אורית: מלכתחילה אתה אומר שלכל לובי, לכל מערכת יחסים, צריך תמיד לבוא בגישה חיובית. תמיד צריך לבוא ממקום של לרצות לעשות שיפור, איזשהו תיקון.

ודאי. אנחנו צריכים להרוויח, להראות רווח. מה עשו כל הרופאים, או מי שארגן את המלחמה הזו נגד הסיגריות? הם באו לממשלה ואמרו "אם אנחנו לא מפסיקים לעשן כמו קודם, הממשלה מפסידה בבריאות, במחלות, בימי עבודה וכולי, נניח עשרה מיליארד דולר בשנה". זה הרבה יותר אבל נניח. הממשלה עשתה חשבון, כמה היא מרוויחה מהסיגריות, וכמה היא מפסידה, ובסופו של דבר ויתרה.

אורית: זה מחזיר אותנו לרווח.

כן נכון. אבל כשמדובר על יחס טוב אין בעיה, כאן אין חשבון. בטוח שזה טוב. מה אנחנו משלמים עבור זה? עכשיו אנחנו אומרים שכוח הקניה יורד אצל האנשים, אומרים שרוסיה כולה מחזיקה מעמד בגלל שמוכרים וודקה. למה הכלכלה שלה לא נופלת? בגלל שכל אדם קונה כל יום בקבוק וודקה. אצלנו, אם כל אחד היה קונה קופסת סיגריות ליום שזה עולה הרבה יותר מבקבוק וודקה היום, זה היה רווח נקי למדינה, ובכל זאת ויתרו, עשו חשבון.

לכן אין לנו שום בעיה. צריך ללמד את האדם איך לעשות כך במשפחה. ללמד אותו איך בבית, או מחוץ לבית, במקום העבודה לעשות כך. אבל שוב, בלי תמיכת הסביבה, שהוא יכול לעשות איתם הסכם ממש, זה לא יעבוד.

אורן: השאלה האם אותו הדיון שעכשיו עשיתם על רווח, אנחנו יכולים לעשות בבית או בעבודה. אולי נתחיל מהבית ואחר כך נעבור לעבודה. נניח שאנחנו בני הבית מתיישבים, ועושים את מה שהצעת עכשיו, לברר מה נרוויח אם יהיה בינינו משהו. השאלה היא, איך אתה מגדיר את מה שצריך להיות בינינו?

הסכמה חיובית, חברתית, חמה, עם חיוך.

אורן: זאת הרוח שצריכה לשרות בתוך הבית. ומה מרוויחים? אמרת שחשוב שכל אחד יראה מול עיניו את הרווח.

ברור לנו שאדם לא יכול להתקיים לבד, הוא זקוק לחברה. אם הוא חולה, זקן, ילד קטן, אם הוא עייף, באלף מצבים אנחנו צריכים תמיכה, בלי התמיכה הזאת אנחנו לא נוכל להתקיים. יש כאלה שלא מולידים ילדים, וחוסכים את כל הכסף לעת זקנה, שיוכלו לשלם למטפלים, או לבית אבות מפואר וכולי.

הם בכל זאת צריכים חברה, אז הם קונים אותה בכסף. אנחנו בנויים בצורה כזאת שאנחנו לא יכולים להתקיים בלי חברה, אין כאן שאלה. אז בבית זה ודאי כדאי.

אורן: כדאי שיהיה בינינו יחס טוב?

כן.

חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012 

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

ניצה: אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק עם עצמנו איך לבנות יחס נכון?

אנחנו בני אדם ואנחנו צריכים חברה, ואנחנו חיים בחברה שהיא ממש הפוכה ממה שאנחנו בעצמנו היינו רוצים. אני בתור בן אדם הייתי רוצה שכולם יהיו חברים. לא שישבו לי על הראש כל הזמן, יתנפלו ויחבקו אותי, אלא בצורה נורמאלית ומאוזנת, שכולם יהיו יפים וטובים, ושלא אהיה כל הזמן במתח שמא אפגע או אנזק ממישהו. האם אנחנו רוצים את זה או לא? כן, אנחנו רוצים. כל הפושעים מגיעים לפשע מפני שלא קיבלו יחס כזה. אז למה אנחנו לא עושים זאת?

ניצה: אולי כי אנחנו לא יודעים איך?

אין דבר כזה, בואו ננסה לפחות. ועכשיו בזמננו, כשאצלנו בקבוצות כל כך קשורים זה בזה, ויכולים להתחיל לפרסם את הדברים דרך הרשתות הווירטואליות, למה לא? ובפרט שזה לילדים.

אורן: בתכניות הבאות נדבר על האדם הפרטי ונפרוס זאת לפרטי פרטים.

אם נדבר על האדם הפרטי, אנחנו צריכים להבין שאדם פרטי לא סובל סביבה שמונה יותר מעשרה ואפילו פחות מזה. אם מדברים על מאות אנשים, הוא כבר לא מסוגל. הוא חייב להיות בכיתה, בקבוצה יותר קטנה. הוא לא יכול להבין מה זה עם, אבל אנחנו צריכים לדבר על התמיכה והלחץ הגדול שיהיו מהעם כולו.

אם אנחנו רוצים שהדבר הזה יתקיים, הוא חייב להתקיים במימדים כמה שיותר רחבים. במשפחה זה בסדר, אבל אני מדבר כבר עכשיו לא מצד האדם הקטן, אלא מצד הפסיכולוגים שמטפלים בסביבה, בחברה. זה חייב להיות כמה שיותר גדול. הידיעות הגדולות באות תמיד כמיתוסים, כמו על הסיגריות וכמו הדתות. אז האדם יכול להגיד, אני שייך לקבוצה הזאת, לדת, לטבעונים, להומואים, לא חשוב למי, אבל למשהו גדול שיש בו עיקרון מסוים.

לכן אנחנו צריכים בכל זאת לחזק את האדם ומשפחתו. מאיפה הם יקבלו הצדקה לזה שהם עושים כך? זה טוב שהם ירגישו בסביבה הקטנה שלהם שזה משתלם להם, אבל הם צריכים בכל זאת לקבל חיזוק גם מחברה יותר גדולה. ושם אנחנו צריכים להעלות את עניין החיוך והיחס היפה, כבר לא רק מפני שאנחנו מרוויחים קצת, כמו עם הסיגריות, שהפכו אותן ממש "לאל הרע".

זאת אומרת, אנחנו צריכים להפוך את זה לאיזה מיתוס, לאיזו אמונה, שחיוך פותח לנו את כל הדלתות, מגרש את כל השדים והרוחות. מזה באו כל הדתות, זה העניין, שכדי להתחבר לקבוצה גדולה או לכוח גדול אני חייב רעיון שהוא קצת לא רציונאלי.

אורית: דיברת עכשיו על קבוצות והגדרת אותן. אם נחייך אחד לשני, האם נצליח להתגבר על התפיסה הקודמת שלנו, שהאחד הוא בקבוצה שאני לא סובלת, והשני הוא בקבוצה שאני מתנשאת מעליה וכן הלאה?

זה לא חשוב. אם אני הולך עם הקו שלי, כל מי שהולך עם אותו קו, מתחיל בשבילי להיות קרוב.

אורית: אז אתה מגדיר את המטרה כחיוך, ואז זה בעצם ממוסס את הכול?

לפי זה אנחנו מתקשרים, יכול להיות שבתוך זה אנחנו נבדלים, לדוגמה, את טבעונית ואני לא, זה כבר תלוי במה שמקבלים. אבל אני אומר שכאן בכל זאת, אם אנחנו רוצים להצליח לטווח רחוק, בקבוצה גדולה ועל בטוח, אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג שהדבר הזה יתרחב ויתרחב ויתקבל יותר ויותר בכל מיני חוגים. וגם הם בעצמם ידאגו שתהיה להם מטרייה משותפת כזאת.

חיים חדשים - שיחה 21 - 26/6/2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 3. לבנות אדם

פורסם: 9.01.12, 10:00 pm

חלק 3/15

ולכן, כשאנחנו מגיעים עכשיו למשבר מכל האבולוציה שלנו, מכל התוצאות שעברנו בדורות הקודמים, אנחנו רואים שאין לנו ברירה, אנחנו עִם נשק עצום ביד, כמעט פירקנו את כדור הארץ מכל האוצרות שלו. אנחנו מגיעים למצב שמשפיעים על הטבע, על האקולוגיה, על האקלים, אנחנו הורסים את עצמנו ואת כל החברה האנושית. החלל סביב כדור הארץ מלא זבל שאנחנו משאירים והבעיה היא אפילו לשם לצאת. והעיקר, אנחנו לא מרוצים מהחיים. דיברנו על הייאוש הכללי שפוקד את העולם, על החורבן בחינוך, בהשכלה לילדים, בבתי ספר, ועוד ועוד.

וכאן, אנחנו מגיעים בסופו של דבר להחלטה שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים לשנות את האדם. אנחנו צריכים, כמו שההורים שלנו אמרו לנו פעם "תהיה ילד טוב, אל תרביץ לאחרים, תוותר להם אם הם רוצים, ואז יהיו לך הרבה חברים, ותהיה בחברה טובה. אל תתקרב לילדים האלה, אלא לאלה", וכן הלאה. אנחנו צריכים כך לחנך את עצמנו, להמשיך לחנך את עצמנו בצורה כזאת, כי המצב הוא באמת מצב המאיים בכלל על החיים שלנו. ולכן התיקון היחיד שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו זה לבנות מאיתנו אדם.

זאת אומרת, מעל אותו גובה של החיים הבהמיים שלנו, חיי הגוף, שאנחנו מחויבים לתת לו כל מה שהוא צריך בצורה מאוזנת כמו שדיברנו, רציונאלית, מעל זה אנחנו צריכים לבנות את עצמנו לא פרא אדם, אלא אדם. זאת אומרת, בעצם כל העבודה העצמית שלנו או הכללית, החברתית, הקבוצתית, והעולמית, היא בסך הכול מסתכמת בזה שאנחנו צריכים לחנך את עצמנו. משנאה הדדית, דחייה הדדית, גאווה, קנאה, כבוד, שליטה, שאנחנו רוצים להפעיל ביחסים בינינו, להעביר את זה לפסים של התחשבות, ערבות ואהבה. ואלה לא מילים יפות, אלא אין ברירה, כך הטבע מקדם אותנו, האבולוציה שלנו מקדמת אותנו למצב שאם לא נגיע ליחסים טובים, אנחנו רואים, שום דבר לא יכול לצאת.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -3. לבנות אדם, נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 5. חכמה עליונה

פורסם: 9.01.12, 9:37 pm

חלק 5/15

לכן אנחנו צריכים להבין שכאן באה לנו שיטה שהיא החשובה מכל המדע. שכּל המדע, כל העסק שלנו בחיים, נמדד לפי כמה שאנחנו יכולים להועיל לחיים שלנו. וכאן, אם יש לנו שיטת חיבור, שזאת ממש שיטת הצלה שלנו מהתאבדות, אז ודאי שהשיטה הזאת היא הכי חשובה, מעל כל מדע אחר, וצריכים לעסוק בה באמת בצורה רצינית.

כי שיטת החינוך האינטגרלי בעצם עומדת להציל אותנו מכל הרע שיש. ולא רק לנטרל את הסכנות שנמצאות לפני האנושות, כמלחמות, פשיטת רגל של השוק העולמי, גל רעב ועוד כל מיני בעיות ומגיפות, אלא חוץ מזה שהשיטה הזאת של החינוך האינטגרלי שומרת עלינו מרע, היא גם מעלה אותנו לטוב. היא גם עושה מאיתנו משהו שאנחנו מרגישים חיות בדרגה חדשה. אנחנו פותחים ביחס בינינו את מה שנקרא "אדם", מה שנקרא "דרגת המְדבר".

שאנחנו נמצאים שם בקשר עם פנימיות הטבע, עם המנוע שמפעיל את כל תהליך ההתפתחות שלנו, עם המחשבה, עם הכוח הגדול ביותר שנמצא בכל הטבע. אנחנו פותחים לעצמנו כאן הרגשה, כשאנחנו מתחילים להרגיש את הטבע בצורה כזאת, אנחנו מתחילים להרגיש נצחיות ושלמות של הטבע. וגם אנחנו, כשמגלים את זה, מתחילים להתכלל מזה, להתמלא מזה, לחיות מזה. זה מה שנותנת לנו שיטת התיקון האינטגרלי, שיטת החינוך האינטגרלי.

ולכן החכמה הזאת, השיטה הזאת, היא מעל כל החכמות, מעל כל המדעים שיש לאנושות. אנחנו צריכים להבין, לפי התוצאות ממנה, כשאנחנו מעריכים כל חכמה וכל שיטה, שאין משהו שהוא אפילו קרוב לשיטה הזאת.

כשאנחנו מבינים את החשיבות של שיטת החינוך האינטגרלית, אז ודאי שחשוב לנו להעביר אותה לא רק על עצמנו, כמו שאנחנו עושים בקורס שלנו, אלא גם להעביר אותה לאחרים. כי עד כמה שאני משפיע לאחרים והאחרים משפיעים עלי, במידה הזאת, בהשפעה הדדית, אנחנו נותנים דוגמה זה לזה, לחץ, דחף וגירוי חיובי, וכך אנחנו מתקדמים.

לכן חשוב לנו מאוד, לא רק ללמוד איך להתייחס יפה זה לזה, אלא איך להשפיע את היחס היפה הזה אחד לשני ולתת דוגמה זה לזה. כי בעצם כמו שההורים שלנו נתנו לנו דוגמאות איך לשחק נכון, איך להתייחס נכון לחיים, לדברים המזיקים ולדברים המועילים, כך אנחנו, כל אחד מאיתנו, צריכים לחנך אחד את השני. ואין בחינוך הזה גדול וקטן אלא אדם לומד מכל אחד.

ולכן אנחנו צריכים כל הזמן להיות אחראיים על כך שאנחנו נותנים דוגמה. לא רק לילדים אלא לחברים, לגדולים או לקטנים מאיתנו, לא חשוב למי גם בגיל וגם במעמד. אלא כל אחד צריך להרגיש את עצמו בזה כמורה דרך לאחרים, וזה צריך לגרום לו להתנהג באחריות גדולה מאוד. כך שכל אחד חייב להחזיק את עצמו בצורה כזו, שבו, בהתנהגות שלו כלפי האחרים, באמת תלוי הגורל האנושי. אלה לא מילים יפות אלא כך הטבע שלנו, שאנחנו מתפעלים זה מזה, רוצים או לא רוצים. אפילו בתת הכרה, אפילו אם קורה שאני לא כל כך מכבד את האדם, אני בכל זאת מתפעל ממנו.

ולכן בהתחשב בכך שאת ההתנהגות הזאת כלפי בני אדם, דורש מאיתנו הטבע, אנחנו צריכים לקבל את כל החינוך האינטגרלי שעליו אנחנו לומדים עכשיו, בצורה מאוד רצינית, ולהבין שדווקא לזה האנושות מחכה. את זה היא צריכה והיא תקבל זאת בצורה הטובה והיפה ביותר, אם אנחנו נוכל להמשיך ולתת לה את החינוך באותה צורה שפעם קבלנו אותו מההורים. בצורה רכה, יפה ובאהבה, כי לכל אדם ואדם יש את הרשימות האלה, ובטוח שהוא ירצה להרגיש שכך מתייחסים אליו. לזה יש חיסרון בכל אחד ואחד.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -5. חכמה עליונה, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

שיחה 9 - 5. שימוש נכון באגו

פורסם: 6.01.12, 11:15 pm

חלק 5/19

יוצא שהטבע שמפתח אותנו באמצעות החוקים שלו, באמצעות הסביבה, מתייחס אלינו משני כיוונים. מצד אחד הוא מפתח בנו את האגו, ומצד שני מראה לנו עד כמה הכוח הרע שגדל בנו, וכל הזמן מבדיל בינינו ומעמיד אותי כנגד אחרים, גורם לי את כל הרע ואני מקבל עונש עבורו.

מה אפשר לעשות כשיש בתוכי שני כוחות מנוגדים? מצד אחד יצר, רצון לעשות לי טוב על פני כל האחרים, על חשבון האחרים, ואז אני מרגיש סיפוק. מצד שני, כשאני משתמש ביצר הזה אני לא מגיע לסיפוק. בסופו של דבר אני מגיע לכך שהכול נהרס כתוצאה מאותו כוח התפתחות, החברה, המדע, החינוך, התרבות, החיים האישיים. והשאלה, האם אנחנו מסוגלים לשנות את השימוש באגו שלנו, ואם כן על ידי מה? הטבע הוא כוח אחד שפועל על כל המציאות, סוגר אותנו כחוק אחד, חוק של חיבור, השתתפות ואהבה. חוק של השפעה. אנחנו רואים איך הוא מפעיל את כל חלקיו בדומם, בצומח, בחי ובאדם. ולכן יש מושג החיים, ההתפתחות, שלא יכול להיות בלי שהטבע כל הזמן מוסיף ומוסיף את כל הדרוש להתפתחות, את החום, את המזון.

בתוך עצמנו אנחנו לא מוצאים כוח שירסן את האגו שלנו, עלינו למצוא בטבע את הכוח שייתן לנו יכולת להשתמש באגו לכיוון הטוב. לא שפתאום נוריד את עצמנו מגובה של אגואיסטים גדולים, הרי על ידי המוטיבציה הזאת, על ידי הדחף הזה הגענו להתפתחות גדולה, להתפתחות טכנולוגית, לכך שיש לכל אחד ואחד היום שמונה עד עשר שעות פנויות ביום. ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו כל מיני דברים, ולא רק לרוץ אחרי מזון, ביגוד, בית, בריאות, אלא אנחנו חופשיים בחיים שלנו. ובשליש מהיממה, בזמן החופשי כביכול, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעסוק בדברים שיכולים להיות טובים לכולם.

ואם האגו הביא אותנו להתפתחות טכנולוגית כזאת, אז עלינו ללמוד איך להשתמש בו לטוב, איך לרסן אותו, לכוון אותו משנאת הזולת לאהבת הזולת. כשכך אנחנו בעצם משאירים את החיים שלנו כמו שהם, ועוד יכולים להתפתח יותר ויותר בכל מה שיש בחיים האלה, בכל מה שאנחנו רואים בעולם הזה, במשפחה, בחינוך ילדים, בתרבות, בבריאות. נפתח את עצמנו, נצא לחלל ונפתח אותו, נעשה הכל, אבל בצורה יפה וטובה. אם רק נדע איך לשלוט על האגו שבטבע שלנו לטובת הסביבה, לטובת החברה הכללית. ולא כמו היום, שכל אדם חושב רק על טובתו, אלא ניקח בחשבון איך להביא לאדם יכולת התחשבות בחברה הגדולה, כך שירגיש כמו שהרגיש לפני אלפי שנים בחמולה, בכפר הקטן, שכולנו כאחים. ולא יכול להיות שאני לא חושב על אחרים.

אז חשבו על כולם כמו על אחד, מפני שעדיין לא היו מפותחים באגו. אבל האם אפשרי היום לקדם את האדם עם האגו שלו, להיות ממש מעליו, לחשוב ולראות את כולם כמו אחים, כמו משפחה אחת? מאיפה ניקח את השכל הזה, את הרגש הזה, שזה יהיה בנו ממש בצורה אינסטינקטיבית. שאני לא אעשה מאמצים גדולים, כי בלתי אפשרי לעשות, אלא שנמצא פתאום איזו תרופה. כמו שאני לוקח כדור, וכתוצאה מזה אני רואה את כל העולם במשקפיים אינטגרליות, שכולם כאחד. קודם לא ידעתי, לא הכרתי שהם קרובים שלי. ועכשיו אני רואה שכל השבעה מיליארד הם החלקים שלי, אני מרגיש אותם כקרובים. ולא כמו היום שאני עוד מתגאה מעליהם. אלא אני ארגיש שאני צריך לדאוג להם, לפחות כמו לעצמי, או אפילו כמו לילדים הקטנים שלי, שקודם כל אני דואג להם ועוד יותר מאשר לעצמי. איפה הכדור הזה שעל ידיו כל אחד יכול לתקן רק את היחס בינינו, את היחס לסביבה, ולכל האנושות? אז בטוח שנוכל להמשיך ולפרוח למרות המשבר הזה, שכאילו עוצר אותנו בכל צורות ההתפתחות. שאין לנו כביכול לאן להתפתח, הגענו למבוי סתום. ואנחנו מרגישים כמי שאיבדו את הדרך במדבר, ולא יודעים לאן להתקדם.

לכן אנחנו צריכים לחשוב מאיפה אנחנו לוקחים את הכוח לרסן את הטבע שלנו. להשתמש בכולו, אבל להפוך את כיוון השימוש בו. עכשיו אני כל הזמן מכוון ורוצה להכניס את כל העולם תחת שליטה עצמית, כביכול לטובת עצמי, למרות שאני רק סובל מזה, אבל אינסטינקטיבית אני מטפל בזה כך. ואם אני אהפוך את היחס, שאני אחשוב דווקא לטובת הזולת, לטובת הסביבה, שהם יהיו כמו הילדים שלי, בהרגשה אינסטינקטיבית, אז מה טוב.

וכך נעשה לכולם. ניתן לכולם את התרופה הזאת, ואז העולם יהיה מלא אהבה. מלבד זאת, נוכל אולי גם להבין, שאנחנו בעצם מקלקלים את העולם שלנו, ולא שיש כאן קלקולים אחרים. אולי מזה שנעשה בינינו כאלה יחסי חסד, התחשבות וחיבור, אז נגרום לטבע, לסביבה

להיכנס לחיבור ולהתחשבות.

מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו

חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -5. שימוש נכון באגו, נושאי הערבות, התפתחות האגו, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |