אנחנו לא מרגישים כל כך יחס, קשר, ואהבה לילדים כמו שהיינו מרגישים בעבר.
אורית: אולי זו בעיה של החיים המודרניים כיום, שאנשים אוהבים פשוט רק ליהנות ולא לקחת שום דבר ברצינות, לא לקחת אחריות?
קשה להצביע על משהו אחד, מפני שאנחנו חיים בצורה מאוד מבלבלת. הגבר הרגיל המצוי, מאוד מבולבל כיום, הוא לא יודע לפי אילו טעמים הוא חי ואילו רצונות הוא ממלא, את הרצונות שלו או את הרצונות של החברה ושל הפרסום וכו'. אבל גם בצורה הטבעית, שאליה אני תמיד פונה קודם כל ועליה אני בונה, גברים אף פעם לא היו מחויבים. הם אף פעם לא היו מחויבים כמו שהיום אנחנו מרגישים את עצמנו מחויבים.
המערכת המשפטית שמאיימת עלינו, ומוכנה להעניש אותנו על כל דבר. אני רואה שעל כל קיר ברחוב כתוב על "זכויות הגבר והמשפחה" עם פרטים לאן אפשר לפנות, כנראה שיש הרבה גברים שסובלים ולא יודעים איך לברוח מהחובות, כך שצריכים לידע אותם שיש מקום שבו יוכלו לדעת על הזכויות שלהם. אנחנו צריכים לבדוק את כל הנושא, אבל זה לא מן הסתם שהגברים לא רוצים להתחתן.
חוץ מזה, אני חושב שזו לא רק בעיה של הגברים שלא רוצים להתחתן. גם הנשים לא רוצות להתחתן. אני מכיר את זה מהרבה מקרים שבהם נתקלתי. כי האדם המודרני, גבר או אישה, שמסתכל היום על החיים שלו, צריך עכשיו להשקיע לפחות עשרים שנה בגידול ילדים, ובשבע או שמונה השנים הראשונות שלהם ודאי שהוא יהיה עסוק. עד שהילד הולך לבית ספר, וגם יותר מזה, כי החיים שלנו לא מסודרים כדי שנוכל לגדל ילדים. כיום אישה צריכה לעבוד יום שלם, כדי לתת חוגים לילדים, להביא את הילד, לקחת אותו, לשלם על זה, להרוויח כסף לכל הדברים האלה, זה ממש טירוף. כדי לגדל ילד היום צריך להיכנס לעשרים שנה התחייבות עד שהוא יוצא מהבית, ואולי ידרשו לכך יותר מעשרים שנה, זה לקחת מהחיים שלהם את עשרים השנים העיקריות.
כי לפני גיל הנישואים יש את הילדות, אחרי זה יש את הזקנה ובגיל 25 עד 45, זה כל החיים. אז האם להשקיע את זה במישהו שאחר כך לא אומר לך אפילו תודה או אומר "אמא ביי" וזהו. חוץ מזה אנחנו אגואיסטים בדורנו, כך שאנחנו לא מרגישים כל כך יחס, קשר, ואהבה לילדים כמו שהיינו מרגישים בעבר. היום מרגישים פחות קשר. יש הרבה מאוד פיתויים, הרבה מאוד דברים שמבלבלים אותנו, מושכים את תשומת הלב שלנו, לכן אנחנו רואים שהתופעה מתגברת
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
המשבר הזה ילמד אותנו,לדעת את הטבע, לתקן אותו ולעלות מעל הקלקול.
אורן: אתה נתת קודם עצה מאוד פרקטית לאישה, כשהצגנו את זה מצד הגבר, אמרת שכאן זה תלוי באישה עד כמה שהיא תיתן לו להרגיש שהוא בכל זאת יישאר חופשי, שלא נכנס לצינוק ושהוא יקבל ממנה את כל סוגי התענוגים. זה הרגיע אותו. בוא נפתח את זה, מה היא צריכה לעשות בכיוון הזה? היא רוצה לממש את הכיוון הזה, בוא נהיה קצת יותר קונקרטיים. מה היא עושה?
המקסימום שהיא צריכה לעשות זה להידמות לאימא שלו ביחס אליו. "מותר לךָ הכל, אני נהנית מזה שאתה פשוט קיים כמו שאתה". בוא נתחיל מזה. ועכשיו, עד כמה היא יכולה בכל זאת להתקדם לבניית אילו גבולות שבכל זאת ירסנו אותו. "בוא נסכים על זה שאתה לא בוגד. נסכים על זה שאתה מביא את הפרנסה שלך הביתה. נסכים לזה שאתה מגיע הביתה כל פעם אחרי העבודה, חוץ מכל שני וחמישי שאתה הולך לפאב עם החברים שלך וכולי. פעם אחת בשבוע נלך לשבת בבית קפה או שנלך לטייל לאיזה קניון". וכן הלאה. זאת אומרת, עד כמה שהיא יכולה. אבל שוב, היא צריכה לסדר את הדברים האלה בצורה נכונה. זאת אומרת, "אני עושה כל מה שאתה רוצה". איך? "אנחנו הולכים לאיזה מקום", והיא בוחרת מקום, אבל "בדרך שאתה רוצה שאנחנו נלך".
אורן: עוד פעם?
"אנחנו הולכים לטייל. אנחנו יוצאים לרחוב", היא תופסת אותו ביד, הולכים ברחוב. הוא אומר "מכאן נלך, דרך הרמזור הזה", בבקשה. "דרך הרחוב הזה", בבקשה. "דרך הרחוב הזה". אבל לאן? לאן שאני מובילה אותו. בדרך שהוא רוצה. לגבר מאוד חשוב שהוא יהיה המוביל, אבל את המטרה האישה יכולה לקבוע. זו חכמת חיים, ובלי לדעת איך לחבר את הדברים האלה יחד, אין זוג. זוג הוא מערכת של שני כוחות המנוגדים בבריאה, "גבר" ו"אישה", וכאן צריכים להיות באמת בעלי חכמה.
לא במקרה אנחנו התפתחנו לדור כל כך מבולבל, שהבלבול הזה, חוסר האונים שאנחנו נתקעים בו גם בחיי משפחה, זה חייב ללמד אותנו לעלות למעלה, למצב שאנחנו נבין את הטבע שלנו ונדע איך לנהל אותו. אנחנו לא נוכל לחיות כך, לזרום כמו אתמול גם היום ומחר. המשבר הזה ילמד אותנו, הוא יחייב אותנו להיות חכמים, לדעת את הטבע, לתקן אותו ולעלות מעל הקלקול.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
את חייבת להראות לו שבלעדייך הוא לא יכול.
אורית: אני חוזרת לסיפור של הבחורה הזאת שחיכתה שלוש שנים, והיא ניתבה אותו, היא הלכה איתו בדרך שלו. בלי ללחוץ, ללא מתח, לאט לאט, בקצב שלו, והם התחילו לדבר אפילו על המקום שהיא רצתה להגיע אליו, ובסופו של דבר הם לא הגיעו לשם.
נכון.
אורית: מה השתבש?
זה השתבש בגלל שהיא לא הבינה את הדרך שלו, היא לא עבדה עימו נכון.
אורית: שלוש שנים זה לא מספיק?
לא, זה לא עניין של זמן, זה יכול להיות גם שלושים שנה, מה זה חשוב? יש מיליוני זוגות שלא יודעים לעבור את השלב הזה, את המחסום הפסיכולוגי הזה.
אורית: אז תלמד אותי איך לעבור את המחסום הפסיכולוגי.
צריכים ללמד אותך להיות חכמה, כזאת שמבינה את הטבע שלך, את הטבע שלו ואיך לנהל את הדברים. זה לא פשוט. לדוגמה כמה טיפים, האם הוא קשור לאימא שלו או לא?
אורית: או כן או לא. פעם אחת תגיד כן, פעם אחת תגיד לא.
אם קשור לאימא שלו את חייבת להיות קשורה אליה.
אורית: או. קי.
חייבת. דרכה את יכולה להשיג הכל. מה שאת לא יכולה להגיד לו, היא יכולה להגיד לו והוא יקבל. זה ברור. עכשיו השאלה, עד כמה שאת יכולה להיות קשורה אליה? את חייבת. אם את רוצה לקנות אותו, את חייבת לקנות אותה, וזו עבודה גדולה, עם האגו שלך, עם כל מיני חשבונות. את צריכה להיות די חכמה, להזמין אותם, ללכת אליהם ועוד ועוד. וזה לא כל כך נעים, אני מבין אותך אבל ככה זה. זה דבר אחד.
דבר שני, לעשות מתנות שונות למשפחה שלו. להיכנס למשפחה, כדי שאת תהיי משפחה שלו ויותר קרובה ממנו. אז הוא ירגיש שאת שייכת למשפחה שלו, ולא שהוא חי איתך בצד. לגבר זה מאוד מאוד חשוב, אלה מחסומים כאלה קטנים, פסיכולוגיים. ואת קושרת אותו אלייך על ידי כך בצורה הטבעית והבטוחה ביותר. אחר כך את מזמינה נניח את האח שלו הנשוי או אחותו, שיבואו עם המשפחה. זו דוגמה, למשפחה שלך, נכון או לא?
אורית: כן.
הם באים עם הילדים לבית שלכם, לאיזה ערב שאת מכינה בו את האוכל וכן הלאה. ואז מתבקשת השאלה, "מה קורה אצלכם, למה אין ילדים, למה לא התחתנתם?" אבל לא את שואלת, אלא אימא שלו, או אח, או אחות, וכן הלאה. זאת אומרת, את צריכה להיות כאן מספיק ערמומית, ובצורה טובה להשיג מה שאת רוצה. אבל כל מה שאת בונה, זה צריך להיות קודם כל ביחס באמת יפה וטוב. זה לא מלאכותי, זה ברור, מצד אחד. מצד שני את בונה בזה את המשפחה שלך, בתוך משפחה שלו.
את מבינה שזה כמו שהיה כך מדורי דורות, ולכן זה עובד. ואת לא מדברת עימו, את פשוט מכבדת את הבית שלו מאיפה שהוא יצא, את הקרובים שלו. תוך שלוש השנים של החיים ביחד איתו, האם נתת מתנה לאימא שלו ליום הולדת או לאיזה אירוע? ועוד ועוד, כך נכנסים למשפחה.
אורית: ואם הוא לא מחובר למשפחה שלו או שאין לו משפחה?
אם הוא לא מחובר למשפחה שלו אז לחברים שלו. אז את לא צריכה להיכנס למשפחה אלא לחברה שלו מהעבודה או עם חברים שהוא הולך יחד איתם. נניח שאת מכינה להם צידה כשהם הולכים לדוג דגים. ודאי שאין שם מקום לאישה. אבל את מכינה להם איזה סל, לא רק לו, אלא לכולם. או שהם יכולים לקחת אותך כדי שאת תבשלי ותכיני ארוחה לכולם.
את חייבת להראות לו שבלעדייך הוא לא יכול. שאת לוקחת על עצמך את השירות, את היחס, את האהבה. גבר קונים בכאלה דברים. אז הוא לא מרגיש שהוא נמצא איתך כמו בבית סוהר, וכל פעם הוא בודק האם דלת מאחוריו פתוחה. ההיפך, הוא מרגיש באישה צורך, "איפה היא?", "אני לא יכול בלעדיה". זה כמו תינוק ליד האימא, כל הזמן בודק "איפה אימא?" את צריכה לצייר לעצמך כל הזמן תמונה כזאת, הגבר הוא תינוק. ואז אין לו בעיה להישאר איתך ולהישען עלייך כל החיים, כמו על אימא.
ניצה: זה מדהים כי מה זה בעצם מה שאמרת, זה קושי להתחייב, זה קושי להתמסר. ובעצם מה שאתה תיארת זה את ההתמסרות של האישה קודם, דרך המשפחה, דרך החברים. "את רוצה שהוא יתמסר? תתמסרי קודם כל את, אבל עד הסוף ובאמת". ואז זה יקרה באופן טבעי, בלי מאמץ.
כן. לא צריכים לדבר על לעשות חתונה, או לא לעשות. ההורים שלו או הקרובים או אפילו החברים הם ילחצו, ומתת ההכרה הכל יהיה מובן, שכך חייב להיות. ואחר כך את אומרת לאימא שלו, "את יודעת, נראה לי שאני בהיריון ואני מפחדת להגיד לו". ואז האימא גומרת את העבודה, "אל תדאגי, אני כבר אספר לו" אם את קונה את הקרובים שלו, לא יכול להיות שגבר נורמאלי יזלזל בזה, בני המשפחה שלו ילחצו עליו.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
הרצון האגואיסטי שלנו עושה והחשבון שלו הוא מה כן כדאי ומה לא כדאי.
אורית: יכול להיות שיש חיבורים מסוימים של זוגות שהם לא מתאימים, שאולי האישה היא יותר מוצלחת מהגבר והוא מרגיש את זה באיזו דרך?
לזה אנחנו רוצים לתת איזה טיפים, לכל אחד מהם. יש גברים שדווקא אוהבים אישה חזקה ושולטת, והבעל שוכב על המיטה עם העיתון, עם הטלוויזיה, ומספיק לו. נניח שהוא נוהג טקסי או משאית, הוא חוזר הביתה, זהו,´ לא אכפת לו כלום. האישה היא בפוליטיקה, בכל מיני דברים. והוא, מקסימום כדורגל, מספיק. יש כאלה שאוהבים את זה. יש כאלה שלא, "אני המאצ'ו, אני צריך להחליט", על כל דבר צריכים לשלם, ויש כאלה שלא צריכים, לא אוהבים את זה, תלוי. את כל זה הרצון האגואיסטי שלנו עושה והחשבון שלו הוא מה כן כדאי ומה לא כדאי.
אורית: כדי לחסוך לבבות שבורים של בנות שהמתינו כל כך הרבה זמן ואולי לא פעלו נכון לפי מה שאמרת, או שאולי הן יותר מידי מוצלחות ובני הזוג שלהם לא יכולים להכיל את זה, יש לנו איזה טיפים לתת להם איך להתמודד עם הזה?
צריכים לחפש את הגבר המתאים.
אורית: איך עושים את זה?
הגבר המתאים נמצא במקום שאת נמצאת בו, באותה החברה רק שאת לא מזהה אותו. הגבר המתאים נמצא קרוב אלייך, אבל את מחפשת לפי מה שהחברה מייצגת לך באיזה סטנדרטים, בקני מידה כאלה, ואת מחפשת מישהו שהוא לא מתאים לך. והוא נמצא באיזה משרה, או בעבודה, הוא לא מחפש אישה לנישואין. אם גברים צריכים איזו אישה אז יש להם מישהי מהצד מתי שצריכים. את לא צריכה גברים כאלה, את צריכה גבר שמחפש להיות בבית חם, אז אנחנו צריכים להסתכל על זה בעיניים אחרות.
הבעיה היא של החברה שלנו, בפרסום, בכלי התקשורת, בטלוויזיה מאוד מאוד מבלבלים את האישה והיא ממש מסתכלת על הכל בצורה לא טבעית. אישה לפי הטבע היא יודעת מה טוב לה. היא יכולה לראות, אם היא לא מבולבלת.
אורית: זה החוש ה"נקי" שעליו דיברנו קודם.
האישה מהטבע מסתכלת על הגבר ואומרת "הוא מתאים לי". היא מרגישה במבט שלה, שהוא מתאים לה, במיטה, במטבח, בבית, וכאבא לילדים. היא מרגישה שזה הוא זה. מהטבע באישה יש חוש כזה. הבעיה שהיום החוש הזה מקולקל, והיא עוד לא יודעת איך לנקות אותו ולבחון נכון.
אורית: גם לגבר יש חוש כזה?
כמעט שלא. גבר לא צריך אותו כי הוא השולט. מהטבע הוא היה השליט, הוא לא היה צריך לבחון זאת. הוא מסתכל, "היא בריאה? זה מספיק, היא תביא לי צאצאים טובים".
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
כל השינויים יכולים להיות רק בעזרת סביבה נכונה, שתילחם נגד הסביבה הרגילה, המצויה.
אורן: נחזור רגע לאישה, אתה אומר שהאישה לפי הטבע מרגישה, היא חשה אם "הוא מתאים לי".
כן.
אורן: ואתה אומר שהיום העמיסו עליה כל מיני סטנדרטים שבלבלו אותה, וקלקלו לה את החוש הזה.
נכון.
אורן: איזו עצה אנחנו יכולים לתת לה כדי לחדש בתוכה את החוש הטבעי הזה?
כל השינויים יכולים להיות רק בעזרת סביבה נכונה, שתילחם נגד הסביבה הרגילה, המצויה.
אורן: זה ברמה החברתית.
אני לא יודע איך עוד אפשר לשנות את האישה, לתת לה הסתכלות חדשה, תבנית חדשה שדרכה היא תראה את העולם בצורה טבעית, נכונה ולא דרך פרסומות וכל מיני דמויות מסדרות
טלוויזיה וכן הלאה.
אורן: בוא ננסה ממש לדבר אליה, נניח שהיא מקשיבה לנו עכשיו. מטרת הדיבור היא לעורר, לחדש בה, את החוש הטבעי שלה, שבאופן טבעי היא תוכל להרגיש את התחושה של "הוא מתאים לי". אנחנו עכשיו נותנים לה מסר ראשון, לא חוכמה גדולה מידי, דיבור ראשון אליה, רגשי, ישר אל תוך הלב שלה, שיכול במשהו, בגרם אחד, להתחיל לעורר בה את החוש הזה.
מילדוּת והלאה אנחנו נכללים מהמון דמויות, תמונות, סטיגמות, וזה פועל בנו, נמצא בנו בתת ההכרה, ואנחנו כל הזמן מודדים, בודקים, משווים, בין מה שאנחנו רואים לבין מה שנמצא בנו. קשה לנטרל את הדברים האלה, צריך להביא במקומם משהו חזק יותר. הייתי לוקח אותן לטבע, לקמפינג של חודש, חודשיים, לאימון טוב בטבע, פשוט, להוריד את כל האיפור וללמד את הנשים להיות טבעיות. אז כל אחת הייתה מסתכלת על הגבר שמתאים לה, ולא לפי הסטנדרטים החברתיים.
בעתיד, אני מאוד מקווה, שזה יתוקן על ידי כך שהחברה תהייה חברה שווה. שכולם יהיו פחות או יותר שווים. גם במשכורות, גם ביחס, וגם במעמד, ואז שוב ידבר אותו גֵן טבעי שיש באישה לבחירת הגבר המתאים לה, לזוגיות.
אורן: על התמונה הזאת יש עוד משהו להוסיף, לברר כלפיה?
אתן פסיכולוגיות, קחו עשרים נשים כמוה, תושיבו אותן במעגל ותתחילו לעשות איתן קורס כזה, שיחות, סדנאות, אתן תראו עד כמה אפשר לחדש את הדברים האלה.
אורית: רציתי לספר על מחקר שעשו, לקחו עדר כבשים, נקבות, והכניסו אותן אחת אחת למכלאה צרה, ובקצה המכלאה היו שלוש תמונות של שלושה זכרים שונים בעדר. וכל כבשה הייתה צריכה לבחור, צילמו איך היא מסתכלת על התמונה של הזכר ובוחרת, כל כבשה בחרה זכר אחר. זה משהו מעניין הבחירה בטבע. זאת בחירה לפי מה? על פי מראה חיצוני, הפרצוף של אותו כבש? הן לא יכלו להריח אותו, הן פשוט הסתכלו על תמונה.
כנראה שזה היה מספיק לכבשה כדי לבחור בין שלושתם. לפי ההתפעלות שקיבלה, כך בחרה. וודאי שזה לא מספיק, בדרגת החי יש את הריח, צורת התנועה, יש להם גם הרבה מידע פנימי, התכתשות הפנימית כזאת, זה קיים בדרגת החי וגם אנחנו לפעמים מרגישים כך זה את זה, פנימית. יש מה ללמוד מהכבשים.
אורית: הן בחרו לכיוונים שונים, היה מעניין לראות את זה.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה, זוגיות ומשפחה, מדע/מחקר |
| להשאיר תגובה | |