"על כל פשעים תכסה אהבה", שאתה צריך לעלות מעל האגו שלך ולראות בשני חיוב במקום שלילה
אורן: אז בוא נתמקד בנו כמקום שבו נוכל לבצע. נתת פה עקרונות כמו "איש את רעהו יעזורו", ושכל זוג צריך לתת דוגמאות לזוג השני וכך נחזק בתמיכה הדדית זה את זה.
האם תוכל לכוון אותנו, אנחנו פה מולך זוג, אבל בעצם בכיתה אנחנו חמישה זוגות, תן לנו איזה תרגיל שהיית רוצה שעד לפגישה הבאה כל אחד מחמשת הזוגות יבצע, כדי להתחיל במשהו לתרגל את העקרונות האחרונים שלמדנו. אם זה יהיה תרגיל אחד, אז בכל חמשת הבתים שלנו הוא יתבצע, ויהיה לנו ניסיון שכל אחד יצבור במערכת הזוגית שלו. וכשניפגש כאן בפעם הבאה נוכל להתחיל לשתף בינינו את הדברים האלה, ולממש את "איש את רעהו יעזורו" שעליו דברת. אז כדאי שזה יהיה דבר אחד, ולא שכל אחד יתרגם את זה לעצמו בבית איך שהוא הבין.
קודם כל, אנחנו צריכים לדאוג לזה שהשפעת כל חמשת הזוגות על כל זוג היא תהיה קבועה, ולא רק שאנחנו עכשיו נפגשנו ובעוד שבוע ניפגש שוב.
אורן: לא, כל יום יש לנו פגישה איתך.
אפילו אם כל יום, בעוד עשרים שעות אנחנו נפגשים?
אורן: כן
בעשרים השעות האלה אנחנו צריכים גם כן להיות בקשר.
אורן: באיזו צורה?
שכל אחד יעביר מדי פעם, מדי כמה שעות, התרשמות לשני, כמו שדיברנו. כמו שבזוגות אנחנו כל פעם מעריכים את השני יותר, זאת אומרת כל אחד גבוה מהשני, כל אחד נמוך מהשני, כל אחד שווה לשני, כל הדברים האלה שאנחנו לומדים במערכת היחסים החדשה בינינו. יש לנו על זה מאמרים, אנחנו צריכים לעבור עליהם, ללקט אותם, להוציא משם את העקרונות האלה וללמד את הזוגות, ומפגישה לפגישה, מיום ליום, אנחנו נותנים להם שיעורי בית.
אורן: אתה רוצה שנשתף רשמים בינינו במשך היום? נניח, נכתוב במייל או משהו אחר.
לא רק במייל, אני רוצה שתהיה מודע כמה פעמים במשך עשרים השעות האלה. יהיו שיעורי בית, כמה פעמים בכל מיני צורות היית צריך להיזכר בזה ש"על כל פשעים תכסה אהבה", שאתה צריך לעלות מעל האגו שלך ולראות בשני חיוב במקום שלילה, ובעצמך את האגו השלילי במקום החיובי. שבמקום להעביר עליו ביקורת, אתה תעביר ביקורת על התכונות שלך, שמראות לך את הרע בשני. וכמה פעמים חיזקתם זה את זה בתוך הבית, וכמה פעמים התקשרתם בין הזוגות. נניח פעם בשלוש או ארבע שעות, התקשרתם ביניכם או עשיתם ביניכם ועידה קטנה, לחמש או עשר דקות, ואיך אתם מתקדמים בזה. היום זה נעשה בצורה וירטואלית וזו לא בעיה, פותחים חדר וירטואלי ושם נפגשים. וכך אנחנו מתקדמים.
ובכל זאת אנחנו באים למחרת, לפגישה פרונטאלית, באיזה מקום פיזי, ושם ממשיכים. מקבלים הסבר על השיטה, השלב הבא, החדש, עוד עיקרון מתוך המאמרים שלנו, מתוך היסודות שלנו. אחרי זה עושים על זה סדנה משותפת, ומתוך הסדנה הזאת ומתוך מה שלמדנו לוקחים שיעורי בית ליממה הקרובה עד מחרתיים. וגם לפני או אחרי השיעור או מחוצה לו, אני לא יודע באיזו צורה, אנחנו גם עושים חשבון איך עבר היום הקודם ומשם ללמוד. אולי לא הצלחנו במשהו, ואיך להצליח, אולי דווקא לא להתקדם היום, אלא לעשות שיעור וסדנה על כל מיני שאלות שליקטנו מאתמול.
אורן: האם זו התכנית שלך לקורס שאתה הולך להעביר להם?
בינתיים, כן. בוודאי שזה ישתנה, תלוי בכמות האנשים.
אורן: בטח נראה זאת בדרך.
זה גם תלוי בהכנה שלנו, עד כמה שאנחנו נכין את החומר בהשכלה ואת החומר בחינוך. ההשכלה היא החצי הראשון של הפגישה, עם הסברים מהשיחות שלנו עם כבודו, והחלק החינוכי הוא הסדנאות.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
אם אנחנו נסדר את האינקובאטור הזה, את הסביבה, את החממה הזאת אז, כל אדם, כל זוג וזוג, או אדם בודד, יכול להיות בזה
אורן: אני לא יודע אם זה מהפכני. אבל בטוח שלא את כל מה שאמרת, הבנתי.
אם אנחנו נתחיל לדבר ולפתוח כל דבר ודבר, אנחנו נראה עד כמה יש לנו חומר ודוגמאות לדבר על כך, זה אפשרי לעשות זאת. והעיקר הוא, שאם אנחנו נסדר את האינקובאטור הזה, את הסביבה, את החממה הזאת אז, כל אדם, כל זוג וזוג, או אדם בודד, יכול להיות בזה, הוא לא צריך מאמצים מיוחדים. הסביבה תשפיע עליו, היא תיתן לו חשיבות, היא תכוון אותו, בשבילו זה יהיה טבעי.
כמו שילד קטן גדל בסביבה ובהתאם לזה יוצא, כך הזוגות האלה. ודאי שאצלם זה לא פשוט, כי בכל זאת צריך לפרמט אותם מחדש. אבל השינויים האלה יהיו יחסית קלים, בכיף. זה כמו בית הבראה, סך הכול זה מה שאתה עושה.
ניצה: מאוד אהבתי את הדימוי של החמרה והתכנה. פתאום הבנתי, שאני צריכה להביא את המחשב שלי לתוך האינקובאטור ושיתכנתו אותי מחדש. כי אני לא יודעת לתכנת את עצמי לבד.
לא, את תצטרכי בכל זאת לעזור. כי את בן אדם, ואת צריכה להיות בזה בהרגשה, בהבנה, ברצון, בתמיכה שלך. את לא יכולה להתנגד ולומר, "תעבדו עלי". אבל בעצם ההסכמה שלך נמצאת בתוך טווח היכולת שלך. זה לא מעל האדם.
ניצה: הפרמוט הזה מחדש אומר כך, אם קודם התכנה שעבדה עלי אמרה, "את חייבת להשתמש בכל הנתונים לטובתך", עכשיו התכנוּת המחודש אומר, "את חייבת להשתמש בכל הנתונים לטובת הזולת", ואז יהיה לי יותר טוב.
נניח, וזה כך. אנחנו עוד נדייק בזה.
אורן: תודה רבה לכם, תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה לך ניצה. תודה גם לכם שהייתם איתנו. תבואו, יהיה מעניין, ואל תשכחו להכין את שיעורי הבית שלנו. עד אז שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: הסברה וחינוך לערבות, אמצעי תקשורת, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
השיטה שאני לומד איך אני מתנהג עם בת הזוג, היא גם אותה שיטה איך להתנהג עם כולם
ניצה: מה השלב הראשון? מאיפה מתחילים?
כמו שבחינוך האינטגרלי, מתחילים מהשכלה וחינוך יחד. יש חלק שצריכים להסביר, מי זה אדם, הבחירה החופשית שלו, איך הוא בונה את היחסים שלו כלפי השני, איך הוא מגלה את האני שלו, האגו שלו, עד כמה הוא שולט עליו, עד כמה הוא רואה את העולם בצורה לא נכונה וכן הלאה. מסבירים ומיד גם עושים תרגילים. וכך במספר הפעלות אנחנו מגיעים לכך שאדם מתחיל להרגיש שדווקא הוא זה שצריך להשתנות.
אני לא חושב שיש כאן הבדל בין היחס לחבר והיחס לבן הזוג, זה לגמרי אותו דבר. כי אנחנו לא לוקחים כאן בחשבון את היחסים האינטימיים בינינו, ההרגלים למיניהם, חובתנו זה לזה. כי היחסים שאנחנו מדברים עליהם אחד כלפי השני, גם הם נמצאים בהתקדמות לאותה רמת היחסים. לא מן הסתם אומרים שהיום כל העולם משפחה אחת. זה משהו מוזר, הוא לא מובן מצד אחד, ומצד שני זה מתבקש מכל הקשרים שמתגלים בינינו בעולם, שאנחנו באמת כמשפחה אחת.
מה זאת אומרת? היחס שאני בונה עם בת הזוג, אותה מערכת היחסים איתה, אני צריך להנהיג עם כולם. ולכן השיטה שאני לומד איך אני מתנהג עם בת הזוג, היא גם אותה שיטה איך להתנהג עם כולם. בעולם המתקרב, בעולם של מחר או כבר של היום, אני אצטרך כך להתייחס לכל אחד ואחד וגם לעולם כולו.
זאת אומרת, כאן אנחנו רואים שכאשר אדם היה קודם אגואיסט ולא היה צריך לשנות את עצמו, אז היו הבדלים גדולים בין היחס לבן זוג, למשפחה גדולה, לעם, לעולם. ואם אנחנו מדברים על זה שאדם מתעלה מעל האגו שלו, ו"על כל הפשעים תכסה האהבה", שהוא צריך לצאת מעצמו ומאחרי העור שלו לראות את העולם, "מאחרי" במשמעות של מעל האגו שלו, אז יוצא שכבר לא חשוב לו למי הוא מתייחס. אלא הבן זוג שלו טוב לו, כי הוא יכול להיות אתו במגע תמידי ולכן מהר ובצורה מועילה, מהירה, הוא עוזר לו לשנות את עצמו. זה הכל.
ניצה: זה מפתיע אותי, כי בשלב הראשון הייתי מצפה שתהיה איזו הבחנה בין זכר ונקבה. כי אני יודעת שזה שני כוחות שונים.
אין כאן.
ניצה: אין הבדל ?
אין הבדל. כאן אנחנו מגיעים פעם ראשונה למצב שהעולם שווה, שכולם שווים. והילד שנמצא במערכת כזאת משתנה על ידי אמצעים משלו, וכן הגדול, הזקן, בעל, אישה, גבר או אישה, נשואים ולא נשואים. צריך רק שיהיה מולם מישהו. אז במשפחה זה טבעי שנמצא את המישהו הזה. ולכן זה הכרחי להתחיל ממשפחות.
ולכן יהיה טוב אם כל משפחה ומשפחה תוכל להרגיש צורך גדול לכך. הבעיה היא להביא אותם לזה, כי הם לא מסוגלים, לא רוצים ולא מעוניינים בכך. הם חושבים שיש בזה איזו מין פגיעה בגבולות שלהם, שנכנסים ביניהם. אז כאן אנחנו צריכים בהסברה הראשונה שקודמת לטפולים ולהכל, רק להגיד להם שהשיטה שלנו לא פותחת קופסה עם כביסה מלוכלכת. אנחנו לא נוגעים בזה בכלל, אנחנו לא שואלים אותם "מה קורה ביניכם במשפחה, אוי ואבוי איך נעשה שינוי, את צריכה קצת לוותר לו והוא צריך לוותר לך". אנחנו בכלל לא שואלים אותם, אנחנו לא נוגעים במה שהיה עד כה. אנחנו מלמדים אותם מכאן והלאה דווקא להתעלות, ואף פעם לא להיכנס לתוך הכביסה.
ניצה: זה מעניין מה שאתה אומר, כי בקורסים אחרים שהשתתפתי אז דווקא אמרו לי שצריך קצת לדבר על הדברים ולפרוק אולי את הכעס ואת המטען. והאמת שכשעשינו את זה, אז זה גם נתן איזו הרגשה של הקלה, זה שחרר איזה מטען.
לכמה זמן?
ניצה: לא להרבה זמן. אבל באותו רגע זה נותן איזו הקלה.
נכון.
ניצה: אני זוכרת שזה לפחות נתן לי איזו תחושה שאחרי שדברתי על זה אז הייתי מוכנה עכשיו להקשיב. כי לפני זה הייתי כל כך מלאה בעצמי שלא הייתי מסוגלת להקשיב.
זה כמו אחרי בכי.
ניצה: כן נכון, משהו כזה. השאלה היא איך אני אצליח לעלות מעל זה, כי בהרגשה הראשונית שלי אני קודם רוצה לפרוק איזה מטען.
לא צריך לפרוק. כתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה".כמה שהפשעים האלה גדולים, האהבה תהיה עוד יותר גבוהה מהם, יותר גדולה. זאת אומרת, דווקא הפשעים האלה עוזרים לי לבנות אהבה. ואם לא יהיו פשעים, אז גם אהבה לא תהיה בת תוקף. זאת אומרת, אני חייב לשמור את כל הפשעים האלה. לא שאני כל הזמן משתדל לזכור אותם, הרי הם יתגלו, אני לא צריך לדאוג להם, אבל אני לא מוחק, אני לא פורק, אני ממש נמצא במה שהם. יש לי משאית מלאה עם כל הפשעים של בן הזוג, ואני על פניה מכסה אותם ואני מתקרבת אליו. ואז יש לי אהבה גדולה מעל כל המטען הזה.
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |
כאשר האדם רואה הכל דרך האהבה, זה נותן לאדם ראייה חדשה - ראייה אינטגראלית של העולם
זאת אומרת, אמנם אנחנו צריכים לעבור לימוד עצמי, שינוי עצמי, תיקון עצמי, אבל הטבע מוביל אותנו כביכול לעליית דרגה. אנחנו מעלים את עצמנו ממצב של חיות קטנות ובודדות שחיות במשפחות הרוסות, מכאלו שנמצאים במבוי סתום בכל מה שרצינו לבנות במערכות החיים שלנו, ובכלל בכל היחסים. כלומר דווקא מתוך השבירה, מתוך הנפילה הזו, מתוך הייאוש שמתגבר בעולם, אנחנו נמצאים בעלייה לקראת העולם החדש. ואז במצב כזה, כאשר האדם רואה הכל דרך האהבה, דרך ההתחברות, דרך ההרגשה שהכל שלו בזה שהוא דואג לכל, הכל שלו בזה שהוא מרגיש שהוא נמצא בכולם, זה נותן לאדם ראייה חדשה. דרך הראיה הזו האדם גם מתחיל לקבל ראייה אינטגראלית של העולם, הוא רואה אותו דרך משקפיים חדשות. האדם רואה את העולם כשיטה אחת, כוח אחד, מערכת אחת שכולם קשורים זה לזה, וכולם משלימים זה את זה. הוא רואה את הטבע כולו. הדומם, הצומח, החי ובני האדם פתאום מתגלים לו כמערכת אחת, הוא מגלה את צורת הקשר שבטבע.
אם קודם בראייה האגואיסטית שלי, ראיתי שאחד מנותק מהשני, ולא היה אכפת לי לקלקל או לעשות משהו. אם במקום מסוים רציתי לקבל משהו טוב, ולא היה אכפת לי לעשות במקום אחר רע, כי העיקר בשבילי היה שאקבל במקום שלי טוב, אז עכשיו דרך המשקפיים האינטגראליות שלי, אני פתאום רואה שאחד קשור לשני, וזה בלתי אפשרי. אנחנו נמצאים עכשיו במשבר, כי אנחנו חושבים שרק במקום מסוים אנחנו צריכים לעשות טוב, וכל היתר שבינתיים יחכה.
חוסר הראיה האינטגראלית לא נותנת לנו לסדר שום דבר היום, אנחנו לא יכולים לגשת למערכות הפיננסיות, לכלכלה, לטכנולוגיה, לאקולוגיה, למשפחה, לחינוך הילדים, והכל מתוך חוסר הראייה האינטגראלית. אבל דרך המשפחה, דרך היחסים שבנינו בינינו בעולם אני יכול עכשיו לראות איך אני יכול לסדר את העולם. אני רואה איך הכל קשור זה לזה מפני שקניתי לי כלים לעולם חדש.
חיים חדשים - שיחה 31 – 11.07.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש,
ניצה: אני רוצה להבין את המשהו המהפכני הזה. כי אני חושבת שהמטרה שלנו היא באמת להשיג משהו גדול. יכול מאוד להיות שהצטיירה איזו תמונה שאנחנו מביאים מצבים כדי לקבל טיפים, זאת לא המטרה שלנו. הסיבה שהבאנו סיפורים היא כדי בעצם להביא את השטח.
אז אין כאן להביא סיפורים, סליחה שאני כך אומר. אלא אנחנו צריכים פשוט לקחת את כל המקרים שיהיו, גם עם ילדים, גם בין בני זוג, גם בה וגם בו, לא חשוב, במקום העבודה, בכל מיני מקרים ולטפל רק על ידי פיתרון אחד. שאנחנו צריכים לסלק מהאדם את האדם הישן ולהביא לתוכו את האדם החדש, רק בזה אנחנו יכולים ללכת ולהצליח אז, ולא יותר.
גם בילד, גם באבא, גם באמא, גם בכל אחד. האנושות כולה צריכה לעבור מין פילטר כזה שהיא נכנסת ממש ככה כולה בו ומנקה את עצמה מכל ההסתכלות הישנה והיחסים הישנים ויוצאת משם בצורה חדשה. בהבנה שאם היא לא תעשה את זה, אז אנחנו בכלל הולכים לקראת תוהו ובוהו. והמשבר לא יגמר וגם במשפחה בפרט ובכל השטחים שאדם עוסק בהם.
חיים חדשים - שיחה 29, 02.07.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |