אם הם באים שניים, כן. אם לא באים, לא. אם באו שניים, ואחד לא רוצה יותר, אז השני גם צריך ללכת
ניצה: חברה שאני מספרת לה על התהליך שאנחנו עוברים, אמרה שהיא ממש מקנאה. אבל הבן זוג שלה, הבעל שלה, לא מוכן לשתף פעולה.
לגמרי, כלום?
ניצה: לא.
לא איתי, אלא איתה בשום דבר?
ניצה: בדיוק. הוא בכלל הוא נמצא במקום אחר. אבל הם חיים ביחד. היא שאלה, אם מספיק שהיא תבוא לקורס, ותעבור אותו לבד, או שאין ברירה זה רק לזוגות?
הוא לגמרי לא מסתכל על היחס שלה אליו? אני בא הביתה, יש אוכל? יופי. יש מיטה? טוב. הכל בסדר, מסודר כמו אצל אמא. אני אוכל, אני שותה, אני הולך להתרחץ, הולך למיטה לישון, בבוקר קם הולך. כל יום אני חוזר הביתה לאכול, ללכת למיטה, בבוקר הולך וחוץ מזה לא אכפת לי כלום. אני מביא לה משכורת, אין לה טענות אלי בקשר לזה זה היחס?
ניצה: נכון.
זאת אומרת, לא משנה אם היא תתייחס אלי יותר טוב, או היא תתייחס אלי יותר רע, אני דורש אוכל ובגדים נקיים ותהיי בריאה. זה הכל?
ניצה: כן. הוא לא מגלה עניין.
עד כדי כך? או שאם היא תתחיל להתייחס אליו פעם טוב פעם רע, פעם כך, ופעם כך, תראה לו שיש לה מצבי רוח. בואי נראה איך זה משפיע עליו. אם זה השפיע עליו או לא.
אם הוא יהיה מושפע, אז תהיה לו בעיה, איך הוא מסדר את היחסים יותר טוב. אם זה לא ישפיע עליו, זאת השאלה, זאת הבדיקה. יכול להיות שלא אכפת לו. יש גברים כאלה, אני בא הביתה, כך וכך צריך להיות, אני מביא לך משכורת, כמו בבית מלון, אני מקבל זאת, שלום.
אורן: נניח שהוא כזה בן אדם כמו שתיארת עכשיו.
אז אין מה לעשות.
אורן: אתה רצית שהיא תרתום אותו לתהליך על ידי מניפולציה.
אני לא חושב, מה זאת אומרת אין מה לעשות, אני לא חושב שכדאי כאן להשקיע הרבה כוח כדי להוציא אותו ממה שהוא. כי סך הכל אין כאן רע ואין כאן טוב, יש כאן חוסר התקשרות.
ניצה: נכון.
אבל יש ילדים, יש בית, יש הכל, ואז חיים.
אורן: אז זאת בדיוק השאלה, נניח שזה המצב, היא לא יכולה לנער אותו בשום מניפולציה.
אני לא רואה בזה שום דבר רע, כי לא מתגלה הרע שצריכים לתקן. זה שהאישה דורשת לבביות, רגשות, זה ידוע. אנחנו מבינים, יש לך תנאים נורמאליים? כמו לפי החופה. הוא מספק לה את המצרכים?
אורן: אתה אומר תנאים אלמנטאריים.
כן. זהו.
אורן: אבל הדיבור הוא לא ברמה הזאת. היא הייתה שמחה אם הוא היה מצטרף אליה לתהליך הזה שעכשיו היא שמעה מניצה, שניצה עוברת בקורס.
הוא לא רוצה.
אורן: אז אמרת לעשות מניפולציה קטנה, נניח שזה לא עובד. ואז היא מתייאשת ממנו.
כן.
אורן: האם מקורס כזה כמו שאנחנו עוברים פה, עם בני הזוג שלנו, היא תצא נשכרת ותקבל משהו לחיים שלה, אם היא באה אליו לבד? האם היא תוכל ללמוד? כי הדברים שאתה מלמד אותנו פה קשורים לאינטראקציה בין בני הזוג. השאלה, אם רק אחד יבוא לכזה דבר, האם יהיה לו משהו ללמוד ובזה לשפר את איכות חייו?
לא יודע. יהיה לה קשה מאוד. כי היא תראה איך כולם שם מתקדמים או מדברים, נמצאים באמת באינטראקציה יפה זה עם זה, ואצלה בכלל אין כלום.
אורן: עזוב ביחס אליהם, נניח שזאת כיתה של אנשים שבאו לבד. לא ביחס אל מישהו אחר, נגיד שיש לנו עשרה כאלה, שרק צד אחד מגיע.
לא צד אחד.
אורן: אבל השני לא רוצה.
לא.
אורן: אז אין טעם להשקיע?
לא. אז צריכים לעבור קורס אחר לגמרי, אינטראקציה בין בני אדם לא בין בני זוג. זה כבר משהו אחר. זה לא שקורה להם בסלון שלהם או במיטה שלהם משהו.
אורן: אתה אומר בגלל שהיא לא באה עם בן הזוג אי אפשר לעשות עבודה.
אם אתה תלמד אותה, היא תשבור את המשפחה, כי היא תדרוש ממנו יחס כזה שהוא עוד יותר לא מסוגל לתת. נניח שהוא לגמרי כמו אבן. והיא כולה רגישה וכולה בהתפעלות. אז מה ייצא מזה? אתה תעלה אותה לרגישות כזאת ולדרישה כזאת אליו, שהיא לא תסבול אותו. ככה היא סובלת. אולי היא לא סובלת כל כך, אבל יש הרגל. יש לה ילדים, משכורת, בית, הכל בסדר, וזהו. אז היא קונה לעצמה איזו שמלה כדי להרגיע את עצמה. הולכת עם חברות לבית קפה לשתות כוס קפה.
אורן: זאת אומרת, אתה לא רואה פיתוח של הדרכה כאן. אנחנו פה מקבלים הדרכה איך ליישם אותה בקשר הזוגי שלנו, שיש לה יסוד של הדדיות.
כאן כביכול אין זוג. אתה מבין שאין זוג במקרה שלה?
אורן: כן, אני מבין.
זהו. היא לא חיה עם בן זוג. היא חיה עם מישהו שמספק לה צרכים. אין כאן קשר בין זוגי.
אורן: הבית שלה לא יכול להפוך להיות מעבדה לתיקון עצמה, לפיתוח האדם שבה?
אני לא רוצה לסכן את הזיווג בצורה כזאת. אם אחד לא רוצה, השני פסול. אתה הולך כאן על דבר מאוד מסוכן.
אורן: ברור.
ניצה: בגלל זה אנחנו מבררים. זאת אומרת, בתוך זוגיות אם יש סוג של קשר זוגי, שני בני הזוג צריכים לעבור את התהליך.
אם הם באים שניים, כן. אם לא באים, לא. אם באו שניים, ואחד לא רוצה יותר, אז השני גם צריך ללכת.
ניצה: כן. זה סיפור אחר, אבל אם זה יהיה למשל לסינגלים כאלה שלא בקשר זוגי, זה כבר משהו אחר. מי שאין לו קשר. פה יש קשר אבל ניתוק בקשר.
רווקים?
ניצה: כן.
כן, בבקשה.
ניצה: שם זה משהו אחר לגמרי.
אבל זה לא קשר זוגי
ניצה: נכון. זה משהו אחר.
זו אינטראקציה כללית, אנושית, חברתית.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
כל הזמן תרגיש מה היא רוצה, ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה, ולא לעשות את זה.
אורן: כללית, כל אדם באשר הוא אדם.
דיברת על זה שכל פרט בקשר הזוגי באופן טבעי דואג רק לעצמו. שתפיסת החיים שלנו היא שאני דואג לטובת עצמי, והיא דואגת לטובת עצמה.
בשביל מה אני מתחתן?
אורן: דיברת על האגו, שצריכים להתעלות מעליו בקשר הזוגי. אנשים לא מבינים מה זה אגו והם שואלים, האם זו דוגמה טובה, שלי יש רצון לדבר מסוים, ולה יש רצון לדבר הפוך, ואני אומר "לא, מה שאני אומר זה יהיה". זה נקרא "גילוי של אגו" שמעליו אני צריך לעלות?
ודאי.
אורן: אתה יכול לנסות אולי להגדיר איך אני מזהה מה זה הדבר השלילי הזה שמעליו אני צריך להתעלות, בצורה כזאת קטגורית כמו הגדרה?
בשביל מה לך להתעלות מעל השליליות שלך, תדבק ברצון שלה וזהו. בשביל מה לך לעבוד על שלילה, אתה הרי יכול לעבוד על החיוב.
אורן: מה פירוש, על החיוב?
על הרצון שלה. כל הזמן תרגיש מה היא רוצה ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה ולא לעשות את זה.
אורן: אז כשאנחנו אומרים להתעלות מעל למה הכוונה?
זה נקרא "סור מרע ועשה טוב", אז תמשיך לטוב.
אורן: אז אתה מדבר על התעלות, מעל מה אני מתעלה?
מעל האי הסכמה שלך, מעל הדחפים האגואיסטים, מעל הרצון שלך לקיים את עצמך. אבל אם אתה עשית את הצמצום הזה על הרצונות שלך, אז תמשיך איתה, וזהו. תצא מעצמך וגמרנו, ותמשיך למעלה מהדעת
אורן: מה הפירוש?
למעלה מכל החשבונות האישיים.
ניצה: אני חושבת שמה שאמרת בסוף הסביר לי את ההבדל בין עבודה בתוך הרצונות שלי, בתוך האגו שלי, שאני רוצה כל הזמן לממש את הרצונות שלי ולהגשים אותם, ולפתח את עצמי, לבין העובדה שאני משאירה את הרצונות שלי בצד, ואני בעצם הולכת להגשים את הרצונות של בן הזוג שלי. וזה הבדל מאוד גדול בין לשקוע פנימה לבין לצאת החוצה.
ואז תביני שאין לך רצונות בכלל. שכל הרצונות שלך הם לא שלך. אלא זה מגיע בדחף הטבעי מבפנים, ואם את מתעלה מעל זה, את בעצם מקיימת אותם בצורה הנכונה.
זה יבוא אחר כך, כשאנחנו נראה יותר את המערכת, אז כך אנחנו נראה שהכול מסודר בצורה כזאת ההדדית, רק כדי שאני אתקשר וארכוש כך את הכלים החיצוניים.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אין כאן הבדל למי אני מתייחס כי אני משנה את עצמי - הגענו לאיזו אינטגרליות כזאת, למבט כללי.
אורן: שלושתנו התכנסנו כדי לדבר על הדבר הכי חשוב לנו בחיים, הקשר שלנו עם הסובבים אותנו. בסדרת השיחות הזו אנחנו מנסים לאט לאט לעבור על כל התחומים שבהם יש לנו מערכות יחסים בחיים ולנסות להבין איך אפשר לבנות אותם היום בצורה טובה יותר, משופרת יותר. בסדרת השיחות הראשונה אנחנו מתמקדים בקשר הזוגי. בשיחה הקודמת נגענו בכך ש"על כל פשעים תכסה אהבה" , כשם קוד.
והסיטואציה שאליה אנחנו רוצים להיכנס כדי לייצר תכנים שיהיו מעניינים ואנשים באמת יוכלו להשתמש בהם, זו מעין סימולציה כזו שבה אני וניצה מדמים עבורך בני זוג, כשאנחנו מייצגים כיתה של חמישה בני זוג, חמישה גברים, חמש נשים שהם גם בני זוג בעצמם. ניצה לצורך העניין פה בשם כל הנשים בכיתה, חמש הנשים, ואני בשם כל הגברים. ומטרתנו כמו שהגדרנו בשיחה הקודמת, לבוא עם ראש פתוח, עם גישה חדשה בכלל לכל הנושא של זוגיות. הבנו שלפי תפיסתך, אי אפשר לתת לאדם טיפ פסיכולוגי קטן שהוא ירוץ ליישם בבית ובזה נגמרה העבודה והחיים יהפכו להיות שמחה וצהלה. זה לא עובד, כולנו ראינו את זה, אנחנו גם מכירים את זה מהחיים ואחוזי הגירושים מעידים על כך יותר טוב מכל דבר שנסביר.
ולכן כאן בקורס אנחנו לומדים גישה חדשה בכלל, לחיים בכלל, לזוגיות ולכל דבר שיש לנו בחיים. דיברנו על כך שעלינו לראות את השני כמראה וכולי.
הייתי אומר שהגענו לסיכום, שגם התפתחות האדם, וגם התפתחות המשפחה והתפתחות העולם הביאו אותנו להכרחיות להשתנות. אנחנו לא מחכים להשתנות על ידי הטבע, או אחד על ידי השני, או על ידי החברה, הממשלה, או כל מיני רשויות, אלא עכשיו הבעיה בתוך האדם עצמו, לכן הוא צריך להשתנות ובזה הוא ממש משנה את העולם שלו. ובזה אין הבדל, אם אני עושה זאת בתוך המשפחה, באותה מידה אני משנה את היחס שלי גם לכל יתר מערכות, כי אני משנה את עצמי. ולכן אין כאן הבדל למי אני מתייחס, לחיים המתוקנים בתוך המשפחה, לחיים המתוקנים בתוך החברה, או לחיים מתוקנים בעולם כולו. זאת אומרת, הגענו לאיזו אינטגרליות כזאת, למבט כללי.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אני ובן הזוג נמצאים כאן כמו במעבדה קטנה שבה שני אגואיסטים משתדלים להשתמש נכון באותו אגו שהתפתח בנו
ניצה: אני כמו אישה, אוהבת כלים פרקטיים. מכל מה שאמרת בפעם הקודמת תפס אותי מאוד חזק הנושא של המראה, ואז החלטתי לעשות לעצמי משחק כזה. במהלך כל השבוע שיחקתי עם עצמי והסתכלתי, כי זכרתי שאמרת שבעצם אני מקרינה את האגו שלי על הצד השני. ואז נתקלתי במצבים מסוימים, לדוגמא שמתי לב שפתאום כעסתי על בן הזוג שלי כי הרגשתי שהוא לא מעריך אותי.
ואז אמרתי לעצמי, רגע מה זה אומר, שאני לא מעריכה את עצמי או שאני לא מעריכה אותו? המראה ככה פתאום התחילה לבלבל אותי. מה קורה פה? איך אני משתמשת במראה הזאת כדי לבחון באמת מצבים כאלה בחיים?
למה את דורשת שהוא יעריך אותך יותר? האגו שלך דורש את המילוי הזה. נכון?
ניצה: נכון.
ואם אנחנו מתעלים מעל האגו ולא דורשים את זה, מה אנחנו מרוויחים? קודם כל אנחנו מרוויחים בזה שאנחנו באמת לא סובלים מכך שהוא לא מעריך. שנית, בזה אני מתחיל לקנות תכונה חדשה, נניח מעל אותה דרישה בכבוד, בשליטה, אנחנו מתחילים לגלות תכונה כנגד תכונה. כשאני מתגבר על איזו תכונה אגואיסטית ומתחיל להתעלות מעליה, אני מקבל תכונה הפוכה ממנה ובזה אני כבר רכשתי כלי חדש, יחס חדש לעולם.
נניח אני דורש מהשני שיכבד אותי, או שאני דורש תשומת לב, וכדומה, כאן אני לא דורש את זה. אני מתחיל להיות כביכול יותר צנוע בדרישות. אני מתחיל לראות באמת שהיחס של השני אליי, יהיה איך שיהיה, אם אני מסתכל בצורה אובייקטיבית, יכול להיות שהיחס שלו מספיק ונורמאלי ורק הדרישות שלי מטעם האגו שלי, הן כאלה. אם אני אוותר, אצמצם את כל הדרישות האגואיסטיות שלי, בתשומת לב, זה בעיקר בתשומת לב, התחשבות, הבטחה, נניח שהבטיח משהו ולא כל כך קיים, כך נראה לי, ושוב ושוב הוא עשה אותם "פשעים" כביכול, נניח באי סדר בבית, בהתחשבות בכל מיני דברים, אין סימני אהבה מצידו , סימנים של יחס אליי.
אני מקטינה את הדברים הללו, אני עובדת קשה על זה, כי בשבילי זה מאוד חשוב, ובטבע של האישה חשוב מספר הפעמים שהוא מתקשר, עד כמה הוא מחזר אחריה, ובכל זאת במשך השנים רואים שכל הדברים האלה נעלמים מהיחסים, אז כאן אני לא עושה עם זה חשבון. האם בזה אני כאילו מבטל את הקשר בינינו? כי ביחסים בינינו זה דבר מאוד חשוב, בזה שאני עכשיו לא דורשת את זה, אלא מעלה את עצמי מעל הדרישות האלה, האם בזה שאני עכשיו אתייחס אליו באהבה ללא דרישות, נניח כמו אמא לילד שלה, קודם כל אהבה. ואפילו אם יש מצידו "פשעים" למרות שאני מתעלה מעל עצמי, אז "על כל פשעים תכסה אהבה".
מה אני גורמת לו בזה? אני נותנת לו דוגמה. אנחנו מדברים על בן זוג שנכנס לחינוך אינטגרלי. אני יוצרת אצלו נכונות לקבל אותו יחס ממנו. זאת אומרת, יש כאן כבר הזמנה ליחסים חדשים. כך אני בעצם פותחת את עצמי לקבלת יחס חדש ממנו. אני עכשיו בודקת איך הוא מתייחס אלי, לא במישור האגואיסטי, אלא עד כמה שנינו מפתחים יחסים מעל האגו בצורה הדדית, עד כמה כל אחד יכול לתמוך בשני בדרך הזו, וכך לעזור לשני, נניח האישה עוזרת לגבר להתעלות מעל האגו שלו. אני משתדלת ומדברת על זה עם בן זוג, עד כמה החיים יהיו טובים אם נתעלה מעל הדחפים הטבעיים האגואיסטיים האלה.
הדוגמה הזאת שאנחנו תומכים זה בזה בצורה הדדית, נותנת לנו התעלות כזאת שכל אחד ואחד מתחיל מתוך זה לגשת גם לעולם בצורה יפה, בריאה, בוויתור, כך שכל פעם אני מסתכל על העולם כמו על משהו מושלם לעומתי. ובזה יכול להיות שאני קונה ראייה חדשה, שאני באמת מתחיל לראות את העולם כטבע המושלם, כטבע המושלם.
ובאמת לא רק בת הזוג שלי או בן הזוג שלי, אלא כל העולם הוא כמו מראה שלי, כל העולם. יש כאן תרגול פסיכולוגי, הייתי אומר שיטה פסיכולוגית עליונה להעלות את האדם לתפיסת המציאות, לתפיסת העולם, לתפיסת הזוגיות והמשפחה שלא הייתה לנו קודם. ודאי שאנחנו צריכים לתרגל זאת קודם במשפחה, ונקווה שכך נעשה בהרבה משפחות ודרך זה נגיע לעולם חדש, ליחסים חדשים.
זה חייב להיעשות בצורה הדדית, אנחנו צריכים להבין שאנחנו, אני ובן הזוג נמצאים כאן כמו במעבדה קטנה שבה שני אגואיסטים משתדלים להשתמש נכון באותו אגו שהתפתח בנו, שבדורנו הורס את הכל. אנחנו רוצים להשתמש באגו הזה, להפוך אותו למנוף שמעליו אנחנו בונים יחסים בריאים שבהם אפשר להמשיך את החיים. אחרת אנחנו מגיעים רק להרס.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אנחנו נמצאים יחד כשותפים, נגד האגו המשותף שלנו. יש לנו שונא אחד, שנקרא לו ביחד ה"נחש"
ניצה: נניח שאת המטרה הכללית אני מבינה, הכיוון ברור לי, אני רוצה להבין עכשיו איך אני מיישמת את זה בחיי היומיום שלי? נניח כשאני רואה שבן הזוג שלי לא מעריך אותי, אז מה אני לומדת מזה על עצמי, שחסרה לי הערכה? מה אני עושה עם ההרגשה הזאת? אני שמה אותה בצד ומעליה.
רב: לא, את לא שמה בצד, אלא מעליה.
ניצה: מה אני עושה עם זה?
רב: את משתדלת להתעלות מעל זה.
ניצה: איזו פעולה אני עושה כדי להתעלות?
פעולה פנימית.
ניצה: איך עושים זאת?
בונה אליו יחס כאילו שקיבלת ממנו אהבה חלוטה.
ניצה: זאת אומרת, שהוא בכלל לא יודע מה אני מרגישה.
לא.
ניצה: אני לא משתפת אותו במה אני מרגישה?
כן, ודאי שאת יכולה לדבר איתו.
ניצה: ומה אני אומרת לו לדוגמה?
תאמרי לו, שאת בצורה האגואיסטית הטבעית מרגישה שחסרה לך אהבה ויחס ממנו. שהוא לא מחזר אחריך כמו פעם, לא מביא לך פרחים, אין מצדו סימנים של התעניינות. החיים שלנו הם כבר לא כמו של זוג צעיר, כשהיינו נהנים זה מזו, מבלים יחד, אלא שכל אחד נמצא בפינה שלו עכשיו. והדרישות שלי הן גדולות ורחבות בכל השטח של היחסים שבינינו. אני לא רוצה ממך שום דבר, מלבד יחס, אני רק רוצה שנתחיל יחד להתייחס בדרישות כל אחד לעצמו, ולא בדרישות האחד לשני, שכל מה שאני רואה כחיסרון בשני אני אראה כחיסרון בי. סוג של תרגיל פסיכולוגי.
ואז אני רואה את השני כמושלם ואת עצמי כלא מושלם, ואז מעל כל הפגמים שבי אני משתדל להתייחס לשני כאילו שהוא נמצא במצב המתוקן והמושלם ביותר, וכך למרות כל מה שקורה, אני מתייחס באהבה בלבד. שוב כמו אמא לילד או ככתוב "על כל פשעים תכסה אהבה".
ואותו דבר אני דורש ממנו. מפני שהיחס שלו אלי יחזק את היחס שלי אליו. אני צריך לקבל גם מהשני דוגמה טובה ונכונה, שהוא מתייחס בעבודה הזאת מעל האגו, למאמצים האלה שאנחנו עושים מעל האגו, בצורה רצינית, שהוא ייתן לי דוגמה. ככל שהוא ייתן לי דוגמה שהוא נמצא מעל האגו הוא יהיה מוערך בעיניי, הוא יהיה חשוב בעיניי, אני אכבד אותו. וזה ייתן לי כוח לעשות אותו דבר כלפיו.
זאת אומרת, מצד אחד, אני צריך לראות אותו כגבוה, שהוא נותן לי דוגמה יפה, כשהוא מתגבר על הדחפים שלו, במיוחד בזמן שאני נחלש במשהו, והאגו שלי מושך אותי ב"רגליים", ולא נותן לי להתעלות מעליו. מצד שני, אני תמיד דואגת לכך שגם אני אתן לו דוגמה, שגם לו יהיה כוח לבצע כלפי את הפעולות האלה, כמו שנאמר "על כל פשעים תכסה אהבה". וכך אנחנו נעשים כדוגמה האחד לשני. כל אחד משתדל להיות כמורה כלפי השני, וכל אחד משתדל להיות כתלמיד של השני, פעם להיות גבוה ופעם נמוך. וכך אנחנו תומכים האחד בשני. זהו כבר הקשר הנכון, ההדדי, השווה, שבו מתגלה התלות ההדדית.
ואז בכל פעם אנחנו צריכים לברר בינינו מה אנחנו מרוויחים ביחד. אנחנו מרוויחים שטח משותף. את מערכת היחסים החדשה בינינו, בוויתור של כל אחד כלפי השני, כאילו "ויתור" כלפי השני, בהתגברות של כל אחד על עצמו, אנחנו מגיעים למערכת יחסים בגובה חדש של האהבה ההדדית ומתחתיה יש את הדרישות ההדדיות. ואנחנו לא מוחקים אותן, אלא בונים כל פעם שלב חדש מעל. והאגו שלנו בכל פעם נמצא בדחפים הפנימיים שלנו, ונותן לנו כל הזמן חומר לעבודה.
אז יוצא שאנחנו כל הזמן מתחילים מכך שאנחנו מרגישים תלות הדדית. אני חייב ממנו כל פעם חיזוק, דוגמה לצורה שהוא מתגבר, והוא גם צריך את זה ממני. זאת אומרת, אנחנו נמצאים יחד כשותפים, נגד האגו המשותף שלנו. יש לנו שונא אחד, שנקרא לו ביחד ה"נחש", שאנחנו צריכים להתמודד עמו, ואז אנחנו מתחילים להתקרב ביננו, אל מול האגו הזה, וזה מה שמחבר אותנו לאחד.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |