שיחה 7 - 3. התפתחנו למצב שרוב העבודות לא נחוצות לקיום
חלק 3/23
הבעיה היא שלא לימדנו את האדם, לא העברנו לו את היחס לחיים שיכול להיות אחרת, של מה זה נקרא להיות מובטל. ואם כך, אנחנו מגיעים למושג מה זו "עבודה".
אם מסתכלים על ההיסטוריה שלנו, אנחנו רואים שהתפתחנו במשך מאות ואפילו אלפי שנים, וכל פעם ההתפתחות שלנו גרמה לכך שהאדם התרחק מעבודה יותר ויותר, כדי להשיג לעצמו מה שנקרא "אוכל נפש", דברים הכרחיים לקיום. הוא התפתח לכיוון מסחר, תעשיה, תרבות, חינוך, אומנות, עריכת דין, ראיית חשבון, שירותים למיניהם, אופנה, כלי תקשורת, דברים שבעצם לא הכרחיים לקיום שלנו, אלא הם מסביב, ומהם מורכבת 90% מהחברה האנושית.
התושבים בערים הגדולות לא עובדים בחקלאות, הם לא מגדלים פרות ועזים, הם אפילו לא עובדים בתעשיות הגדולות, אלא יש איזה מקום מרוחק שבו עובדים כורים, יש שם תחנות חשמל גדולות ותעשיה רבה, אבל ממה מתפרנסת העיר הגדולה? מזה שאנשים נמצאים יחד, ומשרתים זה את זה בכל מיני תחומים, בצרכים שאינם הכרחיים לקיום. ואם כך, מיליוני אנשים שנמצאים בערים הגדולות יכולים להישאר ללא תעסוקה, הם לא יכולים להיות קרובים לקרקע, לייצר לעצמם את המזון. וזו בעיה גדולה, איך נתארגן במצב שבו מיליארדי אנשים בעולם חיים היום בערים הגדולות.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. הגלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -3. עבודות לא נחוצות, נושאי הערבות, התפתחות האגו, כלכלה/בריאות/ביטחון, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7 |
להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 4. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה התפנה הזמן לעיסוק בעבודות הלא נחוצות
חלק 4/23
עד לפני כמאתיים שנה אנשים עבדו הרבה שעות יחסית, אבל בלי מכונות, בלי הטכנולוגיה המודרנית, ולכן אדם שהיה מייצר משהו, היה מייצר רק כדי לחיות. לא היו הרבה נותני שירותים, שהם מקצועות שאינם הכרחיים לאוכל נפש. אחר כך התפתחה התעשייה, הטכנולוגיה, כך שהיום אנחנו יכולים לייצר במפעל אחד אלפי מכוניות ומכונות תוך יום אחד. ובחנויות יש הכול, אנחנו לא צריכים להכין שום דבר בבית, ובעזרת כל המכשור החדש הקיים היום, כמו המיקרוגל, אנחנו יכולים לספק לעצמנו את כל הצרכים מהר מאוד. לא כמו בעבר שאישה הייתה צריכה לעבוד במשך שעות במטבח.
בעצם כל הזמן דחפנו את עצמנו, והתפתחנו בצורה חדשה, מודרנית, פיתחנו את הטכנולוגיה כך שיכולנו לייצר כל מה שיש היום. וכל הזמן שהשתחרר מעסקים קודמים שהיו הכרחיים לקיום, היום הוא כבר לא הכרחי לקיום. מילאנו אותו בכל מיני עסקים, מקצועות שהם לא הכרחיים, אבל נתנו להם איזו הכרחיות, כי צריכים. לדוגמה, בִמקום רופא כללי אחד, יש היום מאות סוגים של רופאים, אלפי מכשירים, ואלפי תרופות. אנחנו נעזרים בכל מיני סוגים של יועצים, רואי חשבון, כלכלנים, אנשי פיננסים ובנקים, תעשיה שלמה של כסף, תעשיה שלמה של מסחר בינלאומי. תוך מאתיים שנה בנינו לעצמנו עסקים שהם ברובם מדומים, שאין בהם הכרחיות ממשית.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. הגלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -4 הטכנולוגיה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, כלכלה/בריאות/ביטחון |
להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 5. איבדנו את האדם
חלק 5/23
אבל הבעיה היא לא בעסקים. הבעיה היא שמילאנו את שעותיו של האדם בכל מיני עבודות שהן בעיקר כדי למלא את החיים. בשעות הנותרות לנו בחיים אנחנו פשוט משחקים, בִמקום לעסוק במשהו חשוב, במקום למלא את עצמנו בעסק חשוב וגבוה יותר, במה שנקרא ה"אדם".
אם נבחן את צורת החיים היום, נגלה שהאדם יוצא לעבודה למשך עשר עד שתים עשרה שעות ביום. אנחנו קמים בשעות הבוקר המוקדמות, נפרדים מהילדים, מגיל כמה חודשים אנחנו כבר מכניסים אותם למעונות עד סוף היום. אנחנו רצים לעבודה ונמצאים שם לפחות שמונה שעות. אחר כך חוזרים הביתה, עוצרים בדרך לקנות מצרכים, ומגיעים רק בשעות הערב. ואז אנחנו צריכים לעשות כל מיני סידורים, והכול בלחץ, לרחוץ את הילדים, להאכיל אותם ולהשכיב אותם לישון. ואחר כך או שממשיכים בעבודה שהבאנו איתנו הביתה, או שיושבים מול המחשב או הטלוויזיה, ובזה בעצם מסיימים את היום. אם יש לנו חופש, אז בדרך כלל מארגנים אותו דרך מקומות העבודה, שמארגנים חופשות, סופי שבוע ואפילו גני ילדים. מקום העבודה הפך להיות מרכז החיים של האדם, ולכן כל כך קשה לנו להפטר ממנו.
אנחנו רגילים כל הזמן להיות במרוץ, ולמלא את עצמנו רק בעבודה. ולכן אנחנו חושבים "מה אעשה בפנסיה? אהיה פנוי כל הזמן? אפשר להשתגע". כשאנחנו מתעניינים באדם, אנחנו בודקים במה הוא עסוק, מה המקצוע שלו. ולא מי הוא האדם, מה הוא, במה הוא מתעניין, או במה הוא ממלא את עצמו. אלא העיקר זו העבודה, היוקרה שלו היא לפי העבודה, כל הגדלות שלו היא לפי כמה שהוא מנהל גדול יותר, כמה שהוא מרוויח יותר. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על האדם כממלא מקום ולא כאדם.
כך הגענו לעולם ולחברה מאוד מיוחדים, תוך מאתיים השנים האחרונות, כשהתפתחה הטכנולוגיה והתעשייה, איבדנו את האדם. ובאמת עוד בתחילתה של כל ההתפתחות הזאת, מרקס כתב שיהיה לה סוף, ולא יכול להיות שההתפתחות הזו תימשך עוד זמן רב. כי האדם מתפתח בתעשייה, במסחר, בכל העסקים שלו, בכך שהוא רואה את עצמו כעבד במקום העבודה שלו, והעיקר בשבילו זה להצליח בעבודה, זו מטרת החיים שלו. אחר כך נשארות לו עוד כמה שנים לפנסיה, כי הוא כבר לא ראוי לעבודה, כבר אין לו מה לעשות, והוא בעצם מסיים את החיים שלו. זאת אומרת, הוא נולד כדי לעבוד, והוא מכין את עצמו לכך במשך עשרים השנים הראשונות של החיים. ואם הוא חי עוד עשר או עשרים שנה לאחר מכן בעזרת התרופות והפנסיה, אז הוא רק מסיים את החיים. זאת אומרת, כל השנים שהוא בריא וחזק, העיקר זה רק לעבוד. השאלה האם לזה נולדנו ואנחנו קיימים?
קישור למקור המדעי - Dr. Dan Ariely
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -5. איבדנו את האדם, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 6. ההתפתחות הזו מסתיימת היום במשבר חברתי ואקולוגי
חלק 6/23
עוד בתחילת ההתפתחות התעשייתית, אמר מרקס שזה לא יכול להימשך כך. הוא ביסס את דבריו על טבע ההתפתחות, שבעצם צריכה להסתיים במשבר, מצד אחד. מצד שני באותו זמן עוד לא הייתה ידועה לנו הבעיה האקולוגית, שאנחנו בעצם הורסים את כדור הארץ, מרוקנים אותו מכל אוצרות האדמה, שיש גבול, יש סוף לאוצרות האנרגיה, שזה נפט, גז, פחם, ואנרגיית האטום. אין עוד הרבה. ובאמת כמה שאנחנו שומעים שיש, שבדקו ומצאו עוד בארות נפט וגז, אז לפי כל המחקרים, אלה לא כמויות שאנחנו יכולים להמשיך איתם יותר משלושים שנה לכל היותר.
ואני כבר לא מדבר על כמה פגענו בצורה הכללית של הטבע בצורה בלתי הפיכה, שכל הטבע יצא מאיזון, כך שאי אפשר להמשיך בצורה כזאת. גם אם לא היה משבר, לא היינו יכולים להמשיך. כי אנחנו נכנסים למצב מעוות במשפחה, עם הילדים העזובים מחוץ לבית, בחוסר הקשר בין גבר לאישה, שלא ממש נמצאים בבית. ואנחנו בעצמנו לא מתפתחים, האדם לא מתפתח, הוא מתפתח רק בעניין העבודה, כששולחים אותו לכל מיני קורסים או להסבה מקצועית.
אנחנו רואים שהמשבר שמגיע בעצם מסיים ומסכם את ההתפתחות שלנו במאתיים השנים האחרונות. חוץ ממרקס היו עוד הרבה אנשים שאמרו שהמצב הזה יגמר בסופו של דבר במבוי סתום. כבר באמצע המאה הקודמת, דיברו על כך שהאנושות מגיעה למצב שהיא לא תוכל להחזיק. ואנחנו לא ראינו זאת, אנחנו התייחסנו לחיים בצורה אגואיסטית, היינו כעיוורים, לא רואים ולא מרגישים. לא רצינו להכיר בכך שאנחנו הורסים את כדור הארץ ואת עצמנו, את ילדינו ואת העתיד שלנו.
לינק למקורות המדעיים - המשבר - 2. לראשונה, העולם במשבר גלובלי אינטגרלי
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -6. חברתי ואקולוגי, מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, נושאי הערבות, המשבר |
להשאיר תגובה | |
שיחה 7 - 7. המשבר מוביל אותנו לשינוי
חלק 7/23
אלא שכעת משהגענו למשבר, אז בעל כורחנו אנחנו רואים שאין מה לעשות, ואנחנו חייבים לשנות את הכל.
ולשנות במה? בזה שקודם כל המשבר הזה ינפה את כל החברה האנושית. כמו שלוקחים פיסת בד ומנערים אותה, ויוצא ממנה אבק, יוצאים כל הדברים שלא שייכים לבד. אותו דבר המשבר הזה, הוא קודם כל מנפה, הוא מוציא מהחברה האנושית את כל אותם המקצועות, כל אותם האנשים שהם לא הכרחיים לקיום האנושי. שהמקצוע שלהם בעצם גורם לאי האיזון בטבע, כי הוא מיותר. אנשים שהעיסוק שלהם רק מכביד עלינו את החיים, ומחייב אותנו לעבוד שעות שהן מיותרות, גם לאוכל נפש ההכרחי, גם לכל החברה האנושית וגם לכדור הארץ
קישור למקור המדעי - Richard Heinberg
מקורות מדעיים - משבר - 3. המשבר יביא לצמצום העבודה והצריכה ולעיסוק בבניית החברה
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -7, -7. משבר מוביל שינוי, נושאי הערבות, המשבר, כלכלה/בריאות/ביטחון |
להשאיר תגובה | |