנו נמצאים עשרים שנה בקשר וירטואלי, באינטרנט, עד כדי כך שעוד מעט כבר נוכל גם להתקשר אחד לשני כך שלא נרגיש הבדל בשפה, כי יהיו אמצעים שיתרגמו אותנו אוטומטית, ואפילו מי שלא שולט באנגלית כשפה בינלאומית, יוכל להיות קשור עם כולם.
מחקרים שונים מוכיחים שאנחנו קשורים היום עד כדי כך, שאפילו האדם הפשוט קשור דרך ארבעה אנשים לכל אדם שבעולם. עד כדי כך אנחנו נמצאים קרובים אחד לשני, כאילו מחזיקים זה בידו של זה. אנחנו לומדים שכל מדינה שעושה משהו, כבר לא יכולה לעשות משהו בתחומה, אפילו באדמה. כי בזה היא יכולה לשנות את האיזון של פנימיות כדור הארץ, ואז מה שיקרה אצלה יכול להשפיע לא רק על השכנים שלה, אלא גם במקומות אחרים.
כיום הגענו להסכמים בכל מיני תחומים, שבהם אנחנו יכולים להזיק זה לזה, כשיש לכל אחד ואחד מכסה מסוימת שהוא יכול להוציא מהטבע, כמו בתחום הדייג או בכמות פליטת גזים. זאת אומרת, אנחנו מתחילים יותר ויותר להרגיש שאנחנו נמצאים על פני כדור אחד, כדור הארץ, שהוא בית כללי לכולנו, ובאמת כולנו תלויים זה בזה ובכל הכדור המשותף הזה, ולא יכולים לעשות מה שבא לנו.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 1. המערכות האנושיות התפתחו לרשת אינטגרלית אחת
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -2. תחומי האנושות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, כלכלה/בריאות/ביטחון, בטחון, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 3. ההשלכות השליליות של הקשר האגואיסטי בינינו
חלק 3/16
לצערנו אנחנו נמצאים עדיין בהתפתחות אגואיסטית כזאת שלא מתחשבים בזה כל כך.
אפילו בחלל, שאליו אנחנו שולחים חלליות, כבר עשינו די חוסר סדר, ומסתובבים שם גושים גדולים וקטנים, מיליוני חלקיקים וחלקים יותר גדולים שנוצרו כתוצאה מכל מה שנשלח מכדור הארץ, וזה באמת משפיע עלינו. כי אם תהיה שם איזו תקלה, אז החלקיקים האלה יכולים ליפול על כל אחד מאיתנו מלמעלה, ומי יודע מתי ועל מי.
ראינו גם תופעות לא נעימות, למשל הר געש שהתפוצץ באיסלנד והשפיע על כל אירופה, עד סיביר, עד כדי כך ששדות תעופה הושבתו. או צונאמי, שפגע בתחנת כוח גרעינית ביפן, עד כמה שזה השפיע על כל העולם. כולם התחילו לחשוב האם כדאי לבנות או לעצור את התפתחות תחנות הכוח לתחנות גרעיניות.
אנחנו רואים שאף מדינה לא יכולה לבנות את היחס שלה, את הפוליטיקה שלה, גם פנימית וגם חיצונית, אם היא לא מתחשבת בעוד עשרות ואפילו מאות גורמים חיצוניים, וכל תנועה שבה חייבת להתחשב בכל העולם. ואפילו החזקים והמובילים, שכאילו יכולים לא לעשות חשבון לאף אחד, הם בכל זאת חייבים לעשות חשבון. ולא בגלל שהם חזקים, אלא בגלל שאנחנו תלויים זה בזה, וכל תנועה קטנה, כל שינוי קטן, במדינה כלשהי, משפיע על האחרים.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 2. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -3. השלכות שליליות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 4. חוק הערבות ההדדית - קושר בינינו על פני העולם כולו
חלק 4/16
זאת אומרת, מיום ליום אנחנו ממש מרגישים את עצמנו בעולם יותר ויותר מורכב, וגם תלוי זה בזה. ולכן אנחנו מדברים על החוק שמקיף את כולנו, שמחזיק את כולנו יחד, והחוק הזה נקרא "ערבות הדדית". והחוק הזה של ערבות הדדית, ששייך כאילו למדינות, לחברות בינלאומיות, ולהתנהגות בינלאומית גדולה, מסיבית, חזקה, הוא איכשהו פועל גם על האדם הפשוט. משנה לשנה אנחנו מרגישים יותר ויותר, שאם באירופה או באמריקה יש פתאום איזו תקלה בבנק מסוים, מרגישים את זה בכל המדינות, ובעיקר בסין, שמייצרת ומוכרת שם את המוצרים שלה. היא נכנסת אז לבעיה, וזה כבר משפיע על חצי מהעולם. זאת אומרת, המסחר במיוחד, הכלכלה, הפיננסים, קשרו אותנו עד כדי כך שאנחנו מרגישים את הדברים האלה ממש כהכרחיים לקיום, כי בזה תלוי המזון שלנו, בזה תלויים הלבוש, ההסקה, תעשיית התרופות הבינלאומית, היום אין אף מדינה שמספקת לעצמה את כל הצרכים שלה.
לפני מאה שנה כל מדינה הייתה מספקת לעצמה כמעט את כל הצרכים שלה. זה התחיל מזה שהאנגלים כבשו את הודו, והחליטו שיותר קל להם להביא ירקות ופירות מהודו במקום לגדל בעצמם, ואז במקום זה הם פיתחו את התעשייה, ואת המזון שלהם הביאו הודו. גם תעלת סואץ נפתחה אז. אנשים התחילו להבין שההתמחות כדאית, שאתה מייצר דבר אחד ואני דבר אחר, וכן הלאה. בהתחלה זה היה כך שבכל מפעל היו מייצרים הכול, מהבורג עד המכונה כולה, עם כל החלקים שלה, עם המנוע שלה ועם ספק הכוח החשמלי, הכל במפעל אחד. אפילו את החשמל היו מייצרים באותו מפעל, במכונות קטנות, וכך כל התהליכים היו סגורים במקום אחד. אחר כך החלו לבודד את ייצור החלקים, שיש מפעל שמייצר ברגים, ואחר שמייצר אומים, ואחר חלקים חשמליים וכן הלאה.
עד שהיום מפעל שמייצר מכוניות מקבל אספקה של חלקים מאלפי מקומות, והמדינות השונות אפילו משתתפות בייצור עצמו. ובזמן האחרון עוד יותר, כי היפנים במקום לבנות אצלם תעשיית מכוניות, שממילא הם מספקים אותן לאירופה או לאמריקה, הם כבר בונים מפעלים באירופה או באמריקה, שם נמצא השוק. רק שהם מנהלים אותם מרחוק, ואפילו לא מנהלים, אלא שמים פועלים וגם מנהלים מקומיים, וזה רק נקרא יפני.
זאת אומרת, יש ערבוביה כל כך גדולה בכל הדברים, שבדרך כלל אנחנו כבר לא יכולים להבדיל מי נמצא ואיפה. פתאום יש במדינה מפעלים ששייכים למדינה אחרת, ותחנות דלק, ובכל תחום כבר נכנסים משקיעים זרים ב-30% וב-50%. וכך נהוג בכל העולם, כי כדאי להם לעשות זאת. והממשלות לא מפריעות לכך, כי הן מרוויחות בזה יותר, האזרחים מקבלים עבודה וכולם נהנים.
וכך בעצם חשבנו שזה יתפתח יותר ויותר. וכשהארצות המפותחות גמרו להתפתח די צרכם, הן התחילו לפתח ארצות אחרות, את העולם השלישי מה שנקרא, אפריקה ואסיה. הם יצאו לשם להקים מפעלים. וכדי להקים מפעל, אתה צריך קודם ללמד את האנשים. לצורך כך נפתחו בתי ספר ואוניברסיטאות, הם התחילו לקבל אנשים ללמוד אצלם. והעולם נעשה ממש מקושר כולו ברמת חיים, ברמת חינוך, תרבות ומדע. עד כדי כך שהאמריקאיים צוחקים שאם רוצים להתקשר מניו יורק לבוסטון, הקשר עובר דרך הודו, שם יושבים אנשים שעונים לטלפונים, ומחברים אותם. זאת אומרת, הקווים האלו כל כך קושרים אותנו זה לזה, שאנחנו לא מתחשבים במרחק, לא במדינות ולא ביבשות.
ואם ניכנס לזה עוד יותר נראה שכל כדור הארץ נמצא ברשת קשר אדירה, רב גונית, רב שכבתית, ואי אפשר היום לבנות או לעשות משהו, אם אתה לא מקבל מכל העולם את המכשור המתאים ביותר, את הידע והאנשים, וכך בנוי העולם. ורשת הקשר הזו התפתחה כך במשך מאה השנה האחרונות
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 1. מערכות האנושיות התפתחו לרשת אינטגרלית אחת
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, -4. חוק הערבות, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |