אורית: אני חוזרת לסיפור של הבחורה הזאת שחיכתה שלוש שנים, והיא ניתבה אותו, היא הלכה איתו בדרך שלו. בלי ללחוץ, ללא מתח, לאט לאט, בקצב שלו, והם התחילו לדבר אפילו על המקום שהיא רצתה להגיע אליו, ובסופו של דבר הם לא הגיעו לשם.

נכון.

אורית: מה השתבש?

זה השתבש בגלל שהיא לא הבינה את הדרך שלו, היא לא עבדה עימו נכון.

אורית: שלוש שנים זה לא מספיק?

לא, זה לא עניין של זמן, זה יכול להיות גם שלושים שנה, מה זה חשוב? יש מיליוני זוגות שלא יודעים לעבור את השלב הזה, את המחסום הפסיכולוגי הזה.

אורית: אז תלמד אותי איך לעבור את המחסום הפסיכולוגי.

צריכים ללמד אותך להיות חכמה, כזאת שמבינה את הטבע שלך, את הטבע שלו ואיך לנהל את הדברים. זה לא פשוט. לדוגמה כמה טיפים, האם הוא קשור לאימא שלו או לא?

אורית: או כן או לא. פעם אחת תגיד כן, פעם אחת תגיד לא.

אם קשור לאימא שלו את חייבת להיות קשורה אליה.

אורית: או. קי.

חייבת. דרכה את יכולה להשיג הכל. מה שאת לא יכולה להגיד לו, היא יכולה להגיד לו והוא יקבל. זה ברור. עכשיו השאלה, עד כמה שאת יכולה להיות קשורה אליה? את חייבת. אם את רוצה לקנות אותו, את חייבת לקנות אותה, וזו עבודה גדולה, עם האגו שלך, עם כל מיני חשבונות. את צריכה להיות די חכמה, להזמין אותם, ללכת אליהם ועוד ועוד. וזה לא כל כך נעים, אני מבין אותך אבל ככה זה. זה דבר אחד.

דבר שני, לעשות מתנות שונות למשפחה שלו. להיכנס למשפחה, כדי שאת תהיי משפחה שלו ויותר קרובה ממנו. אז הוא ירגיש שאת שייכת למשפחה שלו, ולא שהוא חי איתך בצד. לגבר זה מאוד מאוד חשוב, אלה מחסומים כאלה קטנים, פסיכולוגיים. ואת קושרת אותו אלייך על ידי כך בצורה הטבעית והבטוחה ביותר. אחר כך את מזמינה נניח את האח שלו הנשוי או אחותו, שיבואו עם המשפחה. זו דוגמה, למשפחה שלך, נכון או לא?

אורית: כן.

הם באים עם הילדים לבית שלכם, לאיזה ערב שאת מכינה בו את האוכל וכן הלאה. ואז מתבקשת השאלה, "מה קורה אצלכם, למה אין ילדים, למה לא התחתנתם?" אבל לא את שואלת, אלא אימא שלו, או אח, או אחות, וכן הלאה. זאת אומרת, את צריכה להיות כאן מספיק ערמומית, ובצורה טובה להשיג מה שאת רוצה. אבל כל מה שאת בונה, זה צריך להיות קודם כל ביחס באמת יפה וטוב. זה לא מלאכותי, זה ברור, מצד אחד. מצד שני את בונה בזה את המשפחה שלך, בתוך משפחה שלו.

את מבינה שזה כמו שהיה כך מדורי דורות, ולכן זה עובד. ואת לא מדברת עימו, את פשוט מכבדת את הבית שלו מאיפה שהוא יצא, את הקרובים שלו. תוך שלוש השנים של החיים ביחד איתו, האם נתת מתנה לאימא שלו ליום הולדת או לאיזה אירוע? ועוד ועוד, כך נכנסים למשפחה.

אורית: ואם הוא לא מחובר למשפחה שלו או שאין לו משפחה?

אם הוא לא מחובר למשפחה שלו אז לחברים שלו. אז את לא צריכה להיכנס למשפחה אלא לחברה שלו מהעבודה או עם חברים שהוא הולך יחד איתם. נניח שאת מכינה להם צידה כשהם הולכים לדוג דגים. ודאי שאין שם מקום לאישה. אבל את מכינה להם איזה סל, לא רק לו, אלא לכולם. או שהם יכולים לקחת אותך כדי שאת תבשלי ותכיני ארוחה לכולם.

את חייבת להראות לו שבלעדייך הוא לא יכול. שאת לוקחת על עצמך את השירות, את היחס, את האהבה. גבר קונים בכאלה דברים. אז הוא לא מרגיש שהוא נמצא איתך כמו בבית סוהר, וכל פעם הוא בודק האם דלת מאחוריו פתוחה. ההיפך, הוא מרגיש באישה צורך, "איפה היא?", "אני לא יכול בלעדיה". זה כמו תינוק ליד האימא, כל הזמן בודק "איפה אימא?" את צריכה לצייר לעצמך כל הזמן תמונה כזאת, הגבר הוא תינוק. ואז אין לו בעיה להישאר איתך ולהישען עלייך כל החיים, כמו על אימא.

ניצה: זה מדהים כי מה זה בעצם מה שאמרת, זה קושי להתחייב, זה קושי להתמסר. ובעצם מה שאתה תיארת זה את ההתמסרות של האישה קודם, דרך המשפחה, דרך החברים. "את רוצה שהוא יתמסר? תתמסרי קודם כל את, אבל עד הסוף ובאמת". ואז זה יקרה באופן טבעי, בלי מאמץ.

כן. לא צריכים לדבר על לעשות חתונה, או לא לעשות. ההורים שלו או הקרובים או אפילו החברים הם ילחצו, ומתת ההכרה הכל יהיה מובן, שכך חייב להיות. ואחר כך את אומרת לאימא שלו, "את יודעת, נראה לי שאני בהיריון ואני מפחדת להגיד לו". ואז האימא גומרת את העבודה, "אל תדאגי, אני כבר אספר לו" אם את קונה את הקרובים שלו, לא יכול להיות שגבר נורמאלי יזלזל בזה, בני המשפחה שלו ילחצו עליו.

חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה
להשאיר תגובה |

אורן: אולי נפתַח עוד תמונה מהתחום.

אורית: אנחנו בקשר זוגי באמצע שנות העשרים. יש לי חבר כבר ארבע שנים, עברנו הרבה מאוד דברים ביחד. במהלך החברות הזאת אני התפתחתי, למדתי, התקדמתי, הצעתי לו, וביקשתי ממנו שגם הוא יעשה את ההתפתחות שלו אבל לא היה לו עניין.

התפתחות במה?

ניצה: שילמד, שילך למצוא עבודה יותר טובה, שיפתח את עצמו. והוא לא כל כך רוצה להתפתח, הוא אומר לי "טוב לי איפה שאני, ההתקדמות הקצבית הזאת מתאימה לי". הגענו למצב שכבר אין לי על מה לדבר איתו. אני מרגישה שאני מפחדת לנתק את הקשר, ולא נעים לי לנתק את הקשר כי זה קשר ארוך טווח ויש בו בכל זאת גם אהבה, אבל אני יכולה להגיד שכמעט משמעם לי.

אורן: אם אני מבין נכון, האישה הזאת בעצם מבינה שהגבר לא כל כך מתאים לה, אבל היא מפחדת לעזוב את הקשר, זאת המציאות? עם מה אנחנו מתמודדים, עם קושי בקשר בין אנשים? והיא מבינה שהוא לא ממש מתאים לה, כי היא מתפתחת וכל הזמן הולכת קדימה והוא "גולם", תקוע במקום, לא רוצה לזוז. היא מבינה שיש פה חוסר התאמה, אבל מפחדת לעזוב את הקשר, היא עדיין לא נשואה. זאת הסיטואציה שבה היא נמצאת?

אורית: היא לא נשואה. ויותר מכך, היא כבר יכולה לזהות שזה יגרום בעתיד לקשיים יותר גדולים כי היא ממשיכה להתפתח והפער הולך וגדל.

הפער יגדל, כאן הבעיה, אם היא לא יכולה להשלים עם כך. יכול להיות שכשיהיו ילדים הוא יהיה אבא מצוין, ישחק עם הילדים ויטפל בהם, ולילדים תהיה נחת כל כך גדולה מהאבא, לא כמו מהאמא, שהיא תעריך אותו מאוד, ותאהב אותו, ולא תרצה שום דבר אחר. יש תופעות כאלה. אבל היא צריכה לדעת זאת, להבין ולהרגיש, האם יש לו נטייה לכך, האם הוא באמת כזה? אם כן, וודאי שהם יכולים להישאר.

אם גם זה לא יקרה, אם הוא יהיה עצלן בכל דבר, אז היא לא יכולה להעריך אותו כי בסולם הערכים, ההשכלה נמצאת בדרגה הגבוהה ביותר. ועד כמה שהוא יספק אותה בדברים אחרים, בדרך כלל זה לא יכסה על הפער בהשכלה. אלא אם הוא באמת יהיה אבא כל כך חם, טוב ומסור לילדים, ואז היא תרגיש אותו ממש כהכרחי, והיא תאהב אותו עבור זה. כאן היא תוכל לעשות השלמה, שהלֶב שלו בילדים, ולא בהתקדמות בתחומים אחרים. הוא ילמד יחד עם הילדים, ישחק איתם, זה יכול להיות פתרון, אבל אם היא לא מרגישה שזה כך, היא חייבת להיפרד.

אורית: יש כאן שני דברים קשים. מצד אחד אני רואה שאין לו שאיפות להתפתחות, אתה הגדרת אותו עצלן. מצד שני איך אני יכולה לזהות אם הוא יהיה אבא טוב לילדים?

לא יודע. זה לפי סימנים שונים, אבל זה הצ'אנס היחיד להישאר. כי אחרת הזלזול עוד יגדל.

אחר כך תתביישי בו ותתחילי להתנתק ולהתרחק, אפילו הילדים לא יעזרו. אבל אם את כל כך אוהבת לגדול ולהצליח, יכול להיות שאת תזלזלי גם בילדים, השאלה היא האם את צריכה אותם?

חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |

ניצה: יש תופעה שאנחנו רואים הרבה אצל נשים, גם אצל גברים, אבל אצל נשים יותר, פחד לנתק קשר גם אם מבינים שהקשר לא מוביל למקום טוב. מאיפה נובע הפחד הזה, ואיך אפשר לעזור לאישה שכבר מבינה שהקשר הולך למקום לא בריא, איך באמת להתנתק ממנו?

גם לגבר זה לא פשוט, כי נוח וטוב לו, אמנם יכול להיות שהוא לא יתנגד לעוד קשר צדדי, כי זה בטבע של הגברים, זאת אומרת בטבע של החיות, מה שאין כן, האישה, היא יותר מסורה, היא יותר מתרגלת, מרגישה יותר שייכות ונהנית מכך. מהטבע כל אחד מקבל הנאה ממקום אחר. גבר מכך שיש לו כמה נשים, כמו בדרגת חי, ואישה מכך שיש לה גבר ושהוא שלה. אז קשה היום להתנתק מפני ששוב, אם זה לא מחייב כל כך, אז בשביל מה להתנתק? יש כאן רווח כנגד הפסד וכאן כל אחד שואל את עצמו. אבל בכל זאת, זה בתנאי שלא כל כך חשוב להם להגיע למשפחה. אין כאן המלצה. איך להיפרד בקלות, זאת בעיה גדולה, במיוחד מצד האישה. אפשר לעשות זאת רק על ידי הסביבה, החברה. היא חייבת קצת ללחוץ. או שבלי לחץ היא תכנס בין החברות שלה שיש להן ילדים ואז היא תראה עד כמה שזה מושך, או ההפך, עד כמה זה דוחה אותה, ותחליט לפי המצב

אורית: תידבק בצורך למשפחה?

יכול להיות על ידי ספרים, סרטים דברים כאלה, זאת אומרת, שהיא תתחיל לגרות את האינסטינקט הטבעי של האמהות. אין לנו אפשרות להילחם או לעשות משהו מבפנים. אנחנו חייבים איזה כוח צדדי שישפיע עלינו ויעשה את האיזון החדש. זה יכול להיות ספרים, סדרות טלוויזיה, כל מיני דיבורים, פסיכולוגיה, לא חשוב מה. כך זה חייב להיות.

חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |

אורן: כדי לסכם את הדברים, אז בתמונה שציירנו הייתה לנו אישה לא נשואה שנמצאת במערכת קשר מספר שנים עם גבר, מה שעל פניו נראה שהקשר הזה מוביל למקום לא טוב. אורית וניצה הדגישו שבאופן טבעי אישה פוחדת לנתק קשר גם כשנראה לה שהקשר הזה מוביל למקום לא טוב. זאת אומרת, מצד אחד באופן ריאלי נראה שהקשר מוביל למקום לא טוב, ומצד שני, טבע האישה פוחד לנתק את הקשר.

השאלה איך אנחנו מסכמים את העזרה שאנחנו יכולים להציע לאותה אישה על ידי גישה בריאה לחיים, כדי שהיא לא תיכנס לקשר שמראש מוביל למקום לא טוב? במה אנחנו יכולים למקד את המחשבה שלה?

להשתדל לארגן לה סביבה אחרת, סביבה שתנענע אותה ותביא לה ערכים נכונים.

אורן: מה הכוונה?

ערכים נכונים, זאת אומרת היא חייבת להיכנס בברית הנישואין, והיא חייבת להביא ילדים.

אורן: לצורך העניין, נניח שבאופן טבעי הבת שלי נמשכת ללמוד ולפתח את עצמה, והיא גם בקשר עם גבר, הם כבר ארבע שנים ביחד. בשנים האלה היא כל הזמן צומחת וגדלה, ואילו הוא תקוע באותו מקום, הוא לא נמשך לכלום, הוא לא רוצה ללמוד ולא רוצה לפתח את עצמו. אני כאבא מסתכל על כך בצער, כי ברור לי שהם לא מתאימים. מה לעשות אם הם עדיין לא התחתנו ואין להם ילדים?

השאלה האם הוא גבר טוב, האם הוא בחור טוב, האם הוא עושה הכל בבית?

אורן: יכול להיות. אם כך בדקת ואמרת, אם מעריכים שהוא יהיה אבא טוב, אז זה בסדר, זה כדאי.

כן.

חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |

אורן: נעבור כעת שוב למקרה השני, נניח שמלכתחילה אותו בחור נראה שלא יהיה אבא טוב. נראה אין לו אינטראקציות מול ילדים, אין בו חום, והתחושה בבטן היא שהוא לא יהיה אבא טוב. אבל בגלל שהאישה מטבעה פוחדת לנתק את הקשר, גם קשה לה לצאת ממנו. אבל אני כאבא, רואה מהצד ומצטער. אם נניח שהיא חייבת להתנתק ממנו וקשה לה, אז מה אני יכול לייעץ לה? איזו עצה טובה אני יכול לתת לה, הרי היא בתחילת חייה, ואני לא רוצה שהיא "תקבור" את עצמה לכל החיים.

אם ברור שהיא חייבת להתנתק ממנו, אז צריך להביא כמה התרשמויות מהצד שמראות זלזול בבחור הזה.

אורית: מה זאת אומרת "נביא התרשמויות מהצד שמראות זלזול בבחור"?

שואלים את האישה הזאת, עם מי את חיה, מה זה, האם אתם מתאימים? מי הוא, מה הוא. שואלים אותה, האם הוא עובד אצלך בתור שרברב בבית?

אורית: זה עובד.

ניצה: יש נשים שכך באמת מספרות, שמעתי מישהי שסיפרה לי, שעוד לפני שהיא התחתנה, החברים ואפילו האח של הבעל אמרו לה "אין לנו מושג מה את עושה איתו". ובאמת כך היה, היא לא הייתה קשובה להתרעות מהצד, והצרות הגיעו.

אנחנו שוב מדברים על השפעת הסביבה.

אורית: אבל אם השפעת הסביבה באה ואומרת "הוא לא מתאים לך, לא כדאי לך, זה לא נראה טוב, זה לא הולך למקום טוב", אז השאלה מה היא רואה בו, אם היא בכל זאת מתעקשת להתחתן איתו.

אם היא מתעקשת, אז אין מה לעשות. האם מישהו יכול יבוא אליה בכוח, אולי ההורים.

אורית: אבל במקרה שכאן יש לנו השפעת סביבה שלא מצליחה להשפיע לכיוון הטוב, כי הצרות מגיעות אחר כך.

אני לא חושב שיש מַשהו. יכול להיות שפתאום מתגלה איזה גבר אחר, או שההורים יכולים לעורר את האהבה הקודמת.

אורן: העניין הוא כלפי מי את שואלת, זאת אומרת, נניח שארגנו אנשים שאמרו לה "תשמעי, הוא לא בשבילך", ובכל זאת היא לא מתנתקת מהקשר הזה. כלפי מי את רוצה שנביא איזו עצה, האם כלפיה, כלפי מי?

אורית: אני מחפשת דרך שהיא תתפכח.

אורן: איך, האם בצורה ישירה? הרי כבר ארגַנו אנשים מהצד, שאמרו לה "תשמעי, הוא לא בשבילך"

אורית: אני שואלת האם יש באמת דרך כלשהי לעזור לאדם להתפכח מהמקום שהוא נעול בו, כי הוא לא רואה את הצעד הבא, הוא לא רואה שהוא הולך ליפול לתהום. האם לתת לזה לקרות?

אורן: האם יש איזו עצה כשכלום כבר לא עוזר?

על הדברים האלה אני אומר שצריכים לארגן חברה, סביבה. כי הסביבה היא בכל זאת שולטת על האדם. אבל אם אתם אומרים "אין דבר כזה", אז אין לי יותר מה להציע.

אורית: אז אתה אומר שלא ארגנו סביבה מספיק חזקה?

נכון. אין כלים אחרים חוץ מהכוח הצדדי שעכשיו משפיע עליה, ואם לא הצלחת לארגן טוב את הכוח הצדדי, אז היא תלך ותתחתן. השאלה מה קורה אחרי החתונה, את זה צריך תבדוק, האם באמת זה מסתדר או לא. אם לא, אז כמה שיותר מהר צריך להפעיל לחץ, אולי לפני שיהיו ילדים, או אולי אפילו אחרי שיש ילדים. אבל אנחנו תמיד צריכים לדאוג לסביבה ולא לאדם עצמו, כי האדם עצמו הוא תוצאה מהסביבה שמשפיעה עליו.

אורן: נסיים במשהו חיובי. האם אתה יכול לתת לנו טיפ אחרון, איך אדם מוצא בצורה טבעית בן זוג מושלם?

אנחנו צריכים לארגן את הפסיכולוגים, כמו שתי הנשים שיושבות כאן, כדי שהם יתחילו למלא את האינטרנט בחומר הנכון והטוב, ואז כולנו לא נתבלבל, ואולי סוף סוף נתחתן נכון.

חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות
להשאיר תגובה |