שיחה 9 - 7. האדם והסביבה
פורסם: 6.01.12, 11:05 pm
>חלק 7/19
>?fs=1&hl=en&modestbranding=1&loop=0&iv_load_policy=3&showsearch=0&rel=1&theme=dark" frameborder="0" allowfullscreen>
מהמחקרים שלנו בטבע עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים להשפיע על האדם. >השפעה על האדם יכולה להיות רק על ידי הסביבה, עם אותו כוח אגואיסטי לשלוט על הסביבה. זאת אומרת, שהאדם מעבר לכך שהוא חי, הוא רוצה לשלוט על הסביבה ולהשתמש בה לטובת עצמו, לכופף אותה שתהיה תחתיו, הוא תלוי בסביבה. >אם נעמיד את הסביבה מול האדם ונראה לו את ההפך, שאנחנו מחכים ממנו ליחס טוב, ודורשים שיתחיל להתייחס אלינו אחרת, אחרת אנחנו לא מקבלים אותו, אז אותן הנטיות שיש בו לקנאה, לתאווה, לכבוד, לשליטה, ירצה או לא ירצה, הוא יהיה מוכרח להפוך את כל הדברים האלה לפי דרישת החברה.
כי דווקא אותו היצר הרע שנמצא בו דורש קשר לסביבה, אבל קשר כזה שהוא בעל הבית. ובלי לקרוע את הקשר הזה, הסביבה יכולה להביא לו חזרה ידיעה שאם הוא רוצה להיות גדול, להתגאות, עליו לעשות זאת ביחס יפה וטוב, לא ביחס רע. זאת אומרת, אותו היצר, אותו הרצון שהוא השתמש בו כביכול לרעת הסביבה ולטובת עצמו, עכשיו לאט לאט, מתוך התלות שלו בחברה, הוא מבין שהוא חייב להפוך את היצר הזה לטוב.
אנחנו רואים את זה במקרים מקולקלים בעולם שלנו. כמו אדם שהולך לבחירות, הוא רוצה לשלוט, הוא רוצה להראות לכולם שהוא הגדול, להביא חוקים חדשים, שלטון חדש, לשים את עצמו מעל כולם. ואז הוא אומר ההפך, "אני אשרת את כולם, אני רוצה לטובת כולם, אני אהיה הכי טוב בשבילכם, אני אהיה אבא שלכם, האהוב, האוהב". וזה קורה במקרים שונים, שקשר אדם לסביבה יכול להיות עם כּוונות אגואיסטיות לגמרי, ואנחנו מבינים שהוא צריך להיות ההפך.
לכן יש רק דרך אחת, שאם נעמיד את הסביבה הנכונה מול האדם, שהיא תחנך אותו, אז לא תהיה לנו שום בעיה. כמו אותו אדם אגואיסטי שרוצה להיות נשיא, הוא יוצא לעם ומבטיח הבטחות שונות לכולם, עבודה, בית, נופש, חופש, בריאות וביטחון, הוא מבטיח הכול. והסביבה צריכה להתייחס אליו כך חזרה. "אתה רוצה כך, תעבוד בשבילנו, תשפיע לנו טוב, אז תקבל את ההערכה, תקבל מה שמגיע לך לפי הטוב שאתה יכול לעשות עבורנו".
זאת אומרת, אנחנו חוזרים לאותו המצב שבו אין לנו מה לבוא בטענה כלשהי לאדם. אמנם אנחנו מנסים עכשיו לשנות את החיים שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לדרוש מכל אחד איזה שינוי. אנחנו לא מכָוונים אצבע לאנשים ודורשים מהם שיתחילו להשתנות. היחס הזה, הדרישה הזו מהאדם היא לגמרי לא מחכמה. אלא מה שאנחנו יכולים לעשות >זה להגיע לכל אחד ואחד בעקיפין, דרך הסביבה, ולהתחיל להשפיע עליו כך, שהוא יקבל כל מה שצריך ובלי מאמץ מצידו. הוא יגדל כמו בחממה, ובהתאם לחוֹם, ללחץ האוויר, ולכל מיני תנאים חיצוניים, ומתוך המשחק הוא יקבל צורה, ויהיה לו טוב ויפה, כמו שילדים משחקים וכך גדלים ונעשים חכמים.
style="text-decoration: underline">>מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
style="text-decoration: underline">>חיים חדשים - שיחה 9 6.1.2012
שייך לקטגוריות -7. האדם והסביבה, השפעת הסביבה, התפתחות האגו, נושאי הערבות | להשאיר תגובה | |
שיחות על זוגיות - המקור
פורסם: 23.07.12, 8:03 am
style="text-decoration: underline;color: #800000">>style="color: #800000;text-decoration: underline">כל השיחות להורדה
style="text-decoration: underline">>שיחה 21 - 26.6.12 - השפעת הסביבה בקהילה ובמשפחה
style="text-decoration: underline">>שיחה 22 - 26.6.12 - התגברות על חוסר אמון בין בני זוג
style="text-decoration: underline">>שיחה 23 - 27.6.12 - הזוגיות בעבר והיום - קורס לזוגיות
style="text-decoration: underline">>24.doc">שיחה 24>24.doc"> - 27.6.12 - בעיות בזוגיות ובהקמת משפחה
style="text-decoration: underline">>שיחה 25 - 28.6.12 - יצירת סביבה תומכת סביב הזוגיות
style="text-decoration: underline">>שיחה 26 - 28.6.12 - >style="text-decoration: underline">תחכום פנימי שאישה צריכה לעשות בתוכה
style="text-decoration: underline">>שיחה 27 - 1.7.12 - >style="text-decoration: underline">וויתור נכון זה שכדי להתחבר אנחנו צריכים להיפגש במרכז
style="text-decoration: underline">>שיחה 28 - המושג אישה זה הבית
style="text-decoration: underline">>שיחה 29 - style="text-decoration: underline">מבוגרים האלה צריכים להתגבש לכיתות ולעבור בהם שינוי
style="text-decoration: underline">>שיחה 30 >- >לתת לזוג דוגמאות מאוד ברורות דרך בניית סביבה
>style="text-decoration: underline">שיחה 31 - זוגיות היא כמו מעבדה לכל יתר צורות היחסים
style="text-decoration: underline">>שיחה 32 - >>שימוש בהשפעת הסביבה על הזוגיות
style="text-decoration: underline">>שיחה 33 - >בסדנאות האלה מגיעים למצב שאנחנו מרגישים זה את זה בפנים
>style="text-decoration: underline">שיחה 34 - להוציא את כל "הזבל" בצורה יפה
style="text-decoration: underline">>שיחה 35 style="text-decoration: underline">> - >העיקר אלה הדרישות לתמיכה הדדית
style="text-decoration: underline">>שיחה 36 >- במקום הרצונות שלי, להכניס לתוכי את רצונות השותף שלי
style="text-decoration: underline">>שיחה 37 - בין בני הזוג המטרה חייבת להיות השלמה
style="text-decoration: underline">>שיחה 38 - המודל של בניית נקודת החיבור בין בני זוג
style="text-decoration: underline">>שיחה 39
style="text-decoration: underline">>שיחה 40 - ההתנגדות הפנימית נשארת ועליה האהבה עולה ומתפתחת
style="text-decoration: underline">>שיחה 41 -
style="text-decoration: underline">>שיחה 42 -
style="text-decoration: underline">>שיחה 43 - >>אנחנו רוצים להפוך את השטח המשותף לשטח האהבה
שייך לקטגוריות השיחות 21-46 - המקור | תגובה אחת | |
להתקדם בקשר הזוגי ולהקים משפחה.
פורסם: 27.06.12, 12:18 pm
>אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכם.
>אורן: שלום גם לאורית דולב שנמצאת איתנו ולניצה מזוז. אורית דולב היא מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכולוגית, וניצה היא מנחת סדנאות לאימון אישי, וכולנו התכנסנו כאן היום כדי לדבר על איך אנחנו יכולים לקחת את החיים שלנו למקום הרבה יותר טוב. אנחנו בחיים חווים כל מיני קשרים עם אנשים סביבנו, עם בן הזוג, עם בת הזוג, עם הילדים, עם ההורים, במשפחה, אנחנו חיים בתוך מערכות יחסים כאלה ואחרות, ומטרת השיחות שלנו כאן היא להבין איך אפשר לקחת את הקשרים הללו למקום יותר טוב על מנת להפוך את החיים לחיים חדשים, לחיים טובים.
>ובשיחה שלנו היום אנחנו רוצים להתמקד בבניית הקשר הזוגי. דיברנו על כך גם בשיחה הקודמת, והייתי רוצה שאורית אולי את תוכלי לתאר לנו את השיחה הזאת על מקרה מסוים של בני זוג, שדרכו יהיה לנו קל להרגיש את הבעיה ואולי גם לכוון אותם עם כלים פרקטיים. ממש אם תוכלי "להתלבש" בדמויות ולספר לנו את זה בגוף ראשון.
>אורית: חייתי עם בן זוג במשך שלוש שנים, גרנו באותו הבית, חלקנו את החיים שלנו כמו כל זוג רגיל. בסך הכל היה ממש בסדר, היו עליות וירידות, אבל היה מצוין, כולנו חיכינו כבר לשלב שנמסד את הקשר הזה. זה ממש נראה שזה הולך לקראת זה.
למה הכוונה ב"נמסד"?
>אורן: לנישואין, שיתחתנו.
>אורית: שנמסד את הקשר בנישואין. המשפחות חיכו לזה.
למה?
>אורית: כי אנחנו כבר גרנו שלוש שנים ביחד.
למה, מה היה הצורך ליותר, אתם הרי נמצאים יחד. אז מה הבעיה?
>אורית: להתקדם בקשר הזוגי ולהקים משפחה. לא להישאר רק זוג רווקים שגרים באותה דירה אלא ממש להקים משפחה.
מה ההבדל? הרי אמרת שהתחלקתם בכל יחד.
>אורית: נכון, היינו כמשפחה וגרנו בדירה אחת.
מה היה חסר באותו זמן?
>אורית: ילדים, כתובה, נישואין, חתונה.
את החתונה עושים למען הקרובים, אז מי צריך חתונה?
>אורן: בואו רגע נשלים את התמונה, כדי שיהיה לנו יותר ברור מה המצוקה שאליה הם נקלעו. אז אחרי שלוש שנים ביחד, הלכתם לקראת חתונה.
>אורית:
>ככל שהתחלנו לדבר על החתונה ולהתקרב לתאריך יעד מסוים שקבענו, כך הרגשתי שהוא נלחץ, ולאט לאט הגבר התחיל לקבל "רגליים קרות" מה שנקרא. ומדי פעם הוא היה מסתלק, עד שבסופו של דבר הוא נפרד ממני לגמרי. ואחרי תקופה קצרה הוא חזר, הוא ביקש שנחזור כי הוא מאוד רוצה שאנחנו נהיה ביחד, אבל הוא לא מוכן להתחייב לקשר. הוא לא מוכן לדבר יותר על חתונה, הוא מוכן להבין את הצורך שלי, שאנחנו שלוש שנים ביחד, אבל הוא לא מוכן להתחייב לקשר, וכך הוא מוכן להמשיך. ואני בטוחה שהוא אוהב אותי, אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל יש כאן פרדוקס. אני מתבגרת, אני רוצה לממש את האימהות שלי, אני רוצה להתקדם בחיים. ויש לי קושי מול חוסר הרצון שלו להתחייב. מה שהפתיע אותי עוד הרבה יותר זה שבדיוק באותה תקופה שאנחנו נפרדנו, שתי חברות מאוד טובות שלי, שגם נמצאות במערכות יחסים ארוכות טווח, גם להן קרה ממש אותו הסיפור, שאחרי תקופה מסוימת הן הבינו שהבחור בעצם לא ממש רציני ולא מוכן להתחייב לקשר. ורציתי לנסות לברר מה מקור הקושי של הגברים להתחייב לקשר?
ההתחייבות.
>אורית: הם מתחייבים לעבודה, הם מתחייבים לכל.
כל ההתחייבויות האחרות הן לא התחייבויות נצחיות, לנצח. כאן הוא בעצם מתחייב למשהו שהוא לא יכול לברוח ממנו. הוא מרגיש את עצמו קשור באזיקים. הוא מרגיש את עצמו ממש בבית סוהר. זה משהו כמו בית סוהר פנימי, אפילו לא בית סוהר חיצוני, שאפשר לברוח ממנו, לשלם באיזו צורה שהוא יכול להמתיק את זה. וכאן הוא מתחייב. ילד או גבר, מרגיש את עצמו בטוב רק כשהוא חופשי. אמא מסתכלת עליו מאחור באהבה, והוא רץ בחצר והולך ועושה, וחוזר אליה עם בגדים מלוכלכים, רעב. היא מכבסת לו, היא מאכילה אותו, היא עושה עבורו את הכל.
זה בשבילו נקרא "בית". שהוא הולך כל רגע לאן שהוא רוצה, הוא בורח, הוא עושה את החיים שלו וכשהוא חוזר הביתה תמיד מקבלים אותו בחום, באהבה, ולא חשוב כמה מלוכלך הוא חוזר.
וכאן, הוא הרגיש שכן, הוא חייב לך משהו, אבל בכל זאת יש לו איזה מין חופש, מאחור יש לו דלת פתוחה. כשהדלת הזאת נסגרת ומאחור נותר קיר, קשה מאוד לקבל את זה. אני אומר לך את זה מתוך הרגשה פנימית שלי ואני יודע איך להתלבש בגברים אחרים, זה פשוט משהו שמפחיד מאוד. אחר כך עוברים את זה. יש איזה מחסום פסיכולוגי, שאחר כך עוברים ולא נורא, חיים עם זה, וזה בסדר.
אבל יש מחסום מאוד קשה. וישנם גברים שהם לא יכולים לעבור אותו, הם לא מסוגלים. ויש כאלה שכן מסוגלים, כי הם מסתכלים על החברה, בבושה, בקנאה, בכבוד, בהתחייבות, בלחץ חברתי וכן הלאה, וזה עוזר להם לדלג על זה. אבל בעצם אנחנו רואים שמצד הטבע אין דבר כזה. מצד הטבע מצד הגבר, הוא מתחתן עם עוד אישה. כך זה היה רגיל בכל התרבויות הקדמוניות. הוא יוצא לאיזה מקום, לציד, לבלות, למשהו, הגבר בכל זאת תמיד היה יותר חופשי. וכאן אולי זה גם תלוי באישה עד כמה שהיא מראה לו שהוא נשאר חופשי, שהוא בזה לא נכנס לצינוק.
style="text-decoration: underline">>24.doc">חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות, טבע הגבר ותפקידו | להשאיר תגובה | |
מה שלאישה נחשב כעוגה מתוקה, בשביל הגבר זה נחשב כעוגה מרה.
פורסם: 27.06.12, 12:16 pm
>אורית: בסך הכל היה לו מאוד טוב, כי הוא היה בא הביתה עם פרחים.
נכון, היה לו מאוד טוב, אבל עכשיו את אומרת לו, שהוא צריך להתחייב ליותר. הוא צריך להתחייב לזה שיהיו לו ילדים ושיהיה לו בית והכל יהיה מסודר וזה יהיה לכל החיים.
>אורית: אז הוא לא מפחד ממני ומהנישואין, הוא מפחד מהילדים.
הוא מפחד מהתחייבות, מאיבוד החופש שלו. את לא יכולה להבין את זה, כי לאישה יש אופי אחר. היא רוצה להיות תלויה, היא רוצה שמישהו יהיה שלה, שהיא תהיה שלו. היא מרגישה בזה השלמה. הגבר לא, בשבילו זה בית סוהר. מה שלאישה נחשב כעוגה מתוקה, בשביל הגבר זה נחשב כעוגה מרה. אנחנו מאוד שונים זה מזה.
>אורית: אז מה, זו אקסיומה? זה לא משתנה? כי בכל זאת יש גברים שנישאים וטוב להם בנישואין.
אם הוא מבין שהוא מקבל ממך סוגי תענוגים, סוגי מילויים, שרק בצורה כזאת הוא יכול למלא את עצמו, אז זה כדאי לו.
>אורית: אז מה, הייתי שלוש שנים באשליה שהבחור שנתתי לו הכל והיה לנו כל כך טוב, מילאתי אותו ומילאתי אותו ובעצם הוא היה מרוקן?
כנראה שאת עכשיו צריכה עד כמה שאפשר, אם בכלל עוד ניתן, לתת לו הרגשת מילוי כזאת שזה יהיה יותר או במקום הרגשת ההתחייבות, ממש בית סוהר, שזה נראה לו סוף החיים. זו בעיה פסיכולוגית מאוד קשה לחלק מהגברים.
style="text-decoration: underline">>24.doc">חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
שייך לקטגוריות התפתחות האגו, זוגיות | להשאיר תגובה | |
אנחנו לא מרגישים כל כך יחס, קשר, ואהבה לילדים כמו שהיינו מרגישים בעבר.
פורסם: 27.06.12, 12:14 pm
>אורית: אולי זו בעיה של החיים המודרניים כיום, שאנשים אוהבים פשוט רק ליהנות ולא לקחת שום דבר ברצינות, לא לקחת אחריות?
קשה להצביע על משהו אחד, מפני שאנחנו חיים בצורה מאוד מבלבלת. הגבר הרגיל המצוי, מאוד מבולבל כיום, הוא לא יודע לפי אילו טעמים הוא חי ואילו רצונות הוא ממלא, את הרצונות שלו או את הרצונות של החברה ושל הפרסום וכו'. אבל גם בצורה הטבעית, שאליה אני תמיד פונה קודם כל ועליה אני בונה, גברים אף פעם לא היו מחויבים. הם אף פעם לא היו מחויבים כמו שהיום אנחנו מרגישים את עצמנו מחויבים.
המערכת המשפטית שמאיימת עלינו, ומוכנה להעניש אותנו על כל דבר. אני רואה שעל כל קיר ברחוב כתוב על "זכויות הגבר והמשפחה" עם פרטים לאן אפשר לפנות, כנראה שיש הרבה גברים שסובלים ולא יודעים איך לברוח מהחובות, כך שצריכים לידע אותם שיש מקום שבו יוכלו לדעת על הזכויות שלהם. אנחנו צריכים לבדוק את כל הנושא, אבל זה לא מן הסתם שהגברים לא רוצים להתחתן.
חוץ מזה, אני חושב שזו לא רק בעיה של הגברים שלא רוצים להתחתן. גם הנשים לא רוצות להתחתן. אני מכיר את זה מהרבה מקרים שבהם נתקלתי. כי האדם המודרני, גבר או אישה, שמסתכל היום על החיים שלו, צריך עכשיו להשקיע לפחות עשרים שנה בגידול ילדים, ובשבע או שמונה השנים הראשונות שלהם ודאי שהוא יהיה עסוק. עד שהילד הולך לבית ספר, וגם יותר מזה, כי החיים שלנו לא מסודרים כדי שנוכל לגדל ילדים. כיום אישה צריכה לעבוד יום שלם, כדי לתת חוגים לילדים, להביא את הילד, לקחת אותו, לשלם על זה, להרוויח כסף לכל הדברים האלה, זה ממש טירוף. כדי לגדל ילד היום צריך להיכנס לעשרים שנה התחייבות עד שהוא יוצא מהבית, ואולי ידרשו לכך יותר מעשרים שנה, זה לקחת מהחיים שלהם את עשרים השנים העיקריות.
כי לפני גיל הנישואים יש את הילדות, אחרי זה יש את הזקנה ובגיל 25 עד 45, זה כל החיים. אז האם להשקיע את זה במישהו שאחר כך לא אומר לך אפילו תודה או אומר "אמא ביי" וזהו. חוץ מזה אנחנו אגואיסטים בדורנו, כך שאנחנו לא מרגישים כל כך יחס, קשר, ואהבה לילדים כמו שהיינו מרגישים בעבר. היום מרגישים פחות קשר. יש הרבה מאוד פיתויים, הרבה מאוד דברים שמבלבלים אותנו, מושכים את תשומת הלב שלנו, לכן אנחנו רואים שהתופעה מתגברת
style="text-decoration: underline">>24.doc">חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
שייך לקטגוריות -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, התפתחות האגו, זוגיות, טבע/תפקיד האישה | להשאיר תגובה | |