זאת אומרת אנחנו מקבלים זה מזה לא בגלל שאנחנו נהנים, אלא מפני שבזה אנחנו נותנים תענוג אחד לשני, זה נקרא "לקבל על מנת להשפיע".
אורן: מה אני אמור להרגיש?
אתה אמור להרגיש תענוג, והתענוג הזה יקרא אהבה. מה ההבדל בין זה לזה? גם האהבה לטעמים, לנעלים ולנוחיות זו אהבה, וגם זו אהבה. אלא שהאהבה לנעלים זו אהבה בדרגה הגופנית, בדרגת החי, ואילו האהבה האחרת היא בדרגת המדבר, כלפי בני האדם, או בדרגה עוד יותר גבוהה כלפי האנושות ועוד.
אורן: לא הבנתי מה אני אמור להרגיש, וממה?
אתה אמור להרגיש מילוי, סיפוק מזה שאתה מוותר על התענוג מהנעלים. ואז באותו המקום אתה מרגיש שאתה לא צריך כלום, אתה ממש כמו צדיק, "חפץ חסד", לא רוצה שום דבר, אתה מוכן לוותר, אתה מוכן לבטל את עצמך. אתה כאילו לא קיים, אם יש נעלים או אין נעלים, זה לא קיים, אין, אתה נטרלת את הרצון הזה.
במצב הזה גם אני וגם היא מבינים מה עשיתי, כשגם היא עושה משהו לקראתי, ואז אני מגיע איתה למצב הדדי. מפני שחוץ מזה שבטלתי את הרצון שלי, אני גם מתחיל לחדש אותו, וכך במקום נעלים אנחנו מגיעים לאהבה, להשפעה הדדית.
אורן: לא הבנתי.
נניח שאחר כך היא פתאום מרגישה שגם היא צריכה לוותר על עצמה, אם כך מה היא תעשה? היא תכין לך נעליים על יד הכניסה בדיוק באותו מקום, בדיוק באותו כיוון. וכשאתה תגיע הביתה ותיכנס לתוך הנעלים האלה, השאלה איך תקבל אותם, האם תגיד סוף סוף היא השתפרה אחרי עשרים שנות הנישואים, לא. אתה כבר ויתרת על כך, אתה תקבל את המצב בצורה אחרת, זאת אומרת היא עושה את זה בשבילי ואני באמת לא זקוק לזה, אני כבר ויתרתי, אבל עכשיו אני אעשה זאת בשביל לעשות לה תענוג. יוצא מזה שאתם מוצאים את האמצעי כדי לעורר את האהבה. הנעלים לא חשובות, יהיו או לא יהיו, לא תרגישו בזה צורך, כי היחסים יהיו כבר ברמה אחרת.
נניח שכבר כל הפעולות ביחס ביניכם ובחיים ביניכם הם מעל הויתורים, הם מעל הצורך הדדי הזה כשאתה צריך לתת לה והיא צריכה לתת לך משהו, הכל כבר נמצא בויתור, הכל בחסדים. אתם עושים את הדברים רק כדי להראות לשני יחס, לכן אתם מקבלים זה מזה.
אתה כבר תגיד, אני באמת לא צריך ממנה שום דבר, אבל כדי להראות לה יחס בזה שאני אוהב אותה, אז אני מקבל ממנה הכל, והיא אותו דבר, היא מקבלת ממני מפני שהיא רוצה להראות לי עד כמה היא אוהבת אותי. זאת אומרת אנחנו מקבלים זה מזה לא בגלל שאנחנו נהנים, אלא מפני שבזה אנחנו נותנים תענוג אחד לשני, זה נקרא "לקבל על מנת להשפיע". .
אורן: אמרת לי תכין את עצמך לוותר על כך שנעלי הבית יהיו במקום, הכנתי את עצמי, וויתרתי, והיא הרגישה את זה.
לא, היא הרגישה שאתה מחפש את נעלי הבית האלה בשמחה.
אורן: אם כך אני מוותר על הכעס שלי.
לא רק על הכעס, אתה בכלל מבטל את כל העניין הזה.
אורן: כלומר אין לי יותר טענות שקשורות לנעלי הבית, ויתרתי עליהם, וכשהיא רואה את זה, היא מתרשמת שעשיתי מאמץ כדי לוותר עליהן. ואז כעבור שבוע, כשאני אכנס לאותו בית עם אותה אישה הנעלים יהיו במקום. לסיכום אתה אומר לי, עשרים שנה אתה מחכה שהנעלים יהיו במקום, והם לא במקום, בוא אני אלמד אותך טכנולוגיה חדשה.
לא. אתה לא מלמד אותה בצורה כזאת.
אורן: אבל למדתי שאם אני אוותר עכשיו על דרישה מסוימת, מתוך רצון לפתח קשר טוב איתה, אז כשיהיה לי קשר טוב אתה, הנעלים יגיעו למקום.
לא. לא אמרתי לך כך.
אורן: אמרת לי שאחרי שבוע הנעלים במקום.
אמרתי נניח שהם יהיו במקום.
אורן: האם הם לא יהיו במקום?
זה כבר לא איכפת לך, אתה ויתרת עליהם לגמרי, לכל החיים.
אורן: זאת אומרת הנעלים לא יהיו במקום, לא יהיה אוכל, אבל יהיה בינינו רק קשר טוב.
אם הם יהיו פתאום במקום, אז אתה תצטרך לעשות עבודה מאד גדולה, עבודה נוספת, תצטרך לקבל אותם בעל מנת להשפיע, כי עכשיו אתה רק משפיע על מנת להשפיע.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.