הרעיון פשוט, "על כל פשעים תכסה אהבה" . אם את מראה אהבה, אז את לא צריכה שום הצדקה, שום בירור, כלום
ניצה: אם אנחנו מסתכלים על המילה "שייכות", שייכות זה לא בהכרח באמת דבר רע, שייכות זה נשמע דווקא דבר טוב, אז איך בונים יחס נכון של הקשר הזוגי להרגשת השייכות הנכונה?
הייתם צריכים ללכת לעורך דין ולחתום על חוזה, אולי עשרים או שלושים דפים, שבהם כל המקרים שבחיים. ואחר כך כל החיים להיות בבירורים מה אנחנו עושים לפי ההסכם ומה לא. איך אפשר כך?
אורית: אבל אולי בשיטה שאנחנו מדברים עליה, שאותה אתה רוצה להציג, אנחנו יכולים למעשה להגיע עם איזשהו רעיון.
הרעיון פשוט, "על כל פשעים תכסה אהבה" . אם את מראה אהבה, אז את לא צריכה שום הצדקה, שום בירור, כלום. אם הגבר מרגיש שאת אוהבת אותו, ואת מראה לו את זה, כי צריכים כל הזמן להראות.
אורית: אז הוא לא יגיע למצב הזה מלכתחילה?
בטח שלא. וגם אם הלכת ואת נהנית, אז גם אני נהנה מפני שאני אוהב אותך.
אורית: זה יפה.
ניצה: שמעתי בשיחות שלפעמים אתה מדבר על כך שכשיש איזשהו קונפליקט, איזשהו משבר, כמו המקרה הזה, אז אנחנו צריכים לעלות מעל הקושי, לעלות מעל הבעיה ואז לנסות באמת למצוא את החיבור.
לא, כאן אנחנו מדברים על מצב שהגבר לא מסוגל לעלות. לאישה בטח שקל לעלות, כי היא רוצה לשכוח את זה בכלל, למחוק, אז מה זה בשבילה לעלות? בצורה אגואיסטית, היא עושה את זה קל. הגבר לא מסוגל, ואי אפשר לדרוש את זה ממנו.
ניצה: במצב של חוסר אמון, חוסר אמון באופן כללי, שאנחנו נתקלים בהמון תופעות מכל מיני סוגים בתוך הקשר הזוגי, איך אנחנו פועלים כשמצב כזה קורה? כשמשהו באמון נשבר, ולא חשוב כרגע אם זה מצד הגבר או מצד האישה.
מי שאשם, לא חשוב אם כביכול "אשם" או באמת אשם, הוא חייב להתחיל לשנות את ההתנהגות שלו, אבל בצורה עדינה, לא גסה, אלא בצורה ממש עדינה, יותר ויותר לכיוון הקשר. להוציא לטיול, לבית קולנוע, לבית קפה, אולי לחופש זה טוב, לנסוע לאמא של הצד השני, לאחים, ולאחיות. לסכם עם האחות או האח שלו שבאים לבקר אותם, "לבשל" ביקור כזה. זאת אומרת, עד כמה שאפשר לעשות את הקשר המשפחתי יותר חזק. זה דבר אחד.
דבר שני, במקום שעליו יש חשדות, להראות שזה מקום לא חשוד. לקחת את בן הזוג למסיבות בעבודה, בבית קפה, לכל מיני מקומות, שבהם פתאום כאילו במקרה נפגשים עם החברות שלך, שאיתן היית במסיבה, ועוד למיניהם.
ניצה: הדבר הראשון זה שאני מוציאה אותו לטיול, מוציאה אותו לחופש כמו שאמרת, אלה הן פעולות. מהי למעשה המטרה של הפעולות האלה, מה עומד מאחוריהן? למה אני מוציאה אותו לטיול?
לחזק את הקשר בינינו.
ניצה: לחזק קשר בינינו על ידי זה שאני מוציאה אותו לטיול והולכת לחופש.
לקרובים, לחוף הים, לא חשוב לאן, מטיילת איתו יד ביד. כן, קשר בינינו.
אורית: אפשר להגיד שזה לבנות את הקשר מחדש?
כן, אבל לא להראות לו את זה, ושזה לא יהיה מלאכותי. אלא באמת להתחיל לדאוג מפני שיש כאן פגם וצורך.
אורן: אנחנו מתקרבים לסיום הזמן שלנו לשיחה הזו, אבקש מהרב לייטמן לסכם.
הנושא היה "חוסר אמון"?
אורית: הנושא היה חוסר אמון בקשר הזוגי.
דווקא מצד הגבר לאישה?
אורית: כן.
טוב, כי יש גם מצב הפוך.
אורית: יש מצב הפוך.
אורן: בזה לא הספקנו לגעת.
בסדר. אני חושב שמצד הגבר לאישה, בכל זאת עם כל המודרניות בעולם שלנו, זה דבר יותר חמור. אישה חייבת לעשות הרבה פעולות כדי למחוק, אולי לא למחוק אלא לכסות את הדבר. יש לפניה הרבה אפשרויות, דרך הקרובים, הילדים, המשפחה שלה, והמשפחה שלו במיוחד. דרך יציאה לבית קולנוע, לבית קפה, לטיול, כל דבר ודבר. היא חייבת להראות שיש להם סביבה טובה, כולל אותם האנשים שאיתם היא הייתה במסיבה הזאת, ה"מלוכלכת" בעיניו. לחזק את הקשר ולקרב את הסביבה, בסופו של דבר.
אורן: נסיים בזה?
אם לפסיכולוגים אין שאלה, לי לא הייתה שאלה מלכתחילה.
אורן: אז תודה לך הרב לייטמן, תודה ניצה ותודה אורית, תודה גם לכם שהייתם איתנו. אנחנו נמשיך בסדרת השיחות ונמשיך לדבר על הקשר הזוגי ועל תופעות נוספות שיש בתוכו, תהיו איתנו. עד אז שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
חיים חדשים – שיחה 22 – 26.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |