אורן: מה אחר כך? איך זה עובד. היא ואני מנסים לצייר את זה במילים?

במילים, ברגשות, בשירים, בכל מיני דברים. ואנחנו מתחילים לחיות בבועה הזאת את מה שאנחנו ציירנו לעצמנו.

אורן: מה הפירוש מתחילים לחיות?

לחיות, כך כמו בחלום, כמו באגדה, כמו ילדים שמשחקים במשהו חלומי כזה.

אורית: לחיות את הדמיון.

כן. אם אני חי אותו זה כבר חיים, מה ההבדל בין זה לזה? זה כמו שאנחנו בחלום, לפעמים אנחנו חולמים משהו יותר ברור ויותר מרגש מהחיים הרגילים.

אורן: זאת אומרת שאנחנו ממש שואפים להימצא בתדר הזה, עד שהוא מתפוגג.

לא, לא מתפוגג, למה?

אורן: נגיד שהתפוגג.

אנחנו משתדלים כל הזמן להחזיק את זה.

אורן: איך? באיזה כלים?

ניצה: מה זה תירגול לכל יום, יומי? איך זה?

אורן: נגיד שעשינו את זה בערב? בסוף היום נגיד הגענו בערב מהעבודה ועשינו את זה, בסוף נצטרך ללכת לישון ולקום מחר בבוקר לעבודה. נגיד שקמנו כמו זוג יונים עם אותו החיוך והכל טוב. והלכתי לעבודה.

לא, אנחנו לא עושים את זה בצורה מלאכותית. אנחנו משתדלים, אנחנו מבינים שאנחנו עובדים כאן נגד הטבע שלנו. אתה לא יכול בלי חלק הלימוד, בלי חלק החיזוק שהם מקבלים בכל רגע. זו ממש תורת חיים, שהם חייבים לשמוע כמה פעמים ביום כל מיני "פסוקו של יום", וכל מיני דברים כאלה לעצמם, כדי לחדש את זה.

אורן: אז אני חושב שבגלל שהזמן כבר נגמר אנחנו חייבים להמשיך לפתח את זה כך לאט לאט. זו היתה טעימה ראשונה מאוד טובה, נראה לי שהשגנו את מטרתנו בשיחה זו. תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה לך אורית, תודה ניצה. תודה גם לכם שהייתם איתנו ותמשיכו, אנחנו נהיה פה לעוד סדרת שיחות נוספת. כל טוב ולהתראות.

חיים חיים חדשים - שיחה 25 - 28.6.2012


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה
להשאיר תגובה |

ניצה: כשדיברת עכשיו על הפרק האחרון, על הנושא של הפסיכולוגיה של האדם, מי זה האדם שבנו, זה מאוד התחבר לי למה שאני רואה בסדנאות. אני רואה הרבה פעמים אנשים שהרצון שלהם לא ברור להם. זאת אומרת, גם כשאני שואלת את השאלה הכי פשוטה "אז מה את רוצה?", בדרך כלל מאוד קשה לאנשים להשיב מה הם רוצים. יהיה להם קל בדרך כלל להשיב מה הם לא רוצים. ויש איזו תחושה של בלבול.

גם כשאני מחפשת זוגיות "אז מה את רוצה בזוגיות?", יהיה קשה מאוד להגדיר את זה. זאת אומרת, המקום הזה שהרצון לא מבורר או מבולבל, הרבה פעמים אנחנו כבר לא יודעים לעשות הבחנה מה באמת הרצון שלי, ומה בכלל רכשתי מהסביבה, מההורים, מהתרבות שלי.

איך אני חוזרת לאותו יסוד הזה, איך אני מבררת אותו, איך אני גורמת לאדם להבין מה הם הדברים הפנימיים שמניעים אותו ומה הוא מסוגל, כמו שאמרת להביא לתוך המערכת שלו, איזה מילוי, איזה סוג של מילוי הוא מסוגל להביא?

במשך החיים אולי אנחנו מבינים את זה, זה מזה. או שממש אומרים את זה בפה, או שמרגישים שזה כך. אבל ברוב המקרים אנחנו לא מודעים, ודאי שאנחנו לא רוצים לשמוע ולהסכים עם זה. כאן אנחנו צריכים גם לחנך את האדם לוויתור. לוויתור. "זוג" נקרא שכל אחד מוותר על חצי מעצמו, כדי לקבל במקומו את החצי השני מבן הזוג.

ניצה: אבל הוא לא צריך לדעת קודם כל מי זה ה"עצמו" הזה?

הוא צריך ודאי. אבל זוג זה נקרא חיבור, שכל אחד נכנס, כמו זכר ונקבה, זה נכנס לתוך זה, שממש מתאימים מהטבע. האם אנחנו מתאימים מהטבע להיכנס זה בזה בצורה נפשית? זה לא סתם להזדווג, זה ברור, זאת בעיה פסיכולוגית עליונה, זה לא פשוט. אז הרגלים, טעמים, אופי, מצב רוח מקרי, כל מיני תנאים חיצוניים, אם אנחנו רוצים להיות זוג, אנחנו כל הזמן צריכים לדאוג האם נמצאים בדבקות, זה נמצא בתוך זה.

מי חושב על זה כל כך בינינו בחיי המשפחה היום? אבל בעצם בלי זה אנחנו רואים שאנשים לא רוצים להתחתן.

אורית: אז איך נבחר את הדבקות הזאת בדיוק?

אז צריכים לחנך לזה את בני האדם, שמפני שהם אגואיסטיים הם צריכים להגיע למצב שירגישו בזה תענוג. אני לא עומד עליהם עם מקל ואומר "תלמד את עצמך, תלמד אותה, תראה על מה לוותר.". אני צריך להראות לו קודם כמו גזר לפני הארנבת, שתרוץ, שהוא ימצא בזה תענוג גדול, השלמה. השלמה. כי "אדם" הוא הדמות הסומארית הזאת, שאנחנו בונים משנינו, אני והיא יחד בונים אדם. כשאחר כך הוא התחלק באגו שלנו לזכר ונקבה, אנחנו רוצים להגיע לבנות אדם, משפחה, זאת אומרת, אנחנו צריכים להתחבר למרות האגו הגדול, הנחש הזה שנמצא בינינו.

חיים חדשים – שיחה 23 – 27.6.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

אורית: אז אתה אומר שבעצם מהקורס הזה שעכשיו דיברנו עליו, כל הבחורות הרווקות יוכלו למצוא להם בני זוג מתאימים?

ללא ספק. קודם כל זה ידחוף אותם. מתוך ההבנה מה הם מבינים ומרגישים עכשיו ומה הם מפסידים, מתוך ההבנה החדשה שלהם איך באמת למצוא בן זוג ולא להסתכל עליו כמו שקודם הסתכלו, הם יוכלו למצוא בן זוג מתאים. כשהם נכנסים בעצם להרפתקה, שהם ממש רוצים להגיע לדבר המושלם. רק ממש מושלם שיכול להיות בטבע, בדרגה הגשמית שלנו.

אם אנחנו יכולים להתאים זה לזה בצורה אידיאלית, אנחנו מגלים כאן כל אחד בשני כזאת התאמה, ופתאום עומק של רגש והתחשבות והתחברות ומילוי חזרה, כשפתאום אנחנו מגלים דברים שבכלל לא היו קיימים אצלנו קודם במודעות. אני פתאום מרגיש שעל ידי קשר נכון עם האישה אני מגלה בה איזה מעיין, מקור שממלא אותי דווקא, ובשום דבר אחר אי אפשר למלא. זה מה שאנחנו לומדים כנגד הזיווג העליון.

אורית: זאת אומרת, אם ההעדפה שלי לבחור בן זוג הייתה בלונדיני עם עיניים כחולות, אחרי הקורס אני אוכל להגיד "בלונדיני עם עיניים כחולות זה טוב, אבל יש גם משהו אחר"?

כן.

אורית: זאת אומרת, שאני מצליחה לסנן את כל המידע העודף והמיותר שספגתי מסיבות כלשהן ואני אוכל לבחור?

את מחליפה ערכים, ודאי. את מגיעה לחיים אחרי הקורס הזה עם קני מידה שונים. את מודדת כבר לא לפי אורך הרגליים, או צבע השיער, את מודדת לפי מה שאת שומעת, מרגישה, רואה, מדברת, חוקרת את המשפחה שלו וכן הלאה. זאת אומרת, מכל הדברים שאת רואה יש לפניך מפה מיהו האדם הפנימי הזה, האם הוא מתאים למפה שלי. את זה אנחנו צריכים להשלים קצת, יש לנו עבודה קצת יותר קשה מזו של החיות.

אורית: למרות שיש די הרבה מקרים שאם מסתכלים על המשפחות אחד של השני, אז אפשר להגיד, עדיף לא להיכנס לצרה הזאת, "לא להכניס ראש בריא למיטה חולה".

בסדר.

חיים חדשים – שיחה 23 – 27.6.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

ניצה: קשה לי נורא להתנתק ממה שאמרת קודם, שאמרת "מיהו האדם שבתוכי". אני רוצה את הקורס הזה, אני רוצה להבין עכשיו מה זה הדבר הזה. זה פתאום הדליק לי משהו מאוד מעניין. מה יש בקורס הזה?

אורן: אני לא הייתי שואל מה יש בקורס הזה, הייתי מדייק את השאלה, "מיהו האדם שבתוכי". בואו לא נדבר על קורס במקום אחר, נדבר שהאדם מקשיב לנו ואנחנו מנסים לכוון אותו להתחיל לאתר את האדם הזה שבתוכו. בואו נדבר אליו עכשיו.

אין לי קורס כזה מוכן, אבל אם נשב עם פסיכולוגים והם יתחילו לשאול אותי, אז אולי נוכל לפתח כזה קורס, כמו עם דוקטור אוליאנוב.

אורן: כן, אלה דברים גדולים. אני אומר, בוא נעזוב רגע את הגדולים, בוא נדבר אליו עכשיו דיבור ראשון בדיוק בתדרים שלנו. הכוונה ראשונה איך אני מתחיל לנקות את כל מה שהעמיסו עלי ומוצא את האני, שממנו אני אגש למצוא את בן או בת הזוג. הכְוונה ראשונה, לא קורס שלם.

הכוונה ראשונה זה יהיה היסוד שבתוך האדם, שממנו הוא חי, אותו הוא רוצה למלא, אותו הוא רוצה לקיים, שהוא נקרא "רצון ליהנות". פשוט רצון ליהנות. סוגים, אופנים, גדלים זה מה שבעצם מבדיל בינינו, כל אחד בצורה שונה, אבל כל אחד הוא רצון ליהנות, זה כל הטבע.

אז קודם כל מלמדים את היסוד הזה בדומם, צומח, חי, אדם, בכל חומר הבריאה ובאדם בדרגה המיוחדת ביותר. כשדומם, צומח וחי חיים לפי האינסטינקטים ובקיום האינסטינקטים הם מרגישים את עצמם שמתמלאים ואין להם הנאה, כי זה בא בצורה אינסטינקטיבית. והאדם יכול להמציא לעצמו עוד כל מיני מקורות להנאה, ואז הוא כל הזמן נמצא בהתפתחות. האגו שלו מתפתח, הרצון הזה ליהנות כל הזמן מתפתח, אדם בהתאם לזה מחפש על ידי מה למלא אותו וכך הוא מתקדם וחי. זאת אומרת זה החוק הראשון.

אורן: שאני רוצה ליהנות.

כן. וזה לא פשוט, דרך אגב.

ניצה: זה לא משתנה ומתחלף כל הזמן, הרצון?

זה משתנה ומתחלף, ובכל אחד בצורה שונה. זאת אומרת, כבר יש לנו בעיה, כי אני כל הזמן נמצא בשינוי, במה, על ידי מה למלא את עצמי. ובן או בת הזוג, אם אנחנו מדברים על ההתאמה, גם נמצא באותם השינויים. ואיך אנחנו, המערכות המשתנות המקבילות, שכל אחד מסתובב בכיוונים ובהתקדמויות שונות, איך אנחנו מתאימים את עצמנו עכשיו להיות באיזה קשר. זו בעיה. אנחנו רואים שזה מקור הבעיה.

אני רוצה להתפתח כך, היא חושבת כך, אני רוצה בזה, היא רוצה בזה, וזה כל המקור לאי התאמה. אם כך איפה אנחנו יכולים עכשיו להבדיל ברצון ליהנות משהו שאנחנו יכולים להשלים בזה, להזדווג בזה, להתקשר בזה ולהיות בזה כאחד. וכל יתר דברים הנוספים, שם כל אחד מאיתנו מתפתח, מה שנקרא במקצוע שלו, בהובי שלו.

חיים חדשים – שיחה 23 – 27.6.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

ניצה: נניח שהייתי מכינה מערך שיעור לשיעור ראשון, היה נכון להתחיל עם הקהל בבירור מה גורם לי הנאה?

לא. זה לא מה גורם. קודם כל לומדים את הטבע, שהטבע שלי זה להשיג הנאה.

ניצה: הוא הבין את זה.

לא, לא זה לא מספיק.

ניצה: לא מבינים כל כך מהר.

כן, כי זה כל כך יסודי וכל כך יסוד לכל יתר הדברים, שאדם צריך לראות את זה בכל מה שקורה לו ובכל האנושות. לו ולהורים שלו, ובכל הדברים, ושזה מוביל אותו במחשבה וברגש. שזה החומר של הבריאה, הכוונה שזה הכוח שכל הזמן מתפתח בי. במה אני יכול להשתתף בעצמי בכוח הזה או שזה פתאום קופץ לי מבפנים ומתעורר ואני לא יכול לשלוט עליו, או שאני יכול על ידי דברים מסוימים. כאן אנחנו נכנסים לשיעור השני. על ידי מה אני יכול לנהל את הרצון ליהנות, או במילים אחרות איך אני משיג בחירה חופשית.

ניצה: זה נשמע מעניין.

כן. במילים אחרות איך אני נעשה "אדם", שאני אהיה עצמאי.

ניצה: זה פחות מושך אותי לשמוע.

אבל בלי זה אני נשאר סתם בהמה שמשוטטת בחיים, כמו כלב ברחוב, שכל הזמן מחפש משהו עם האף שלו, ואני לא יודע מה ומי. וכך כל האנושות. זאת אומרת, כאן אנחנו יכולים להראות להם שאנחנו רוצים לתת להם טיפ מאוד מיוחד. זה השיעור השני. על ידי מה אני מעצב את עצמי, לא חשוב מי אני, מה אני. זה לא שיעור אחד. זאת אומרת, מה הערכים שבי, הרצונות שבי, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. איך אני בוחר בהם סוגי בני אדם שונים, במה בכל אחד יותר ופחות. כולם נכללים מכל הרצונות האלה וכולי וכולי. יש לנו כבר מערכי שיעור כאלה.

והעיקר, איך אני מנהל את עצמי עכשיו אם אני רצון ליהנות? על ידי סביבה מיוחדת. אני בכל זאת בא עם הגרסא דינקותא, ויש לי אפשרות לסדר את כל הדברים שנמצאים בי נכון להיום כמו שאני, לא יודע איזו מערכת אני, מבולבל, לא יודע בעצמי, מי אני, מה אני. איך אני יכול לברר? האם יש איזה מכשיר שאני יכול לחבר לעצמי ולסדר אותי, כמו מחשב, כמו רופא שבודק את החולה ורואה אילו מערכות בסדר או לא בסדר. איך אנחנו מסדרים את הכול, איך אני מכיר את עצמי ואיך אני משנה את עצמי. זה היסוד. זאת אומרת, השיעור הראשון זה הטבע, והשיעור השני זה מה אנחנו עושים עם הטבע שלנו, אם אנחנו מסוגלים לעשות משהו.

בשיעור השלישי אני צריך לבנות, האם יש חברה כזאת שעל ידה, כמו על ידי הכוח המברר והכוח המתקן, אני יכול לגשת ולסדר את עצמי. בכמה אני יכול, במה, אילו גבולות, מה להעדיף, במה אני בוחר להשתנות או לא. כאן יש שטח כל כך גדול, תלוי איך אנחנו מגבילים את האדם מלספר לו את כל הדברים האלה. אבל אין מה לעשות הלאה בלי שהוא יֵדע שהוא יכול לנהל את עצמו, לנווט את עצמו

חיים חדשים - שיחה 23 - 27.6.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |