אנחנו נמצאים ברשת קשר פנימי בינינו, שמשדרים אחד לשני כל מיני סוגי מידע, מחשבות, רצונות.
אנחנו גם מגלים בהרבה מחקרים שהמחשבה של האדם והרצון שלו, "מוח ולב" מה שנקרא, הם כוחות מאוד מיוחדים בינינו. אנחנו מגלים רק קצה מהקשר בינינו שנעשה על ידי גלים כשמתחברים הלבבות ומתחברים המוחות. יש דוגמה מאוד מעניינת, המדענים מצאו באוקיינוס לוויתן מאוד מוזר שמוציא תדר של 52 הרץ, מאוד שונה מהתדר של 10 עד 15 הרץ שבו לווייתנים מתחברים ומדברים ביניהם. והוא מסכן לבד, הוא לא שומע אותם, הם לא שומעים אותו, יש לו מין פגם במערכת השמיעה ובמערכת הדיבור. והוא כאילו כל הזמן צועק "הצילו, איפה אתם, אחים שלי? אני רוצה אתכם", הוא רואה את עצמו כאילו לבד בעולם. וגם הם, כשהם מדברים ביניהם, הם לא רואים אותו, הוא לא נמצא בחיישנים שלהם, בחוש שלהם.
כך אנחנו נמצאים בינינו קודם כל, בקשר מקולקל כזה. ולפי מחקרים רבים גם בינינו יש גלים כאלו, ואנחנו נמצאים בקשר בינינו כמו אותם לווייתנים בים. אנחנו נמצאים ברשת קשר פנימי בינינו, שמשדרים אחד לשני כל מיני סוגי מידע, מחשבות, רצונות. וכשאנחנו מתחילים לייצר גלים חיוביים זה לזה, שמתעלים מעל האגו, גם להשפעה, לחיבור, לחיבור במימד הציבור הרחב, אנחנו מגיעים כאן לתופעות מאוד חזקות בקשר הפנימי בינינו, שאותו אנחנו עוד לא יכולים להכיר.
כי זה שאנחנו קשורים זה לזה בקשר אגואיסטי זה מובן לנו, כך אנחנו פועלים, אבל בזה שאנחנו יכולים להשפיע על הקשר בינינו וללא מילים, אלא באיזה תדר פנימי, בחיבור הלבבות והמוחות, את זה אנחנו צריכים עוד לגלות ולחקור ולקחת בחשבון.
לכן, בזה שאנחנו אומרים, בואו נתחבר, אנחנו נגיע לאיזו תוצאה יפה, אז בדרך כלל מבינים שכן אנחנו מגלים בזה תרופה לחרדה ופחד, לאיזה בטחון פנימי. האדם מתחיל מטעם האגו שלו לרצות להֵראות יותר גיבור בעיני אחרים, כמו בצבא, בקומנדו, הוא יכול אפילו ללכת במקומות מסוכנים, לסכן את החיים שלו למען החברה, כי יש בו מין התעוררות גדולה שהאגו שלו דוחף אותו לזה. לא צריכים להתעלות מעל האגו, אלא ההיפך, החיבור בינינו מעלה את האדם לדרגת אגו קולקטיבי כזה גדול שהוא מוכן אפילו לסכן את חייו ולעבוד בצורה כזאת.
אבל כל זה ברור ומובן לנו ואנחנו לומדים זאת כבר מזמן על ידי כל המדעים שלנו. יש להסביר לציבור יותר מזה, איך נוצר כאן כוח ההשפעה ההדדית אם אנחנו מתעלים מעל האגו ומתחברים, שאנחנו מתחילים בכוח ההשפעה ההדדית לאזן או אפילו לנטרל את הכוח הרע שנוצר בינינו ומביא אותנו לסכנה, למלחמה. ששני הכוחות האלה מתחילים להיות מנוגדים זה לזה, כמו שיש עכשיו כוח האיום, איפה כוח האיום הזה קיים? הוא גם קיים בינינו, ביחס הרע. למשל בינינו לבין איראן. וזה במיוחד מצידם, כי לנו אין שום דבר לעומתם. ואם הם לא היו מתייחסים אלינו, היינו בכלל שוכחים שהם קיימים.
אז מצידם יש כוח הרע. כוח הרע הזה איפה הוא? תן לי אותו, שים לי אותו על השולחן. הוא מתבטא בכל מיני אמרות, בהכנה למלחמה, אבל זה כבר ביטוי שלו. קודם כל זה הכוח, הרצון להזיק. שעל ידי זה לפי התכניות שלהם הם יגיעו לאיזו הצלחה, הם יגיעו לאיזה מילוי לתכניות האגואיסטיות שלהם, למשהו.
כדאי לצאת להילחם, אפילו לסכן את חיינו, כך הם חושבים, אנחנו בזה מרוויחים. מרוויחים בזה שמשמידים אותם, מרוויחים בזה שמראים לכולם עד כמה שאנחנו חזקים וגיבורים, אנחנו על ידי זה גם מלכדים את העם. כך שהוא יותר חזק, יותר מחובר בתוכו. אנחנו בזה מעלים את מחיר הנפט שאחר כך נוכל למכור אותו יקר יותר וכדאי לנו, כי נחזיר את כל הוצאות המלחמה וכן הלאה. נעלה בגאווה שלנו מעל כולם. חשבונות רבים, והחשבונות האלה כולם נמצאים בסיכום, שכן, אנחנו רוצים את האיום הזה, את המלחמה הזאת.
מה אנחנו יכולים לעשות כנגד זה? להתגאות לפניהם ולהביא תכניות שלנו, צבא שלנו ועוד ועוד, לחמם את עצמנו בצורה אגואיסטית כמו שהם. ואז כמו שקורה בין צבאים ביער, מתחילים להתנגש ראש בראש. האם בצורה כזאת כדאי לנו לעשות זאת או שיחד עם זה שאנחנו מכינים את עצמנו וודאי להתנגשות, אנחנו יכולים גם לנטרל את הכוח הזה, עד כמה שזה נראה לא מציאותי.
אני לא מדבר על לנטרל את ההכנות. ההכנות הן תוצאה מיצירת הכוח הרע שבהם. למה שאנחנו כנגד זה לא נייצר את הכוח הטוב שבנו. נעביר את המלחמה, את ההתנגשות, לרמת הכוחות. שהם הם אחר כך מייצבים את העובדות בשטח, עם טנקים, מטוסים, פצצות וכולי.
זה אפשרי. קודם כל זה לא עולה לנו שום מאמץ, חוץ ממאמץ לחיבור בינינו. זה לא דורש שום השקעה, חוץ מהשקעה פנימית נפשית בלבד. אז זה לא מתנגש עם שום תכניות שלנו, ההיפך, בדרך גם נחזק את העורף ועוד כל מיני דברים שכולם מדברים עליהם שהם אצלנו דווקא די חלשים.
לכן אני ממליץ לעשות מלחמה ברוח, בדרגת הרצונות, בדרגת קבלת ההחלטות במוח ולב של האדם. כי שם באמת אנחנו יכולים להיות יותר חזקים מכולם, מכל העולם. עד כדי כך שאם כל העולם יקום עלינו, אנחנו יכולים בחיבור שלנו לנטרל את כל האיומים האלה ולמחוק את כל הרצונות הרעים שלהם. ואף ההיפך, להביא בליבם ובמוחם יחס הפוך, חיובי אלינו.
חיים חדשים, האומה הישראלית, שיחה 57, 13.8.2012
החיבור זו באמת אותה נקודה שבלעדיה לא נוכל לפתור שום בעיה לאומית כי זה היסוד שלנו.
ניצה: אמרת קודם מה שנשיג במלחמה נוכל להשיג על ידי חיבור. זה משפט שהייתי רוצה קצת לפתוח ולהבין יותר. מה זה אומר?
לקחת אותו כסלוגן?
ניצה: לא. הייתי אפילו מנסה קודם כל להבין מה אנחנו הולכים להשיג במלחמה ולמה אנחנו חושבים שהחיבור יכול לתת לנו את אותו פתרון?
על ידי מלחמה אנחנו משיגים מצב של שלום. מה זאת אומרת? אנחנו מנטרלים את שונאינו שרוצים להשמיד אותנו. אז קודם כל אנחנו משיגים, מה שאנחנו קוראים לו שלום, זה לא שלום, זו פשוט הפסקה של המלחמה לזמן מה. כמה קורבנות אנחנו משלמים עבור זה? זו שאלה. כמה זמן המלחמה תימשך? זו גם שאלה, ברור. חוץ מזה יש עוד מטרות, כל העולם גם מעוניין בזה, אירופה, אמריקה עם המשבר שיש להם, הממשלות במזרח התיכון גם צריכות את זה כדי להשיג כל מיני הטבות מתוך המצב הזה ועוד ועוד.
בדרך כלל המלחמה פותחת חשבון חדש בכלכלה, בחברה, ועוד ועוד. זאת אומרת, סך הכל עושים חשבון כמה זה יעלה לנו בכסף, כמה יעלה לנו בקורבנות, יכול להיות שזה כדאי, ואז עושים מלחמה.
ניצה: עכשיו ענית על החלק הראשון, מה נשיג באמצעות מלחמה.
לא, את זה רוצים בדרך כלל להשיג במלחמה, בכל מדינה ומדינה עושים חשבונות כאלה. ויש בזה בודאי הרבה יותר חשבונות שאני לא יכול לדעת ואפילו לדבר עליהם, כאן אצלנו אנחנו צריכים להשתמש באותה חרדה, באותו מצב מיוחד שיש לנו לפני המלחמה, החיבור. החיבור שבדרך כלל אנחנו משיגים במלחמה הוא חיבור זמני, מאוד מאוד קטן, כי כולם מתחברים מתוך פחד, כך משיגים איזה פיצוי פסיכולוגי, כי צרת רבים חצי נחמה, אם כולם כמוני אז יש לי הרגשה שאני מתחלק בחרדה שלי עם כולם. ועוד ועוד.
מה שאין כן, אנחנו רוצים על ידי המצב הרגיש, כשעכשיו עושים חשבונות בכל בית בישראל, כי אנחנו רוצים להשיג חיבור לא מטעם הפחד בלבד, למרות שהפחד הוא הגורם, הטריגר כמו שאומרים, אבל אנחנו רוצים על ידי זה להשיג באמת חיבור, שבו נתחבר לא בגלל שיש לנו שונא שאנחנו צריכים להגיד לו תודה רבה, על ידך אנחנו מתחברים, אלא שנשתמש בו כגורם זר ראשוני.
בואו מכאן נמשיך קצת הלאה, ונתחיל להתחבר על ידי שולחנות עגולים, על ידי סדנאות, כי בדיבורים האלה, בהידברות זה עם זה, אנחנו מתחילים ללבן, לברר ולראות שיש בחיבור הצטיינות, ייחודיות, שאנחנו מתחילים להרגיש בו כוח חדש, מצב חדש יותר גבוה ממצבנו. ואנחנו יכולים על ידו להגיע לקיום חדש.
כי אז בכל זאת, מתוך החיבור נתחיל אולי לפתור את הבעיות הכלכליות, את בעיות החינוך, את הבעיות במשפחה, את כל הבעיות שיש לנו. כל המחאות והבעיות שיש בכל מקום ומקום, ובכלל כל הבעיות החברתיות שיש, שכל אחד כל שני וחמישי קם ועושה איזו הפגנה, פתאום איזה מפעל מפסיק את העבודה עם הדרישות שלו וכולי. בואו נתחיל לפתור כל הבעיות מתוך החיבור.
זאת אומרת, אנחנו רוצים שהקהל הרחב על ידי השתתפות בסדנאות ושולחנות עגולים, דרך מסך הטלוויזיה, דרך השתתפות כזאת, ירגיש שיש בחיבור משהו מתוק, איזו הרגשת ביטחון, הרגשת קירבה, הרגשת חיבור, איחוד, וזה ימשוך אותו לממש בכלל את שיטת החיבור בכל תחום בחיים שלו. גם במשפחה, גם ביחסים בין בני זוג, עם הילדים, עם הקרובים, עם השכנים ובשכונה, עם העירייה, עם כל דבר. כך שכל פעם שאנחנו רוצים לעשות משהו, נעשה זאת דרך הידברות, דרך חיבור, דרך שולחן עגול, ולא נעשה שום דבר סתם כך. נחייב בזה אולי את הרשויות וגם את הממשלה, כי בכל זאת רק מתוך חיבור אנחנו באים לכל המצבים החדשים, לגזירות לכל דבר.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיע למצב שהעם יראה שלא סתם כתוב בתורה שהחיבור הוא יסוד האומה, ובמיוחד של האומה הישראלית. לא כתוב כך על אף אומה. החיבור זו באמת אותה נקודה שבלעדיה לא נוכל לפתור שום בעיה לאומית כי זה היסוד שלנו.
חיים חדשים, שיחה 55, האומה הישראלית, 12.8.2012
אנחנו צריכים להבין, שאנחנו יכולים על ידי חיבור למצוא פֶּתָח לשינוי העולם, לשינוי האנושות, שינוי הגישה שלנו למערכות שבָּנִינו.
ניצה: הפסקת האיום. ודיברנו על כך שיכול להיות אפילו שהמצב הכלכלי יהיה טוב יותר כי אחרי מלחמה זה תמיד כך. ועכשיו כשאני מחברת את החלק השני של המשפט, "נוכל להשיג על ידי החיבור". זאת אומרת, על ידי החיבור נוכל להשיג גם שיפור כלכלי.
הכל. כי החיבור פועל לא על ידי זה שאנחנו משמידים כל מיני אמצעים כלכליים, ואז אנחנו יכולים לפתח אותם שוב. אנחנו כאילו נזרקים להרס, כמו לפני עשרים שלושים שנה ואז יש לנו מה לעשות, אנחנו לא נמצאים בעולם שכבר מילאנו אותו בכל מה שצריך ולא צריך.
לכן, על ידי זה שאנחנו מגיעים למלחמה, לשטח פתוח בכלכלה, כאן על ידי החיבור אנחנו מגלים כלכלה חדשה. כלכלת החיבור. כלכלה לא תחרותית, כי הכלכלה הזו בעצם נגמרה, לכן בא המשבר. אם אנחנו נתחיל לעבוד, בעוד כמה שנים אנחנו בכל זאת שוב נכנס לזה ומהר מאוד. כי אירופה ואמריקה לא ניזוקים מזה, רק אנחנו כאן קצת, איראן ועוד כמה מדינות.
לכן מה שקורה כאן, אנחנו צריכים להבין, שאנחנו יכולים על ידי חיבור למצוא פֶּתָח לשינוי העולם, לשינוי האנושות, שינוי הגישה שלנו למערכות שבָּנִינו. כל המערכות, מערכת הכלכלה, המשפחה, המדע, התרבות, המדיניות, המערכת הסוציאלית, הפיננסית, כולן נמצאות במשבר. זאת אומרת, כל מה שהאדם פיתח במשך אלפי שנות ההתפתחות שלו, נמצא בקריסה. ולכן מלחמה, אפילו מלחמת עולם אם היא תתפרץ, היא בסך הכל תזרוק אותנו כמה שנים אחורה.
מה שאין כן, אם אנחנו נלך בלי מלחמה לחיבור, אנחנו נמצא בתוך החיבור את אותו מודל, אותה תבנית, שמותאמת לטבע האינטגרלי. כי החיבור מותאם בדיוק לטבע. ולכן, יוצא שנוכל למצוא כאן גישה חדשה לכל מה שאנחנו נמצאים בו היום במשבר. בחינוך, בתרבות, במדע, במשפחה, בכלכלה, בפיננסים, ועוד ועוד. רק מתוך חיבור.
עכשיו אנחנו פועלים מתוך חוסר חיבור ומתוך תחרות. ואז אנחנו נפעל בצורה הפוכה. עכשיו אנחנו נמצאים בניגוד לטבע, וזו בעצם סיבת המשבר שלנו, ואז אנחנו נפעל מתוך חיבור והזדהות עם הטבע. ואז, מתוך האיזון עם הטבע, נגיע לפתרונות כאלה שכבר לא ניכנס אף פעם למשבר, כי כל פעם נהיה בהתאם למערכות הטבע.
חיים חדשים, שיחה 55, האומה הישראלית, 12.8.2012
מטרת הרשת להוציא את האדם מהתרדמה שלו. פשוט לנענע אותו, לעורר אותו, שיתעורר.
אורן: לא בפורמט, ברעיונות. קודם התחלת להסביר לי על דברים שלא שמחתי לשמוע אותם, אם זו תהיה התשתית הרעיונית כדי להצטרף לרשת החברתית.
אתה בכל זאת צריך להסביר להם את הסיבה למצבנו המיוחד. גם במדינה, גם באזור, גם בכל העולם, למה אנחנו הגענו לזה, ומה קורה עכשיו בכלל בכל העולם. שהתחברנו יחד, ופתאום אנחנו מרגישים שעל כולם עובר איזה גל. והגל הזה משתנה, ובא השני, והשלישי, וכל פעם אנחנו ממש נשטפים על ידם. וכל גל לוקח מאיתנו עוד קצת מהחיים שלנו, מהבריאות, מהכיס, ומהנוחיות של האקלים, ושוב, עוד גל, ועוד גל, זה מה שאנחנו מרגישים
אנחנו מרגישים שבשנתיים שלוש האחרונות, כל שנה ושנה נעשה יותר גרוע. ופעמיים שלוש בשנה מגיע איזה גל ושוטף אותנו, וכמו צונאמי לוקח מאיתנו כמה דברים. ואנחנו כל פעם מרגישים את עצמנו שאיבדנו עוד קצת ועוד קצת. למה זה קורה? זה מה שאנחנו צריכים לדעת.
האם אנחנו יכולים להשלים, האם אנחנו יכולים אפילו לעצור את הגלים האלה, להרגיע את הצונאמי הזה שמגיע אלינו. למעשה את זה אני רוצה להסביר להם, בסדרת שיחות, הפעלות, וסדנאות, שבהן אנחנו מדברים על זה. אנחנו יכולים לדבר בסדנאות שלנו, ובשיחות שלנו, על מה שאנחנו עושים בצורה מעשית, יישומית כאן בינינו. מה שיש לנו במחסנים, בחוגים, לעשות כך, או לעשות כך. ואנחנו יכולים לעשות סדנאות מסוג כזה. זה נקרא "יסודות המצב".
אנחנו צריכים קודם כל לדאוג שהם יבינו, ומתוך ידיעת היסודות האלה, אנחנו יכולים בצורה כללית, באמצעים שנגלה, לטפל בשורש הבעיה. לא סתם גנבו מאיתנו עוד 20% מההכנסה, אז אנחנו משלימים את זה על ידי משהו בעצמנו. אלא אנחנו צריכים לראות האם אנחנו יכולים להגיע למצב שישלימו לנו כל חודש 20% ולא ייקחו מאיתנו.
בשביל זה צריכים לדעת את סיבת ההתפתחות, את התהליך של ההתפתחות, מטרת ההתפתחות, אילו כוחות פועלים בזה. האם הכוחות האלה פועלים עלינו, ואנחנו כאן לא מסוגלים לעשות כלום, אז אנחנו ממש כצאן לטבח יובל, או שאנחנו כן יכולים להתנגד, או אפילו להשתמש בזה לטובתנו. יכול להיות שכמו שבכל חוקי הטבע, חוסר ידיעת החוקים האלה, מביאה אותנו לכל מיני צרות, אבל אם אנחנו יודעים איך להשתמש בזה, אז כמו ברוח, כמו באש, כמו בכל דבר, אנחנו מגבילים את התופעות הללו, ומנווטים אותן לאיזה כיוון טוב. לקבל מהן אנרגיה, תוצאה נכונה.
אז כאן בתוך המשבר הזה שאנחנו עוברים, בכל הגלים האלה, יש את הכוח הפועל. והוא רוצה להרוס אותנו בצורה שיטתית. למה, מה יש בזה? אז באקלים אומרים "ככה זה, יש התחממות. יכול להיות שאנחנו גורמים לזה, יכול להיות שלא, מילא", אבל מה קורה אם אנחנו לא אומרים את זה רק על האקלים, אלא בכלל על כל מגמה, בגידות, גירושים, סמים, זנות, ואכזריות, ופשיטת רגל בכל מיני מקומות, והמון מובטלים בחברה, חוסר בריאות, שקרים כאלה שבגללם כל המערכות מפסיקות לעבוד, בצורה כזאת שהן כבר לא מועילות לאזרח. אנחנו רואים כאן שיש בזה איזה כוח המקלקל, כוח הקללה, איזה כוח הרע שפועל עלינו.
למה הטבע עובד עלינו כך? אתה מסביר את זה בצורה קלה, יכול להיות דרך משחקי תיאטרון, או דרך סרטים מצוירים, זה יכול להיות דרך כל מיני דברים, צריך לתת את זה ביריות קטנות, של שתיים, שלוש דקות כל פעם, עוד שתיים, לכל תושבי האזור שבו אתה פועל. לאט לאט הם קולטים, שכן, באמת אין כאן משהו במקרה, צריכים לעשות משהו. איפה אנחנו, איפה הבחירה החופשית שלנו, איפה ההשתתפות שלנו בזה, איך אנחנו יכולים לעצור את זה, ואפילו להפוך את זה לטובתנו?
כמו עם כל התופעות, שהיו עד כה. סך הכל אנחנו רואים, היה כאן פעם מדבר, באו היהודים לארץ ישראל, עם כל המלחמות, ותראה מה שהם עשו. אדם מסוגל לעשות מאפס הכל, הוא צריך לדעת באילו תנאים, אילו כוחות, מה פועל כאן במקום, מה קורה כאן. אז עד כמה שאנחנו נלמד את הדברים האלה, אנחנו נדע איך לצאת מהם. דווקא כל העולם ידרדר, ואנחנו נשגשג. ואצלנו זה לא עניין של שגשוג, אלה חיים, זה עניין של קיום, או לא. לא לשכוח באילו תנאים אנחנו נמצאים.
ואם אני מגיע בצורה כזאת לאותה אוכלוסיה, וצריכים לחשוב איך לגשת, ובאילו מנות לטפטף את הרעיון, אז אני עושה מהם בני אדם, ולא סתם שמשיהו עבד כמו חמור בעבודה שלו, סחב נניח שקי קמח או מלט, הגיע הביתה, ועכשיו הוא שוכב מול הטלוויזיה עם בקבוק בירה, ולא רואה שום דבר חוץ מכדורגל. לא, אני מתחיל לעלות אותו, לעשות ממנו איזה חלק בהכרה, בהבנה, משתתף בתוך החברה שלו. ואני מעודד אותו בזה, ומכבד אותו. והוא מתחיל להרגיש כבוד עצמי. והילדים שלו גם מתייחסים אליו אחרת, וכך כולם.
זאת מערכת שאתה צריך לבנות אותה בצורה אינטגראלית, בכללה. וכל הזמן אתה מכניס את האנשים המשתתפים לדיונים. מה יש לאדם לעשות בערב? במקום לראות תוכניות ריאליטי כמו "האח הגדול" או "הישרדות", שיעשו סדנאות בכיכר העיר.
אורן: מה ימשוך אותם, למה שהם יבואו?
אנשים אוהבים לדבר, שידברו.
ניצה: אם הייתי שואלת אותך איך אתה רואה את החזון של הרשת הזאת, מה שהצלחתי לספוג מהדברים שאמרת, זה מין חזון של רשת שתומכת, שמפתחת, שמקדמת את התפתחות האדם והסביבה, משהו מהסגנון הזה. אני רוצה לזה כותרת, כי אני רוצה להמשיך ולפתח את הרעיון של הרשת.
מטרת הרשת להוציא את האדם מהתרדמה שלו. פשוט לנענע אותו, לעורר אותו, שיתעורר.
ניצה: אולי זו יכולה להיות המטרה שלך, אבל איזו מטרה אנחנו מציגים להם?
להשתמש במשבר דווקא כמו במנוף להתקדמות. שלא תהיה קריסה אלא לידה, כמו המילה עצמה. והמילה אחרונה, נקודות עניין. צריך לפנות לספר "הדור האחרון", ולקרוא על מה שבעל הסולם אומר בתעמולה, בכל מיני נקודות עניין, ויש לו הרבה כאלה. לעבור עליהם, ולראות מה הוא ממליץ שם במילים, ובין המילים. עכשיו אנחנו נבין את זה בצורה יותר עמוקה.
אורן: הזמן שלנו לשיחה הזאת הסתיים. תודה רבה הרב לייטמן. תודה לך ניצה. אנחנו נמשיך בשיחות הבאות, תבואו יהיה מעניין. עד אז שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
חיים חדשים , שיחה 53 , 9.8.2012
בעם ישראל תמיד היה שוויון
אנחנו יכולים לגשת ולחזק את הדבר הזה של החיבור, של האיחוד, של העזרה ההדדית, עם מה שהיה לנו בהיסטוריה. כי בכל זאת אנחנו עם מיוחד, עם שיַצא מבבל על ידי אברהם אבינו, שהוא בנה את העם. לַמה אנחנו קוראים לו "אבינו"? האם הוא אבא של כולם? לא, יַצאו מבבל עוד אלפים עימו, הוא היה האב הרוחני, זה נקרא "אב האומה". במה הוא מיוחד? הוא מיוחד בכך שהוא לימד אותם אהבה, חיבור, הדדיות, "חסד אברהם".
אז אנחנו צריכים לחזור קצת למקורות שלנו, וזה קיים, אנחנו צריכים לעורר את הדברים האלה בתוכנו. ומה שלמדנו עכשיו מהגויים, במשך שנות הגלות, אנחנו צריכים סוף סוף להבין שזו לא תרבות שלנו להיות במאבקים, להיות בתחרויות, להיות בשנאה הדדית וכולי. בואו נחזור בכמה שאפשר לחיבור, להדדיות, לאהבה, ל"שבת אחים גם יחד". זאת אומרת, אין לנו בעם התנגדות לזה, בעם ישראל תמיד היה שוויון.
אפילו שאתה ראש ממשלה או שאתה מישהו גדול בצבא, ואפילו אלוף, בכל זאת העם לא רגיל לקבל את הדברים האלה כמו אצל אומות העולם, שאז אתה ממש אציל, מיוחד. לא, אתה אדם כמו כולם. מגיע לך אולי קצת כבוד עבור המשרה שלך, אבל מחר אני אהיה כמוך. אין לנו ולא היתה אף פעם בתוך העם שלנו שום עדיפות מיוחדת מלידה לאדם כלפי אדם. כולם שווים, "כל ישראל חברים", "חבר" זה נקרא שווה. ותמיד זה היה כך בעם, וזה השתרש בתוכנו, בדם שלנו, ולכן קל לנו להגיע לחיבור, להדדיות, להשתוות. וזה נמצא בטבע של כל אחד.
כשאני נמצא בכל מיני מקומות בחו"ל אני מרגיש הבדלים בין הרמות, זה כאילו כך, אתה העבד ואני אדון. עדיין זה נמצא ומורגש בהרבה מקומות שהייתי נוכח בהם. ואצלנו לא, אצלנו מדברים אחד עם השני בצורה מאוד פשוטה. אין חרדה, אין כבוד מיוחד או משהו, אלא לפי המשרה, לפי הדברים שאתה עושה מעריכים אותך. אבל חוץ מזה שום דבר. אז יש לנו גישה עממית, יש לנו הכנה פנימית לחיבור עממי.
| שייך לנושאים: האומה הישראלית והעולם, האומה הישראלית, האומה הישראלית והעולם, ישראל כלפי העולם |
| להשאיר תגובה | |