בסופו של דבר זה מפני שהאגו שלנו נעשה כל כך גדול שאנחנו לא מרגישים יכולת להתחבר עם אחרים, להשקיע בהם, לטפל בהם כדי שהם יטפלו בנו. אני לא מרגיש יכולת להתחבר עם מישהו עד כדי כך קרוב. אלא אם כן יש לנו אפשרות שאחד עוזר לשני, שאנחנו, אני ואשתי כמו חברים, שותפים. ואז החיים שלנו דומים יותר לא למשפחה שהייתה פעם, אלא יותר לשותפות. היא עובדת, ואני עובד, היא מסדרת משהו, ואני מסדר משהו, היא משלמת, ואני משלם. אנחנו כאילו שותפים באדם.

זה לא כמו שהיה פעם, שהגבר למעלה, הוא הולך להביא פרנסה הביתה, והאישה היא בבית עם הילדים, עם הכל. עכשיו לא, עכשיו שניהם יוצאים בבוקר מהבית, זורקים את הילדים למקום היכן שמחנכים את הילדים בינתיים, הם חוזרים בערב הביתה, לוקחים את הילדים הביתה. ומה יש להם בבית, הם בקושי רואים אחד את השני, הוא מסתכל בטלוויזיה או נמצא ליד מחשב, היא מנקה, שוטפת כלים, מכבסת וזהו. זאת אומרת, הם כבר שווים, לא שאחד למעלה ואחד למטה, שבכל זאת זה נקרא "משפחה", "ראש משפחה", "בעלי" לעומת "אשתי".

יוצא שהגענו למצב שהמשפחה איבדה את מבנה המשפחה ונעשתה לשותפות. ובשותפות אני תמיד מסתכל אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז נכנסים ויוצאים. ולכן מתגרשים, ואפילו לא רוצים להיכנס לשותפות כזאת. זו עובדה, ואנחנו קצת לומדים איתכם את הסיבות לזה. זאת אומרת, האגו שלנו שגדַל אומר לנו שלא כדאי לנו להיכנס לשותפות שנקראת "משפחה".

גם כלפי הילדים, בגלל האגו שלי אני לא מרגיש אליהם כל כך קרבה, אני לא מרגיש שהם נמצאים ממש כנשמה שלי, אלא יש להם חיים משלהם. הם נכנסים לחינוך כזה שהוא מאוד מאוד רחוק ממה שאני. ההבדל בין הדורות הוא כזה, שהם לגמרי מנותקים ממני, הם חיה אחרת ממני. הם מקבלים חינוך, יש להם אינטרסים אחרים. הם בשלהם מאוד רחוקים, כך שאני בקושי מבין מה שהם, איך שהם מדברים ובמה הם עסוקים ומה מושך אותם. הקשר בין הדורות נקרע.

ואז בצורה כזאת אני נמצא במצב שבשביל מה לי כאלה ילדים שאין לי מהם נחת, אין לי מהם שום דבר. וגם הם צריכים אותי רק בשביל "תביא כסף ושתוק". יוצא שאני נהנה מהם כשהם קטנים, ומגיל 12, 13 והלאה, אני כבר מאבד איתם כל קשר. יוצא שבדור הקודם הייתי כעשר, חמש עשרה שנה באיזו השהיה, עד שהיו לי נכדים, ואז טיפלתי בנכדים כל עוד הם קטנים. בזה היה לי נחת. אבל היום גם זה לא, כי הם לא רוצים להתחתן, הם לא רוצים להביא לי נכדים. האדם לא עושה חשבונות כאלה, אנחנו יכולים להרחיב בהם יותר, אבל בסך הכל, הכל עובר בו בתת ההכרה וזה כתוצאה מהאגו המתפתח, שלא כדאי.

אנחנו רואים שהתפתחנו בצורה דמוגרפית מאוד חדה, בעקומה מאוד חדה, באקספוננטה כזאת, ופתאום התחלנו להתיישב. עד כדי כך שלפי כל המגמות, לפי מה שאומרים לנו האנשים שעושים חשבונות, שמטפלים בזה, מומחים בדמוגרפיה, בהתפתחות החברה האנושית, הם אומרים שעוד מעט נתחיל לרדת חזק בזה. היום עדיין יש כמה ציוויליזציות כמו בארצות ערב, שיש להם עדיין דחף מצד הדת לכבוש את העולם, יש להם סימנים תורשתיים ודתיים להתפתח יותר ולהביא יותר ילדים. אבל גם שם אנחנו רואים, שבמדינות המפותחות שלהם, במקום עשר, חמש עשרה ילדים שהיו קודם, יש היום שניים, שלושה. גם שם זה מהר מאוד מקבל צורה כמו כל העולם.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר