אנחנו לא רוצים להתקשר, לא רוצים להתעלות מעל האגו ומסתפקים בפרוטקציוניזם.
ניצה: זאת אומרת, הדרך הנכונה היא בעצם להתחיל בזוגיות שלנו, זה גם מה שאני הרגשתי. במפגש הקודם כשהתחלת לדבר על החברה ועל משהו יותר רחוק, הרגשתי שזה באמת נכון אבל זה רחוק ממני, כי אני עכשיו מוטרדת מהזוגיות שלי, אני מוטרדת מהמשפחה שלי, מהבית שלי, אני עוד לא מסוגלת לחשוב על מישהו אחר.
את צודקת, אבל אם אנחנו ניקח בחשבון שרק חצי מבני האדם היום נשואים, חצי מהגיל הראוי לזוגיות זה מספר די קטן יחסית ואז דרך הזוגיות אנחנו לא נגיע לכולם. ואיפה הזקנים ואיפה הצעירים וזה רק מהגיל שצריכה להיות משפחה, ומהם בקושי חצי נמצאים במסגרת המשפחתית.
אורן: תיארת קודם שיש פה שני מקורות. מקור שלי, שאני עולה מעליו ומקור של בן הזוג, שאותו אני מתחיל למלא. אז קודם כל לא הבנתי את המילה הזאת, מה פירוש "מקור"?
המקור שלי זה האגו, הרצונות שלי. המקור של בן, בת זוג, זה הרצונות שלה.
אורן: הרצונות שלי.
"רצונות", אני מתכוון לרצונות, לתכונות ודחפים וכל מיני דברים.
אורן: כל מה שיש.
העולם הפנימי.
אורן: אז יש פה עולם פנימי שלי שמעליו אני צריך לעלות.
והעולם הפנימי שלה שאותו אני צריך לקנות כדי שיהיו בתוכי שניים.
אורן: אז יש פה עולם הפנימי שלי ושל בן הזוג.
כן.
אורן: אמרת שאם אנחנו מנסים להרגיש אחד את השני, ודברת גם על למלא את השני, בסופו של דבר אנחנו נכללים אחד בשני ואני רוכש את כל העולם הפנימי שלה.
נכון.
אורן: שאלתי את עצמי למה לי את זה, למה אני צריך את כל הרצונות שלה, המחשבות שלה. אמרת שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", אני מתחיל לגדול, אני מתחיל להרגיש את כל הרצונות והתכונות שלך, ואתה את שלו ושלה. בשביל מה אני צריך את כל זה? ועכשיו אמרת "העולם הפנימי".
למלא אותם, זה נקרא לאהוב. נכון שכך את מרגישה?
ניצה: כשהוא ממלא את הרצונות שלי אני מרגישה שהוא אוהב אותי.
זהו.
אורן: נחזור עוד פעם. אנחנו בזוג, יש את העולם הפנימי שלי, העולם הפנימי שלה. ומה אני צריך לעשות?
למלא את האגו שלה למעלה מהאגו שלך.
אורן: למלא, לספק את מה שהיא רוצה?
כן, והדדית.
אורן: אמרת שמזה אני ארכוש משהו, לא הבנתי מה אני רוכש?
בזה אתה מתעלה מעל הטבע שלך. אתה נעשה חופשי מהרצון האגואיסטי שלך, ועובד לטובת הזולת. כשאתה יוצא מעצמך באמת, ורוצה להתקרב לטובת הזולת, כאן אתה תרגיש בעיה. בהתחלה אולי זה יעבוד לזמן קצר מאוד, ואחר כך אתה תרגיש שלמרות שאתה רוצה, אתה לא מסוגל. זה דבר בלתי מציאותי בשבילך ומה נעשה? נזרוק את זה, נחזור לחיים הרגילים או נפתור את הבעיה הזאת?
קודם כל תשאל, האם כדאי לי ללכת, להמשיך בדרך הזאת או לא? אם אני אחכה ואבדוק מה קורה, אני אראה שהחיים שלי נעשים הרבה יותר גרועים ובכל זאת מחייבים אותי להמשיך באותה הדרך, זאת אומרת, להתעלות מעליי ולהתקשר לזולת.
זה מה שאנחנו רואים היום במשבר כלפי כל העולם, שאנחנו לא רוצים להתקשר, לא רוצים להתעלות מעל האגו ומסתפקים בפרוטקציוניזם.
אורן: מה זה "פרוטקציוניזם"?
שכל אחד חושב לעצמו.
אורן: כן, זה מוכר לנו היטב.
בסדר.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
כך בנויים בני האדם, אנחנו חלשים מאוד כלפי דעת הסביבה
אורן: מחייבים אותנו ליצור את החיים.
כן. ואז אנחנו רואים שהחיים נעשים עוד יותר גרועים עד שאין לנו ברירה, אפילו אחרי מכות בינינו או מלחמות בין העמים, לא חשוב באיזה מישור אנחנו מדברים, נצטרך להגיע למצב שאין ברירה, הטבע מפתח אותנו למצב שאנחנו או הורסים את עצמנו, כמו במשפחה, כמו מה שקורה בכל מיני מדינות, או שאנחנו צריכים לעלות מעל האגו שלנו.
אבל מאיפה ניקח כוח לזה? זה הטבע שלנו, מה עושים? וכאן, יש לנו דוגמא מוחשית, מהעולם שלנו. אם אני רוצה לרזות, אני ניכנס לחוג נניח "רזה לתמיד", "שומרי משקל" או "מרזי מורית" ומה עושים שם בעצם, סתם מדברים. העיקר שיש עליך לחץ חברתי.
זה העיקר. שכל החברה מתחילה להעריך את הרזה ומתפעלת מכמה רזיתי, אני מקבל מהם התרשמות וזה נותן לי כוח, כי דעת החברה, דעת הסביבה פועלת עלינו, כך בנויים בני האדם, אנחנו חלשים מאוד כלפי דעת הסביבה. אני מוכן להרוג את עצמי, מוכן לעשות הכל רק שהסביבה תכבד אותי, תעריך אותי. רק שאהיה יפה בעיניהם, גדול בעיניהם. זה מעל החיים שלי.
אם רוצים שבן אדם ילך למותו, אנחנו יכולים לארגן חברה כזאת, שהוא ילך למות. ויש אתרים כאלה באינטרנט שמלמדים איך למות ומביאים את האדם למצב שהוא מחליט שכדאי לו למות, למרות שבהתחלה הוא לא חשב על זה בכלל. וזה כאילו על טבעי, נגד האגו שלי, אבל לא. דעת חברה יותר חזקה מהאגו שלי, ואני לא יכול לעשות עם זה כלום. אני הולך למות או מקבל כל מיני ערכים כמו שצריכים לקפוץ מהמגדל ואין בזה שום הגבלות. אני יכול לסדר סביב כל אחד ואחד כזאת חברה שתשטוף לו את המוח והוא יעשה כל מה שהיא תרצה.
אורן: איך זה תורם לי בקשר הזוגי שלי?
אתה צריך סביבה.
אורן: אוקי.
אם אין לך כוח, אתה צריך סביבה ולא יותר מזה. אתה צריך סביבה, שתשפיע עליך שלוותר על האגו ולהתקשר לזולת זה מכובד, זה גדול, בזה אתה מיוחד, אנחנו מכבדים אותך, אתה בן אדם. בקיצור, לתת לך כבוד, לתת לך מילוי, שאתה תרגיש את עצמך מעל האחרים. כאילו שנותנים לך מילוי אגואיסטי, מעל האחרים. אבל במה במילוי האגואיסטי אומרים לך? כדאי לך לוותר על האגו. אתה מבין? זה עזר כנגדו.
כך עובד אותו האגו, כי סך הכל אני בעצמי רק אגואיסט. אין לי שום דבר חוץ מהאגו.
אורן: כולם אגואיסטים, לא?
כן, במאה אחוז, אבל אם אני מעביר את האגו שלי דרך החברה, היא יכולה לנהל אותי כבר באגו שלי בצורה כזאת שאני אפטר, אתעלה מעל האגו שלי.
אורן: נניח שאני אצליח בכל הדברים האלה, אז מה אני מרוויח מזה, מה ארגיש בסוף?
אנחנו עכשיו לא מדברים על מה אני מרגיש.
אורן: למה?
אנחנו אומרים שניסינו להתעלות ולהגיע לזוגיות יפה ולא יכולנו.
אורן: בחיינו עד כה.
כן, ואז הלכנו לחֶבְרה שנקרא לה "שומרי המשפחה" ואנחנו מקבלים מהם אהדה, חיזוק, תמיכה.
אורן: את זה הבנתי, זה איזה כוח שדוחף אותי.
קודם כל אנחנו נעשים זוג יונים.
אורן: מה זה "זוג יונים"?
שכל אחד חי כמו "פוצי מוצי" לשני.
ניצה: איך זה פתאום קורה?
כי אנחנו מקבלים מהם שטיפת מוח שכך צריכים לחיות.
ניצה: "שומרי המשפחה" האלה, הם התחילו יחד איתנו, אני לא חושבת שהם מבינים.
כן, אבל אנחנו כולנו עכשיו עושים השפעה כולם על כולם. ולכן אנחנו מתנהגים כך ודעת החברה, תשפיע על כולם. רק אנחנו צריכים לארגן נכון את הסביבה. אבל ללא ספק אנחנו כאן נצליח.
זה המנוף, זה האמצעי היחידי שיש לנו. זאת אומרת, שאם נצליח לארגן סביבה כזאת שהיא תשפיע עלינו, נצליח. אם לא, לא נצליח.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"
אורן: אני מזכיר לך את הסיטואציה, אני וניצה מייצגים באולפן כתה של חמישה זוגות, אתה המדריך, אנחנו נותנים לך "כרדיט". אם אתה תצליח לארגן אותנו לזה, נצליח, אם לא, לא. אנחנו ביחד אבל זורמים איתך.
בסדר.
אורן: אתמול נתת לנו שיעורי בית לתרגל ואני יכול לומר שבבית שלי, וניצה ספרה שכך גם אצלה, דברנו עם בני הזוג הפרטיים שלנו על הרעיונות שדיברנו פה, ליבָּנו את הדברים קצת, ועולות המון המון שאלות. אנחנו גם מקליטים את השיחה ונותנים לחברים שלנו לשמוע, ואחד החברים אמר לי שגישת המראה שבה אתה אומר כל הזמן להסתכל על השני כמראה שלי.
זה אחד מהתרגילים.
אורן: אתמול זה היה התרגיל המרכזי, ולכן השאלות הן על מה שהיה אתמול. הגישה הזו של המראה, שאני צריך לראות את מה שאני רואה בשני כשיקוף של הפגמים שנמצאים בעצם בתוכי.
לא את הפרצוף שלה אני צריך לראות, אני צריך לראות את מה שלא נראה לי בה נכון וטוב, מושלם, אלה הפגמים שלי שכך מראים לי. לא פיזית.
אורן: ברור. מה שאני לא רואה מושלם בהתנהגות שלה מצביע על פגמים שנמצאים בתוכי.
כן.
אורן: אז החבר שאיתו דברתי על זה אומר שזה כל הזמן כאילו מחזיר אותי פנימה אל תוך עצמי וזה נראה כאילו אני בקשר זוגי, יש לי בן או בת זוג, אבל בעצם התרגיל הזה של המראה כל הזמן סוגר אותי בתוך עצמי. אז זה כאילו דווקא מבודד אותי.
לא, אבל אני לא מבודד.
אורן: זה סוגר אותי כאילו בפנים.
ואני עולה.
אורן: אבל בגלל שזו עבודה אישית, פנימית שלי, אז אין לי פה איזו אינטראקציה איתה. אין לי קשר איתה.
אבל יש החצי השני.
אורן: אז תסביר קצת, מה זה החצי השני?
טוב, נתחיל מאפס, איפסנו את עצמנו. אני מסתכל עליה. אני רואה בה כל מיני ליקויים. אני מתחיל לשייך את הליקויים האלו אליי, "כל הפוסל במומו פוסל". אנחנו צריכים לקחת את הלא סלוגנים האלה שיהיה לנו יותר קל אחר כך לדבר. אז אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה". מה זאת אומרת? אם הייתי אוהב אותה, אוהב אותה, לא הייתי רואה בה שום פגם. איך זה? כמו שאימא לא רואה בילד. זאת האהבה הטבעית, שהיא לא רואה פגמים. ואפילו אולי היא רואה אותם, אבל היא אוהבת אותם.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
להתחיל לארגן את הסביבה, שבה כל אחד ואחד יוכל לקבל מילוי לעבודה, מה שנקרא "מעל הדעת", או מעל האגו. ואת זה אנחנו צריכים לארגן.
ניצה: זה כמו בתחילת הזוגיות. גם אם יש פגמים, לא ממש רואים אותם, רואים רק את הטוב.
כן.
ניצה: אז מה קורה בדרך, שפתאום זה מתהפך?
אנחנו לא מדברים על האחר כך ועכשיו. אני מדבר כבר על האחר כך, אפילו על החודשים הראשונים, אין מה לדבר. אני מדבר כבר על המצב שהוא סטטי, קבוע. יש תקלות מדי יום, קטנות, גדולות, לא חשוב. אז קודם כל אני מתחיל לראות שהפגמים האלה הם בי, בחוסר האהבה לבת הזוג. זה דבר אחד.
זאת אומרת, אני צריך להתעלות בי לרמה כזאת, שאני לא אראה בה את הפגמים, כמו אימא בילד. זה נקרא שעליתי מעל האגו שלי. זאת אומרת, על ידי בת הזוג, עשיתי מדידה בתוכי איפה שאני, ועד כמה אני צריך לעלות להיות מעל האני. זאת אומרת, יש לי פרטנר שעוזר לי לעלות מעל הטבע שלי. איזה נכס יש לי בבית, איזה מתקן לפני, זה דבר אחד.
אז עליתי מעל האגו שלי, בזה לא רכשתי בעצם כלום, חוץ מזה שעליתי מעלי, והשני היה לפני כמראה. עכשיו ממשיכים הלאה, שאני עליתי מעלי אני בעצם לא עובד עכשיו עם הרצונות והתכונות שלי. מה אני עושה עכשיו? מאותו מצב ניטראלי, אני מתחיל להשתדל, להרגיש, לבדוק, להבין, רצונות, תכונות, תשוקות, מטרות של הזולת, של בת הזוג. ולהשתדל לקבל אותם כיקרים לי, שאני חי כדי למלא אותם.
משתדל לעשות זאת, אני מרגיש שבאמת יכול להיות שאלה יהיו חיים, אם בהדדיות יהיו לנו בזה חיים מאוד טובים יכול להיות. אבל אני לא יכול להחזיק את עצמי, זה קשה, אלה מאמצים אדירים, אני יכול להיות בזה כמה דקות, אבל אחר כך תעזבו אותי, תנו לי לנוח. זה בלתי אפשרי, מאמצים אדירים. זאת אומרת, אם בצורה אגואיסטית אנחנו חושבים על עצמנו ללא שום בעיה, הטבע מספק לנו חומר דלק כל הזמן, יש לו בפנים מנוע שעובד מהבוקר עד הלילה, וגם בשינה. כאן אני צריך כוחות אדירים, מאמצים נוראים, שאני לא מסוגל.
מה עושים? אז אני מגיע למצב, להחלטה השלישית. הראשונה עליתי מעל אגו, השנייה קיבלתי את האגו של השני במקום האגו שלי, אני רואה שלא מסוגל להחזיק בזה, אני צריך סביבה. מה זה סביבה? אני צריך ספק כוח וחשיבות, שזה בעצם כמעט אותו דבר, שיספק לי חשיבות בכזאת עבודה מעל האגו שלי, ולמען הזולת. הסביבה יכולה לתת לי את זה. ואז אני ארגיש חופשי עוד יותר ממה שהייתי פעם דואג לעצמי. בזה שאני אדאג לזולת, כמו שלא דואג לשום דבר, כל כך חופש ומנוחה.
קודם כל אני לא מרגיש שום צרות ובעיות, כי עליתי מעל הטבע שלי. אני מרגיש את עצמי בעולם שכולו טוב, אני דואג רק לזולת, חופשי. אני כמו עף באוויר, ציפור ממש, כך אני מרגיש אם אני מקבל מהזולת חומר דלק, חשיבות, דחף. לכן בעצם כל הבעיה שלנו מלכתחילה היא לא לחכות לשלב השלישי, מלכתחילה, זה להתחיל לארגן את הסביבה, שבה כל אחד ואחד יוכל לקבל מילוי לעבודה, מה שנקרא "מעל הדעת", או מעל האגו. ואת זה אנחנו צריכים לארגן.
איך אנחנו מארגנים זאת? אנחנו לוקחים זוגות ומתחילים לעבוד איתם.
אורן: אנחנו הזוגות, אנחנו מייצגים חמישה זוגות.
אז אנחנו בתרגולים, בדיבורים. מאיפה באים לשומרי משקל?
אורן: אנשים שרוצים לרזות.
זהו. הם לא יודעים מה לעשות, רק הם מאוד רוצים, אז עשרים או שלושים אנשים משפיעים על כל אחד מהם, ואז הוא מרגיש מזה כוח, חשיבות ולחץ.
אורן: אז אני מקווה באמת שאתה תוליך אותנו בתהליך הזה. זה מה שאנחנו רוצים בדיוק דוגמה טובה. אנחנו גם לא יודעים איך, אבל רוצים שיקרה משהו טוב.
בסדר גמור, אז נצליח.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית
ניצה: האם יש הבדל בין המטרה של קבוצת המרזים לבין המטרה שלנו? להם יש מטרה אחת, כולם באים עם רצון אחד לרזות. מה המטרה של הקבוצה שלנו? המטרה שלנו לבנות זוגיות טובה?
אורן: זאת המטרה שלי, אני יודע מה המטרה שלך.
ניצה: זו המטרה שלי. המטרה שלי לבנות זוגיות טובה.
נכון. אז כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית. והם כל הזמן ממש נותנים לכם כוח, חשיבות, מספקים את כל האמצעים כדי להיות למעלה מהאגו.
ניצה: איך אני יודעת, אני כאילו צריכה להשתכנע.
אבל תראי מספקים לך את זה הרבה זוגות. לא חשוב אם חמישה, עשרה או חמישים. ודאי שכמה שיותר זה יותר טוב, וכמה שהם בעוצמה. כמה שכל הזוגות האלה גם קשורים זה לזה.
ניצה: אני מרגישה שאני צריכה עכשיו לעשות איזה מאמץ מאוד גדול בשביל להשיג משהו שאני לא בטוחה בו. איך אני יודעת שזאת הדרך. הרי יש כל כך הרבה טכניקות, וכל כך הרבה שיטות להגיע לזוגיות טובה. ובעצם אתה אומר לי "אם תעלי מעל האגו שלך, תהיה לך זוגיות טובה".
את זה את עדיין לא יודעת.
ניצה: את זה אני עוד לא יודעת. איך אני יכולה לדעת?
עוד לא הגעת להכרה הזאת שהטבע שלך הוא בעצם המפריע העיקרי לחיים הטובים.
ניצה: נכון. את זה אני בעצם עוד לא מבינה. אני לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה זה אגו.
לא אגו, הטבע שלך לא חשוב. מה זה, תשאלי את בן הזוג שלך, הוא יגיד לך מה זה. הוא יספר לך מיד. כמו שאת יכולה לספר לו מי הוא. זה הכל, זה האגו שלכם. מה שכל אחד חושב רע על השני, עד כמה שהוא צריך להשתפר, זה בדיוק מה שאת חושבת עליו, זה האגו שלך. הרי את רואה באגו שלך דברים שליליים, כמו במראה.
ניצה: נכון. אז כל מה שאני רואה בצד השני, אני בעצם מזהה שזה שלי.
בטוח שזה שלך.
ניצה: שזה שלי בטוח. אפילו אם אני רואה בו דברים שאני לא חושבת שהם שלי? אני לא מרגישה שהם שלי.
בטוח שאת לא חושבת שהם שלך. את יודעת שיש לך את זה מאימא שלך, וזה מסבא שלך, ואתה כזה וכזה. את אפילו מספרת לו את היסטוריה, מאיפה יש לו את זה. זה הכל שלך.
ניצה: זה משהו שאני צריכה עוד לעכל אותו, קשה לעכל את זה.
לא חשוב. הרי את רוצה להיפטר מהביקורתיות הזאת, אין ברירה. תקבלי את זה כדברים שמעליהם צריכים לעלות. לא נדבר שזה האגו שלך, את רואה בו דברים שליליים, לעלות מעל זה. זה שאנחנו מדברים על האגו, זה קצת יותר ספציפי. אולי לא צריכים לדבר כך, פחות פרטים.
מה שאני רואה בו שלילי, אני עולה מעל זה. מה שהוא רואה בי שלילי, הוא עולה מעל זה. אנחנו מתייחסים זה לזה כמו לכל אחד מושלם. הפרטנר שלי מושלם. ומה אני רוצה? אני רוצה רק להשלים אותו. מה שהוא רוצה, אני מוכנה לעשות הכול בשבילו. מה שאני רוצה, הוא רוצה לעשות הכול בשבילי. זה הכל. אם יהיה לנו חומר דלק, אנחנו נעשה את זה.
ואז אנחנו נדרוש אחד מהשני דברים, שמהבוקר עד הלילה כל אחד יהיה משועבד לשני. ההפך, אנחנו פתאום נראה שמתוך האהבה, אני לא דורש ממנה בעצם כמעט כלום. אני מוכן בעצמי לעשות בשבילה הכל, והיא אותו דבר בשבילי. אז יוצא שאנחנו נהנים מהדברים הקטנים ביותר, הפשוטים ביותר, ויש לנו מזה הנאה גדולה, הדדית.
ולא שאני צריך לקנות מתנות יקרות, ולעשות משהו לא יודע מה, לא. מספיק ההרגשה הפנימית, היא משלימה וממלאת אותנו כך שמספיק לנו ממש. כמו שהיית מוכנה לחיות איתו באיזו דירה, ובאילו תנאים, רק איתו יחד. כך אני מרגישה עכשיו. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אין שום פגם, או חיסרון, שאי אפשר למלא עם אהבה.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |