פרופ לורנס לסיג
Field of reference: Economics
תאור: מאמר של לסינג שבו מדבר על המשבר הגלובלי כתוצאה משחיתות.
"מפחיד אותי שאפילו אחרי המשבר הפיננסי הכי חמור שהיה לנו מזה 70 שנה, שנבע בבירור מדה-רגולציה, ואפילו לאחר שסנדק הדה-רגולציה עצמו, אלן גרינספן, הודה שהמשבר נגרם בגלל שעשה טעות וסמך על הבנקים, הם עדיין הצליחו לסחוט את הדמוקרטים והרפובליקאים ולמנוע כל סיכוי לרפורמה פיננסית אמיתית. מה עוד דרוש, אתה אומר לעצמך? אלוהים, זה המשבר הכי חמור שהיה לנו מאז שנות ה-30".
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, משבר, 2. לראשונה גלובלי |
| להשאיר תגובה | |
פרופ' מנואל טרכטנברג
Field of reference: Economics
"המשבר באירופה? "בעל ממדים שכמותם לא נראו בעבר"
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, משבר, 2. לראשונה גלובלי |
| להשאיר תגובה | |
גליה מאור
Field of reference: Economics
"להיערך להתמודדות עם תרחישי קיצון ולנקוט במשנה זהירות"
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, משבר, 2. לראשונה גלובלי |
| להשאיר תגובה | |
Dr. Manuel Escudero
Field of reference: Economics
תאור: פירוט המשברים השונים (משבר בכל מקום)
"אנחנו חיים בעולם חדש, גלובלי וכאוטי. עשר תכונות של העולם הזה מצביעות על מעבר לעידן חדש. סימני המציאות החדשה:
1. השלטון הלאומי בכל מדינה הופך להיות פחות ופחות עצמאי. חלק ניכר מהבעיות אינו יכול להיפתר בגבולותיה של מדינה אחת. האזרחים מצביעים למפלגה מסוימת מתוך ידיעה שיכולותיה לפתור את הבעיות מוגבלות.
2. הצמיחה הבלתי מוגבלת בסקטור הציבורי אינה פותרת את הבעיות. המטרה העליונה היא חופש, שירוש הלחץ ההדדי. המדינה נקראה לעזור לאנשים להיפטר מכל לחץ, לרבות שימוש לרעה בשלטון הלאומי. לכן יש צורך בדמוקרטיה שמלווה בהתייעצויות ודיונים פתוחים.
3. השלטון הלאומי במדינות הדמוקרטיות נחלש, ושלטון התאגידים הגלובליים גדל. למי הם כפופים?
4. בעקבות צמיחת שלטון החברות הגלובליות, נוצרת מגמה לדרוש מהן אחריות חברתית, לטובת החברה.
5. הלגיטימציה – הביסוס המוסרי למעשים – נובעת מדעת הקהל, שנוצרת לא רק על ידי כלי התקשורת, אלא גם על ידי הרשתות החברתיות. יותר ויותר אזרחים מן השורה הופכים להיות מקור ללגיטימיות של השלטון הלאומי והתאגידי.
6. הרשתות החברתיות הופכות להיות אמצעי חזק מאין כמוהו לחיזוק וארגון התערבויות המוניות של אזרחים בחיים הציבוריים.
7. המגמות המתוארות החמירו עם תחילת המשבר הכלכלי. בתי ההשקעות הגלובליים, המוגנים על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, עוררו את המשבר, ואז יצאו ממנו מחוזקים מבחינה פיננסית, ולחצו לקיר את המוסדות הדמוקרטיים של ארה"ב ואירופה.
8. הקיצוץ בתקציב והאבטלה גרמו להיווצרות פער ענק בהכנסות. נוספו המוני עניים חדשים, ועדיין התאגידים הגדולים מדווחים על רווחים, למרות המשבר.
9. המשבר חשף את הרב-קוטביות של העולם ושל מעצמות כלכליות חדשות רבות. הדבר יביא לסל מטבעות חדש.
10. קיימים גם משברים אחרים, שעליהם מדברים פחות, אבל הם משחקים תפקיד לא פחות חשוב. ארבעת גורמי צמיחת אוכלוסיית העולם נתקלים בבעיות הולכות וגדלות:
- איום שינוי האקלים,
- מיליארד איש נמצאים בסכנת תת-תזונה,
- ל-1.2 מיליארד איש אין גישה למי שתייה,
- ל-1.8 מיליארד איש אין גישה לחשמל.
ניתן להגיב למתרחש בשתי דרכים:
1. באופן טבעי – בלבול והרגשת חוסר אונים,
2. חיפוש עיקש אחר פיתרון".
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, משבר, 2. לראשונה גלובלי |
| להשאיר תגובה | |
מדענים שונים מרוסיה
Field of reference: Economics
תאור: לא רואים עתיד http://laitman.co.il/?p=44582
דעתו של ד"ר א. צ'יחארב מהפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת מוסקבה: "המשבר הנוכחי הוא משבר בניהול החברה. הצורך האמיתי ביצירת מערכות הניהול הגלובלי כמערכות אינטגרליות ורב-מימדיות נמצא בניגוד לניסיון בניית הקואליציות בעבר. הגיע זמן להתאחדויות אינטגרליות רחבות, על-מדיניות. הבעיה העיקרית היא חיפוש המודל האופטימלי של מערכת אחידה גלובלית לניהול הקהילה העולמית והתשתיות הארגוניות והניהוליות".
דעתה של ד"ר א. קודריאשצ'ובה מהמכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים במוסקבה: "המשבר הפיננסי הנוכחי מהווה חלק ממשברים רבים שצומחים האחד מתוך השני: המשבר המיקרו-פוליטי, הכלכלי, האקולוגי, הדמוגרפי, הביטחוני, משבר האנרגיה וכן הלאה. יהיה ניתן לשלוט במשבר אך ורק בתנאי שהמערכת המאקרו-פוליטית תגיע לאיזון חדש שתואם לפעילות הכלכלית הבינלאומית ולשינויים החברתיים.
התפתחות הגלובליזציה מפחיתה בצורה אובייקטיבית את משמעותם של השטחים. הצורות הרשתיות החדשות של ההתארגנות הפוליטית, הכלכלית והחברתית מתחרות בהשתייכות הלאומית והמדינית. המשבר מזרז את היחלשותה של העצמאות המדינית".
דעתו של ד"ר י. פלייס, ראש מחלקת מדעי החברה והמדינה של האקדמיה לכלכלה: "לאור התפתחות הגלובליזציה, העצמאות המדינית נעשית יותר ויותר מוגבלת. כדי לשרוד ולהתפתח בתנאים של קשר הדדי טוטאלי, המדינות חייבות להתאים את פעולותיהן לפעולות של המדינות האחרות, לא רק הקרובות, אלא גם הרחוקות. המשבר הגלובלי הנוכחי הוכיח זאת מעל לכל ספק. בתנאים כאלה, האינטרס הלאומי יתאים את עצמו יותר ויותר לאינטרס של הקהילה הבינלאומית".
דעתו של ו. לפקין, המדען הראשי של המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים באקדמיה הרוסית למדעים: "העיקר הוא השינוי האבולוציוני שמוביל את המערכת הגלובלית למצב החדש. המערכת העולמית משתנה באופן סדיר ואינטנסיבי. רק תהליך התפתחות האבולוציה, דרך המשברים, למערכת המחודשת, נשאר יציב מבחינה מערכתית. הקוטביות הגלובלית הופכת לאתגר העיקרי, וגם להגבלה העיקרית של ההתפתחות העולמית. וחוסר האלטרנטיבה למנהיגות האמריקאית הופך את השינוי העתידי לדרמטי עוד יותר. כל משבר מסמל שהפרדיגמה הקודמת כבר לא עובדת ולא מסוגלת לחזות את ההתפתחות העתידית. המשבר הוא שלב הכרחי בהתפתחות שאחראי על יישום השינויים המבניים והתיקונים הפונקציונליים במערכת האינטגרלית. אם לדבר על המיקרו-מערכת הגלובלית, התפקיד של המשבר הנוכחי הוא שינוי דרסטי של פרדיגמת המנהיגות הגלובלית".
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, -מקורות מדעיים, משבר, 2. לראשונה גלובלי |
| להשאיר תגובה | |