חיפוש:

1-13 - חינוך אינטגרלי » שיחה 10 » 11. הטבע דורש »

נושא מרכזי:
הנטיות שלנו כמו קנאה, תאווה, כבוד ותחרותיות אינן רעות כשלעצמן אלא נמדדות בערך שאנו משתמשים בהן עם השכל שלנו כדי להתקרב למטרה הסופית.
נושאי משנה:
הטבע לא מרשה לנו יותר תחרות האגואיסטית אלא רק בתחרות בונה, שנמצאת באיזון עם הטבע, באותה מטרה.

שיחה 10 - 11. הטבע דורש מאיתנו תחרות בלהיות משפיע לחברה

פורסם: 8.01.12, 8:56 am

טימקוד קטע 11/12

בזה שהסתכלת עלי ורצית אותו דבר לעצמך, האם בזה אתה נמצא באיזון הכללי עם האנושות ועם הטבע או לא? כי הטבע בסופו של דבר דורש מאיתנו בתהליך ההתפתחות, שאנחנו לא נלמד זה מזה ונהיה בתחרות בלתי פוסקת, לכן הגענו למשבר. אלא הטבע דורש מאיתנו שנספק לעצמנו בחיים הגשמיים, חיים נורמלים ומאוזנים. ולמעלה מזה נתפתח כבני אדם, בקשר הדדי בינינו, שכל אחד ימלא את עצמו בזה שהוא קשור לאחרים. שימלא את עצמו באהבה, ולא בכל מיני צעצועים יקרים יותר, חדישים יותר.

אנחנו רואים את זה מההתפתחות שלנו בזמן האחרון. הגענו להתפתחות הנוכחית שלנו, כך שאנחנו מרגישים שכבר אין לאן להתפתח, שאני כבר לא יכול, נמאס לי להסתכל על אחרים, ואני כבר לא מצליח בזה, ולא יהיה לי מזה מילוי, והמערכת הכללית, הכלכלה והטכנולוגיה הכל כבר לא עומדים לזה, וכדור הארץ כבר לא נותן לי מספיק אוצרות כדי שאהיה בתחרות הבלתי סופית הזאת. מתוך זה אנחנו רואים שתכנית הטבע היא תכנית, שאנחנו צריכים לראות אותה לא סתם כדי להתפתח כל פעם יותר ויותר במה שנדמה לנו שזה האושר. המצב הכללי בתהליך שאנחנו עוברים, מחייב אותנו עכשיו לראות שאין יותר לאן להתפתח.

אם אתה מדבר בצורה פרטית, אז מה רע? ראיתי אצלו מכונית יפה, אז גם אני רוצה מכונית כזו. זה כביכול לא טוב ולא רע. אתה יכול להגיד לא, "ראיתי מכונית יפה, חייתי כל הזמן טוב ובשקט, כעת אני רואה שבמקום סוס ועגלה הוא קנה מכונית. אני כבר מתחיל להרגיש את עצמי מקופח, אני כבר מתחיל להרגיש את עצמי פחת דרגה, ואני גם צריך לעבוד. אז אולי אהרוג אותו וזהו, שלא ייתן לי דוגמה רעה ואצטרך עכשיו לעבוד, כי הוא מירר לי את החיים". אני לא מדבר על הבירורים האלה שבין בני האדם, כמו שאתה אומר, שלא איכפת לך. ונניח שלא איכפת לך, למרות שזה בטוח לא נכון. אלא הבעיה היא שהטבע לא מרשה לנו להמשיך יותר באותה תחרות.

אורן: הטבע לא מרשה לנו להמשיך באותה תחרות. אם כך מהדברים שאתה אומר אני מבין שאתה באופן כללי נגד תחרות?
אני בעד התחרות שמביאה אותנו לאושר. להיות מאושרים.
אורן: מה זו תחרות שמביאה אותנו לאושר? אמרת קודם "קנאת סופרים תרבה חכמה" אמרת שיש קנאה טובה ויש קנאה רעה. אז מה זו קנאה טובה, היא מבוססת על תחרות?
תחרות בזה שאני רוצה להיות כמוך המשפיע לחברה. זו תחרות שהיא בונה, זו תחרות שהיא נמצאת באיזון עם הטבע, באותה המטרה.
אורן: אם תוכל להרחיב על זה קצת. אמרת שיש קנאה טובה וקנאה רעה, האם יש גם תחרות טובה ותחרות רעה?
כן.
אורן: אתה יכול להגדיר לנו מה זו תחרות רעה ומה זו תחרות טובה? האמת, שיותר מעניינת התחרות הטובה.
כשאני מסתכל על השני, ואני לומד ממנו, אני לומד על ידי קנאה. הוא גדול אני קטן, הוא מצליח אני לא. במה אני מקנא בו? באילו דברים? אם הדברים האלה מביאים לי ולעולם איזון, רוגע, מקדמים אותי ואת העולם להשגת המטרה הכללית, לתפוח היפה על העץ, לאותה צורה, זו נקראת קנאה טובה ותחרות טובה. את זה אנחנו צריכים כמה שיותר לעודד, לחלק מדליות, פרסים, להביא את האדם הזה לכלי התקשורת כדי שכולם יראו דוגמה יפה.
אם על ידי זה אנחנו לא מתקדמים לדברים הטובים, אלא נכנסים עוד יותר לבעיות, לצרות, מתרחקים מהמטרה, אז זו קנאה רעה ותחרות רעה.
הכל נמדד כלפי השגת המטרה הסופית, כי אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להגיע לאותה הצורה המאוזנת. אנחנו רואים את זה מהטבע, אנחנו רואים מה איתנו, מהתהליך שעובר על דומם, צומח וחי.
אורן: אם אני מבין נכון, תחרות זה משהו שהוא מושרש באדם, האדם הוא יצור חברתי ולכן הוא גם יצור תחרותי.
כן. זה היצר.
אורן: זה היצר, וזה לא טוב או רע, אלא פשוט כך הוא?
תלוי איך אתה משתמש בו נכון.
אורן: האם אתה יכול להמחיש מה זה להשתמש בזה בטוב. להסביר יותר כדי שנבין מה זאת אומרת תחרות טובה? אמרת עכשיו משהו כללי.
כתוב "קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם" זה פתגם כזה. אם כך מה זה קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם? אם אני רוצה להתקדם מהמצב שאני נמצא כאן, עכשיו, להיות עוד יותר מועיל לעצמי ולסביבה ולעולם, אז אני דווקא צריך להשתמש בקנאה בתאווה ובכבוד. רק להשתמש בצורה שהשכל שלי ישתתף בזה, ויכוון אותי להשתמש נכון.
שוב הגענו לשכל שיכול להיות נגד הכיוון הרע, ושהשכל יכוון אותי להשתמש בכיוון הטוב. בכל הנטיות שלי יש בהן אפשרות להיות או לטובה או לרעה. השכל צריך לכוון אותי להשתמש בטוב, לכן ניתן לאדם שכל. ולכן אמרו אפלטון ואריסטו, שבמידה שיש לאדם שכל, ובמידה שהוא רוצה להיות הגון, תנו לו חכמה והוא ישתמש בה נכון, אחרת לא.