מהתבנית של פלוס ומינוס הם יוצאים למצב שכל אחד מהם כולל בתוכו גם את השני
ניצה: היינו רוצים לנסות לשרטט את מה שתיארת, אתה תיארת מסלול, נקודות ציון, תחנות.
ישנם שני קטבים (ראה שרטוט) פלוס ומינוס, שאלה הם אדם וחוה, שמעצבים את הגבולות שלהם. עד כמה שניתן להם להיות בקשר הדדי לגעת זה בזה ולא לגעת. הגבולות שלו ושלה קיימים כי אי אפשר זה בלי זה. בכל קוטב אני יכול לצייר גם פלוס וגם מינוס. ואז אם זו כבר תבנית קטנה, התבנית היסודית של העולם, אז בצורה כזאת אם כל אחד מהם יודע איך להסתדר, אז הוא כבר מרגיש את השני והתא הזה כבר נמצא בכל אחד ואחד .
זאת אומרת, שכבר מהתבנית הזאת הם יוצאים למצב שכל אחד מהם כולל בתוכו גם את השני. פלוס ומינוס, מינוס ופלוס נניח. זאת אומרת כל אחד מהם כבר יודע ממש איך להתקשר לעולם הגדול והרחב שסביבם. כל אחד מרגיש מה זה בעולם פלוס ומינוס, ושני האנשים האלה, שלמדו איך להסתדר אחד עם השני, הם ממש חלקים חיוניים לעולם. הסביבה שלהם הקרובה מתחילה לקבל מהם, הם יכולים לנהל כמו פסיכולוג טוב. הם יכולים בזה להתחיל לעצב לידם, נניח מעגלים יותר ויותר רחבים, לעצב לידם את הסביבה שתתחיל לפחות כלפיהם להתייחס כך.
כי אלה לא מניפולציות, אלא כך כל אחד מאתנו מסדר לעצמו את הסביבה בתת ההכרה, אבל הם עושים את זה בצורה הכרתית. ואם אנחנו נקבל זוגות כאלה ונעצב אותם נכון, אז אנחנו יכולים ממש לגרום ליחס כזה, להבנה, זה בעצם החינוך הנכון בסביבה. שאנשים אז ירגישו שחסר להם בן זוג כי תהיה להם מין ריקנות פנימית וזה יהיה כתגובה, כמַשוב מזה שהסביבה תהיה כזאת שהיא כלולה משימוש בכוח החיובי והשלילי ביחד, כל אחד ירגיש שזה אישית חסר לו.
זה כמו שאנחנו אומרים בכל מקום "השפעת הסביבה". אם בסביבה ישנם כוחות יותר מאוזנים ממה שבי, אז היא משפיעה עליי ואז אני מרגיש צורך בזה ואני מיד מחפש איך אני יכול להיות באיזון כמו הסביבה, כדי להיות מאוזן איתה. אז אנחנו על ידי זה יכולים באמת לפתור את בעיית הזוגיות. לא רק זוגיות אלא רווקות.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, המשבר, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
חינוך זה נקרא שאנחנו בונים בו תבניות קליטה, הבנה ובלימה כאלה שהוא עובר את הדברים האלה כאיזה מין ניגון יפה שדווקא נותן לו את הרגשת החיים.
ניצה: אני רוצה שנחזור לנקודה הראשונה שדמיינו ממש את הכניסה של הזוגות האלה בפתח, שהם נכנסים ללונה פארק, לונה פארק של החיים, כי אני רוצה להתמקד. בשרטוט הזה כבר לקחת אותנו שלב קדימה, שהזוגיות כבר נבנתה ואז כבר אנחנו מתחילים לבנות מערכות יחסים מחוץ למערכת הזוגית יש פה איזשהו שלב מתקדם.
אבל אני עוד רוצה את השלב הראשון, ממש הצעדים הראשונים. אתה נתת נקודות ציון דיברת קודם כל איך שאני נכנסת שלב ראשון אני מדמיינת את המצב הטוב, לאן אנחנו רוצים להגיע. אחר כך דיברת על איזשהם גבולות.
המטרה והרווח חייבים להיות קודם.
ניצה: גבולות, אחרי זה חולשות, ואחרי זה דיברנו על זה שאנחנו מתחילים להשיג לאט את הדמות של האחר, שאפשר לקרוא לזה לקלוט את האחר, להרגיש את האחר. ואחר כך אמרת שאנחנו מתחילים לבדוק ולהרגיש את הרצונות ואת הדרישות שלו ואז אולי לפתח את היכולת לוותר. על מה אני מסוגל לוותר, ועל מה אני לא מסוגל. את המסלול הזה, אפשר לתאר בצורה שכל אדם יבין. הרי מה קורה לזוג? הוא מתחיל תהליך וכמו שאנחנו יודעים, בחיים יש עליות, יש מורדות, יש דברים קשים, יש מכשולים, יש כל מיני מצבים. כשהאדם יודע מה מחכה לו מעבר לפינה אז הוא אומר "בסדר, עכשיו אני נמצא בתחנה הזאת, שמעתי שבמפה הכללית יש פינה כזאת, קושי שאני נמצא בתוכו, אני מזהה את עצמי בתוכו אבל אני יודע שבתחנה הבאה מחכה לי משהו אחר."
אז אם אפשר כמה שיותר להמחיש בצורה ציורית את המפה הזאת שהאדם עובר בכל התהליכים, בדרך שאתה מרגיש כנכון. אז תהיה לנו תמונה מאוד ברורה שכל אחד בעצם ידע איזה מסלול הוא הולך לעבור.
אני חושב שאנחנו לא צריכים להכין את האדם לעבור במסלולים האלה אלא אנחנו צריכים לתת לו כוח, שֶכל ורגש מפותחים עד כדי כך שהוא לא צריך לעבור אותם, הוא ישחק אותם כבר עכשיו במקום לעבור אותם באמת בחיים. כי על ידי המשחק הזה הוא יהיה מאוזן פנימית, ישתנה פנימית כך שהוא לא צריך לחכות ל"מה מחכה לי למעבר לפינה." אנחנו לא מכינים אותו לקרב, אנחנו בונים בו מלכתחילה תבניות הבנה והרגשה כאלה, שמה שמגיע אליו כגל צונאמי גדול יתקבל בו בצורה פשוטה, ברגיעה ובכלל לא יהיה מורגש כך. זה נקרא חינוך.
חינוך הוא לא בזה שאנחנו נותנים לו סתם ידיעות, חינוך זה נקרא שאנחנו בונים בו תבניות קליטה, הבנה ובלימה כאלה שהוא עובר את הדברים האלה כאיזה מין ניגון יפה שדווקא נותן לו את הרגשת החיים. לכן הכל תלוי בחינוך, בסדנאות האלה שאנחנו רוצים להעביר, אבל מטרת הסדנאות היא לבנות אדם שלא יפחד ושלא יחכה לדברים הרעים. כי סך הכל כאן אנחנו עובדים על אותם בני זוג, הם נמצאים שניהם לפנינו, והחברה, עוד כמה זוגות לידם, וסך הכל אנחנו נמצאים בבניית התא המשפחתי וכל זה בידינו. אנחנו צריכים לגלות, להיות בנויים כבר, שכל המצבים שבאים אחר כך, הם רצויים ולא להרגיש אותם כאיזו צרה שפתאום נפלה עלינו.
אורן: כדי שאדם או זוג יגיע לחוסן כזה, שאם יבוא צונאמי הוא כבר יקבל אותו בהרגשה והבנה, הם הגיעו אלינו, אנחנו מתחילים לחנך אותם, והמטרה להביא אותם לתפיסה כזאת של החיים, של הקשר והמצבים שיעברו ביניהם, שתאפשר להם להתמודד עם מה שיגיע בחיים. אפשר להגדיר זאת כמטרת התהליך?
כן, הם לא ירגישו שזה צונאמי.
אורן: זאת המטרה שאתה שם, ואליה אתה רוצה להגיע על ידי התהליך החינוכי שתעביר אותם.
כן.
אורן: מה צריך לקרות?
אמרתי פעמיים כן, אבל אני לא כל כך שלם עם זה, כי לא זאת המטרה, המטרה שלי היא לא להכין אותם למכות. התפיסה הזאת לא טובה.
אורן: מה כן?
אני לא רואה בסדנאות שלנו תהליך שבו אני בונה מכל אחד מהם מתאגרף יפה וחזק, לגמרי לא, אני בונה בתוך כל אחד מהם הבנה, הרגשה, תפיסה, פילוסופיה של חיים. אני משנה בהם תכונות, משנה את תפיסת החיים, כך שכשהם ירגישו את כל מה שיגיע, הם יהיו מוכנים אליו, הם לא ירגישו שזה משהו יוצא דופן, אלא משהו שהם מסוגלים להתמודד איתו, לא משהו שמפרק את המשפחה.
אנחנו מדברים על כל מיני גלים שיכולים לבוא ולפרק את המשפחה, זאת בעצם הבעיה, אז אנחנו צריכים בתוך הסדנאות שלנו, לבצע כל מיני תרגילים, כדי להרגיל אותם לכל מיני צורות חיצוניות, שבאמת יוכלו לסכם להם קיום הדדי. וכשהסכנה מגיעה, אנחנו דנים עליה, מדברים ורואים אם היא רצינית או לא, מה הרווח או ההפסד ואיך אפשר להתמודד איתה, הכל נעשה תוך כדי תרגול.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
זאת תוכנית כללית לתיקון יחסי האדם, מהמשפחה הקטנה למשפחה הגדולה שהיא כל העולם.
אורן: הזכרת קודם "שיעורי בית". אמרת שאתה רוצה להוציא אותם אחרי כל סדנה עם שיעורי בית. שבהם אתה רוצה שהם יתרגלו יחס כלפי מערכות יחסים אחרות.
מה שלמדתי לעשות עם בת הזוג שלי, עכשיו אני מתחיל לראות, האם אני יכול להתייחס כך גם כלפי הסביבה הרחבה יותר, לחברה שלי בעבודה, לחברים, לדברים, להבין אותם באותה צורה כמו את בת הזוג שלי.
אורן: אתה יכול להגדיר תרגיל קונקרטי שיממש זאת? אנחנו זוג שהיום מסיים את הסדנה, ואתה כמחנך רוצה להוציא אותנו עם תרגיל, זאת המטרה שלך. תן לנו תרגיל קונקרטי שיביא אותנו לדברים שציינת עכשיו, אני ארשום ואשתדל לעשות.
בשביל זה, אני צריך קודם כל לצייר לעצמי את דמות הסביבה שכלפיה אני רוצה לרקוד, להיכנס למגע יותר פנימי, מוצלח, קרוב. אני צריך להבין את הסביבה הזאת לפחות במשהו חיצוני, מה האופי שלה? כמו עם בת הזוג שלי, אני צריך לדעת עד כמה אפשר לנגוע בדבר או לא? מה היא אוהבת? מה היא שונאת? מה היא רואה בי כך או כך? להכיר את הפינות שלי ושלה. כך גם כלפי הסביבה, לדעת פחות או יותר, ואז יש את מה שאני יודע, ומה שלא אני אלך לגשש. אני לא יכול סתם כך, צריך לבנות יחסים, אבל שוב, אני מול הכלי החדש, מול אישה או מול חברה גדולה של מאה איש.
אורן: כן, את הקונספט הבנתי, אבל אני רוצה שתתן לי תרגיל ממש בפועל, שמתאים להיום. אני בכיתה בקורס הזוגות, אני יוצא מפה, אני הולך לעבודה, יהיו סביבי אנשים, אני אפגוש מכרים, אולי בפייסבוק, תן לי תרגיל.
כשאתה יוצא מכאן אתה עדיין לא מוכן. בסדנא אתה צריך קודם להביא לנו את דמות החברה שלך. האם אתה מכיר אותה, האם אתה יודע אותה.
אורן: אולי זה יכול להיות התרגיל הראשון. אמרת שזאת המטרה שלך כמחנך, לפתח, להביא אותם ליכולות האלה. נכון?
כן. לצאת מהאדם לעולם.
אורן: תן לי משהו עכשיו לתהליך.
כנראה אנחנו צריכים להכין שאלון שהוא פחות או יותר מתאים לכל חברה. קרובים, רחוקים, חברים, עבודה, בכל מיני מקומות, ועל ידי השאלון הזה אנחנו גם נבין, האם אנחנו רואים אותם? לא רואים אותם? אולי מסתכלים עליהם ולא רואים, לא שומעים ולא מקשיבים. זה ייתן לאדם גירוי להכיר איפה הוא נמצא. אולי אני בא לעבודה ולא עושה חשבון לאף אחד. עובד, עושה, מה נשמע? מסתכל על כולם? השאלון הזה קודם כל מעורר אותי להתחיל להיות גשש.
אורן: זה שאלון שאני כתלמיד אמלא אותו?
אתה חייב למלא אותו. ודאי.
אורן: אני אקבל טופס ואמלא אותו איפה שאני נמצא, בעבודה, במפגשים. מה תהיה השאלה ראשונה?
על האנשים, כמה גברים, נשים, זוגות או רווקים, צעירים, מבוגרים, מי מהם בולטים לרע ולטוב, בשליטה, בחולשה, או אותו דבר כמו אדם רגיל. אתה מתייחס לחברה של מאה איש, כבלוק אחד. מה יש בריבוע הזה? צריך לדעת פחות או יותר ובהתאם לכך למלא. אנחנו לא מדברים על אדם אחד, שרוצה לשחק ולרקוד כלפי המנהל שלו, אלא אתה רוצה להיכנס לאינטראקציה עם הסביבה, עם החברה בעבודה. ואתה צריך לברר עליה כפרטנר שלך לטנגו.
אורן: לא הבנתי מה אני צריך לעשות היום. מה הצעד ראשון?
הצעד ראשון ייקח אולי חודש ימים.
אורן: מהו?
אתה לומד את הסביבה לפי השאלון שלנו.
אורן: אני לא מכיר אותה עכשיו? אני עובד שם כבר חמש שנים.
אתה יכול להיות שם חמישים שנה ולא להסתכל עליהם. זאת אומרת אתה לא מסתכל עליהם בצורה כזו שאתה רוצה להיכנס לאינטרקציה איתם, לקשר הדדי, להבין אותם ושהם יבינו אותך. כך שתשלימו אחד את השני, שהם יצטרכו אותך ואפילו אתה תצטרך אותם במשהו, תרצה להתחבר אליהם בצורה רגשית, פנימית, שיבינו אותך, שירגישו אותך. שכל הדמות הזאת של הסביבה תקבל אותך ממש כשותף רצוי, אפילו הכרחי. אתה צריך לפתח בהם את ההרגשה הזאת, על ידי כך תתקדם מיד. הם יסתכלו עליך כמו על משהו חדש, אמנם אתה עובד שם חמש שנים, אז מה? אף פעם לא היית איתם בקשר כזה.
רק "מה נשמע?" סיגריה וכוס קפה בהפסקה, אולי יש יום הולדת למישהו, שלום בבוקר, שלום בלילה והולך הביתה.
אורן: נכון. אז איך מתקדמים מפה?
אם כך תתייחס לאשתך זה יספיק או לא?
אורן: לא.
יופי. אז איך עלינו להתייחס? בתשומת לב, אתה צריך להתחיל לראות איך לסובב ולהסתובב יחד איתם כמו בריקוד.
ניצה: את זה הוא יעשה במקביל לכך שהוא לומד בקורס הזוגות? זאת אומרת במקביל לאותו שלב שהוא מיישם בזוגיות? לא יהיה בלבול?
זה אותו הדבר. לכן אמרתי קודם שמי שלא מצליח בזוגיות לא יצליח בבניית החברה. זה נכון גם לגבי המנהיגים שלנו, ברור שזה אותו עיקרון. אין יותר מפלוס ומינוס רק קנה המידה יותר רחב, יותר גדול.
אורן: איך אנחנו מסכמים את כל התובנה הזאת במשפט אחד?
זאת תוכנית כללית לתיקון יחסי האדם, מהמשפחה הקטנה למשפחה הגדולה שהיא כל העולם.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אם אדם מסוגל לפתח את הרגשות ואת ההבנה, היחס, הגישה הנכונה לבן זוג שלו, בזה הוא קונה כלים חדשים
אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו, לסדרת השיחות "חיים חדשים". שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום לך ניצה מזוז.
ניצה: שלום.
אורן: אתם מצטרפים אלינו, ואנחנו כאן דנים על הדבר הכי חשוב לנו בחיים, על הקשר שלנו עם האנשים הסובבים אותנו. ובתוך סדרת השיחות הזו אנחנו מתמקדים כרגע בקשר הזוגי, בואו תצטרפו. הרב לייטמן, באחת השיחות האחרונות דיברנו על כך שהמטרה שלנו היא לבנות שיטה עם שלבים ברורים, שבה כל זוג ואפילו כל פרט שנמצא במערכת זוגית עם בן או בת זוג, יכול להשתמש בה כמכשיר לשדרוג תפיסת החיים שלו, היחס שלו לבן או בת הזוג, והיחס שלו לחיים בכלל. וזו המעבדה הביתית שהגדרנו ובה אנחנו פועלים.
והמטרה שלנו בתחילת השיחה הנוכחית היא, לנסות ולהגדיר בצורה סכמתית אילו שלבים יעבור זוג שיפעל על פי השיטה שלנו בדרך שלו אל נקודת החיבור ביניהם.
יש לי שני בני זוג, ומטרתנו היא להעביר אותם תהליך שיהפוך אותם להיות לאיזה משולש כזה שבו הם נפגשים בנקודת החיבור, וממנה מסתכלים על החיים אחרת. אילו שלבים הם צריכים לעבור, משלב אפס עד לזה שהגענו אל היעד שלנו? אנחנו חושבים שזה יכול לעזור לאנשים שיעברו את התהליך.
הייתי אומר כך. אנחנו מגלים היום בעולם שהטבע מחייב אותנו להיות קשורים זה לזה. מפני שאם אנחנו יכולים לברוח מחיי המשפחה, מההתחייבות הקטנה הזאת שיש לנו אחד כלפי השני במסגרת המשפחתית, אנחנו לא יכולים לברוח מחיי החברה הגדולה הכללית, הבינלאומית, סביב כדור הארץ, כי כולנו תלויים זה בזה. אם תיקח בחשבון במה אתה חי, בבועה הקטנה שלך, אתה תראה שאין מדינה, אין חברה, אין אפילו מפעל גדול בעולם, שבאיזושהי צורה לא נוגע בך ומספק לך מה שיש לך דרך כל מיני ארגונים ומפעלים ומערכות.
וכמו שאנחנו מגלים, אחרי שלושה, ארבעה או חמישה אנשים, כל אחד מכיר את כולם. ואנחנו מתקדמים בזה הרבה. פעם לא היינו מכירים את היבשות, והתרבויות השונות. היום בכל מקום שאתה מגיע אליו, יש דמיון לא סתם בדברים כמו קוקה קולה ומקדונלדס, אלא מדובר על תרבות, חיים, של כל אחד. היוניפיקציה הזו, האחידות הזאת היא כבר מתפשטת בצורה מאוד מהירה בכל העולם.
ואנחנו רואים שגם האקולוגיה, הטבע, החוקים שמגיעים פתאום ומתגלים בחברה האנושית ובטבע כולו הם גלובליים, הם אינטגרליים, הם סובבים אותנו, הם מחברים אותנו יחד כולנו למערכת אחת. זה לא תלוי בנו, אלא כך היא ההתקדמות, האבולוציה. ואם זה כך אז אנחנו צריכים להבין באיזה עולם עגול אנחנו נמצאים.
והבעיה שלנו היא שאדם לפי הטבע האגואיסטי שלו לא מוכן לזה. איך אנחנו עוזרים לאדם להיות יותר ידידותי עם העולם, להבין את העולם, להשתמש בו בצורה הנכונה ולהצליח. אנחנו רואים שאנחנו פחות ופחות מצליחים בכך, ואנחנו נכנסים במקום לחיים יותר טובים שבהם לא חסר לנו דבר, למצב שבו אנחנו נמצאים במשבר שמאיים עלינו, בכלל לא יודעים איך הוא ייגמר.
עכשיו זה קיץ 2012, מה יהיה בעוד חודש חודשיים אף אחד לא יודע, כולם בפחד. אנחנו הגענו למצב שאנושות הגדולה, החזקה, המפותחת, נמצאת בפחד כמו תינוק שמסתכל מסביב ולא יודע איפה הוא נמצא. וזה מתוך חוסר קשר נכון של האדם והסביבה, שאנחנו לא מבינים את הטבע. וזה נובע מהאטימות שלנו. אנחנו לא רוצים להבין אותו.
אורן: את מי?
את הטבע.
אורן: איזה טבע?
הטבע זה נקרא כל החוקים האלה שאנחנו בתוכם קיימים, כל ההתנהגות שלנו, כל ההתנהגות של האקלים ומזג האוויר והחברה האנושית שמשתנה, ופתאום זרמים כאלו וכאלו קורים בינינו, בין כל המדינות. אף אחד לא רוצה את המשבר. מיליוני אנשים נזרקים מהעבודה, יוצאים לרחובות, לא יודעים מה לעשות, מה נאכל מחר. אנחנו שומעים, שאנשים לא יודעים מה לעשות עם ילדים, מה אני אתן להם אוכל למחר, אפילו להיום כבר אין, וזה בעולם שבו יש הכל. אנחנו לא יכולים אפילו לפזר את העודפים שאף אחד לא צריך אותם. וזה מתוך חוסר קשר.
מאיפה אנחנו יכולים ללמוד את הקשר הנכון הזה בין בני אדם כדי לסדר את היחסים בינינו, שלא יבואו עכשיו איזה מיליארד איש, ואני לא רוצה להגיד מאילו מדינות, ויתנפלו עלי כדי לקחת ממני, כי נדמה להם שאצלי יש יותר ממה שיש להם, שיש לי אוכל ואצלם אין מה לאכול. איך אנחנו נמצא את האיזון הנכון בחברה האנושית? איך אנחנו נמצא את האיזון הנכון עם הטבע, שאנחנו רואים לפי כל המחקרים שלנו שלזה חייבים להגיע, אחרת לא נוכל לשרוד?
אפשר ללמוד את זה מחיי המשפחה דווקא. כי בתא המשפחתי, אם אדם מסוגל לפתח את הרגשות ואת ההבנה, היחס, הגישה הנכונה לבן זוג שלו, בזה הוא קונה כלים חדשים, חושים, הבחנות, גישה להבין את החברה האנושית והטבע בכללות, ולחבר את הדברים האלה יחד, ואז הוא יהיה בהרמוניה עם כולם. ולכן יחס האדם כלפי המשפחה ואחר כך כלפי הסביבה היותר רחבה, ואחר כך לכלל האנושות, ואחר כך לטבע כולו, זה התהליך שאנחנו צריכים לעבור.
וזה לא שבמשפחה אני חי בזוג או לא, עם זה בן זוג הזה או בן זוג אחר, עם ילדים או בלי ילדים, אלא אנחנו מדברים כאן על הבעיה של כל האנושות, שכל החכמים והמחקרים מדברים על זה, שהקשר בינינו הוא בעצם הבעיה שצריכים לפתור.
חיים חדשים – שיחה 40, 25.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
"עזר כנגדו", שאתה לא יכול בלי לראות אותה כנגדך, להיעזר בה כדי להיבנות
אורן: סיכום ביניים של מה שאמרת הוא, שאם אני אלמד להתייחס נכון רגשית לבן הזוג שלי או לבת הזוג שלי, במערכת הזאת הכי קרובה אליי שזה עוד אדם נוסף חוץ ממני, אני אקנה לעצמי גישה נכונה להצלחה בחיים בכלל, בכל הרמות.
כן, כלפי הכדור הארץ עצמו. ממש כך.
אורן: עד הכי רחב, הכי עמוק והכי גדול.
כן.
אורן: זאת אומרת, הקשר הזוגי הוא מקום שבו אתה הולך ללמד אותי איך להגיע להצלחה בכל הרמות בכלל.
זה ממש מפתח להכל.
אורן: זה נשמע טוב. אני רוצה להיות בתהליך הזה.
ודווקא זה לא יכול להיות בקשר שלך עם החברים שלך שאתה הולך איתם לדוג דגים, לדיסקו או לפאב, זה חייב להיות דווקא בקשר שלך עם בת זוג.
אורן: למה?
כך בנוי הטבע, אין מה לעשות. אם אנחנו מדברים על הגבר, אז דווקא עם בת הזוג שלו הוא יכול לברר את כל הפינות, כל ההבחנות הדקות, הנעימות פחות או יותר, בתוך האופי שלו וההסתכלות והתפיסה שלו. לכן זה נקרא "עזר כנגדו".
אורן: מה פירוש?
"עזר כנגדו", שאתה לא יכול בלי לראות אותה כנגדך, להיעזר בה כדי להיבנות. אם אתה רוצה לבנות את עצמך בצורה נכונה כדי להבין את העולם, להצליח בגדול, אתה חייב לבנות את הכלים לזה בחיי המשפחה.
אורן: הבנתי את זה. לא הבנתי את "העזר כנגדו".
לכן הייתי אומר שאדם שלא נשוי, הוא לא ראוי להיות מנהל, הוא לא ראוי לקשר נכון עם העולם. ולכן בהרבה מקרים מופיעה הדרישה הזאת להיות נשוי.
אורן: זאת אומרת, יש לי פה מקום שבו אני יכול לשכלל את עצמי כאדם ולהצליח בגדול. זה סיכום של מה שהגענו עד כה. עכשיו אני אשאל קונקרטית. אני רוצה את התהליך, אילו שלבים עומדים בפניי בתהליך הזה? יהיה פה תהליך שאני עושה עם בן בת הזוג שלי, שיהיו לו השלכות בכל רמות החיים, עד הרמה הכי גבוהה.
כן.
אורן: עכשיו את ההשלכות אני שם בצד ורוצה לעשות zoom-in לתוך התהליך עצמו.
כן. אותו דבר יהיה אחר כך ב-zoom out.
חיים חדשים – שיחה 40, 25.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו |
| להשאיר תגובה | |