חלק 13/16


כאן אנחנו צריכים להבין שהחינוך הוא העיקר. להגיע לראיה כזאת, להחלטה כזאת, ולאט לאט לביצוע הדרגתי בתוך האדם, שכך הוא יתייחס לאחרים. זו עבודה גדולה מאוד, אבל היא החשובה ביותר. ועכשיו כל האנושות נכנסת לעידן החדש הזה. שנצטרך לעשות על עצמנו את התיקון הזה, להיות באמת בני אדם, להיות חלקים. "בני" אלה חלקים של אותה דמות ה"אדם", שכולנו יחד כך נמצאים בו. נקווה שההתפתחות של החינוך האינטגרלי תאפשר לכל אחד ואחד לראות את ההוכחות מהטבע, מהמחקר, מהחיים, מההתפתחות שלנו. שזה ישכנע אותנו להיכנס לחינוך הזה, להתחיל להשתנות על ידי כל מיני ידיעות והפעלות וכך נוכל להגיע לעולם יפה וטוב.

היום אנחנו נמצאים רק בפִתחו של העולם החדש. והיופי שבדבר, שאדם שמתקשר עם אחרים מתחיל דרך האחרים להרגיש כבר את העולם, את החיים. כמו שאני שאוהב את הילד הקטן שלי, אני כאילו נמצא איתו יחד בבית ספר ובכל מקום, וכשהוא נוסע לאיזה מקום, אני כאילו נמצא איתו שם, אני נהנה ממה שהוא נהנה, אני מרגיש מה שהוא מרגיש. יוצא שברגע שאני מתחיל להתקשר כך לכל העולם, אני מתחיל לקבל התרשמות מכל העולם, פתאום יש לי ידיעה, הרגשה, כמו לכל בני האדם שבעולם. אני מרחיב את החיים שלי, עד כדי כך שאני בכלל לא חי בתוכי, אלא חי בהם.

וכאן אני נוגע גם באיזו נקודה נצחית שבי, היכולת ממש להרגיש את החיים החוץ גופיים שלי, במידה שאני נכלל עם כולם במערכת של ערבות הדדית.

מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 13. דרגה חדשה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

חלק 14/16


אורן: אמרת שהמפתח הוא ויתורים.

נכון, המפתח הוא ויתורים. זה אחד הדברים. הלימוד לערבות הדדית צריך להיות הדרגתי. קודם כל אנחנו צריכים ללמוד פסיכולוגיה של האדם, ולאחר מכן פסיכולוגיה של שני חברים, ולאחר מכן פסיכולוגיה של בני זוג, יחס של הורים לילדים, יחס של אנשים לשכנים, יחס לקרובים, לכאלה שנמצאים במין ביקורת הדדית. ומתוך זה לאט לאט להגיע לחוגים רחבים יותר, עד מקומות העבודה, איך אני צריך להתייחס שם ולהיות בערבות הדדית, אחר כך באומה, ואחר כך בעולם.

זאת אומרת, צריכה להיות כאן הפעלה הדרגתית מִדְברים קרובים ונגישים שאנחנו יכולים להבין אותם, עד שאנחנו מקבלים התפעלות, התרגשות, ניסיון, חדות חושים, ואז לעבור לחוגים רחבים יותר, רחוקים מאיתנו. עד שנתחיל ללמוד אילו מדינות יכולות להתחבר זו עם זו, פרלמנטים למיניהם, שליטים, וכולי. נדמיין את המערכות האלה בצורה כלשהי, ואז נראה עד כמה שאנחנו נכללים בזה, פתאום נבין אילו שינויים צריכים לבוא בעולם.

כי עכשיו אנחנו רואים שכל השליטים לא מסוגלים לכלום, חסר להם חינוך. חסר להם חינוך של ערבות הדדית, חינוך על מערכות אינטגרליות. הם לא מסתכלים על העולם דרך משקפיים של ערבות הדדית. הם צריכים לקבל בתוכם את ההתפעלות, את ההתרגשות, את ההבנה, את השיטות, איך להגיע לערבות הדדית, איך לעשות קשר בין זה לזה, ולהגיע עד כדי אהבה. וויתור הדדי וודאי שחייב להיות באמצע. ולא שאני עושה איתך עסק, וכבר בתוך העסק, בתוך הסכם, אני מכניס כל מיני סעיפים כאלה שאני אוכל להפר אותו, כי אני צריך לסדר אותך, וכן הלאה. מלכתחילה הולכים לקשר טוב. וברור לנו כבר בסעיף הראשון של כל ההסכמים, שאנחנו לא יכולים להפר אותם, שאנחנו לא יכולים לברוח זה מזה. אז כל הבעיה ובכל הרמות, היא רק בעיית החינוך.

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 14. פסיכולוגיה חדשה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

חלק 16/16

אורן: איך מעבירים אדם מהרָמה של לתפוס את הרעיון הזה שכלית, לרמה רגשית של היותו מסוגל לבצע את הויתור.

רק על ידי כך שאדם רואה ומרגיש מתוך ראייה של הרבה מאוד דוגמאות, עד כמה הוא קשור לאחרים ותלוי באחרים, מצד אחד עד כמה אין לו ברירה, ומצד שני עד כמה זה טוב להיות קשור באופן נכון. הוא יראה וירגיש איזה רווח או הפסד יש לו, וזה בעצם השכנוע.

האמצעי השני הוא הפעלות. אנחנו צריכים להפעיל קבוצות של בני אדם, בכל מיני שאלות ותשובות, מִשחקים, שירים וסרטים למיניהם. להעביר באדם התפעלות רגשית בעד ונגד הערבות והחיבור, ולהראות לו מה כן ומה לא, ובצורה מאוד מעשית מה זה יכול לגרום.

האמצעי השלישי הוא, להשתמש במה שנקרא "הרגל נעשה טבע שני". אם אדם מתרגל להתחשב ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה, ובה הוא לאט לאט לומד את זה, כי כדאי לו, אז משם הוא גם יכול להעביר את הדברים האלה לחוג רחב יותר ויותר, עד שהוא מגיע למצב שהוא באמת מרגיש את כל העולם כאותו חוג.

בנוסף חייבים להפעיל מדענים שמדברים על כך מצד הטבע היבש, מהשכל הבריא. שהם מספרים מה קורה ומה יקרה בצורה כזאת או אחרת, כמו רופא שאומר "יש לך מחלה כזו ורק התרופה הזאת תעזור לך, והתרופה נמצאת ממש בהישג ידך". נכון שזה קשה, אבל אדם ייתן כל דבר בעד נפשו.

עלינו להשתמש בכוח הסביבה, כי היא משכנעת אדם לכל דבר. אתה יכול להגיד על חפץ בצבע שחור שהוא בצבע לַבַן בִמקום שחור, ואם יחד איתך יעמדו עוד עשרים אנשים ויגידו במשך עשרים שעות שזה לַבַן, אז אני אחשוב שזה לבן. כי המוח שלי יקבל תיכנות אחר. זה יתהפך אצלי ופתאום על ידי השכנוע החיצון אני אתחיל לראות שזה לבן. יש לכך הוכחות ממשיות. זאת אומרת, השפעת הסביבה על האדם משנה בו את היוצרות, את כל מה שאנחנו רגילים. כי כך גם גדלנו, לא ידענו מה זה ואיך כל דבר, אלא לימדו אותנו.

אנחנו רק צריכים להבין שאפשר ללמד אדם הכל, קשה למחוק את הדברים, ואנחנו לא עושים זאת, אנחנו רק מתקנים לו את העיוות האגואיסטי הזה, כדי שישתמש דרך האחרים להשפיע טוב לעצמו. בסופו של דבר, דווקא בזה יש לו הרווח האגואיסטי הבטוח. איך יכול להיות שלא? הרי הוא מרוויח מכך שכולם סביבו דואגים לו, מבטיחים לו כל טוּב, מי לא רוצה בכך? הוא רק צריך לוותר בשביל זה, אבל הרי על כל דבר צריך לשלם. אבל זה גם לא כל כך לוותר, כי ברגע שהוא מתחיל להתייחס לשני יפה ובאהבה, אז הוא גם נהנה מזה שהוא נותן לשני.

אנחנו לא אומרים לאדם שהוא צריך כל הזמן להיות בתסכולים, כל הזמן להיות בלחץ, כל הזמן להרגיש "אין לי ברירה, ולכן אני כל הזמן מתנהל איתך טוב", וזה עולה לו בהמון כוח נפשי ומאמצים פנימיים, לא כך. אנחנו צריכים להעמיד כאלה כלי תקשורת, כאלה השפעות חיצוניות על האדם שהוא ישתנה ופתאום יהיה לו קל. פתאום הוא ייהנה מכך שהוא מתייחס אליך טוב. הוא נמצא בעולם שכולו טוב, מכל הצדדים מתייחסים אליו טוב ולכולם הוא מתייחס טוב. הכל צריך ללכת מִפסים של הכרחיות לפסים של עשייה מרצון. קודם באונס ואחר כך ברצון.

אורן: דיברת קודם על אמא שיש לה ילד ויש את הילד של השכן. ואמרת שברגע שתהייה לאמא אהבה לילד של השכן אז היא לא תראה בו רע. איך אנחנו מכניסים בלב של כל אדם, אהבה למישהו?

הרגל ולא יותר, כי "הרגל נעשה טבע שני". זה נעשה באמצעות שכנוע על ידי הסביבה, דוגמא טובה מאחרים, סרטים ושירים וכל דבר שמשפיע על האדם, מדובר על השפעת הסביבה. השפעת הסביבה יכולה לשכנע אותי, לתכנת אותי בצורה כזאת שאני אהיה ההיפך, אשנא את הבן שלי ואוהב את הבן של השכן. הסביבה יכולה לעשות הכל, היא יותר חזקה מהטבע שלי. כי הסביבה פועלת בדרגת האנוש ואילו הטבע שלי פועל בדרגת הבהמה, החי. אנחנו רואים איך על ידי סביבה אנחנו משנים את האדם להיות לגמרי הפוך. היו לו תכונות למיניהן, ופתאום הוא נכנס לסביבה ויוצא ממנה שונה. זאת אומרת, השפעת הסביבה היא ההשפעה החזקה מכל יתר השפעות.

אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו של היום?

אנחנו הגענו לעידן חדש, אנחנו נמצאים לפני ההכרחיות לשנות את היחס בינינו מתחרות אגואיסטית לערבות הדדית, ואחר כך אפילו לאהבה הדדית, שבנויה תחילה על הכרחיות שבאה לנו מצד המצב הנוכחי, מצד הטבע, ומההכרחיות אנחנו מגיעים לוויתור הדדי ואחר כך להתחשבות הדדית.

אנחנו צריכים לבנות את מערכת ההסברה ומערכת ההשכלה ומערכת החינוך כך, שבמשך הרבה מאוד זמן ובהדרגה הם ישפיעו על האדם, על הקבוצות, על הסביבה, על העם והמדינה ועל כל המדינות יחד, עד שכולנו נקבל חינוך אחד, איך לחיות בבַית אחד בצורה יפה.

(סוף השיחה)

 

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

חיים חדשים - שיחה 5   2.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 16. יצירת השינוי, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |