נושא עיקרי:
בני האדם מתפתחים על ידי דחפים בלתי נשלטים המגיעים אליהם מתוכם.
נושא משני:
שום דבר לא ממלא אותי לגמרי באופן מובן מאליו.
שיחה 3 - 2. התפתחות על ידי רצונות
חלק 2/21
אנחנו רואים שבסך הכל אנחנו מתפתחים על ידי דחפים שמגיעים לנו מבפנים, מתוכנו. כשבכל רגע, בכל שלב, מתפתח בכל אחד רצון חדש, ולפי אותו רצון אנחנו נמשכים. כמו שאנחנו מסתכלים על ילדים קטנים שרוצים כל פעם משהו אחר. אם נעקוב אחרי עצמנו, נראה שאנחנו נמצאים בדיוק באותם מצבים. בא לי לאכול או לשתות, אחר כך לראות משהו מעניין, וללכת לישון, ואחר כך, מאין ברירה, אני חייב ללכת לעבוד. זאת אומרת, כל פעם אני נמצא בהתפתחות תחת כמה כוחות. כשיש כוח שדוחף אותי מאחור, מאין ברירה, צריך לעבוד, לסדר דברים וכיוב'. שום דבר לא מגיע לי בצורה מובנת מאליה, שמגיע לקראתי תענוג וממלא אותי בדיוק כפי שאני רוצה. אנחנו לא מגלים דבר כזה בחיים.
חיים חדשים - שיחה 3 29.12.2011
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -2. התפתחות רצונות |
להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 2. שאלות
1.הרצונות המתעוררים באדם בתהליך התפתחותו:
- מתעוררים באדם ללא כל שליטה מצדו.
- מובילים אותו לשליטה על הרצון הבא.
- נשלטים על ידי הזולת.
- אינם בשליטת האדם בתקופת הילדות, ואט אט עם התבגרותו הם נשלטים על ידו.
2.האדם מסוגל להבין מהיכן מגיע אליו התענוג מרצון שהתעורר בו:
- רק כאשר הוא קובע את אותו הרצון.
- האדם אינו יכול להבין זאת.
- רק בתקופת ילדותו.
- רק בתקופת בגרותו.
תשובות - 1. (1) 2. (2)
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -2. התפתחות רצונות |
להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 2. ניתוח של לימור
ואנחנו רואים שבסך הכל אנחנו מתפתחים בדחפים שמגיעים לנו מבפנים, מתוכנו. כשבכל רגע, בכל שלב, מתפתח בכל אחד איזה רצון חדש, ואז לפי זה אנחנו נמשכים. כמו שאנחנו מסתכלים על הילדים, על התינוקות, פתאום בא לו את זה, ופתאום את זה, פתאום כך ופתאום כך. האמת שאם היינו עוקבים אחרי עצמנו, היינו רואים שאנחנו נמצאים בדיוק באותם המצבים. בא לי לאכול, בא לי לשתות, אחר כך בא לי לישון, ואחר כך לראות משהו מעניין, ואחר כך, מאין ברירה, אני חייב ללכת לעבוד. זאת אומרת, כל פעם אני נמצא בהתפתחות תחת כמה כוחות. כשיש כוח שדוחף אותי מאחור, מאין ברירה, צריך ללכת, לעבוד, לסדר את הדברים, להכין את הדברים האלה. שום דבר לא מגיע לי בצורה מובנת מאליה, שמגיע לקראתי תענוג וממלא אותי בדיוק כפי שאני רוצה. אנחנו לא מגלים דבר כזה בחיים.
1. אמפתיה – אנו מספרים לאדם על עצמו ומשתמשים בלשון אנחנו – כל אדם לא מודע לרצונותיו, שמתפתחים בו ומתחלפים "בהשפעת כוח שדוחף מאחור"
2. הזדהות – "שום דבר לא ממלא אותי לגמרי באופן מובן מאליו"
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -2. התפתחות רצונות |
להשאיר תגובה | |