לכן ייסדנו את הקורס שלנו כדי לראות את העתיד. האם אפשר לראות אותו, האם אפשר ללכת אליו בהבנה, בצורה הכרתית, כמו בני אדם. אדם שעיניו בראשו, מסתכל קדימה, רואה, בודק, מנסה כך או כך, עושה חשבון מראש. ובזה מקל את הדרך שלו, ולא עושה טעויות בצורה עיוורת ומכניס את עצמו. ובכלל, במימדים הגלובלים, בכל העולם, זה מפחיד לעשות טעויות, או לעשות איזה ניסיון קטן. זה בלתי אפשרי.

חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11

לכן הקורס שלנו צריך לפתוח לנו את העיניים על המצב הנוכחי, והעיקר על המצב העתידי, ואיך אנחנו עוברים מהמצב הנוכחי למצב העתידי. אנחנו נצטרך לדעת מה הם השינויים שעלינו לעבור, מדוע דווקא את השינויים האלה אנחנו צריכים לעבור, מה הסיבה לחוסר ההצלחה שלנו היום בכל מה שאנחנו עוסקים, ועל ידי אילו אמצעים אנחנו עוברים למצב החדש. האם אנחנו באמת יכולים לקבל היום את המצב שלנו כמו לפני לידה, כשהמוליד אותנו זה הטבע הפנימי שלנו והטבע החיצון שלוחץ עלינו ומחייב אותנו להגיע למצב החדש. האם הדבר הזה טבעי להתפתחות האנושית, כלומר, אם היינו יודעים, אז היינו רואים את זה מראש.

אנשים שחיו בימי העבדות לא ידעו שהמצב הבא הוא חרות מסוימת. הם חשבו "אנחנו עכשיו עוברים לעבדות מפני שזה הדבר הנוח ביותר, כי אני נמצא במצב שאני לא רוצה לחשוב על עצמי. אני מוכן לעבוד, ומישהו ייתן לי אוכל וידאג ללינה שלי. יותר מזה אני לא צריך", כך חשב האדם שנכנס לעבדות. ובעל הבית דאג לו, ודאי כדי להרוויח תוספת מהעבודה שלו, אבל השתלם לו לתת לעבד לינה אוכל בריאות וכל מיני תנאים אם צריך, כי הוא קיבל מהעבד יותר ממה שהשקיע בו. לכן לטובת שניהם כך הם עשו.

פתאום התגלה שלבעל הבית טוב יותר לא להחזיק את העבד כעבד, כי אז התפוקה שלו, התוצרת שלו היא לא מספיקה לעומת מה שאפשר לקבל ממנו. אלא אם אני אתן לו חופש, ואנחנו נסכם בינינו שהוא נמצא לידי אבל הוא יחסית יותר חופשי, והוא עובד, ואני מקבל מהעבודה שלו כך וכך אחוזים, אז זה טוב לי יותר מאשר להחזיק אותו ולדאוג לו. וכך התפתחה החברה לשלב הבא.

גם היום אנחנו נמצאים באיזה שלב של  ההתפתחות רציונלית למצב החדש.

ואם כן, למה אנחנו לא רואים את המצב החדש? למה אנחנו לא יכולים עכשיו לתכנן? יש לנו מספיק מוחות וניסיון רב  מכל ההיסטוריה שלנו, מהמדע, יש אנשים חכמים, הכל כל כך מפותח בעולם, אז מדוע אנחנו נמצאים פתאום כעיוורים, כקטנים שלא מסוגלים בכל הוועידות הבינלאומיות שלנו, בכל מכוני המחקר והאוניברסיטאות שיש לנו, עם הסוציולוגים, הפסיכולוגים, ואנשי כלכלה ופיננסים, לעשות דבר.

מה חסר למדענים שלנו כדי לגלות את הפיתרון, עד כדי כך שאנחנו נמצאים אתכם כאן בקורס וצריכים ללמוד לא מהחיים, אלא בצורה מלאכותית ממש, על החיים החדשים שלנו שבאים ומתקרבים. זה ממש לא טבעי, לא קרה לנו אף פעם דבר כזה. כל אחד בחיים הקודמים הרגיש שכבר מספיק, נמאס, צריכים לעשות מהפכה, צריכים לשנות את הסביבה, את החברה וכן הלאה. ועכשיו לא. אנחנו יודעים שצריכים משהו לשנות, שהכל צריך להשתנות, אבל לא יודעים במה למשוך. אין אמצעי ולא מטרה, כלומר, נמצאים בחוסר אונים.