אם הם באים שניים, כן. אם לא באים, לא. אם באו שניים, ואחד לא רוצה יותר, אז השני גם צריך ללכת
ניצה: חברה שאני מספרת לה על התהליך שאנחנו עוברים, אמרה שהיא ממש מקנאה. אבל הבן זוג שלה, הבעל שלה, לא מוכן לשתף פעולה.
לגמרי, כלום?
ניצה: לא.
לא איתי, אלא איתה בשום דבר?
ניצה: בדיוק. הוא בכלל הוא נמצא במקום אחר. אבל הם חיים ביחד. היא שאלה, אם מספיק שהיא תבוא לקורס, ותעבור אותו לבד, או שאין ברירה זה רק לזוגות?
הוא לגמרי לא מסתכל על היחס שלה אליו? אני בא הביתה, יש אוכל? יופי. יש מיטה? טוב. הכל בסדר, מסודר כמו אצל אמא. אני אוכל, אני שותה, אני הולך להתרחץ, הולך למיטה לישון, בבוקר קם הולך. כל יום אני חוזר הביתה לאכול, ללכת למיטה, בבוקר הולך וחוץ מזה לא אכפת לי כלום. אני מביא לה משכורת, אין לה טענות אלי בקשר לזה זה היחס?
ניצה: נכון.
זאת אומרת, לא משנה אם היא תתייחס אלי יותר טוב, או היא תתייחס אלי יותר רע, אני דורש אוכל ובגדים נקיים ותהיי בריאה. זה הכל?
ניצה: כן. הוא לא מגלה עניין.
עד כדי כך? או שאם היא תתחיל להתייחס אליו פעם טוב פעם רע, פעם כך, ופעם כך, תראה לו שיש לה מצבי רוח. בואי נראה איך זה משפיע עליו. אם זה השפיע עליו או לא.
אם הוא יהיה מושפע, אז תהיה לו בעיה, איך הוא מסדר את היחסים יותר טוב. אם זה לא ישפיע עליו, זאת השאלה, זאת הבדיקה. יכול להיות שלא אכפת לו. יש גברים כאלה, אני בא הביתה, כך וכך צריך להיות, אני מביא לך משכורת, כמו בבית מלון, אני מקבל זאת, שלום.
אורן: נניח שהוא כזה בן אדם כמו שתיארת עכשיו.
אז אין מה לעשות.
אורן: אתה רצית שהיא תרתום אותו לתהליך על ידי מניפולציה.
אני לא חושב, מה זאת אומרת אין מה לעשות, אני לא חושב שכדאי כאן להשקיע הרבה כוח כדי להוציא אותו ממה שהוא. כי סך הכל אין כאן רע ואין כאן טוב, יש כאן חוסר התקשרות.
ניצה: נכון.
אבל יש ילדים, יש בית, יש הכל, ואז חיים.
אורן: אז זאת בדיוק השאלה, נניח שזה המצב, היא לא יכולה לנער אותו בשום מניפולציה.
אני לא רואה בזה שום דבר רע, כי לא מתגלה הרע שצריכים לתקן. זה שהאישה דורשת לבביות, רגשות, זה ידוע. אנחנו מבינים, יש לך תנאים נורמאליים? כמו לפי החופה. הוא מספק לה את המצרכים?
אורן: אתה אומר תנאים אלמנטאריים.
כן. זהו.
אורן: אבל הדיבור הוא לא ברמה הזאת. היא הייתה שמחה אם הוא היה מצטרף אליה לתהליך הזה שעכשיו היא שמעה מניצה, שניצה עוברת בקורס.
הוא לא רוצה.
אורן: אז אמרת לעשות מניפולציה קטנה, נניח שזה לא עובד. ואז היא מתייאשת ממנו.
כן.
אורן: האם מקורס כזה כמו שאנחנו עוברים פה, עם בני הזוג שלנו, היא תצא נשכרת ותקבל משהו לחיים שלה, אם היא באה אליו לבד? האם היא תוכל ללמוד? כי הדברים שאתה מלמד אותנו פה קשורים לאינטראקציה בין בני הזוג. השאלה, אם רק אחד יבוא לכזה דבר, האם יהיה לו משהו ללמוד ובזה לשפר את איכות חייו?
לא יודע. יהיה לה קשה מאוד. כי היא תראה איך כולם שם מתקדמים או מדברים, נמצאים באמת באינטראקציה יפה זה עם זה, ואצלה בכלל אין כלום.
אורן: עזוב ביחס אליהם, נניח שזאת כיתה של אנשים שבאו לבד. לא ביחס אל מישהו אחר, נגיד שיש לנו עשרה כאלה, שרק צד אחד מגיע.
לא צד אחד.
אורן: אבל השני לא רוצה.
לא.
אורן: אז אין טעם להשקיע?
לא. אז צריכים לעבור קורס אחר לגמרי, אינטראקציה בין בני אדם לא בין בני זוג. זה כבר משהו אחר. זה לא שקורה להם בסלון שלהם או במיטה שלהם משהו.
אורן: אתה אומר בגלל שהיא לא באה עם בן הזוג אי אפשר לעשות עבודה.
אם אתה תלמד אותה, היא תשבור את המשפחה, כי היא תדרוש ממנו יחס כזה שהוא עוד יותר לא מסוגל לתת. נניח שהוא לגמרי כמו אבן. והיא כולה רגישה וכולה בהתפעלות. אז מה ייצא מזה? אתה תעלה אותה לרגישות כזאת ולדרישה כזאת אליו, שהיא לא תסבול אותו. ככה היא סובלת. אולי היא לא סובלת כל כך, אבל יש הרגל. יש לה ילדים, משכורת, בית, הכל בסדר, וזהו. אז היא קונה לעצמה איזו שמלה כדי להרגיע את עצמה. הולכת עם חברות לבית קפה לשתות כוס קפה.
אורן: זאת אומרת, אתה לא רואה פיתוח של הדרכה כאן. אנחנו פה מקבלים הדרכה איך ליישם אותה בקשר הזוגי שלנו, שיש לה יסוד של הדדיות.
כאן כביכול אין זוג. אתה מבין שאין זוג במקרה שלה?
אורן: כן, אני מבין.
זהו. היא לא חיה עם בן זוג. היא חיה עם מישהו שמספק לה צרכים. אין כאן קשר בין זוגי.
אורן: הבית שלה לא יכול להפוך להיות מעבדה לתיקון עצמה, לפיתוח האדם שבה?
אני לא רוצה לסכן את הזיווג בצורה כזאת. אם אחד לא רוצה, השני פסול. אתה הולך כאן על דבר מאוד מסוכן.
אורן: ברור.
ניצה: בגלל זה אנחנו מבררים. זאת אומרת, בתוך זוגיות אם יש סוג של קשר זוגי, שני בני הזוג צריכים לעבור את התהליך.
אם הם באים שניים, כן. אם לא באים, לא. אם באו שניים, ואחד לא רוצה יותר, אז השני גם צריך ללכת.
ניצה: כן. זה סיפור אחר, אבל אם זה יהיה למשל לסינגלים כאלה שלא בקשר זוגי, זה כבר משהו אחר. מי שאין לו קשר. פה יש קשר אבל ניתוק בקשר.
רווקים?
ניצה: כן.
כן, בבקשה.
ניצה: שם זה משהו אחר לגמרי.
אבל זה לא קשר זוגי
ניצה: נכון. זה משהו אחר.
זו אינטראקציה כללית, אנושית, חברתית.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
כל הזמן תרגיש מה היא רוצה, ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה, ולא לעשות את זה.
אורן: כללית, כל אדם באשר הוא אדם.
דיברת על זה שכל פרט בקשר הזוגי באופן טבעי דואג רק לעצמו. שתפיסת החיים שלנו היא שאני דואג לטובת עצמי, והיא דואגת לטובת עצמה.
בשביל מה אני מתחתן?
אורן: דיברת על האגו, שצריכים להתעלות מעליו בקשר הזוגי. אנשים לא מבינים מה זה אגו והם שואלים, האם זו דוגמה טובה, שלי יש רצון לדבר מסוים, ולה יש רצון לדבר הפוך, ואני אומר "לא, מה שאני אומר זה יהיה". זה נקרא "גילוי של אגו" שמעליו אני צריך לעלות?
ודאי.
אורן: אתה יכול לנסות אולי להגדיר איך אני מזהה מה זה הדבר השלילי הזה שמעליו אני צריך להתעלות, בצורה כזאת קטגורית כמו הגדרה?
בשביל מה לך להתעלות מעל השליליות שלך, תדבק ברצון שלה וזהו. בשביל מה לך לעבוד על שלילה, אתה הרי יכול לעבוד על החיוב.
אורן: מה פירוש, על החיוב?
על הרצון שלה. כל הזמן תרגיש מה היא רוצה ותעשה את זה. במקום כל הזמן להרגיש מה אתה רוצה ולא לעשות את זה.
אורן: אז כשאנחנו אומרים להתעלות מעל למה הכוונה?
זה נקרא "סור מרע ועשה טוב", אז תמשיך לטוב.
אורן: אז אתה מדבר על התעלות, מעל מה אני מתעלה?
מעל האי הסכמה שלך, מעל הדחפים האגואיסטים, מעל הרצון שלך לקיים את עצמך. אבל אם אתה עשית את הצמצום הזה על הרצונות שלך, אז תמשיך איתה, וזהו. תצא מעצמך וגמרנו, ותמשיך למעלה מהדעת
אורן: מה הפירוש?
למעלה מכל החשבונות האישיים.
ניצה: אני חושבת שמה שאמרת בסוף הסביר לי את ההבדל בין עבודה בתוך הרצונות שלי, בתוך האגו שלי, שאני רוצה כל הזמן לממש את הרצונות שלי ולהגשים אותם, ולפתח את עצמי, לבין העובדה שאני משאירה את הרצונות שלי בצד, ואני בעצם הולכת להגשים את הרצונות של בן הזוג שלי. וזה הבדל מאוד גדול בין לשקוע פנימה לבין לצאת החוצה.
ואז תביני שאין לך רצונות בכלל. שכל הרצונות שלך הם לא שלך. אלא זה מגיע בדחף הטבעי מבפנים, ואם את מתעלה מעל זה, את בעצם מקיימת אותם בצורה הנכונה.
זה יבוא אחר כך, כשאנחנו נראה יותר את המערכת, אז כך אנחנו נראה שהכול מסודר בצורה כזאת ההדדית, רק כדי שאני אתקשר וארכוש כך את הכלים החיצוניים.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אין כאן הבדל למי אני מתייחס כי אני משנה את עצמי - הגענו לאיזו אינטגרליות כזאת, למבט כללי.
אורן: שלושתנו התכנסנו כדי לדבר על הדבר הכי חשוב לנו בחיים, הקשר שלנו עם הסובבים אותנו. בסדרת השיחות הזו אנחנו מנסים לאט לאט לעבור על כל התחומים שבהם יש לנו מערכות יחסים בחיים ולנסות להבין איך אפשר לבנות אותם היום בצורה טובה יותר, משופרת יותר. בסדרת השיחות הראשונה אנחנו מתמקדים בקשר הזוגי. בשיחה הקודמת נגענו בכך ש"על כל פשעים תכסה אהבה" , כשם קוד.
והסיטואציה שאליה אנחנו רוצים להיכנס כדי לייצר תכנים שיהיו מעניינים ואנשים באמת יוכלו להשתמש בהם, זו מעין סימולציה כזו שבה אני וניצה מדמים עבורך בני זוג, כשאנחנו מייצגים כיתה של חמישה בני זוג, חמישה גברים, חמש נשים שהם גם בני זוג בעצמם. ניצה לצורך העניין פה בשם כל הנשים בכיתה, חמש הנשים, ואני בשם כל הגברים. ומטרתנו כמו שהגדרנו בשיחה הקודמת, לבוא עם ראש פתוח, עם גישה חדשה בכלל לכל הנושא של זוגיות. הבנו שלפי תפיסתך, אי אפשר לתת לאדם טיפ פסיכולוגי קטן שהוא ירוץ ליישם בבית ובזה נגמרה העבודה והחיים יהפכו להיות שמחה וצהלה. זה לא עובד, כולנו ראינו את זה, אנחנו גם מכירים את זה מהחיים ואחוזי הגירושים מעידים על כך יותר טוב מכל דבר שנסביר.
ולכן כאן בקורס אנחנו לומדים גישה חדשה בכלל, לחיים בכלל, לזוגיות ולכל דבר שיש לנו בחיים. דיברנו על כך שעלינו לראות את השני כמראה וכולי.
הייתי אומר שהגענו לסיכום, שגם התפתחות האדם, וגם התפתחות המשפחה והתפתחות העולם הביאו אותנו להכרחיות להשתנות. אנחנו לא מחכים להשתנות על ידי הטבע, או אחד על ידי השני, או על ידי החברה, הממשלה, או כל מיני רשויות, אלא עכשיו הבעיה בתוך האדם עצמו, לכן הוא צריך להשתנות ובזה הוא ממש משנה את העולם שלו. ובזה אין הבדל, אם אני עושה זאת בתוך המשפחה, באותה מידה אני משנה את היחס שלי גם לכל יתר מערכות, כי אני משנה את עצמי. ולכן אין כאן הבדל למי אני מתייחס, לחיים המתוקנים בתוך המשפחה, לחיים המתוקנים בתוך החברה, או לחיים מתוקנים בעולם כולו. זאת אומרת, הגענו לאיזו אינטגרליות כזאת, למבט כללי.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
בהתאם לשינוי של האדם, אנחנו בונים את הקשר האפשרי הנכון, המתוקן, עם האחרים, שכולל בתוכו את בן הזוג
אורן: התכנסנו באולפן במסגרת סדרה של שיחות שהתחלנו לפני זמן מה, שמדברת על הקשרים שיש לנו בחיים שלנו, כשבתחילת הפרויקט הזה אנחנו מדברים על הקשר הקרוב ביותר לכל אחד מאיתנו, הקשר הזוגי עם בן או בת הזוג. עברנו כמה וכמה שיחות עם הרב לייטמן בנושא וביררנו אותו מכל מיני צדדים והיבטים, ועשינו לעצמנו מין סיכום ביניים.
ועכשיו אצרף אתכם לשיחה שלנו, ואנחנו נדבר בינינו.
הבנו, מכל השיחות הקודמות שהיו לנו, שאין איזו דרך לתת לאדם פתרונות קסם, איזה טיפים קטנים, מידיים שאנחנו נלמד אותו ", תעשה כך במצב של כך, ותעשה כך במצב אחר".
זה היה נכון פעם.
אורן: כן, והבנו ממך, ועוד רגע באמת תרחיב את הנקודה הזאת גם שאתה מעלה עכשיו, אני רק רוצה שיבינו את הסיטואציה שלנו, שהיום אנחנו לא מאמינים לאיזה טיפים קטנים. ולפי תפיסתך, היום האדם צריך קודם כל, בשלב הראשון לעבור איזה שדרוג בתפיסת החיים שלו בכלל, של עצמו ושל הסובבים אותו, ביחס שלו לעולם שבו הוא חי, ואחר כך, אחרי תהליך חינוכי כזה של פיתוח מודעות חדשה ותפיסת עולם חדשה, לאדם החדש הזה שמסיים תהליך כזה, יהיה קל לבנות מערכות יחסים חדשות, טובות, שיסבו לו אושר במקום צער כמו היום.
וזו הסיטואציה שאליה אנחנו רוצים לעבור בחלק הזה של הפרויקט שלנו בשלב הזה. ניצה ואני חשבנו ותכננו איך נוביל את השיחה שלנו היום, ואמרנו שאנחנו שלושתנו נצייר לעצמנו סיטואציה כזו, לצורך העניין אני וניצה נהיה גבר ואישה שמייצגים חמישה זוגות. שחמשת הזוגות האלה הם זוגות טיפוסיים לגמרי, שיש להם בחיים שלהם ובקשרים הזוגיים שלהם את כל הבעיות שהכרנו בשיחות הקודמות.
עברנו על בעיות כמו חוסר אמון בקשר, חוסר יכולת להתחייב, פחד מניתוק, בדידות, כל מיני דברים שכל אדם מכיר בחיי הזוגיות שלו. והאנשים האלה, חמשת הזוגות האלה שנמצאים עכשיו מולך, מה שמיוחד בהם, הוא שהם כבר נמצאים במצב מסוים של בגרות ובשלות פנימית, שהם כבר מבינים שטיפ קטן וטיפ כזה ועוד איזה טריק פסיכולוגי קטן לא באמת עוזר, הם כבר עברו את כל הדברים האלה, הם הבינו שלפי תפיסתך צריך קודם כל לעבור איזה שינוי שורשי בתפיסת החיים של האדם, שרק לאחריו הוא יוכל להבין איך להנהיג ולבנות ולפרמט מחדש את כל מערכות היחסי שלו.
מה שמשותף לחמשת הזוגות האלה, הוא שהם מתכנסים לנו פה ביחד למעין כיתה, שבאה ללמוד ממך, היא פתוחה, היא קשובה, היא מבינה שאין איזה פתרון קסמים ובאמת, מכל הלב, כי זה באמת הדבר הכי רגשי שיש בחיי האדם. הכיתה מוכנה לשמוע וללמוד ממך וללכת בדרך שבה תרצה להוליך אותה.
מה שאנחנו צריכים זה להיכנס למערכת בניית האדם. ואחר כך, בהתאם לשינוי של האדם, אנחנו בונים את הקשר האפשרי הנכון, המתוקן, עם האחרים, שכולל בתוכו את בן הזוג. לכן כאן אנחנו לא פונים לזוגות, אנחנו קודם כל פונים לאנשים הבודדים, כי גם הם כבר מרגישים את עצמם במקצת כך, עם רגל מחוץ למסגרת המשפחתית.
אז קודם כל אנחנו צריכים להסביר להם כך שיבינו, שבגירושין הם לא ישיגו כלום, כדאי בכל זאת לבנות יחסים חדשים כי אי אפשר להמשיך לחיות את החיים כמו שהם, ואי אפשר לקוות שבמשפחה החדשה יהיה משהו אחר, זה בכל זאת יקרה אותו דבר. אנחנו רואים למה אנשים לא רוצים להתחתן, כי מלכתחילה הם כבר צופים שזה יהיה שוב כישלון. ולכן התופעה היא תופעה נכונה, בשביל מה ללכת ולהיכשל, אנשים רואים כמה שמפסידים אלה שמתחתנים ומתגרשים, כמה זה עולה להם בכסף, בבריאות, בזמן, בעצבים, ביחסים עם הסובבים אותם. ולכן הם לא נכנסים לזה מלכתחילה. אני רואה את זה ממש על הקרובים ועל הרחוקים בכל מקום. ודרך אגב, בכל המדינות שבהן נמצאים התלמידים שלי ושאני מכיר אותם, זו בעצם אותה תמונה.
לכן לפני שאנחנו בונים את האדם החדש, אנחנו לא יכולים לדבר על הזוגיות המוצלחת. וזה מפני שפעם, היה אפשר לתקן את זה על ידי השיחות הפסיכולוגיות, על ידי איזו הכוונה. האגו שהיה באדם לא היה עד כדי כך גדול שהוא לא הסכים לגמרי לכלום כמו שהיום, הוא לא הסכים לוויתור, הוא לא היה מסוגל. לא שהוא אשם במשהו אלא אנחנו התפתחנו עד המצב שהיום הוא רוצה להיות כמו ילד או כמו אדם חופשי, או ככזה שמותר לו הכל. הוא לא רוצה לרסן את עצמו, להגביל במשהו. הוא רוצה שהאישה תהיה כמו אמא שסולחת לו על הכל ולא דורשת ממנו שום דבר, ומוכנה להביא לו רק ים של גלי אהבה, לא משנה איך שיתנהג.
הדרך יותר שייכת לגברים, בפרט שהנשים הן כבר עם משפחה שלמה, ילד או יותר, אז היחסים איתן הם כבר אחרים. למרות שזה עוצר נשים והן אפילו מרגישות ללא סיבה ש"אולי אני אחליף או אולי אני אהיה לבד".
אני נתקל בתופעה שאני שומע פה ושם, שהן מצליחות לבנות את הזוגיות השנייה והשלישית יותר מהר ממה שנשים ללא ילדים. זה הפלא. והגברים של היום לא מסתכלים על הילד של האישה הבודדה כאיזו מין הפרעה. אל הילדים שלו הוא לא כל כך ממהר ולא כל כך רוצה לעשות למענם, ולקחת אישה עם ילד, כן. כך, פשוט, לא נראה לו שיש כאן איזו הפרעה.
אני לא כל כך מרגיש את זה, אבל התופעה היא באמת בולטת מאוד. בזמני זה היה ההיפך, אישה עם ילד שהייתה מתגרשת, מי ייקח אותה, בשביל מה, כל אחד רוצה ילדים משלו. זאת אומרת, יש כאן כמה תופעות מאוד אופייניות דווקא לזמן הזה וצריכים לקחת אותן בחשבון.
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
אם אני אבנה זוגיות נכונה, אני אוכל להסתדר בכל יתר צורות היחסים
אני לא רואה שיש הבדל גדול בין להכין את האדם לזוגיות נכונה לבין, להכין את האדם לקשר נכון עם בני אדם אחרים. רק שיידע, שמערכת נכונה של יחסים במשפחה היא מערכת נפלאה, כדי להעלות את עצמו לשלב של העולם המתוקן, של העולם החדש שאליו כולם יצטרכו להגיע כדי להצליח בכל הדברים, בעסקים, בכסף וכבוד, בשליטה, במדע, כדי לראות את העולם ולקשור בו קשרים למיניהם במסחר קטן או בינלאומי.
בכלל, המשפחה היא המעבדה הקרובה, הקטנה, הקבועה של האדם, אם הוא רוצה לשנות את עצמו במקצת וכל הזמן לראות איזה עולם נפתח לו אז. אנחנו מדברים על הצורה הפסיכולוגית. כי האדם נמצא כאן כדי לנסות לשנות את היחס של בן זוג אליו, או את היחס שלו אל בן הזוג, זה כמו ניסוי בפיסיקה, בכימיה, הוא משנה את הנתונים ואז בהתאם לכך רואה תופעה. ושוב, משנה נתונים, ורואה תופעות. רק שהנתונים הם ביחס ההדדי ביניהם , במה שהאחד כלפי השני ובמה שהשני כלפי האחד בזוג.
ולכן מלכתחילה כל העולם נבנה כנראה בצורה כזאת, ואם אנחנו מדברים על האבולוציה, על ההתקדמות, על הצורה הסופית שאנחנו צריכים להגיע אליה, בין אם רוצים לבין אם לא רוצים, לטבע יש תכנית וצורה סופית. כנראה שכל החלוקה הזאת למשפחה קטנה, זאת אומרת לזוגיות, ולחלוקה גדולה יותר, עם הקרובים, אבא, אמא, סבא, סבתא משני הצדדים ועוד ועוד, אחר כך עם הסביבה היותר גדולה, שאלה המכירים, אחר כך השכונה או העיר, או האזור שלנו, המדינה, העם, ואחר כך היבשת והעולם, כל העיגולים הללו הם כמו גלים, שהם כולם יוצאים ומתרחבים מהזוגיות. הזוגיות היא במרכז.
ולכן אם אני אבנה זוגיות נכונה, אני אוכל להסתדר בכל יתר צורות היחסים. זה יעזור לי מאוד. אם אני אדע בהתאמנות שלי עם אשתי איך אני בכל מיני צורות היחסים החדשות, משנה את עצמי, ובהתאם לזה איך מגיבה הסביבה, שזאת אשתי בינתיים, אז במקום העבודה, בכל מקום, אני אהיה כבר בטוח איך אני צריך לעבוד עם הסביבה כדי לזכות חזרה ליחס שאותו אני רוצה לקבל בחזרה. וזה מקנה לאדם הצלחה בכל המעגלים שבהם הוא נמצא, וזה בעצם העיקר. אנחנו יודעים, לפי המחקרים, עד כמה שביחסים בינינו בכל המעגלים האלה, תלויים כסף, כבוד, שליטה, הצלחה כללית בחיים, בריאות וכן הלאה. הכל מתחיל מהיחסים הקטנים וממשיך עד ליחסים החברתיים הרחבים, וגם ליחסים בינלאומיים, בין המדינות.
אם יהיו לנו אנשים חדשים שיידעו איך לנהל את עצמם נכון ובהתאם לכך להזמין את היחסים האחרים מאחרים, אנחנו לא ניראה כמו שאנחנו נראים היום, חבורת ילדים שמתקוטטת בחצר, או בארגז החול, כך נראות היום המדינות והיבשות, אלא אנחנו נראה אותם בהתנהגות אחרת. זאת אומרת, הכל בעצם תלוי עד כמה שהאדם יידע לשנות את עצמו. והשינוי הנוח ביותר, הטוב ביותר, הוא שאנחנו יכולים לטפל בזוג, במשפחה, שיעשו את התרגילים ובכך נפתור את כל הבעיה.
ודאי שעם כמות הזוגות שיש היום, לא נצליח לכסות את כל הבעיות שבעולם, כי היום חצי מבני האדם בעולם פחות או יותר נמצאים בגירושין או חיים בבדידות, אבל זו כמות די גדולה ומאוד מאוד משפיעה על כל היתר.
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |