ניצה: אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק עם עצמנו איך לבנות יחס נכון?

אנחנו בני אדם ואנחנו צריכים חברה, ואנחנו חיים בחברה שהיא ממש הפוכה ממה שאנחנו בעצמנו היינו רוצים. אני בתור בן אדם הייתי רוצה שכולם יהיו חברים. לא שישבו לי על הראש כל הזמן, יתנפלו ויחבקו אותי, אלא בצורה נורמאלית ומאוזנת, שכולם יהיו יפים וטובים, ושלא אהיה כל הזמן במתח שמא אפגע או אנזק ממישהו. האם אנחנו רוצים את זה או לא? כן, אנחנו רוצים. כל הפושעים מגיעים לפשע מפני שלא קיבלו יחס כזה. אז למה אנחנו לא עושים זאת?

ניצה: אולי כי אנחנו לא יודעים איך?

אין דבר כזה, בואו ננסה לפחות. ועכשיו בזמננו, כשאצלנו בקבוצות כל כך קשורים זה בזה, ויכולים להתחיל לפרסם את הדברים דרך הרשתות הווירטואליות, למה לא? ובפרט שזה לילדים.

אורן: בתכניות הבאות נדבר על האדם הפרטי ונפרוס זאת לפרטי פרטים.

אם נדבר על האדם הפרטי, אנחנו צריכים להבין שאדם פרטי לא סובל סביבה שמונה יותר מעשרה ואפילו פחות מזה. אם מדברים על מאות אנשים, הוא כבר לא מסוגל. הוא חייב להיות בכיתה, בקבוצה יותר קטנה. הוא לא יכול להבין מה זה עם, אבל אנחנו צריכים לדבר על התמיכה והלחץ הגדול שיהיו מהעם כולו.

אם אנחנו רוצים שהדבר הזה יתקיים, הוא חייב להתקיים במימדים כמה שיותר רחבים. במשפחה זה בסדר, אבל אני מדבר כבר עכשיו לא מצד האדם הקטן, אלא מצד הפסיכולוגים שמטפלים בסביבה, בחברה. זה חייב להיות כמה שיותר גדול. הידיעות הגדולות באות תמיד כמיתוסים, כמו על הסיגריות וכמו הדתות. אז האדם יכול להגיד, אני שייך לקבוצה הזאת, לדת, לטבעונים, להומואים, לא חשוב למי, אבל למשהו גדול שיש בו עיקרון מסוים.

לכן אנחנו צריכים בכל זאת לחזק את האדם ומשפחתו. מאיפה הם יקבלו הצדקה לזה שהם עושים כך? זה טוב שהם ירגישו בסביבה הקטנה שלהם שזה משתלם להם, אבל הם צריכים בכל זאת לקבל חיזוק גם מחברה יותר גדולה. ושם אנחנו צריכים להעלות את עניין החיוך והיחס היפה, כבר לא רק מפני שאנחנו מרוויחים קצת, כמו עם הסיגריות, שהפכו אותן ממש "לאל הרע".

זאת אומרת, אנחנו צריכים להפוך את זה לאיזה מיתוס, לאיזו אמונה, שחיוך פותח לנו את כל הדלתות, מגרש את כל השדים והרוחות. מזה באו כל הדתות, זה העניין, שכדי להתחבר לקבוצה גדולה או לכוח גדול אני חייב רעיון שהוא קצת לא רציונאלי.

אורית: דיברת עכשיו על קבוצות והגדרת אותן. אם נחייך אחד לשני, האם נצליח להתגבר על התפיסה הקודמת שלנו, שהאחד הוא בקבוצה שאני לא סובלת, והשני הוא בקבוצה שאני מתנשאת מעליה וכן הלאה?

זה לא חשוב. אם אני הולך עם הקו שלי, כל מי שהולך עם אותו קו, מתחיל בשבילי להיות קרוב.

אורית: אז אתה מגדיר את המטרה כחיוך, ואז זה בעצם ממוסס את הכול?

לפי זה אנחנו מתקשרים, יכול להיות שבתוך זה אנחנו נבדלים, לדוגמה, את טבעונית ואני לא, זה כבר תלוי במה שמקבלים. אבל אני אומר שכאן בכל זאת, אם אנחנו רוצים להצליח לטווח רחוק, בקבוצה גדולה ועל בטוח, אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג שהדבר הזה יתרחב ויתרחב ויתקבל יותר ויותר בכל מיני חוגים. וגם הם בעצמם ידאגו שתהיה להם מטרייה משותפת כזאת.

חיים חדשים - שיחה 21 - 26/6/2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 2. דרגת האדם

פורסם: 9.01.12, 10:45 pm

חלק 2/15

ואם כך אז מה כל היתר שהאדם צריך לעשות? דיברנו, שכל היתר שהאדם צריך דווקא לפנות את עצמו, לבנות מעצמו את האדם, את החלק שמעל הבהמה, מעל רמת החי שבו.

כי אנחנו כאילו שייכים לשני העולמות, לעולם החי ולעולם האדם, לעולם המְדבר. אז חלק המְדבר שבנו דווקא גדל בזה שאנחנו מגיעים לחיבור עם האחרים, ובקשר עם האחרים, שם אנחנו צריכים לעשות עבודה גדולה. בעצם אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם, שהוא לא נולד. כי כל אחד מאיתנו נולד כחי, כגוף חי, יוצא מאימא שלו, במשקל של כשלושה קילו, בצורה בריאה, יפה, טובה, וגדל. ומה שאנחנו לאט לאט מגדלים אותו, אנחנו קודם כל חושבים רק על הרמה הגשמית שלו. שיגדל, שיחיה בריא ושלם. כמה שהוא אכל, כמה ששתה, כמה שיצא ממנו וכן הלאה. מסתכלים על זה כמו על גוף חי ולא יותר.

אחר כך לאט לאט כשהוא גדל, אנחנו דואגים איך הוא מגיב, לרעשים, לצלילים, לאור וחושך, איך שהוא מגיב ויודע לתפוס הכול בידיים, איך הוא מתחיל להפעיל את הגוף שלו בתנועות. בינתיים תנועות כאלה שהוא לא שולט בהן, ואחר כך כאלה שנמצאות בשליטה, ועוד ועוד. אז אנחנו קונים כל מיני משחקים, צעצועים, וכך אנחנו מפתחים אותו. אם לא היינו מתערבים בזה כבני אדם, כשאנחנו מעצבים במיוחד בשבילו, אז לא היה גדל בן אדם, אלא הייתה גדלה לפנינו בהמה. אבל האדם מתפתח על ידי כך שמקבל חינוך. וכך אנחנו מפתחים ומפתחים אותו.

הבעיה היא שהחינוך שלנו הוא כולו חינוך אגואיסטי, ואנחנו מפתחים אותו לנצל את העולם. כשאנחנו מבינים שליתר בטחון עדיף שיהיה לו טוב, אנחנו אומרים "אל תזיק לאחרים, תהיה ילד טוב, תהיה רגוע, אל תיקח משהו מאחרים, תוותר, תן גם לחבר שלך, לשכן שלך, זה יהיה טוב. לָמה שיתייחסו אליך רע? לָמה שירצו לעשות לך רע?" זאת אומרת, אנחנו מבינים שאנחנו מחנכים את הילדים עד כמה שהיחסים הטובים שהם יפעילו כלפי הסביבה, כך גם הסביבה תתייחס אליהם חזרה בטוב. לכן כל הלימוד שלנו עם הילדים, אנחנו בעצם אומרים להם, תשמרו על יחסים טובים עם כולם. זה אמנם לא ממש בטחון, אבל בטוח יותר שהאנשים לא ירצו להזיק לכם חזרה. אל תזמינו יחס עוין. את זה אנחנו מבינים, ולכן כך אנחנו מחנכים אותם.

למרות שהאגו שלנו וגם האגו הכללי, שהאדם רואה מכלי התקשורת, מכל המסכים, מהאינטרנט, הטלוויזיה, וגם מהסביבה הכללית, נותנים לנו דוגמאות רעות. שלא כל כך היינו רוצים בזה, אבל מאין ברירה אנחנו אומרים לילד שלנו שילך ללמוד איך לרמות את האחרים, איך להיות עורך דין שלא יפגעו בו, איך להיות מתאגרף, שיכנס לאיזו קבוצת לחימה וכן הלאה. למרות היחסים הטובים לאחרים אנחנו רוצים שיידע איך להתגונן, כי העולם שלנו הוא כזה. ואנחנו רואים שכמה שאדם בכל זאת מתקדם, מדור לדור ובחיים שלו, אנשים נמצאים לצערנו במצבים, ביחסים לא טובים ביניהם. כל אחד בונה את האושר והעושר שלו, את השמחה, וההצלחה בחיים, על ההרס של השני.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -2. דרגת האדם, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 3. לבנות אדם

פורסם: 9.01.12, 10:00 pm

חלק 3/15

ולכן, כשאנחנו מגיעים עכשיו למשבר מכל האבולוציה שלנו, מכל התוצאות שעברנו בדורות הקודמים, אנחנו רואים שאין לנו ברירה, אנחנו עִם נשק עצום ביד, כמעט פירקנו את כדור הארץ מכל האוצרות שלו. אנחנו מגיעים למצב שמשפיעים על הטבע, על האקולוגיה, על האקלים, אנחנו הורסים את עצמנו ואת כל החברה האנושית. החלל סביב כדור הארץ מלא זבל שאנחנו משאירים והבעיה היא אפילו לשם לצאת. והעיקר, אנחנו לא מרוצים מהחיים. דיברנו על הייאוש הכללי שפוקד את העולם, על החורבן בחינוך, בהשכלה לילדים, בבתי ספר, ועוד ועוד.

וכאן, אנחנו מגיעים בסופו של דבר להחלטה שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים לשנות את האדם. אנחנו צריכים, כמו שההורים שלנו אמרו לנו פעם "תהיה ילד טוב, אל תרביץ לאחרים, תוותר להם אם הם רוצים, ואז יהיו לך הרבה חברים, ותהיה בחברה טובה. אל תתקרב לילדים האלה, אלא לאלה", וכן הלאה. אנחנו צריכים כך לחנך את עצמנו, להמשיך לחנך את עצמנו בצורה כזאת, כי המצב הוא באמת מצב המאיים בכלל על החיים שלנו. ולכן התיקון היחיד שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו זה לבנות מאיתנו אדם.

זאת אומרת, מעל אותו גובה של החיים הבהמיים שלנו, חיי הגוף, שאנחנו מחויבים לתת לו כל מה שהוא צריך בצורה מאוזנת כמו שדיברנו, רציונאלית, מעל זה אנחנו צריכים לבנות את עצמנו לא פרא אדם, אלא אדם. זאת אומרת, בעצם כל העבודה העצמית שלנו או הכללית, החברתית, הקבוצתית, והעולמית, היא בסך הכול מסתכמת בזה שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו. משנאה הדדית, דחייה הדדית, גאווה, קנאה, כבוד, שליטה, שאנחנו רוצים להפעיל ביחסים בינינו, להעביר את זה לפסים של התחשבות, ערבות ואהבה. ואלה לא מילים יפות, אלא אין ברירה, כך הטבע מקדם אותנו, האבולוציה שלנו מקדמת אותנו למצב שאם לא נגיע ליחסים טובים, אנחנו רואים, שום דבר לא יכול לצאת.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -3. לבנות אדם, נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 5. חכמה עליונה

פורסם: 9.01.12, 9:37 pm

חלק 5/15

לכן אנחנו צריכים להבין שכאן באה לנו שיטה שהיא החשובה מכל המדע. שכּל המדע, כל העסק שלנו בחיים, נמדד לפי כמה שאנחנו יכולים להועיל לחיים שלנו. וכאן, אם יש לנו שיטת חיבור, שזאת ממש שיטת הצלה שלנו מהתאבדות, אז ודאי שהשיטה הזאת היא הכי חשובה, מעל כל מדע אחר, וצריכים לעסוק בה באמת בצורה רצינית.

כי שיטת החינוך האינטגרלי בעצם עומדת להציל אותנו מכל הרע שיש. ולא רק לנטרל את הסכנות שנמצאות לפני האנושות, כמלחמות, פשיטת רגל של השוק העולמי, גל רעב ועוד כל מיני בעיות ומגיפות, אלא חוץ מזה שהשיטה הזאת של החינוך האינטגרלי שומרת עלינו מרע, היא גם מעלה אותנו לטוב. היא גם עושה מאיתנו משהו שאנחנו מרגישים חיות בדרגה חדשה. אנחנו פותחים ביחס בינינו את מה שנקרא "אדם", מה שנקרא "דרגת המְדבר".

שאנחנו נמצאים שם בקשר עם פנימיות הטבע, עם המנוע שמפעיל את כל תהליך ההתפתחות שלנו, עם המחשבה, עם הכוח הגדול ביותר שנמצא בכל הטבע. אנחנו פותחים לעצמנו כאן הרגשה, כשאנחנו מתחילים להרגיש את הטבע בצורה כזאת, אנחנו מתחילים להרגיש נצחיות ושלמות של הטבע. וגם אנחנו, כשמגלים את זה, מתחילים להתכלל מזה, להתמלא מזה, לחיות מזה. זה מה שנותנת לנו שיטת התיקון האינטגרלי, שיטת החינוך האינטגרלי.

ולכן החכמה הזאת, השיטה הזאת, היא מעל כל החכמות, מעל כל המדעים שיש לאנושות. אנחנו צריכים להבין, לפי התוצאות ממנה, כשאנחנו מעריכים כל חכמה וכל שיטה, שאין משהו שהוא אפילו קרוב לשיטה הזאת.

כשאנחנו מבינים את החשיבות של שיטת החינוך האינטגרלית, אז ודאי שחשוב לנו להעביר אותה לא רק על עצמנו, כמו שאנחנו עושים בקורס שלנו, אלא גם להעביר אותה לאחרים. כי עד כמה שאני משפיע לאחרים והאחרים משפיעים עלי, במידה הזאת, בהשפעה הדדית, אנחנו נותנים דוגמה זה לזה, לחץ, דחף וגירוי חיובי, וכך אנחנו מתקדמים.

לכן חשוב לנו מאוד, לא רק ללמוד איך להתייחס יפה זה לזה, אלא איך להשפיע את היחס היפה הזה אחד לשני ולתת דוגמה זה לזה. כי בעצם כמו שההורים שלנו נתנו לנו דוגמאות איך לשחק נכון, איך להתייחס נכון לחיים, לדברים המזיקים ולדברים המועילים, כך אנחנו, כל אחד מאיתנו, צריכים לחנך אחד את השני. ואין בחינוך הזה גדול וקטן אלא אדם לומד מכל אחד.

ולכן אנחנו צריכים כל הזמן להיות אחראיים על כך שאנחנו נותנים דוגמה. לא רק לילדים אלא לחברים, לגדולים או לקטנים מאיתנו, לא חשוב למי גם בגיל וגם במעמד. אלא כל אחד צריך להרגיש את עצמו בזה כמורה דרך לאחרים, וזה צריך לגרום לו להתנהג באחריות גדולה מאוד. כך שכל אחד חייב להחזיק את עצמו בצורה כזו, שבו, בהתנהגות שלו כלפי האחרים, באמת תלוי הגורל האנושי. אלה לא מילים יפות אלא כך הטבע שלנו, שאנחנו מתפעלים זה מזה, רוצים או לא רוצים. אפילו בתת הכרה, אפילו אם קורה שאני לא כל כך מכבד את האדם, אני בכל זאת מתפעל ממנו.

ולכן בהתחשב בכך שאת ההתנהגות הזאת כלפי בני אדם, דורש מאיתנו הטבע, אנחנו צריכים לקבל את כל החינוך האינטגרלי שעליו אנחנו לומדים עכשיו, בצורה מאוד רצינית, ולהבין שדווקא לזה האנושות מחכה. את זה היא צריכה והיא תקבל זאת בצורה הטובה והיפה ביותר, אם אנחנו נוכל להמשיך ולתת לה את החינוך באותה צורה שפעם קבלנו אותו מההורים. בצורה רכה, יפה ובאהבה, כי לכל אדם ואדם יש את הרשימות האלה, ובטוח שהוא ירצה להרגיש שכך מתייחסים אליו. לזה יש חיסרון בכל אחד ואחד.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -5. חכמה עליונה, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 6. אהבה לכל החיים

פורסם: 9.01.12, 9:26 pm

חלק 6/15

אנחנו בעצם צריכים לגדול בצורה כזאת, שבגיל הקטן, בגיל הפעוטון, אנחנו זקוקים רק להורים שיתייחסו אלינו באהבה, כי אנחנו לא מבינים עולם יותר רחב. אבל מפני שאנחנו צריכים לבנות עולם כזה יפה וגדול, אז אחרי האהבה שהרגשנו מההורים, אנחנו מתחילים להרגיש עוד אהבה מהחברים הקטנים שלנו, שגם הם מקבלים את החינוך הנכון, ואחר כך ממשיכים ומרגישים עוד אהבה בבית ספר, באוניברסיטה, בכל מיני מקומות עבודה, בחברָה ובכל מקום.

זאת אומרת, אני עובר בהדרגה לידיים יותר ויותר רחבות, גדולות, של כל האנושות וכל הזמן אני מרגיש אותו יחס של התחשבות, אהבה, כמו שנולדתי מתוך יחס של אהבה בין אבא לאמא. וכך אני ממשיך את ההרגשה הזאת לכל החיים, עד שאני מרגיש את האהבה הכללית הזאת כחוק העליון, כחוק הכללי של הטבע. ובזה אני מרגיש את ההרמוניה שנמצאת בכל המערכת הזאת. זה שאנחנו בונים מערכת כזאת בינינו, זה נקרא לבנות מעטפת נכונה או סביבה נכונה לחנך את האדם, כל אדם ואדם. וזה שאנחנו בונים בני אדם כאלו זה נקרא שאנחנו בונים באמת אדם, דרגת המדבר, מאותם פראי אדם, מאותן חיות, שבינתיים זאת הצורה שבה אנחנו נמצאים בינינו.

לכן ביחס היפה הזה, בהתחשבות, בהדדיות, בהשפעה הדדית, אנחנו מקיימים שתי צורות התנהגות. התנהגות יפה וטובה כלפי בני אדם, בדרגה האנושית, במישור שלנו, והתנהגות יפה וטובה כלפי הטבע הכולל, כלפי החוק הכללי של הטבע, שגם הוא השפעה הדדית ואהבה. כשדווקא מתוך הכוח הכללי הזה, הטבע בונה את כל התהליך, ובתוך התהליך שלו אנחנו נמצאים.

לכן אנחנו מקבלים כאן עידוד וחיזוק משני כיוונים. מכך שאנחנו נמצאים בחברה האנושית בצורה יפה וטובה, ומכך שאנחנו נמצאים באיזון עם הטבע, ואז מרוויחים משני הכיוונים.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -6. אהבה לכל החיים, הסברה וחינוך לערבות, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |