שיחה 3 - 4. ניתוח של לימור
בכל אחד ואחד מאיתנו התכונות, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות נמצאות בערבוביה. וכל אחד ואחד משתדל לממש אותן לפי היכולת שלו. אבל בכל אחד הן נמצאות, ותלוי בסביבה, בחינוך, עד כמה שבן אדם מוכן לממש אותן ובאילו אמצעים. וגם תלוי בסביבה איך אנחנו משתמשים בסך כל הנטיות הטבעיות הללו, מרמת הגוף שלנו, מרמת החי וגם מרמת המדבר, אילו מהן אנחנו מפתחים יותר ואילו פחות.
לא פלא שאם ההורים שלי מכניסים אותי לסביבה כלשהי בזמן שאני ילד ולא יודע כלום, למשל לסביבה שבה מעריכים את המדע, אז אני מתחיל ללמוד מהם עד כמה שהמדע חשוב, ועד כמה חשוב ומכובד להתפתח במדע. אמנם היתה לי נטייה קטנה לזה, כמו שלכל אחד ואחד יש נטייה לזה, סך הכל רציתי לדעת מעט, לדעת כמה דברים מעניינים מהחיים, אבל על ידי הסביבה פיתחתי את הנטייה הזו בצורה מיוחדת. זאת אומרת, הסביבה יכולה לשנות בי את האיזון בין כל הנטיות שלי, וסך הכל לפתח חלק מהן יותר וחלק פחות.
אני הרגשתי את זה על עצמי, ההורים שלי רצו מאוד שאני אתפתח כאדם שיש לו יכולות להוציא מעצמו את המקסימום האפשרי, ולכן הכניסו אותי לקבוצות ספורט, שם השתתפתי בריצה לחמש מאות מטר. אחר כך הכניסו אותי לבית ספר למוסיקה, ולמרות שלא אהבתי מוסיקה קלאסית שם למדתי והבנתי אותה, ועד היום אני מכבד ואוהב ומבין אותה יותר מכל סוג אחר של מוסיקה. דווקא לתאטרון לא כל כך התפתחתי, כי זה לא היה על הכוונת אצלם וחשבו שזה לא כל כך חשוב. מה שאין כן, הטכניקה, המדע, היה מאוד חשוב אצלם, וגם מאוד חשוב בעיניי מתוך הדחף הטבעי הפנימי, אז גם הלכתי בעצמי למקומות מיוחדים, לחוגים לילדים ששם למדו יותר על פיסיקה, על אסטרונומיה, נקשרתי לזה מאוד והשקעתי בזה המון כוח וידע. וכך בכל דבר.
זאת אומרת, אנחנו רואים שילד שמתפתח, ההתפתחות שלו היא על ידי הסביבה, כשבעצם האפשרויות של ההורים ושל הסביבה שבה הוא חי, הם שבסופו של דבר מפתחים את האדם לכל מיני כיוונים. והם מתחילים לפתח בו יותר נטיות מסוימות ונטיות אחרות פחות, או שמדכאים נטיות מסוימות. וכך אנחנו רואים שהאדם שגדֵל, הבחירה החופשית שלו כבר מתחילה להיות מיושמת, מוגבלת, מיוצבת על ידי הסביבה שבה הוא נולד והתפתח כילד, וכך הוא ממשיך את החיים.
- דוגמא אישית – לחיזוק נטייה כזו או אחרת
- אמפתיה - הנטיות הטבעיות מושפעות לגמרי מהסביבה – כך שלאדם אין אחריות
- ההורים נותנים גם ערכים (להוציא מעצמי את המקסימום)
- באופן אמפתי המסר העיקרי = הסביבה וההורים מגבילים את חופש הבחירה של הילד
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -4. מימוש הרצונות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 3. ניתוח של לימור
אז קודם כל השאלה, מאיפה באים לנו הרצונות שלנו, שכמו ילדים קטנים אנחנו רוצים כל פעם משהו אחר? חלק מהם באים מצד הפיסיולוגיה של הגוף שלנו, שכּל כמה זמן רוצה למלא את עצמו במזון, כל כמה זמן רוצה למלא את עצמו במנוחה, בשינה, ובין זה לזה הוא רוצה למלא את עצמו גם במשהו מעניין.
אנחנו מחלקים את כל הנטיות שלנו לאוכל, מין, משפחה, אלו דברים בסיסיים, שבלעדיהם אנחנו, כחלק מהחי, לא חיים. וחוץ מזה, אנחנו בני האנוש, אמנם חיים חיים טבעיים, גשמיים, בהמיים, שבזה אנחנו לא כל כך שונים מחיות ובהמות, אבל אנחנו רוצים גם משהו ששייך למין האדם, לאנוש, שזה כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, תרבות, חינוך, דת ועוד הרבה דברים נוספים, שאנחנו מפתחים מעצמנו, והם בדרך כלל לא פחות חשובים לנו מאוכל, מין, משפחה. כשאנחנו מוכנים להקריב הרבה מאוכל, מין, משפחה, כדי שיהיו לנו יותר חינוך, תרבות, מדע. אנחנו רואים שיש אנשים שמוכנים להקריב את עצמם כדי להשיג כסף, כבוד, שליטה, ואז לא כל כך חשוב להם אוכל, מין, משפחה. הם בקושי חיים בחיים האלו רק כדי להשיג את הרצוי.
1. שוב – תיאור האדם בלשון אנחנו
2. חיבור לטבע הגופני בלשון רצונות- לאדם נטיות פיזיולוגיות – אוכל מין משפחה ורצונות האדם – כסף, כבוד, מושכלות. חשיבותם יכולה להשתנות בין האנשים עד להקרבה.
כלומר – מביא את טבע האדם ומתחיל להכניס את השפעת הסביבה.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -3. טבעיים ואנושיים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 2. ניתוח של לימור
ואנחנו רואים שבסך הכל אנחנו מתפתחים בדחפים שמגיעים לנו מבפנים, מתוכנו. כשבכל רגע, בכל שלב, מתפתח בכל אחד איזה רצון חדש, ואז לפי זה אנחנו נמשכים. כמו שאנחנו מסתכלים על הילדים, על התינוקות, פתאום בא לו את זה, ופתאום את זה, פתאום כך ופתאום כך. האמת שאם היינו עוקבים אחרי עצמנו, היינו רואים שאנחנו נמצאים בדיוק באותם המצבים. בא לי לאכול, בא לי לשתות, אחר כך בא לי לישון, ואחר כך לראות משהו מעניין, ואחר כך, מאין ברירה, אני חייב ללכת לעבוד. זאת אומרת, כל פעם אני נמצא בהתפתחות תחת כמה כוחות. כשיש כוח שדוחף אותי מאחור, מאין ברירה, צריך ללכת, לעבוד, לסדר את הדברים, להכין את הדברים האלה. שום דבר לא מגיע לי בצורה מובנת מאליה, שמגיע לקראתי תענוג וממלא אותי בדיוק כפי שאני רוצה. אנחנו לא מגלים דבר כזה בחיים.
1. אמפתיה – אנו מספרים לאדם על עצמו ומשתמשים בלשון אנחנו – כל אדם לא מודע לרצונותיו, שמתפתחים בו ומתחלפים "בהשפעת כוח שדוחף מאחור"
2. הזדהות – "שום דבר לא ממלא אותי לגמרי באופן מובן מאליו"
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -2. התפתחות רצונות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 1. ניתוח של לימור
נדבר היום על המצב המיוחד שבו אנחנו נמצאים. דיברנו על כך שבמשך התהליך שאנחנו עוברים באבולוציה שלנו אנחנו משתנים. מִדור לדור ובמשך אלפי שנות התפתחות הגענו למצב מאוד מיוחד, שאנחנו נמצאים כבר כחברה כללית, אפילו גלובלית אינטגרלית, על פני כדור הארץ. שאנחנו בעלי ידע ויכולות. במשך ההתפתחות שלנו קיבלנו כוחות, שכל ורגש שלא היו לנו קודם, להרבה דברים. דיברנו בשיעור הקודם גם עד כמה שבכל המצבים שאנחנו עוברים אנחנו מקבלים כל מיני צורות, ואפילו לא נעימות, ובסופו של דבר הצורות האלה מביאות אותנו למצבים מושלמים בסוף הדרך.
1. העצמה של האדם והקורס והזדהות עם מצב מאד מיוחד שמתרחש היום (גלובלי ואינטגרלי הוא המיוחד)
2. שייכות – כל פרט שמקשיב מרגיש שהוא שייך ל-אדם - וחלק מהתפתחות האנושות שנמצאת בשינוי מתמיד – עד לזמן המיוחד שאנו נמצאים בו היום.
3. העצמה של האדם מהיותו שייך לאנושות שבה היום לאדם יש הרבה ידע, יכולות, כוחות וצורות
4. תקווה והדגשת המטרה הסופית – אנו מרגישים שקשה, אך הדרך היא קשה, עדיין לא רואים את הסוף, "נקווה שעוד נרגיש את אותם המצבים",
5. המטרה הסופית היא לא פחות משלמות
6. הזדהות = טבע האדם הוא רצונו להנות והוא גם הגורם להתפתחות
7. האדם לומד מהטבע מה טוב וכך משפר את חייו (ההמצאות למיניהן) – טומן רמז – אם כך יש עוד מה ללמוד...
כשאנחנו עוד לא רואים את הסוף, אנחנו נמצאים עדיין בהתפתחות, אבל נקווה שעוד מעט נרגיש אותם המצבים.
נותן תקווה – כל הזמן
ומה המיוחד בזמננו? בסופו של דבר, הקורס שלנו מיועד ללמד אותנו מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי להבטיח לעצמנו התפתחות טובה, יפה, קלה, למצב נאור, טוב, של ביטחון, שגשוג וחיים טובים.
לא מסביר מה מיוחד רק קושר למטרת הקורס. הרמז – קורה כאן משהו טוב...כאן בקורס וכאן בעולם, למרות הקושי שרואים בחוץ...
אנחנו רואים שבהתפתחות שלנו אנחנו עוברים כל מיני מצבים שאין לנו כל כך שליטה בהם. אנחנו משנים את החיים, אנחנו מסדרים אותם שיהיו נוחים לנו יותר, עד כמה שאפשר, משנים את החברה, משנים את חיי המשפחה, את החינוך והתרבות, את היחס בין בני האדם. אנחנו משתדלים עד כמה שאפשר להביא את עצמנו למצב הנוח, הטוב. כך המשיכה שלנו, כי כולנו בסך הכול רצון ליהנות מהחיים. ואנחנו משתדלים לעשות כך עד כמה שאפשר. ובכך אנחנו נמצאים בהתפתחות הדרגתית, כשכל פעם אנחנו משתמשים באמצעים שעומדים לרשותנו.
טבע האדם כרצון להנות אשר גורם להתפתחות ושינוי בחיים
ואנחנו מתפתחים ורוצים לשנות את החיים. באמצעות המדע אנחנו לומדים את הטבע, מה אפשר עוד לקבל ממנו, קודם כל כדוגמאות. אילו דוגמאות אפשר לקבל מהטבע, ולארגן את עצמנו. איך אפשר לקבל ממנו ידיעה על חוקי הטבע כדי לשמור על עצמנו. למשל אם אנחנו יודעים מה מזג האוויר שיהיה, ובמה אנחנו תלויים בעונות השנה. אנחנו לומדים במה אנחנו תלויים בטבע האדם, שצריכים לארגן לעצמנו רפואות ותרופות למיניהן. שאנחנו צריכים לארגן לעצמנו טכנולוגיה ביתית, מכונות כביסה, ייבוש, בישול וכן הלאה. וכך אנחנו דואגים קודם כל שתהיה לנו סביבה כמה שיותר נוחה וטובה. ובזה אנחנו משתדלים לברוח כמה שיותר מהייסורים הפרטיים הקטנים וגם מהייסורים הגלובליים הגדולים. וחוץ מזה אנחנו גם משתדלים להתקדם לטוב, ליהנות מכל מצב. כך טבע האדם, ואנחנו משתדלים להשתמש לצורך כך בכל האמצעים.
האדם כלומד מהטבע, מחפש נוחות אך יש לו עוד מה ללמוד מהטבע – ברמז
רגשית – מחדד את תחושת האדם כלפי הטבע – פחות מובן מאליו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -1. התפתחות מתמדת |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 3. ניתוח של לימור
זה כמו שההורים היו מסתכלים על הילד, ולא היו מבינים, מאיפה הוא נולד, מאיפה הוא יצא, בשביל מה ולָמה?
השימוש במטפורה ההורית – יוצר הזמנה לקחת אחריות בהמשך
זה דומה להורים שנולד להם תינוק והם לא יודעים מה לעשות עימו. איך לחנך אותו. אילו תרגילים לתת לו. האם להכניס אותו לאיזו חברה, לגן ילדים? אנחנו כאילו לא יודעים שום דבר על התינוקות שלנו.
האנושות – כתינוקות ועוד שלנו!
ואז באיזו צורה יגדל התינוק? בצורה ארעית. אין לו מספיק דחפים מהטבע שידחפו אותו לדברים טובים. אנחנו מספקים לו הרבה ידע, רגש, תרגילים, מוסיקה, ציור, חינוך, קריאה, כתיבה, הכול. הוא נמצא בעולם שכולו מלאכותי. העולם הטבעי שלנו הוא כמו דרגת החי, וכל מה שאנחנו מוסיפים, אנחנו מוסיפים לו את דרגת האדם, המְדבר.
חלוקת האדם כמורכב מחלק חי וחלק מדבר
ומה עם האנושות? כשהיא מתפתחת מדור לדור, האם יש מישהו שדואג לה להתפתח נכון?
האנושות = כזקוקה לדאגה והכוונה – כל כך אמפתי
ובאמת אנחנו רואים שכך העולם שלנו, כך הצורה שלנו. שאנחנו כשמתפתחים מדור לדור, כל דור שמתפתח נעשה כאילו יותר מסכן, הוא גם חסר יותר. מצד אחד אנחנו רוצים יותר בטכניקה, בטכנולוגיה, בחיים שלנו, אבל מתרוקנים יותר ויותר. עד שמגיעים למצב כמו של היום, שאנחנו שואלים, למה הגענו? מה השגנו? מה נתנה לנו כל ההתפתחות שלנו? הגענו כבר לחלל, אנחנו שולחים חלליות למאדים, אנחנו כבר נוחתים על הירח, על זה כבר לא מספרים אפילו, הכול כבר שטחי. אנחנו יכולים לעשות הכול על פני כדור הארץ, ומה? אנחנו רק לא יודעים מה לעשות עם עצמנו כך שיהיה לנו טוב.
הריקנות – מוצגת כמקום מובן מאליו שהאנושות הגיעה אליה
האושר – לא מגיע
אנחנו נמצאים במשבר גדול, אין משפחות, מספר המתגרשים עולה, הילדים סובלים, ההורים סובלים, והחברה עצמה, יש טרור, סמים. איפה השמחה? איפה מצב הרוח הטוב?
כל הקידמה לא הביאה אותנו להיות יותר מאושרים!הייאוש הוא המחלה הראשונה בעולם. יוצא שאין לנו הורים טובים, לכל האנושות, שהיו דואגים לנו ומלמדים אותנו איך להתפתח.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -3. טבעיים ואנושיים |
| להשאיר תגובה | |