כל אחד ירגיש שהוא באמת נמצא ביחס יפה וטוב. מצב הרוח יעלה, והמחלות, המתחים והעצבים ירדו
אורית: אתה אומר שאנחנו בעצם צריכים לחדור, בעת ובעונה אחת, אל כל רמות ההיכרות שלנו עם השיטה הזאת.
אנחנו צריכים לפתח חיוך, להקרין יחס חם, אחד כלפי השני. זה שווה יותר מכסף, אדם צריך להבין שבזה הוא מרוויח. נניח אם הוא רוצה לרזות, אם יש לו מחלות כשלהן והוא רוצה להיפטר מהן, להיות יותר בריא, אם יש לו איזו בעיה בבית או בעבודה, אז הוא צריך לדעת שעל ידי החיוך הוא מרפא את כל הדברים האלה, והם עוזבים אותו לאט לאט. בואו ננסה, וכך באמת זה יהיה.
אורית: מתוך כך האדם צריך להבין שאם הוא יהיה הראשון שיעשה את השינוי הזה, אז הוא יקבל את הפידבק בצורה חיובית.
כן, הוא מרוויח. זו מין הדרכה פנימית כזאת, זו השיטה.
ניצה: מה השיטה אומרת?
אם אני מחייך לאחרים, ואם אנחנו נרחיב את ההסבר לקהל הרחב, אז נגיע למצב שהחברה שלנו תהיה יותר יפה, יותר חמה. כל אחד ירגיש שהוא באמת נמצא ביחס יפה וטוב. מצב הרוח יעלה, והמחלות, המתחים והעצבים ירדו. היחסים שלו בעבודה, עם הבוס, עם כולם יעלו, גם התוצאות מהעבודה שלו, וגם אצלו בבית. זה סך הכל לימוד. הכל הרגל, והרגל נעשה טבע שני. אם החברה מתייחסת בצורה כזאת, ואפילו אם כולם מתנהגים כך בצורה מלאכותית, זה נכנס לטבע, ואז לאט לאט אנחנו מתקדמים. פתאום אני באמת רואה שלא כדאי לי לעשות רע לשני, אני מרוויח מזה, מצד האגו שלי אני מרגיש שזה כדאי.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
להשאיר תגובה | |
בגלל שאני מרוויח, זה העיקר. כדאי לי להתייחס טוב לאחרים
אורית: אם נקרא לזה נניח "שיטת החיבור", או "שיטת הקשר הנכון בין בני אדם", האם נושא החיוך הוא הדבר היחיד שיש בשיטה הזו, או שזה עיקרון אחד מתוך השיטה?
העיקרון הראשון הוא, שאם האדם מתייחס טוב לאחרים, אז הוא קונה בזה כסף, בריאות, שלום, כל מיני דברים חיוביים. את זה אנחנו צריכים להסביר בכל מיני דוגמאות, דרך כל מיני דברים, דרך הטלוויזיה, הרדיו, כלי התקשורת עם כל מיני דוגמאות. זה חייב להיות כאיזה סוג של מנה יומית לאדם. וגם ההיפך, להראות לו עד כמה שעצבים, רוגז, ויחס שלילי הורג אותו, והורג את מי שאליו הוא מתייחס כך.
אורית: אם האדם ששינה את קו המחשבה שלו אומר "עכשיו אני אחייך", אז הוא בעצם משמש דוגמה לכלל האחרים שהוא פוגש?
נכון. אבל גם הם צריכים לקבל אותו חינוך דרך כלי התקשורת, בגן, בבית הספר, וגם על ידי הרצאות בעבודה. אני חושב שכל אחד יכול להיות מעוניין בזה, אפילו אותו המנהל בעבודה. אם יש פתאום יותר יחס בין האנשים בעבודה, אז אף אחד לא שם לשני "מקל בגלגלים", זה משפיע על התוצאה המשותפת בעבודה, וכן הלאה.
ניצה: אם אני מסתכלת על זה, אז בעצם אמרנו שהעיקרון הראשון הוא התייחסות טובה.
בגלל שאני מרוויח, זה העיקר. כדאי לי להתייחס טוב לאחרים, כי אני מרוויח מזה בריאות ובסופו של דבר זה מוביל לכסף, לביטחון, ולעוד דברים.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
להשאיר תגובה | |
דוגמאות שאנשים נותנים זה לזה, הן הרבה יותר מועילות.
אורית: בבריטניה ערכו מחקר מעניין, הושיבו ילדים קטנים בני שלוש, ארבע בחדרים נפרדים והראו להם תכנית טלוויזיה שבה אדם לקח בובה גדולה וחיבק אותה. אותו אדם נישק, אהב וליטף את אותה הבובה הגדולה. לאחר מכן הכניסו את הילדים לחדר אחר שבו הייתה אותה בובה, והילדים עשו את אותה הפעולה. אחר כך הראו לאותם הילדים את אותו אדם עם אותה בובה, אבל הפעם הוא הרביץ לבובה, הוא כעס עליה, בעט בה. במצב הזה הילדים היו הרבה יותר אגרסיביים מהפעם הקודמת, כשהם היו חיוביים. אני מספרת על כך מפני שהניסוי נקטע באמצע, החוקרים הראו לנו רק את יכולת ההשפעה, אבל הם לא המשיכו לחלק האחר שיש בו רווח, והרי אתה מדבר על רווח.
כן ולא. הניסוי הזה הוא לא ניסוי שלם, כי החוקרים לא ערכו ניסוי לגבי היחסים בין הילדים. הם גם לא ראו דוגמאות מהגדולים, הילדים היו צריכים לראות דוגמה מאוד חיובית ליחס טוב, בכל מיני אופנים, ודוגמה מאוד רעה, בכל מיני אופנים, דוגמאות שונות, ליחס הרע. וכל זה על מנת שהיחס הרע יכניס בהם פחד, והיחס הטוב יכניס בהם חום, כמובן בהתאם למה שהם רגילים, כי זה תלוי גם באופי האדם. האדם שחי באירופה מתנהג אחרת מאדם שחי באפריקה או באסיה, לכן ברור שצריכה להיות גישה אחרת והסברים שונים. אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים להראות להם דוגמאות גם במשפחה, ולא רק כלפי הבובה. הניסוי עם הבובה מעיד על כך שהאדם חי מדוגמאות, ודוגמאות שאנשים נותנים זה לזה, הן הרבה יותר מועילות.
אורית: אתה חוזר עוד פעם לקשר שבין אנשים.
כן. על ידי האנשים כל הזמן מתחזקים, כי כל אחד מועיל לשני.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
להשאיר תגובה | |
אנחנו מתחילים מזה שכולנו רעים. אבל על ידי השפעה מסיבית אנחנו משתנים
ניצה: אם כך יש שני דברים, יחס טוב וחיוך. אני יכולה להבין אותם בראש, אבל זה לא פשוט לעשות זאת, במיוחד אם אני נמצאת באיזו סיטואציה ויש לי כעס כלפי מישהו.
למה זה לא פשוט, אם סביבך כולם אחרים. נניח שנותנים לך להתפרץ, כמה זמן תחזיקי ברע אם כולם רגועים ומחייכים, הרי אדם שנמצא בחברה חיובית, לא יכול להיות רע.
אורן: כן, אבל החברה היום היא לא חברה חיובית.
ודאי, אנחנו מתחילים מזה שכולנו רעים. אבל על ידי השפעה מסיבית אנחנו משתנים, כמו הדוגמה שנתתי עם הסיגריות.
אורן: כן, אבל הצעד הזה הוא מצד החברה, זה מהלך כלל-חברתי. בפרויקט הזה אנחנו לא רוצים להתרכז בצעדים מצד החברה, אלא מצד הפרט.
רק כלפי האדם?
אורן: כן. רק מצידו, ומה הוא יכול לעשות?
שום דבר. חלילה, אני לא רוצה לעשות פרסום לעישון, אבל אני מעשן יותר מחמישים שנה, ובשבילי סיגריה זה פילוסופיית חיים, אני מרגיש בזה משהו יותר עמוק מסתם לעשן. ועכשיו אני רואה "שאונסים" אותי ומגבילים אותי בכל מקום עד שאפילו ברחובות אני לא יכול לעשן, זה ממש כך. בישראל זה עדיין חופשי, אבל באירופה ובאמריקה זה ממש טירוף.
לדוגמה, חזרתי עכשיו מהכנס במיאמי, האדם שם לא יכול לעשן בצד הרחוב שבו נמצאים המלונות, וזה על חוף האוקיאנוס. אם אדם רוצה לעשן, אז הוא צריך לעבור מספר רחובות ולהגיע למקום שבו הוא יכול לעשן. הוריקנים שעוברים מעל, זה לא חשוב, אבל סיגריה כן. זאת אומרת "יורדים" כך על האדם, כי החליטו שזה הגורם הרע, ואם זה הגורם הרע, אז זה בסדר. השאלה למה בעניין שלנו זה לא כך? אולי הבעיה היא שהפסיכולוגים לא מספיק לוחצים כמו שהרופאים לוחצים נגד העישון. הם לחצו נגד כל ארגוני מייצרי סיגריות, ומדובר כאן על מיליארדי דולרים, זו עוצמה גדולה, העניין הזה יורד היום בכל העולם.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
להשאיר תגובה | |
יש לך פתח לעשות חברה יותר מאוזנת. הוא ירגיש מזה לא רק חיוכים, אלא גם יותר ביטחון. וביטחון חומרי, לא רק נפשי
ניצה: האם מערכות הקשר שלנו הן מערכות דומות, או שאלה מערכות הרבה יותר מורכבות?
אם אנחנו רוצים להביא את האדם למצב שהוא סך הכל יהיה מאושר, ואנחנו אומרים שחוץ ממזון, פינה חמה, הסקה, מה שהוא חייב לחיים, מה שגופו חייב, כל היתר הוא ממלא על ידי יחס חברתי, אז מה יש עוד לעשות? ואם אנחנו נשנה את היחס החברתי לטובה, אז הוא יזכה, חוץ מחיוך, לתמיכה, וכמו כן הוא ירצה גם לתמוך במישהו.
מכאן והלאה יש לך פתח לעשות חברה יותר מאוזנת. הוא ירגיש מזה לא רק חיוכים, אלא גם יותר ביטחון. וביטחון חומרי, לא רק נפשי.
אורית: יש לי עוד סיפור. אדם שהוא בעל מפעל מאוד גדול, החליט שהוא רוצה שמצב הרוח והאפקטיביות של האנשים במפעל יעלו. אז הוא החליט שכל תקופה מסוימת הוא יתן להם בונוס. ובאמת האנשים היו טיפ טיפה יותר פרודוקטיביים, האווירה הייתה טיפ טיפה יותר טובה.
ואז יום אחד הם התחילו לבוא בדרישות שכדי להגדיל את התפוקה הם רוצים בונוס יותר גבוה. איך אנחנו מתמודדים עם כך שאנחנו רוצים לעשות משהו שהוא חיובי כלפי הפרטים, כלפי אנשים מסוימים, ובסופו של דבר אנחנו זוכים לדרישה "אני רוצה עוד"?
אני חושב שהם צודקים. הם רוצים להרוויח יותר מהחיוך, יפה מאוד. זאת אומרת, הם כבר הרגישו שהחיוך שלהם שווה הרבה כסף. זה טוב מאוד.
אורית: זאת לא סחטנות?
למה סחטנות? אנחנו באים לבעל המפעל, ומדברים איתו בחיוך, והוא מדבר אלינו גם בחיוך. אנחנו אומרים "אתה בחור טוב, ואנחנו גם טובים, נכון?" והוא עונה, "כן אתם טובים". ואז אנחנו אומרים לו, בוא נעשה חשבון, בכמה עלתה התפוקה שלנו, כתוצאה מהיחס היפה בינינו. נניח שאנחנו עושים 10% יותר, זאת אומרת, שאתה מרוויח מאיתנו 10% יותר. כמה הבטחת לנו לשלם מזה, להוסיף? אולי עוד בונוס, עוד יום חופש, או פעם בחודש פיקניק או משהו כזה.
אז אנחנו רוצים ממך קצת יותר. לפי המספרים כדאי לך. אנחנו יודעים שזה כדאי גם לנו, גם היחס, גם העצבים, גם הבריאות. אנחנו מרוויחים מזה שאנחנו פחות חולים, אנחנו מרוויחים מזה שיש יחס טוב בעבודה. אני כבר לא רוצה לברוח ממנה לפני הזמן, אני לא הולך לעשן כל חצי שעה סיגריה מעצבים, אנחנו לא מדברים רק רכילות זה עם זה בזמן העבודה. אני לא לוקח ימי מחלה מתי שאני רוצה או לא רוצה.
אז בוא נעשה חשבון, יכול להיות שבאמת כדאי גם לך וגם לנו, חוץ מחיוך, להתחלק ברווחים, מה הבעיה?
אורית: טוב זה יהיה מאוד מעניין.
אני חושב שזה אפשרי כמו שעשו עם הסיגריות ועם כל הדברים האלה. עשו מחקרים, הביאו טבלאות, גרפים, נוסחאות, בכמה זה גורם רע ובמה זה משפר, והוכיחו לאנשים. הייתה שם מלחמה גדולה מאוד, את חושבת שאנשים כמו פיליפ מוריס, סתם כך הסכימו לכל הדברים. אין להם לובי בממשלות?
תנסי לעשות בשלב הבא מלחמה נגד קוקה קולה, היא יותר מזיקה מהסיגריות. גם לילדים הקטנים וגם לכולם. צריך רק להוביל לובי חזק מאוד. אבל כשמדובר על היחס הטוב בינינו, גם לא יכול להיות מישהו שהוא אנטי. מי יגיד שלריב זה כדאי? הכול בידיים שלנו.
חיים חדשים – שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
להשאיר תגובה | |