שיחה 2 - 8. ניתוח של לימור
וכאן אנחנו מגיעים באמת לפיתרון, שאנחנו רואים אותו גם מהמשבר הנוכחי, שהוא משבר גלובלי אינטגרלי. זאת אומרת, שסביב העולם הוא מתחיל ממש להתארגן כמשבר, כמצב לא טוב, מצד אחד. מצד שני, המצב הזה שמגיע אלינו ומאיים עלינו הוא בעצם הדגמה של חוסר ההתפתחות שלנו. המצב שאנחנו רואים היום, שאנחנו תלויים זה בזה בצורה החלטית, התלות הזאת היא ממש טוטאלית, מכל המחקרים שלנו אנחנו רואים זאת. ובעצם העובדה שאנחנו לא יכולים להתחבר בינינו, זה המקור לכל הצרות, כי אנחנו בעצם עושים לעצמנו את החיים שלנו רעים, לא בטוחים, מאוד מפחידים, מוגבלים. משהו מפריע לנו להתחבר נכון.
האדם כסביל
קבלו – את המבוא למושג האגו / אגואיזם – טומן רמז ולא מפתח...
כי בהתחברות בינינו היינו ממש מבטלים את רוב הצרות.
כאן יש קפיצה – לקישור בין המשבר לבין חוסר היכולת שלנו להתחבר – מאיפה זה הגיע?
אולי היה מתאים לקשור שוב בין היותנו תלויים, ולא איכפתיים – כסיבה למשבר ולתחושה הקשה
ואת זה אנחנו יכולים לראות גם בתהליך ההתפתחות שעברנו. שכל פעם שעברנו מדור לדור, האנושות הגיעה להצטברויות יותר ויותר גדולות באוכלוסין, בחיים שלהם, בחינוך, בתרבות, בתעשייה, לחיבורים למיניהם, לתלות הדדית, יותר ויותר גדולה. ורק עכשיו הגענו למצב שאנחנו לא תלויים זה בזה במשכורת, בפרנסה, במערכת הבנקים, במערכת העסקים, אלא אנחנו תלויים זה בזה בצורה האנושית.
לא כל כך ברור כאן מה זה תלויים בצורה האנושית
כי הגענו למצב שאנחנו לא מסוגלים להיות קשורים זה לזה, ואז חוסר הקשר בינינו הוא שמוליד בנו את חוסר היכולת להתקשר כולם יחד נכון ולהביא את עצמנו לחיים בטוחים יותר. אנחנו דומים למשפחה, לבעל ואישה שחיים בדירה, בין ארבעה קירות, ולא מסוגלים להסתדר ביניהם, רק אין לנו איך להתגרש, איך לעזוב את כדור הארץ ולאן לברוח.
מטפורת – הקשר בין האדם לטבע – כזוג גרוש שלא סובל האחד את השני ותקוע יחד
יוצא שמכל המחקרים ומכל מה שאנחנו רואים, הצורה הרצויה הנכונה להתפתחות שלנו היא צורת החיבור בינינו, להיות מחוברים כמו זוג יונים, ממש. כשאם כל האנושות תגיע למצב שהיא תיכנס לחיבור בין כולם, היא תהיה ממש מאושרת. מכאן ברור לנו מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים לבנות לעצמנו סביבה כזאת שתלמד אותנו איך להיות מחוברים נכון.
החיבור – כזוג יונים – טומן את הרמז של – חיבור אוהב = הוא החיבור הנכון
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -8. ההתפתחות הרצויה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 7. ניתוח של לימור
זאת אומרת, יש לנו שני כוחות התפתחות. התפתחות אחת היא על ידי הכוח הדוחף מאחור, מצד הטבע, והכוח השני הוא הכוח המושך מקדימה, שנפתח לילד על ידי הסביבה הנכונה.
אותו דבר אנחנו יכולים לעשות גם כלפינו. אם אנחנו מבינים סוף סוף, אחרי אלפי שנות ההתפתחות שלנו, שאנחנו צריכים להתפתח כמו אותו פרי שעל העץ, מהמצבים הרעים למצבים הטובים, אולי על ידי כך שנבנה לעצמנו איזו סביבה שתמשוך אותנו קדימה, אז אנחנו נתפתח קדימה מהר מאוד, ונעבור את שלבי ההתפתחות שלנו מהר וטוב, בלי שנצטרך לקבל מאחור דחפים, מכות, ייסורים. ואז נתפתח יפה וטוב, על ידי משחקים יפים, על ידי אמצעים יפים, הסברים חכמים וכל מיני השפעות שיהיו נעימות, רכות.
קישור בין ההתפתחות מאחור (שקודם הוצגה רק כדחף) כקשורה לייסורים
ההתפתחות כמכוונת על ידי משיכה קדימה – כנעימה/טובה/רכה....הרבה מילים טובות.לא חוסך
אם כך אנחנו כבר מבינים שיש שתי צורות התפתחות, אמצעים להתפתחות שלנו, ואנחנו נמצאים היום במצב כל כך טראגי, המשבר הכללי שעליו כבר דיברנו הרבה, שהאנושות לא יודעת מה לעשות עם עצמה. אז אנחנו באמת דומים לתינוק שאיבד את הכיוון, ולא יודע מה לעשות, הוא עומד באמצע החדר וכאילו שכחו אותו, עזבו אותו, והוא לא יודע מה איתו.
האנושות כתינוק – הפעם אומלל! מעורר צורך לעזור לו, חמלה
כך אנחנו נמצאים היום, ואנחנו לא רואים שום דבר.
העיוורון
לא את המשברים במשפחה ובחינוך ובתרבות, ואת המשבר בין ההורים ובינם לבין הילדים, ובעיית הסמים, והמשבר במדע, ובעיקר המשבר שמגיע לנו כעת בכלכלה ובמערכת הפיננסית, והמשבר באקולוגיה, שאנחנו כבר לא יודעים מה צפוי. בעוד שבועיים יכול להגיע פתאום הוריקן כזה שאנחנו נשאר בלי חשמל ומוצפים במים, , כמו שקורה יותר ויותר בכל מקום בעולם. האם אנחנו יכולים לסדר את כל הדברים האלה, ולהתפתח בצורה כמה שיותר יפה ואולי כמה שיותר מהירה?
השאלות – כמגבירות את החיסרון -= מעלות את הרצון בפיתרון
אנחנו רואים שזה תלוי בסביבה. אנחנו גם רואים שאת הסביבה אנחנו יכולים לארגן בצורה כזאת שהיא תפתח אותנו במהירות יתר. כדי להגיע לכל האמצעים שיש היום לצורך התפתחות הילד, למשחקים, למחשב, למוסיקה, לריקודים, לכל מיני חוגים שאנחנו נותנים לו עוד ועוד, הוא הולך לבריכה, הולך לספורט, כדי להגיע לכל זה עברנו אלפי שנות התפתחות, כדי שתהיה לנו האפשרות הזאת. גם עד שהבנו שכדאי לתת לו את כל זה.
הצורך לגדל את האנושות – ולזרז את התפתחותה באמצעות סביבה נכונה
אם כן, אולי אנחנו צריכים לעשות דברים כאלה בחברה האנושית?
שוב – השאלה – כמעוררת הסכמה, במקום מסר
אנחנו רואים שאם אנחנו רוצים לפתח משהו יותר מהר, אנחנו צריכים לעשות מין מתקן שמזרז את ההתפתחות. כמו שעושים עם ביצים. אנחנו לוקחים ביצים מתרנגולות, ולא מחכים עד שייצאו מהן אפרוחים, אנחנו שמים אותן באינקובאטור, בקופסת חום, ואז בטמפרטורה מסוימת יוצאים משם אפרוחים בכמות ובאיכות טובה מאוד, ואנחנו לא צריכים לחכות לחסדי התרנגולת שתיתן לנו את התוצאות האלו. זאת אומרת, אנחנו יכולים לתת לעצמנו התפתחות נכונה, מהירה, לא להיכנס לכל מיני מכות בדרך, אלא להתפתח יפה וטוב, כמו ילד במשפחה שמסוגלת לתת לו דברים נכונים וטובים בזמן ובהדרגה, והוא ממש לא מרגיש צרות, אלא הולך וגדל. אז כל הבעיה שלנו היא רק להבין על ידי מה אנחנו יכולים לפתח את האדם.
מוצג כפשוט וקל, איך לא חשבנו על זה קודם?
מקושר לדוגמת הביצים – באופן לא מודע – גם לשליטה ונוחות וקידמה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -7. התפתחות נעימה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 6. ניתוח של לימור
ואם כך, אז בואו נראה על ידי מה אנחנו מתפתחים, מה הם כוחות ההתפתחות שלנו. אנחנו רואים שההתפתחות יכולה להיות כמו אצל ילדים. אנחנו יכולים ללמוד מהפרט לכלל. אנחנו כמו ילד, שיכול להתפתח על ידי הדחפים שמגיעים לו מהטבע, ואם אין סביבו גורמים חיצוניים, אז הוא יתפתח כמו חיה. הוא לא יידע לבנות ולעסוק בדברים שהאנושות עיצבה בשבילו. אם אנחנו לא מכניסים אותו לחברה, לחברת ילדים, הוא לא יידע איך לעסוק עם בני אדם, איך לשחק איתם, איך להתקשר אליהם, איך להשתמש בהם ואיך לעזור להם ולהיעזר על ידם. וכך תהיה בעצם צורת ההתפתחות שלו. ההתפתחות על ידי דחף מאחור
מה שאין כן, אם אנחנו מארגנים סביבו חברה, גן ילדים, בית ספר, מחנכים, משחקים למיניהם, זאת אומרת, אבא ואימא שכל הזמן משתדלים לקדם אותו, לא על ידי דחף מאחור, שיש לו מצד הטבע, אלא על ידי גירויים מהסביבה, שמושכים אותו קדימה להתפתחות, אז אנחנו רואים שאנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות שלו בהרבה. אנחנו יכולים ללמד אותו מוסיקה, ציור, פיסול, ריקוד, להשתמש במחשב ועוד אלף ואחד דברים, וזה בתנאי שאנחנו מביאים לו את אמצעי ההתפתחות האלו מבחוץ.
ההתפתחות אפשרית גם על ידי יצירת סביבה נכונה שמושכת לכיוון נכון – ומזרזת!
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -6. מתפתחים בסביבה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 5. ניתוח של לימור
אם נרכז את כל הצורות שאנחנו לומדים מהטבע לתמונה אחת, אנחנו יכולים להביא את עצמנו לסיכום, שבסך הכול אנחנו עוברים התפתחות מאוד מיוחדת.
מאד בעדינות וברגש – אנחנו יכולים להביא את עצמנו לסיכום..
שמִדור לדור אנחנו מתפתחים כיצור אחד שנמצא עדיין בשלבי ההתפתחות הקודמים שלו, ולכן אנחנו "חמוצים" כאלה, נראים עדיין לא מוצלחים, אבל גמר ההתפתחות שלנו בטוח יהיה טוב, תהיה צורה טובה, יפה, מושלמת.
הצגת המסר – יש מקום מושלם – להגיע כליו
כי אנחנו בסך הכול רואים שמכל הדומם, צומח וחי, מין המדבר הוא הגבוה ביותר, האדם הוא נֶזֶר הבריאה.
העצמה לאדם
ולכן ההתפתחות שלו היא הכי ארוכה, המצבים שהוא עובר מתחילת ההתפתחות ועד סוף ההתפתחות הם הכי קיצוניים, ולא נראים בכלל כשייכים לאותו מין בהתחלה ובסוף. ואם אנחנו יכולים לחשוב על הטבע שמפתח אותנו, אז אנחנו יכולים להגיע למסקנה על עצמנו ועל היחס של הטבע אלינו, רק בתנאי שנראה את הסוף, את הסיום. כמו עם התפוח, שודאי שאם היינו רואים אותו בשלבי ההתפתחות הראשונים שלו, אז היינו חושבים שאין בו שום תועלת, אלא רק בסוף אנחנו רואים עד כמה שהחכמה הגדולה שבטבע פיתחה אותו לדבר כל כך יפה וטעים.
לכן אנחנו צריכים גם להגיד לפי אותו חוק ההתפתחות הכללית, שגם אנחנו נמצאים באותה התפתחות, ומטרת ההתפתחות שלנו היא ללא ספק להביא אותנו בסוף הדורות, אם אפשר כך לומר, למצב טוב, יפה, בריא, שלם, מתוק. ואז אנחנו מגיעים למצב המושלם.
ההשוואה בין האדם – נזר הבריאה, לתפוח – נשלמת כאן – בסוף ההשוואה – חוכמת הטבע, כמו שמביאה את התפוח למצבו, בקצב שלו, בזמן שהוא צריך, כך יש כוונה במצבי הטבע – והיא להביא למצב התפתחות מושלם!
מה יכול להיות מצב מושלם? אם אנחנו מתפתחים על ידי הטבע בהתפתחות הדרגתית בשכל וברגש שלנו, כשבכל שלב, בכל דור, אנחנו רוכשים יותר רגש ויותר שכל, ואנחנו רואים שאנחנו יותר ויותר רוכשים את הטבע, את כל הבריאה, אנחנו מתעלים מעל הכול, יכולים לקלוט, לשלוט, אז כנראה שההתפתחות הסופית שלנו היא שאדם יגיע לדרגה העליונה ביותר שנמצאת במציאות.
איזה פיתוח מקסים של המונח = בורא! מבלי להגיד אותו
הכנסת המונח – התעלות מעל הכול – כחלק מההתפתחות אליה אנו מתקדמים..
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -5. המצב המושלם |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 2 - 4. ניתוח של לימור
מצד שני, אנחנו רואים שמין האדם לא מצליח, ואילו פרי העץ למשל גדל. הוא נולד מאוד לא נעים, לא טעים, לפי הריח, לפי הטעם, לפי הצורה שלו, אבל לאט לאט כשגדל ובשל, דווקא בסוף הבשלות שלו הוא יפה, מריח טוב, הטעם טוב, מוכן לאכילה, ולא לקלקול קיבה כמו פרי שהוא בוסר. וכאן אנחנו מתחילים לחשוב שאולי גם אנחנו דומים לאותו פרי על העץ?
האנושות במטפורה שנייה – כפרי לא בשל עדיין, פרי באושים
שאנחנו עוברים עכשיו צורות התפתחות כאלו שעוד לא הגענו לסיום, עוד לא הגענו לבשלות. ולכן אנחנו דומים עכשיו לתפוח ירוק, קשה, חמוץ, שאף אחד לא יודע שיגדל ממנו אחר כך משהו טוב, אם כבעלי ניסיון לא היינו יודעים כבר את הסוף שלו, את סיום ההתפתחות שלו.
מטפורה מאד אמפתית = עוד לא גמרנו להבשיל
כך אנחנו יכולים להגיד גם על האדם. שהילד כשהוא קטן הוא טיפשון וחלש ולא יודע כלום, ועד שהוא גדל עוברות חמש עשרה ועשרים שנה, ורק אז הוא כשיר לחיים, ויודע לעשות דברים, וללמוד עוד דברים, ולהפוך את העולם. מה שאין כן, אם ניקח איזו חיה שכל ההתפתחות שלה היא תוך כמה שבועות אחרי הלידה, אז היא לא מתקדמת הרבה, היא נשארת חיה, שיודעת רק איך לדאוג לעצמה בצורה אינסטינקטיבית, אבל לא משנה את עצמה ואת העולם. זאת אומרת, אפשר להוציא מזה איזה סיכום. שקודם כל ההתפתחות שלנו היא התפתחות הדרגתית, וכמה שהפרי או היצור, נמצא בהתחלה בצורות מקולקלות כביכול, חמוצות בסך הכול, בסוף הוא יהיה יותר מתוק. וכמה שהוא מתפתח יותר זמן, הוא עובר הרבה מצבים בהתפתחותו, אז גמר התפתחותו יותר משובח, והוא מגיע להישגים גדולים יותר.
פירוט המסר: ההתפתחות הדרגתית, דגש על הכיוון
ההבטחה – למרות החמיצות הנוכחית – יש עתיד טוב ומתוק
ככל שהתהליך מתארך – יותר מצבים – ההישגים יהיו גדולים יותר
רמז לא מודע – קודם דובר על = להפוך את העולם, האדם כמשנה את העולם – מה שמתקשר כעת למתיקות...
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -4. האנושות מתפתחת |
| להשאיר תגובה | |