אתה משתדל להכניס נניח רחמים ואתה רואה שעד פה זה טוב, אבל יותר מזה, יהיה לא, וכך גם היא. בצורה כזאת מתחילים לנהל את עצמכם
אורן: אמרת שזו לא אהבה חלוטה, ולכן אני צריך להראות לה יחס טוב, אבל גם לצפות ממנה ליחס חיובי, ואם לא, אז יש לי גם את הרע. איך אתה יודע איפה גבול הוויתור, מהי נקודת האיזון?
כשאתה נוהג במכונית, אתה מסתכל לאן אתה מגיע והאם אתה מתקרב למטרה, כך גם פה, האם אתה רואה שאתם מתקרבים זה לזו? האם אתה רואה שהתגובה שלה נכונה? אתה משתדל עד כמה שאפשר להכניס נניח, רחמים, ואתה רואה שעד פה זה טוב, אבל יותר מזה זה יהיה לא כל כך, וכך גם היא. בצורה כזאת, אתם מתחילים לנהל את עצמכם. אתם עובדים עכשיו עם הטבע, מעל לטבע, אתם מתחילים להיות בני אדם. אתם מתחילים להיות למעלה וגבוה ממה שיש לכם, מהיצירה שלכם.
אורן: כשאני מתאמץ להפעיל את מידת ה"רחמים" לוותר, ולהתחשב, האם במאמצים האלה יש נקודה שבה אני אומר, לפי התגובה שאני קולט מהשותף שלי בתהליך, שאני צריך לעצור קצת?
כן, כי אתה גם תעזור לו, אתה לא עוצר בשביל עצמך, "מספיק, זה יותר מדי", לא. אתה אומר שביחס יפה מדי "אני מקלקל אותה", אני מכשיל אותה, היא לא תוכל להתגבר על היחס היפה שלי ולשמור על נקודת האיזון. אלא זה יחליש אותה מדי".
ניצה: וכאשר אתה עוצר את עצמך האם אתה עוזר גם לה.
גם כשאני עוצר את עצמי מרחמים, מאהבה, להוסיף באהבה, אני עושה את זה מתוך האהבה. כמו עם ילדים, אסור להראות להם יחס יפה מדי, אחרת נקלקל אותם, כך גם אנחנו. נקודת היסוד היא שכולנו בהמות, חיות, וכולנו צריכים לעבוד על עצמנו כדי להיות בני אדם, וזה אפשרי על ידי עבודה הדדית במשפחה, אחר כך עם הקהל הרחב, עם כולם.
אורן: איך אתה מגדיר משוב טוב?
במשוב טוב אנחנו מרגישים זה את זו, אני לא מתקרב אליה כמו עם המכונית לאיזו מטרה, אנחנו כבר נמצאים יחד, ואנחנו מחזיקים את ההגה ביחד.
אורן: מה פרוש? מה אני צריך להרגיש?
שיש לנו כלים משותפים, את שלה ואת שלי, ושנינו מנהלים את הכלים האלה יחד. שהאגו שלי וגם האגו שלה נמצא למטה, והרצון האחד שלנו להשפיע זה לזו נמצא למעלה, ואנחנו עובדים יחד כמו שני מדענים, כמו שני בני אדם, על בהמה שלנו.
אורן: התמונה הזו יפה, האם אתה יכול להמציא לנו תרגיל שיקרב אותנו לתמונה של הגה אחד?
אני ממליץ לעשות סדנאות. סדנה זה פשוט שיחה הדדית.
אורן: היום שמענו הסבר, רעיון, ואנחנו רוצים להתחיל לעבוד על זה.
אז אתם צריכים לדבר על זה, ללעוס את הדברים האלה.
אורן: תן לי איזו שאלה מובילה, שתכוון אותנו בטוח להתקרב לתמונה הזאת.
מה זה נקרא שאחד נכלל מהשני, בדין וברחמים?
אורן: אני לא יודע מה לענות על זה.
דין נקרא האגו שלי, רחמים נקרא שאני קולט את האגו שלה. מה נקרא קו אמצעי? שאני כל הזמן רוצה להיות באיזון בין דין לרחמים. זאת אומרת, להשפיע כמה שיותר לשני על מנת לראות ממנו דוגמה נכונה. מה זו דוגמה הנכונה, תגובה נכונה? שגם היא נכללת מזה.
אורן: תגיד לי בבקשה את מה שאמרת במילים פשוטות שאוכל להבין כי אנחנו צריכים לדבר על זה מאוחר יותר ואני לא רוצה שנבלבל אחד את השני במילים דין ורחמים.
אם אני דואג רק לאגו שלי, זה נקרא "שמאל", ואם אני לוקח בחשבון את האגו שלה, ונניח שאני הולך וממלא אותו עד הסוף, זה נקרא אצלי "ימין". או שאפשר להגיד ששמאל זה דין, וימין זה רחמים.
שמאל או דין אלה כל הדרישות שלי שהייתי רוצה שהיא תמלא. ימין או רחמים, אלה כל הדרישות שלה שהיא רוצה שאני אמלא בה. ברור שדין ורחמים, ימין ושמאל, נמצאים בהתנגשות זה עם זה. מתי הם יכולים לא להתנגש, אלא לקבל מילוי שלם? כשאחד יהיה העבד של השני, וזה יכול להיות רק חד סטרי, או כשקניתי אותה, אני נותן לה מכות, והיא ממלאת את הרצון שלי. או להיפך.
קיימת אפשרות ששנינו נמלא זה את זו בצורה מושלמת ובנוסף נמלא עוד זה את זו פי תר"ח פעמים. איך? כשכל אחד נכלל מהאגו של השני. יוצא שאנחנו צריכים רק לעבוד על השיתוף. עד כמה אני יכול למלא את האגו שלה, ועד כמה היא יכולה למלא את האגו שלי. איפה כאן ה"לא ללכת לאיבוד"? לא ללכת לאיבוד זה אפשרי כשאנחנו נמצאים בהרגשה משותפת של החיבור בינינו, באיזו נקודת איזון, ונמצאים כעומדים בקודקוד ממש.
אורן: לא הבנתי.
נקודת החיבור חייבת להיות, טיפת היחוד.
אורן: השאלה הייתה איך לא ללכת לאיבוד.
בהשפעה הדדית, בדרישה הדדית, באיזון הדדי.
אורן: לא להגזים כאילו?
אולי לא להגזים.
אורן: לא לצאת מאיזון?
כן.
אורן: איפה כאן "לא ללכת לאיבוד, לא לצאת מאיזון"?
חייבת להיות בינינו כאן הרגשה משותפת שנקראת "זיווג". זיווג נקרא ששניים מחוברים יחד ברצון להיות בהשפעה הדדית למען חיבור הדדי. אנחנו מקבלים את האגו של כל אחד כאמצעי, ועל ידי זה שאני רוצה למלא אותו, אני נמצא בחיבור עם השני, וגם הוא. והנקודה הזאת שקיימת בינינו, נקראת מסך.
אורן: שנינו מחוברים ברצון הדדי למלא זה את זה
כן
אורן: אמרת איך לא לצאת מאיזון, איך לא ללכת לאיבוד.
כן, על ידי זה שאנחנו כל הזמן מרגישים זה את זה כמחוברים יחד.
אורן: מה אפשר לעשות כדי להתחיל להרגיש את זה יותר ויותר?
זה יתחדש בנו כל הזמן, הרצונות, המחשבות, זה יהיה כל הזמן וילך קדימה, על זה אין מה לדאוג, לא נישאר אף פעם במקום אחד.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
שאתה מגיע לנקודת החיבור היא מתחילה לברוח. להשתדל להיות בהרגשת חיבור פנימית, בזוג תמידי. נעשה משניים אחד. דרך זה יצאת מעצמך, את כל העולם אתה יכול להרגיש
אורן: אני רוצה לשאול על נקודת החיבור עצמה.
ברגע שאתה מגיע לנקודת החיבור, היא כל הזמן מתחילה לברוח.
אורן: ממה נבנית הנקודה? מה צריכים לעשות כדי ליצור אותה?
ליצור אותה צריך מרצון טוב שלך ומרצון טוב שלה. מרצון טוב של הלובש והמלביש. נקודת היחוד.
אורן: מה הסימנים של ההרגשה.
אתם מרגישים בפנימיות זה את זו. אני פתאום מתחיל להרגיש את הלב והמוח שלה, ליבא ומוחא שלה, והיא את שלי. אנחנו מתחילים להתקשר בנקודות פנימיות יותר שנעשים כאחד. וודאי שהנקודה הזאת היא מיד נסתרת, ויש כאן מיד איזו בריחה והסתרה, זה כמו שאתה רוצה לכוון משהו, להחזיק בכוונת, והנקודה כל הזמן מסתובבת ואתה לא מצליח לקלוע בה, אבל דווקא כשאתה כל הזמן הולך אחריה מוסיף ומוסיף, אז אתה מוסיף דקויות, רצונות, מחשבות, יגיעה ההדדית, וכך אתם מתקדמים, במאמצים ובעבודה פנימית בלב ובמוח כל הזמן. אבל יחד עם זה אתם מרגישים התפעלות. כי ניגלה כאן משהו חדש, משותף הנקרא "אדם". שזה אדם וחווה יחד, איש ואישה. אתם מתחילים לגלות כאן את היסוד הפנימי והרוחני של המבנה הזה, שנקרא "אדם".
אורן: איך אתה יכול לבדוק שאתה מתבונן בתהליך הזה מתוך הנקודה המשותפת ולא מתוך הנקודה הפרטית שלך?
זו הרגשה. אי אפשר למדוד את זה בצורה אחרת, רק בהרגשה שאתה מרגיש אותה והיא אותך. אף פעם לא הרגשתם כך קודם. ופתאום זה בהרגשה ממש פנימית ואתם לא רוצים לברוח ממנה. הנקודה נותנת הרגשת חיוּת, חיים, פי כך וכך יותר ממה שהרגשתם אי פעם, בכלל. כי אתה כבר מתחיל להיות מחובר עם הדמות כנגדך. ודרך זה יצאת מעצמך, אתה מתחיל להרגיש, את כל העולם אתה יכול להרגיש.
אורן: מה עכשיו אתה צריך לעשות שהנקודה הזאת לא תברח?
כל הזמן להיות בעבודה איתה יחד. זאת אומרת שאם תפסתם את הנקודה הזאת, עכשיו אתם צריכים להשתדל להיות בזוג תמידי.
אורן: מה פירוש?
בהרגשת החיבור הפנימית, שכל הזמן אתם מחוברים.
אורן: מה זה הרגשת זווג תמידי?
אתה תמצא את זה, אתה תרגיש את זה. זה לא הזיווג הבהמי, הגופני. זה משהו שאתה תרגיש שהפנימיות שלה והפנימיות שלך נעשים כאן כאחד. ממש אחד.
ניצה: מה יקרה בפועל, אני ארגיש את הרגשות שלו?
לא שלו, אלא יחד.
ניצה: יחד?
כן. זו מציאות חדשה, שנעשה משניים אחד, ובחיבור הזה יחד, אתם תרגישו מדרגה יותר עליונה. אנחנו קוראים לזה "בורא". למה? כי מהמדרגה הזאת אתם באתם פעם לעולם הזה, נולדתם וגדלתם, והגעתם פתאום במקרה כביכול לחיבור ביניכם. התחתנתם, ועכשיו על ידי העבודה הזאת אתם חוזרים כאילו לאותו השורש.
אורן: נאמר שהרגשנו את זה טיפה, ואחר כך נניח שזה נעלם. מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?
להתחיל את העבודה מחדש.
אורן: אבל אפשר לעבוד להרבה כיוונים ולהתפזר.
אין כאן כוונים, אתה צריך שוב לתאר לעצמך מה היא רוצה ממך לעומת האגו שלך, ושוב לבנות את עצמך כך משני קווים וקו אמצעי וכן הלאה. והיא גם אותו הדבר. ואז, בקווים האמצעיים אתם מתחברים ושוב מגיעים.
אורן: אחרי שטעמנו פעם ראשונה מהנקודה הזאת, זה לא יכול להיות כמו מצפן? איך אפשר להשתמש בזה בצורה מושכלת?
לא, זה אחר כך כשתהיה בעל ניסיון, בינתיים לא. אלא אתם יכולים לתאר את התמונה הזאת בצורה יותר פשוטה. שלא אתה נמצא בשני קווים, משני אגו וקו אמצעי, והיא משני אגו וקו אמצעי, אלא אתה והיא וקו אמצעי באמצע. כמו שדברנו קודם, ואז כל אחד שמוותר מעצמו מתקדם לאמצע, והיא מוותרת ומתקדמת לאמצע. אז נמצאים שם יחד.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
מתנה נקרא שבגלל שאני אוהב אותך הבאתי לך מתנה ואת לא חייבת לי כלום, זה התענוג שלי. מתנה זאת מעוררת בחזרה אהבה
אורן: אני רוצה להספיק עוד עיקרון אחד, ברשותך, העיקרון הבא מספר 7. "אהבה נקנית על ידי מעשים. כאשר אדם נותן מתנות לחברו, כל מתנה היא כמו חץ שפוגע בלב האחר ועושה בו חור. בסופו של דבר, חץ ועוד חץ, החומה שבלב האחר נבקעת ונוצר ביניהם איחוד רגשי." בקשר הזוגי בין בני זוג, מה היית מגדיר כמתנה? מתנה זה יכול להיות שאני הולך לחנות וקונה לה טבעת.
לא, האם בדקת קודם שזה מה שהיא צריכה? או שהיא תשחק לפניך שזה מה שהיא צריכה. אולי היא רוצה נעליים חדשות. אולי היא לא צריכה נעליים ולא טבעת, ובמקום זה רוצה לנסוע איתך לחופש לכמה ימים. מתנה זה נקרא שאתה בודק מה היא רוצה. את כל חנויות המתנות הייתי מפרק, זה סתם.
אורן: אספו שם את כל הדברים שאף אחד לא צריך.
כן. וההיפך, אתה צריך לבדוק מה היא רוצה ולהביא לה לפי הרצון שלה. זה נקרא מתנה.
אורן: מתנה יכולה להיות רק חפץ?
לא. הרצון, למלא רצון.
אורן: האם יחס יכול להיחשב למתנה? מתי יחס יכול להיחשב למתנה ולהיות מורגש כמתנה?
אם זה בא מתוך אהבה שלא מחייבת בחזרה.
אורן: לא הבנתי.
זה רק חצי המשפט, אם זה בא מתוך אהבה.
אורן: אז זה מורגש כמתנה?
זאת אומרת, שאני בזה לא מחייב אף אחד. אני בזה בעצם נהנה מהפעולה שלי ולא דורש ממנו בחזרה שום דבר. הוא נותן לי הזדמנות לעשות לו מתנה ואני בזה מרגיש תענוג. אני רואה למשל את אשתי כסבתא, הולכת לקנות מתנה לנכד שלה ליום ההולדת, אז היא צריכה להגיד תודה שיש לו יום הולדת, כי זה בשבילה תענוג לחפש מה לקנות לו, מה הוא צריך, אולי כך, ואולי כך.
אורן: שם זה יותר קל. מה אני עושה בקשר הזוגי?
זו דוגמה מתוך אהבה. אותו הדבר בקשר הזוגי. אתה צריך להתכלל ברצון שלה, ממה היא יכולה לשמוח בשמחה הגדולה ביותר, ואתה הולך ועושה את זה מתוך הרצון שלך למלא את הרצון שלה. ובזה בטוח שאתה לא רוצה כלום. כאן החשבון הוא פנימי, אתה לא רוצה שום דבר ממנה. אם אתה מתייחס אליה כשאתה דורש בחזרה, זו לא מתנה, זה נקרא עסקי חליפין. אבל מתנה זה נקרא "שרק בגלל שאני אוהב אותך, לכן הבאתי לך מתנה ואת לא חייבת לי כלום, זה התענוג שלי".
ניצה: שזה שונה מהעיקרון של ויתור, ששם יש הדדיות, אני נותן ואני דורש חזרה.
כן, מתנה זה מעל זה.
אורן: איך להשתמש באמצעי הזה של מתנה כדי לבנות בינינו חיים חדשים? איך נכון להשתמש באמצעי הזה של המתנה?
על ידי המתנות אתה מראה לה שאתה אוהב אותה, אתה בזה קונה אותה.
ניצה: אבל אנחנו יודעים שבמציאות שלנו הרבה פעמים עושים שימוש לא נכון בזה. אני חושבת שזה מה שאורן אומר. הרבה פעמים עושים את זה גם כלפי בן הזוג, לפעמים גם כלפי הילדים שלנו.
כי אנחנו מביאים את המתנה לא מתוך אהבה, אלא מתוך זה שאני רוצה להרגיע אותה, עשיתי משהו לא בסדר ואני מביא לה כאילו מתנה. זו לא מתנה, זה פיצוי. לא לקרוא לזה מתנות.
אורן: אז מה זה לתת מתנה באמת מתוך אהבה?
כשאני אומר לילד "אם תגמור את בית הספר כך וכך תקבל מתנה". זה לא מתנה, זה תשלום.
אורן: אז לא פיצוי ולא תשלום. איך אני שם את עצמי בפנים?
אתה מראה לה את זה, שקנית ועשית זאת מתוך אהבה.
אורן: לבטא את זה?
בטח, "הנותן מתנה לחברו חייב להודיעו". למה? כי אין לזה סיבה. לכל דבר אחר ישנה סיבה, וכאן לא. לכן אתה חייב להודיע ולכן המתנה הזאת ללא סיבה מעוררת מצידו או מצידה בחזרה אהבה. זה לא פיצוי ולא כלום. חייבת להיות כאן תגובה, ותגובה בהתאם לזה תהיה.
אורן: בוא נתסרט את זה ממש. אתה נכנס הביתה ומביא לי מתנה כמו שתיארת פה.
אני צריך לדעת מה אתה רוצה.
אורן: אז זה שלב מקדים.
ודאי, ודאי.
אורן: בוא נזרום. נגיד שביררת מה שאני רוצה.
ביררתי ואני מביא מתנה ועושה את זה בצורה שאני יודע. אני אפילו מספר לה לפני שאני נותן את המתנה, שחשבתי על זה כמה ימים, או חודש ימים, ואפילו אספתי כסף לזה וחיפשתי את זה כדי להביא לך את מה שאני חושב שאת צריכה. ואתה מגדיל, ומגדיל את הדבר, על ידי כמה אתה חושב, כמה אתה מחפש, כמה אתה רוצה להכיר אותה במיוחד. וזה החשוב ביותר, להכיר את הרצון שלה, ואז כנגד הרצון הזה שלה אתה מביא לה מילוי.
וזו אהבה חלוטה ללא שום חשבון, "זה היה התענוג שלי שחבל שנגמר, כי החיפוש וכל הדברים האלה הביאו לי תענוג, מפני שרציתי למלא אותך". זה נקרא מתנה.
אורן: ואז מה היא מרגישה?
תשאל אותה.
ניצה: במשפט ההמשך יש את החומות, "כל מתנה היא כמו חץ שפוגע בלב האחר ועושה בו חור ובסופו של דבר "
כך אנחנו מדברים אם השני האגואיסט, ולא רוצה לקבל ממני כלום וגם נמצא בהתנגשות, זה כלפי אנשים זרים. אבל אם אנחנו מדברים בבת זוג, או בבן זוג, שם כבר יותר קל. ולכן להתחיל במשפחה זה הרבה יותר קל ממה שבמקומות האחרים.
ניצה: זאת אומרת שם החומות לא כאלה נוקשות, חזקות.
אז תתחילו במשפחות.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
צריכים ללמד איך להגיד בעדינות, אתה יודע, קצת ללטף, קצת לגעת, יש בזה משחק מאוד מאוד עמוק שאנחנו משחקים כאן נגד האגו של הזולת.
ניצה: במציאות הרבה פעמים קורה הפוך. הרבה פעמים זה בדרך כלל בא מהצד של האישה אבל זה לא חייב להיות כך, זה יכול לבוא גם מהצד השני. ברגע שהם רבים, אז האישה כאילו מענישה את הגבר ודווקא מנתקת את היחס שלה אליו.
אישה בכל זאת נוטה לכיוון ההשלמה, זה ברור. אבל גם על הגבר צריכים לעבוד, וצריכים ללמד את האישה איך לעבוד על הגבר. סך הכל הוא ילד גדול, אבל ילד, שהכל תלוי באופן שהיא מעריכה אותו, כשהיא עושה תפקיד קצת כמו של אמא. אלה דברים פשוטים. אני לא רואה בזה שום בעיה אם ננהג לפי הכללים שדברנו עליהם.
אורן: אתה מדבר פה על כך ששניהם מתחילים משחק הדדי של הערכה הדדית, הוא אומר "איזו מדהימה את, מקסימה, מלכת יופי וחכמה וכו".
והפוך מכך, גם היא מחמיאה לו. אבל לא, אנחנו לא עושים את זה בצורה כזאת זולה, הם עוברים קורס. והקורס הזה צריך תמיכה תמידית. נאמר, פעם בשבוע, אפילו פעמיים בשבוע, וצריך להעביר את הקורס לעוד הרבה זוגות כמוהם. ואז זה עובד.
אורן: אני לא רואה בדיוק את הקשר שבו תהליך כזה יכול לחדש בנו את המשיכה המינית ההדדית.
קודם כל אתם מתחילים להעריך זה את זה. אני מתחיל להעריך אותה והיא מתחילה להעריך אותי, כי כל אחד הוא מקור תענוג לשני. מי עוד יגיד לי בחיים שלי שאני "גדול", יפה, וטוב? מי עוד יתייחס אלי כך? אתה רואה, תסתכל על עצמך איך שאתה נהנה מהמילים האלה כשאתה מתאר לעצמך שהן נאמרות לך.
אורן: שאומרים לי, כן.
איזה אדם מיוחד אתה, וכן הלאה.
אורן: אפשר להוסיף.
אבל בעדינות.
אורן: כן.
את זה צריכים ללמד.
אורן: או.קי.
צריכים ללמד איך להגיד בעדינות, אתה יודע, קצת ללטף, קצת לגעת, יש בזה משחק מאוד מאוד עמוק שאנחנו משחקים כאן נגד האגו של הזולת. ועל ידי זה עוזרים לבן הזוג להתעלות מעל האגו שלו, על ידי האהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", ואם אני מתייחס אליו כך, אני אתן לו בזה דוגמה וכוח להתעלות כאילו מהרע, כי אני מפרגן לאגו שלו, ממלא אותו כל הזמן, לא רק, אלא אני נותן לו גם דוגמה איך לעשות אותו דבר כלפי. הוא יעשה את זה גם כלפי, הוא ילמד לעשות את זה ויעשה את זה, וזה לא משחק, זה יהיה באמת כיחסים אמתיים, למה לא? מי רואה את האמת? "עיניים להם ואל יראו". אני צריך לראות דברים לפי הסטנדרטים של הוליווד או של הטלוויזיה, כך אני אסתכל על כולם? או שאני אסתכל לפי הסטנדרטים שלנו.
אורן: בתהליך הזה כרגע יש לי שני שלבים, בשלב הראשון אמרנו שאנחנו מתחילים להגיד "איזה את אישה מקסימה, מדהימה", וכן הלאה, והיא אומרת לי אותו הדבר. זה השלב הראשון.
כן.
אורן: מה קורה בשלב השני שאתה אומר, שהוא קורה כתוצאה מאינטראקציה כזאת מילולית?
אתה רוצה לשאול אם הגירוי המיני יגיע?
אורן: למה?
כי אתה תרגיש התקרבות מצד אחד ומצד שני איזו מין התחדשות של המצבים, משחק פנימי, פלירט, זה מה שיש כאן. אתה כל הזמן תרגיש שיש לך עסק עם אישה חדשה.
אורן: למה?
כי כל הזמן אתה מתגבר על הרצון שלך, כל הזמן היא מתגברת על הרצון שלה. כל הזמן אתם מתייחסים אחד לשני במצב החדש.
אורן: לא הבנתי.
תנסה לעשות את זה בחיים, אתה תראה. ואז, אם אתה תתקל בכל מיני הזדמנויות אחרות כביכול, ויש כאלה הרבה היום בחיים, אתה תראה שעם אף אחת בחיים, לא יהיה לך אותו משחק. והוא יהיה מאוד חסר בלי המגע הזה להתקשרות. ואז אתה לא תברח לנשים אחרות. הן לא יספקו אותך.
אורן: למה?
כי זאת תהיה סתם בהמה. יחסר לך היחס הזה, שמכבדים, שמעריכים, שצריכים אותך כאדם, מעריכים אותך כגבר, בכל דבר.
אורן: מה זה שמכבדים אותך כגבר?
לא חשוב במה, היא מעריכה אותך מאוד. אין מילים, אתה בעיניה יותר מכל דבר.
אורן: אתה אומר שיש כאן תעודת ביטוח.
כן, כי זו הכל פסיכולוגיה, דרך האוזניים זה נכנס לראש, וזה פועל על כל המערכות הפנימיות שלנו, כולל המערכות ההורמונאליות, כולל מערכת העצבים, הכל. זה לא ברור?
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
| להשאיר תגובה | |
אתם פתאום תרגישו שעל ידי החיבור בין הגופים אנחנו מבינים מה זה, בפְנים מתגלה ומתפרץ תענוג יותר גבוה, יותר חד, יותר נעלם אבל נמצא בפנים.
אורן: מדברים עליי, אז אני צריך לשאוף לזה שאני אראה אותה מתחדשת, ואז כתוצאה מזה אתה אומר, שלזה אתה בכלל לא צריך לדאוג, כתוצאה מזה תהיה לך משיכה מינית חדשה אליה.
כן, ודווקא אליה יותר ממה שלכל אחת אחרת. וגם תקבל בקשר איתה תענוג הרבה יותר גדול ויותר גבוה, מהתענוג הבהמי, הגופני. לתענוג הגופני יצטרף התענוג האנושי והתענוג הרוחני. יש כאן עוד תוספות מאוד מאוד משמעותיות לאותו הזיווג, לאותו החיבור. ואחד נכנס לתוך השני, אתם פתאום תרגישו שעל ידי החיבור בין הגופים אנחנו מבינים מה זה, בפְנים מתגלה ומתפרץ תענוג יותר גבוה, יותר חד, יותר נעלם אבל נמצא בפנים. מה זה פתאום? יש שם איזה ניצוץ של האיזה אור עליון בתוך הזיווג הזה, כי אנחנו עשינו אותו על פני הוויתור ולמען החיבור בין אדם לאדם, ורוצים רק להוסיף את החיבור הגופני כדי להשלים על החיבור שלנו. אין לי מילים, אבל לי זה ברור.
ניצה: אז מה שסיפרת עכשיו זה לא לגמרי ברור, זה חדש.
לא צריכים להסביר לכל הזוגות את הדברים האלה, הם לא צריכים לדעת את כל זה. זה כבר שייך לחכמה שלמעלה מהם.
אורן: אני חייב פה עוד הסבר, זה פשוט חשוב. אתה אומר דברים מהפכניים פה.
אני לא כל כך מבין אתכם, סליחה. הרי אנחנו מדברים כאן על הדרכה. בהדרכה לא כל כך שואלים שאלות, אלא "אתם תעשו כך וכך, תִראו כך וכך", ואתם נכנסים כבר לתיאוריה.
אורן: לא צריך תיאוריה. אני פשוט רוצה להבין, אתה פה המורה ואתה מלמד אותנו, אז אני רוצה לנצל עד למקסימום את מה שאני מרוויח מהשיעורים האלה, לכן אני שואל. "בתכלס", קודם אתה הסברת לי שיש לי פה איזו אפשרות לרכוש תעודת ביטוח שבן או בת הזוג שלי יהיה תמיד דבוק אלי, כבר קניתי. עכשיו אני רוצה לפתח עוד קצת את העניין שאתה אמרת לי, אני יכול ללמד אותך מה אתה צריך לעשות בתוכך כדי כל יום למצוא אישה חדשה. אני בעד שתהיה לי כל יום אישה חדשה.
ויותר יפה.
אורן: אז אני עכשיו שואל לא בתיאוריה, אני שואל בפרקטיקה. אתה אומר לי תתַרגל, תראה איך שזה עובד. תן לי תרגיל דווקא לתחושה הזאת, שכל יום תהיה לי אישה חדשה. אני רושם.
מתוך הוויתור שלך.
אורן: בסדר גמור, תגיד לי מה אני צריך לעשות. אבל שזה יהיה מדויק. הרבה תרגילים לימדת אותי עד כה, עכשיו אני רוצה משהו מאוד מאוד מדויק. אמרת שכֹּל הפואנטה, כל מה שנכבה זה כי אין חידוש, אין התחדשות. אמרת לי, אם אתה כל רגע תראה אישה מתחדשת ויותר ויותר טובה, אל תדאג, תהיה לך אליה משיכה, הכל יהיה בסדר. רק תדאג לזה, כל השאר יסתדר כבר "תק תק תק" כמו מגדל קלפים. אז אני רוצה תרגיל על זה, אני מוכן לעשות הכל, כל יום שתהיה לי בבית אישה חדשה יותר טובה מאתמול, יותר מושכת מאתמול. מה אני צריך לעשות קונקרטית על זה, לעורר בי כזה רגש? אני רוצה לעשות תרגיל ולהרגיש פידבק.
אנחנו דיברנו על זה בשיעורים הקודמים בינינו, ועכשיו שהתחלנו לדבר פתאום על קשר המיני, אז אתם חושבים שזה משהו חדש, שכאן זה חייב להיות משהו חדש. מתוך הוויתור הקודם שדיברנו עליו, מתוך כל התרגילים שדיברנו עליהם קודם, אתם בטוח תגיעו, תתגלגלו בצורה הטבעית, גם לזיווג הגשמי גופני, אין בזה שום דבר מיוחד.
כמו שאתה מוותר על כל הדברים האלה בבית כלפיה ובכל החיים, והיא עושה אותו דבר בשבילך וכעזר כנגדו, כך אתם עובדים זה עם זה, כך אתם גם מוותרים זה לזה, ומבטלים כל אחד את עצמו כדי להיות יותר ויותר מקושר לשני. מתוך זה אתם מתחילים להעריך את הקשר הזה, והוא מושך אתכם יותר ויותר פנימה. ומתוך זה שהאגו כל הזמן משתנה בכל אחד מכם בצורה הדדית, יש כאן איזה מנוע מיוחד שמסובב אתכם כל הזמן ועושה את המערבולת המיוחדת הזאת במשפחה. אם אתם נמצאים בעבודה הדדית, אתם תרגישו שפתאום בפנים הכל משתנה.
אתם תתחילו להרגיש שכוח החיים שמסובב אתכם יחד, מעורר את היצרים במיוחד, וזה מגיע ממקור אחד ממש, תרגישו איך שאתם נמצאים במשחק זה עם זה, קדימה, אחורה, פנימה, כל אחד ימינה שמאלה וכן הלאה, ואז מתוך זה אתם כל הזמן מרגישים שאתם מתחדשים. ואתה לא רואה את האדם שמולך, אתה רואה שזה משהו חדש. אתה לא רואה כל כך את הגוף וכל מיני דברים, אתה רואה את מה שמשתנה, אתה רואה את הדמות שלבן הזוג או בת הזוג, היותר פנימית. כמו שאנחנו בדרך כלל רואים את הדמות, אנחנו לא רואים את האדם עצמו, את הגוף שלו.
ואז זה יוצא שפתאום מצאת בתוך החיים שלך משחק שעל ידי השינויים שבו, אתה מוצא מקור למילוי, שבאף מקום אחר בחיים אתה לא תקבל מילוי כזה. אבל הדברים האלה צריכים לעבור בסדנאות, בתרגילים, בבית, שוב לחזור עליהם, ואז האדם יקנה אותם.