אורן: אם אני מבין נכון, יש שני מרכיבים בתהליך, יש את השעה שעתיים בשבוע.

לא בשבוע. אני מדבר על קורס ממש.

אורן: קורס, אז יש קו של לימוד.

אם מדובר על מובטלים עדיף יום יום.

אורן: לא מדובר על מובטלים, למובטלים היה הפרוייקט הקודם, בנינו להם עולם ומלואו. יש הרבה אנשים שהם לא מובטלים עכשיו.

אלא?

אורן: הם סתם חיים בעולמם.

למשל זוגות, שנמצאים בבעיה?

אורן: למשל. אני אפילו לא מסתכל עליהם כזוג, אלא על אדם אחד שיש לו בעיות בחיים,

בקשרים שלו עם אנשים, עם בן או בת זוג, בעבודה וכן הלאה.

דרך רעיונות, תוכניות טלוויזיה, בכלי התקשורת, אפשר לתת לו דוגמאות איך להצליח על ידי הקורס כזה.

אורן: למכור לו את הקורס שלנו.

כן.

אורן: נניח שהוא לא רוצה לקנות אותו.

אין מה לעשות.

אורן: בטח שיש מה לעשות, יכול להיות שאתה יכול להכניס לו את המוצר שלך הביתה, בלי לקום, בלי לזוז מהבית, רוב האוכלוסייה היא פאסיבית, נכון?

יכול להיות שאפשר, אני לא בטוח.

אורן: נניח שהוא אומר לך, "אתה יודע מה, אתה אצלי בסלון הרב לייטמן החכם, באת אליי להתארח בסלון, דבר איתי על החיים, אני רוצה שתבוא אליי, שעה ביום אתה אצלי בסלון".

לא.

אורן: לא?

צריך לחשוב על איזה תחכום, שהוא ירגיש שהוא נמצא בסביבה. אנחנו צריכים להראות לו דרך מסך הטלוויזיה שלו להכניס אותו לתוך הסלון שלנו, לא לבוא לסלון שלו. אנחנו צריכים להביא אותו לתוך הקבוצה, לשתף אותו בפעולות, להשפיע עליו רגשית, זה קשה מאוד דרך מסך טלוויזיה, כשהוא יושב שם עם נעלי הבית, כוס בירה או קפה, וכל רגע יש לו טלפון או שיחה שמפריעים לו. אני לא חושב שיצא מזה משהו.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 


שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

ניצה: בתחום שבו אני עוסקת, אני יודעת שהרבה אנשים קראו ספרים ורק בזכות זה שהם קראו את הספר, הם הבינו כמה הם לא מבינים והלכו ללמוד. זאת אומרת הרבה פעמים הטריגר שמוציא את האדם מהמקום שבו הוא נמצא זה ספר, או תוכנית שפתאום מדליקה לו נורה ואומרת "באמת יש פה משהו שעכשיו אני מבין, הייתי כל כך עסוק בכאב ובצרות שלי שבכלל לא הייתי מסוגל לחשוב שיש אפשרות אחרת, ובזכות הספר או התוכנית פתאום נפתח לי, נוצר בי צורך אמיתי לעבור תהליך, ועכשיו אני מוכן יותר". יכול להיות שאלה השלבים.

אני מקבל. אני לא איש מכירות ורחוק מכך. אני לא יכול בצורה כזאת לפעול ולהתקשר עם בני אדם. אבל בטח יש כאן הרבה אנשים שיש להם נגישות לקהל הרחב.

אני מדבר מהרגע שהאדם נכנס לקורס ושם אנחנו יכולים להשפיע עליו.

אורית: אנחנו התפתחנו במהלך הזמן להיות מאוד אגואיסטים וכל אחד דואג רק לעצמו, אנחנו פחות מתחשבים בחברה, ופחות מתחשבים באנשים שלידינו, אולי האגואיסטיות הזאת או הרוע הזה הפך להיות הטבע השני שלנו?

לא, זה הטבע הראשון שלנו, היסודי.

אורית: הטבע הראשון שלנו?

האגו הוא הטבע שלנו.

אורית: זאת אומרת שעל ידי מה שאנחנו נלמד בקורסים האלה, אנחנו נוכל לשנות את הטבע הראשון ולהפוך אותו?

אנחנו נדע איך להשתמש בו נכון.

אורית: בטבע הראשון.

כן. וזה נקרא כאילו "טבע שני". הטבע השני הוא כשאנחנו רוכשים את תכונת ההשפעה, על זה אני לא חולם. אני מדבר על לתת לאדם טיפים, בסופו של דבר הקורס נותן טיפים, מביא את האדם למצב שהוא יכול להבין אותם ולהשתמש בהם. כי בלי קורס, בלי חינוך הוא לא יוכל לממש את מה שנגיד לו.

אורית: אנחנו מדברים על תהליך, למידה, ועל תרגול.

אורן: אתה מדבר אליו רק מהרגע שהוא נכנס לקורס. בסדר?

כן.

אורן: הקורס חייב להיות פרונטלי? או יכול להיות גם וירטואלי?

לא יודע.

אורן: מה תעשה, תכסה את כל העולם בכיתות לימוד?

למה לא?

אורן: אם אתה יכול, בבקשה. אבל בינתיים אנשים מחכים, הם עוד לא בכיתה שלך, בכיתה שלך יש שלושים איש, עשרה אנשים, עשרים איש. אין לנו שבעה מיליארד איש בכיתות, נכון? השבעה מיליארד בבית.

השבעה מיליארד גם לא רצים אליך לקורס.

אורן: נכון. למה הם לא רצים לקורס?

כי הם עדיין נמצאים במצב שהם לא מבינים שלא צריך לשנות את העולם כדי לצאת מכל המשברים, הייסורים, והצרות, אלא שצריך לשנות את האדם, את ההתנהגות שלו.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 


שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

אורן: זאת תובנה גבוהה. אני מצפה מהם להגיע לכך לבד או שאני רוצה להוליך אותם אליה?

להוליך, כן בצורה וירטואלית. אבל ללמד ממש איך לשנות, להשתנות, לא בטוח שנוכל לעשות זאת בצורה וירטואלית. אולי עם תמיכה גדולה של כלי התקשורת, בבתי הספר ובכל המקומות שבהם נמצאים בני אדם במגע עם מערכת החינוך. שם אנחנו נוכל להגיע אליהם, ולאלה שלא יכולים ללמוד דרך מסך הטלוויזיה.

אורן: נאמר שאנחנו עכשיו על מסך הטלוויזיה, עבור אלו שלא במגע עם מערכת החינוך, ונאמר שהם היו מסכימים להקשיב לנו, על מה אנחנו הולכים לדבר איתם?

צריכים לדבר איתם על טבע האדם, רק בצורה מאוד מושכת. על יד פסיכולוגים וכל מיני אנשים שיספרו וידברו בצורה נעימה, יפה ומושכת, מלאה בדוגמאות. הם יסבירו להם מהו טבע האדם, איך אנחנו מתנהגים, יראו דוגמאות של כל מיני מקרים, של ילדים, של מבוגרים, זוג צעיר, גברים, נשים, בבית, במשפחה, עם חבר, במקום של בגידה, בפגישת של חברים ועוד ועוד ועוד.

להראות לאדם את הטבע שלו, להסביר לאדם איך הוא מחליט מה לעשות בכל רגע, איך הוא בוחר בכל פעם בהכרה ובתת ההכרה, בדברים הנעימים והטובים ביותר שנראים לו. האם בזה הוא מתחשב באחרים, בעתיד שלו, או בעבר? עד כמה האגו שולט כאן ולא נותן לנו אפשרות להיות עצמאים, להחליט בצורה בריאה והחלטית, אלא מכניס אותנו רק לתאווה ולא קצת למעלה ממנה. איך אנחנו יכולים להתעלות מעל זה, שנשלוט על הרצון ליהנות שלנו מכל מיני דברים.

סך הכל האדם זה רצון ליהנות, יש לו רצון לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות. איך נהנים מהדברים האלה, אבל בצורה כזאת שאחר כך לא נשלם על זה ביוקר, כל אחד לחוד וכולם ביחד.

את הדברים האלה צריכים להסביר, אתה לא יכול להשאיר את האדם כמו שהוא עכשיו וזהו.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 


שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

אורן: מי יסביר את זה לאדם?

יש כל מיני מומחים שיכולים לדבר על זה בקלות. אני רואה "נשיונל ג'יאוגרפיק", ויש שם כל מיני תכניות וגם באינטרנט.

אורן: אנשים רואים נשיונל ג'יאוגרפיק כבר המון דורות, האם זה קידם אותם? על זה אתה בונה, שנשיונל ג'יאוגרפיק יתקן אותם?

לא, אני אומר שיש אנשים שיודעים להסביר בקלות. אמנם הם מומחים, אבל יחד עם זה הם יודעים גם להסביר בצורה יפה ומושכת את המקצוע שלהם. אם זה פסיכולוג, רופא, מורה, וגם איש משטרה.

אנחנו בסך הכל צריכים להסביר לאדם מי הוא, על ידי אילו דחפים הוא קיים, איך מערכת ההחלטה שלו, איך הוא מתרשם מכל דבר, בעצם איך הוא קולט את העולם. אנחנו צריכים להסביר לו את הדברים האלה והוא צריך לחיות בזה, הוא צריך להתחיל להבין את עצמו. אנחנו צריכים עכשיו לתת לו מה שלא נתנו לו בגן הילדים ובבית ספר.

אורן: אתה רוצה לתת לו את זה או שאתה בונה על זה שמישהו אחר בעולם יביא לו את זה?

לא מישהו אחר, זה בתוך הקורס שלנו, אבל לא רק אני, אלא זה צוות.

אורן: אני לא שואל על צוות, צוות זה במעטפת של כל דבר. אני אומר דבר פשוט, שעד היום כל מה שסיפרת שצריכים ללמד אותי, להכיר את עצמי, איך ליהנות בצורה שלא אפסיד וכל הדברים האלה, אם למשל הייתי פוגש אותך אצלי בסלון והיית מדבר על זה בצורה מעניינת, כי בינתיים זה היה קצת פילוסופי, אבל היו גם כמה משפטים שמאוד משכו אותי, למשל איך ליהנות בצורה שאני לא אפסיד, איך אבין את עצמי, איך אני מתנהל במערכות יחסים, כי אלה החיים שלי.

אם באמת היית בא אלי לסלון, יושב איתי ומספר לי את זה, וזה היה מעניין, יכול להיות שהייתי מזמין אותך לבוא גם מחר. בינתיים ההסברה שלנו היא לא בגובה הזה, לגמרי לא. עד היום ידענו להסביר על העולם ועל ההיסטוריה, האבולוציה הגלובלית והאינטגלית, אבל אף אחד לא יכניס אותך לסלון עם זה. כי הוא לא חי בזה, אין לו מחשבות כאלה.

השאלה היא, אם אנחנו עוזבים את בני האדם לנפשם או מסכימים לפגוש אותם בסלון. היום אם יש לך מה להגיד לאנשים יש מי שישמע, רואים את זה בשפע. בכל אירוע שאתה עושה אתה רואה את זה, אנשים צמאים. אבל הם צריכים לשמוע משהו מהחכמים. לשמוע משהו שהם יכולים לעכל. אי אפשר להגיד, יש לנו כזה, כי אני יודע מה יש לנו. אין לנו כזה. יש לנו רק אנשים מסכנים שסובלים יותר ויותר מיום ליום ולנו יש מה לתת להם, רק אנחנו עוד לא נפגשנו איתם אצלם בסלון.

נפגשנו איתם אצלנו ליד הלוח, כששרטטנו להם שהעולם הוא גלובלי ואינטגרלי ועל התהליכים, ולכן מכל הסיבות האלה אתה צריך להשתנות, אתה צריך להיות אדם חדש. אבל זה לא מגיע אליו, זה עובר אלף מטר ממנו, זה פוגש יחידי סגולה. היום אנחנו מפיצים את המסרים שלנו שהם ליחידי סגולה מתוך ה- 99, אבל יש עוד יחידי סגולה ב-99.

אני מקבל את הטענה שלך ואתה צודק, אבל זה מה שאני אישית מסוגל. אני מבין את הדברים שלך ולא חושב שאני מסוגל להשתנות ושנשאר לי עוד הרבה זמן לשינויים ובהחלט זו בעיה. לי זה נראה כבעיה גדולה מאוד ואני מקווה שחלק מהתלמידים שלי יצליחו לרדת קרוב יותר לעם ולדעת איך להסביר להם את הדברים האלה בפשטות. אני אישית לא רואה שאני מסוגל, כמה שאני משתדל. הלוואי ואהיה מסוגל לרדת לרמת התלמידים.

אורן: זה לא חשוב.

זה קשה מאוד. לי זה קשה מאוד. ואני מבין את כל יתר האנשים לפנַי שרצו את זה לעשות והצליחו עד רמה מסוימת ולא יותר נמוך.

אורן: אבל הזמן היה אחר. היום האנשים מוכנים, רק תדבר, תשדר משהו שהם ישמעו.

כן, אבל כנראה שצריך להיות מישהו חדש.

אורן: אני לא מאמין לזה.

אני משתדל בינתיים לתת מה שאני יכול בצורה שאני מסוגל. קשה לי מאוד להתלבש באדם שהוא לגמרי לגמרי אטום.

אורן: הוא לא אטום בכלל. הוא הולך לכל מיני מקומות מטופשים לשמוע עצות לחיים. הוא לא אטום, הוא סובל ורגיש ומרגיש וחכם. הוא אדם מודרני, הוא לא מפגר. אנחנו לפעמים חושבים שהוא אטום, אבל הוא לא.

אדם מודרני אתה אומר, הוא מי שהולך לקבל עצות.

אורן: אולי הולך, אולי לא הולך, אולי קורא ספרים.

יש מרחק עצום בין זה שנראה לך מודרני במילים שלך, במושגים שלך, לבין מה שאני אומר. כי מודרני אצלך זה שהוא מבין אולי כל מיני טריקים שסיפרו לו בבית הספר, בטכניקה, בטכנולוגיה, במדע אפילו, בכל דבר. אבל זה לא עוזר לו להיות יותר רגיש לשינויים הפנימיים שלו.

כאן אני צריך להיות מומחה מיוחד. אני חושב שקודם כל, אולי אפילו בלי מילים, להכניס אותו מיד לכל מיני הפעלות.

אורן: הוא לא בא לאף הפעלה, הוא יושב בבית בסלון עם עוד ששה מיליארד.

אז אין לי מה לתת לו.

אורן: אבל זה לא נכון, אני רואה שיש לך מה לתת לו בשפע. אני רואה שכל פעם שאתה מדבר על עולם הפרט, שאתה מתלבש באדם אחד, כל מה שאתה אומר זה דברים שאנשים ישתו אותם כמו מים.

אז קח אותם ותמסור להם.

אורן: אני אשתדל לקחת ולמסור, אבל עדיין אין מספיק מה לקחת ולמסור. אני רק אומר, שאתה אומר, שאין לי מה לתת לו, אני לא רואה שזה כך. אני רואה שכשאתה מדבר על איך האדם מרגיש, איך האדם חושב, אנשים מסתכלים עליך כמו מגנט. לא חשוב באיזו מדינה, לא חשוב באיזו שפה. ולמה? כי הם לא שומעים כלום? לא, כי הם שומעים משהו, הם שומעים משהו חדש, זה תופס להם את הלב. הם מבינים אותך במוח.

אני בעצמי לא בטוח שאני מסוגל לבנות שיטה כזאת לאדם המצוי, לאדם הרגיל.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 


שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

אורן: לפגוש איש אחד בבית שלו בכורסה בסלון, הוא מסכים להקשיב לך, דבר איתו.

זה לא הדיבור, אני צריך להביא לו שינויים פנימיים. את השינויים הפנימיים האלה אני יכול להביא רק על ידי הפעולות. פעולות עם אור שהוא ירגיש לא במילים. מילים אני לא יכול לתת לו יותר מכמה מילים כאלו שהוא בקושי מבין אותן וגם לא מבין. אי אפשר בהסבר להעביר את הדברים. כמו שהוא לא היה מבין לפני מאתיים שנה מה שקורה לו היום בחיים, כי מאז הוא עבר את החוויה הרגשית. אדם זה רצון לקבל, רצון ליהנות, הוא רק מבין מרגש. השכל בא אחרי הרגש.

אם אני מכניס אותו עכשיו לחוג, להפעלה מסוימת, והוא יחווה, הוא יעבור כל מיני רגשות, אחר כך אוכל להסביר לו, למה עברת את זה, מה עברת, איך הרגשת. מאיפה הרגשת. יהיה לי מאיפה להסביר, אבל קודם הוא חייב לעבור חוויה.

אורן: מה מפריע?

החינוך שלנו הוא חינוך חווייתי.

אורן: למה שהוא יגיע למסגרות החינוך שלנו?

שלא יגיע. לכן אני אומר לך שאנחנו נמצאים בבעיה. אני לא רוצה להגיד שאני מחכה עד שהוא לא יוכל כבר לשבת בבית.

אורן: זה מה שיוצא, אתה בונה על זה שהוא יבוא אליך.

אני בונה על זה ואני חושב שהם יבואו.

אורן: הם באים.

לא, אבל הם יבואו לקבוצות שלנו, לקורסים.

אורן: הם באים גם עכשיו, זה מתרבה מיום ליום, אבל רובם לא באים.

אתה הולך בעקבות השיחות הקודמות שלנו.

אורן: איפה, פה?

תביא עצה, תביא לו משהו פרונטאלי. אתה מספר, הוא עם סיגריה, עם כוס בירה, קפה, יושב, שומע. האם מזה יהיה לו כבר חיים חדשים? לא.

אורן: אני לא מחפש עצה בכלל.

כך זה לא יעזור. אין דבר כזה, אין.

אורן: אני לא מחפש דבר כזה.

אורן: אני רוצה שיהיה לו מורה אישי, פרטי. בכיתה יש מורה לשלושים ילד, ואני מביא הביתה לילד מורה פרטי ללמוד מתמטיקה. אמרת שהמקצוע שלנו זה לחנך אדם חדש ואז הוא יסתדר בכל המערכות, לפרמט אותו, לחנך אותו מחדש. בוא תבנה אותו עם מורה פרטי.

יש לי תלמידים, שנמצאים רחוק באיזה מקום, והם כן לומדים דרך המסכים. אבל הם רוצים ללמוד, הם נמצאים יחד עם הקבוצה שרואים על המסך בלב ונפש. הם רוצים להתכלל. הם שותים את המילים שאני אומר או קורא, והוא נמצא יותר בקבוצה ממי שנמצא שם פיסית. זה משהו אחר.

אורן: זה תלמיד קבלה.

לא קבלה, זה לא חשוב קבלה או השפעה, זה לא חשוב מה ילמד, שילמד טכניקה, לא חשוב. לפעמים אני רואה תכניות מדע בטלוויזיה, או מוציא מהאינטרנט תוכניות שאני ממש נמצא בהן ויש לי אלף שאלות, אני ממש עובר חוויה עד שאני מזיע.

את השינויים הפנימיים האלה אני יכול להביא רק על ידי הפעולות. צריך לבנות אז כל מיני מחזות תיאטרון בשבילו, ומערכות ש"יתפסו" אותו ויכניסו אותו לתוך מסך הטלוויזיה פנימה. זה כן אפשרי, אבל רק לא שאני אדבר ואדבר אליו ממסך הטלוויזיה.

חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012

 


שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים
להשאיר תגובה |