הגבר באמת נמצא בבעיה, כי אם אין לו מטרה עליונה, בשביל מה לו לקחת את משפחה על כתפיו?
אורן: אבל גברים לא מבינים נשים. אחר כך תתייחס גם מצידה, שהתמונה תהיה מושלמת.
אז אמרנו שגבר אחר אני יכול להבין, אבל את האישה אני לא יכול להבין.
לא. אז יש לנו חמישה זוגות, ואנחנו מושיבים את חמשת הגברים מול חמש הנשים, זה מול זה. לפני הנשים נמצאת בובה, ולפני הגברים נמצא בובון.
עכשיו אנחנו הגברים רוצים לשמוע, מה הבובה הזאת היתה רוצה לקבל מהבובון הזה. כי אני אף פעם לא שמעתי, ואם שמעתי אז רק כהאשמה כמו בבית משפט, "אתה לא כך ואתה לא כך". ועכשיו אני רוצה לשמוע אילו תכונות, רצונות, דחפים יש לה, כל מיני דברים שהיא מצפה שאני אמלא אותם, אתייחס אליהם. זה נקרא "לימודי הטבע". האם למדנו את זה בבית ספר? לא.
אורן: איך זה קורה באופן קונקרטי?
יש חמש נשים, והן צריכות עכשיו לדבר על הבובה הזאת, מה הן חושבות שהיא רוצה, מהגבר, מהעולם, בכלל.
אורן: תפרט בבקשה, תיתן תחומים כאלה, זה עוזר למקד.
אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות.
אורן: תפרט לא כתשובות, אלא כשאלות מנחות. אמרת, מה היא רוצה מהגבר. ואחר כך אמרת יותר רחב, מה היא רוצה מהעולם. מהעולם הכוונה מהחיים שלה בכלל?
מהחיים שלה בכלל.
אורן: לאו דווקא בקשר לבן הזוג, אלא מה היא רוצה להשיג בחיים שלה.
ניצה: כללית.
רב: כלפי הילדים, כלפי המשפחה, כלפי הגבר, כלפי ההורים שלה ושלו. כלפי העבודה שלה והקריירה, ההתקדמות. כלפי חופש, זִקנה, כל מיני דברים כאלה שיש בסך הכל לאדם. אפשר לחלק את זה לשישה או שבעה תחומים.
אורן: אז כל אישה אומרת מה היא רוצה?
שידברו יחד, שישלימו אחת את השניה. מדובר בנשים, הן ישמחו לדבר. תרשום את הדברים האלה לפניך, ותראה שאתה תמלא עשרה דפי פוליו.
אורן: צריך לעשות את זה בסדנה.
ודאי.
אורן: רושמים את הדברים.
לא רק רושמים, עושים על זה שיעורי בית. אחר כך צריך לסדר את הדברים, ובסדנה הבאה לדבר מה יותר חשוב ומה פחות חשוב, לסנן אותם לפי בירור על ידי מה אפשר למלא את התשוקות האלה.
אורן: אז אנחנו רושמים ואחר כך מדברים על זה במפגש הבא. קודם כל רשמנו את סיכום המפגש של היום. היום היתה סצנה נשית כזאת, וחמש נשים ספרו מה הבובה רוצה.
ניצה: ודברנו רק על הבובה אישה, עוד לא דברנו על הבובון גבר.
את חושבת שאפשר לגמור זאת בישיבה אחת?
ניצה: לא.
אורן: נניח סימנו, פאזה אלף הסתיימה. הכל רשום.
כן.
אורן: אמרת שעכשיו עושים פה איזשהו עיבוד. מה העיבוד בדיוק?
העיבוד בדיוק בזה שגם נשים וגם גברים במשך שבוע שלם עד לפגישה הבאה, משוחחים על זה ביניהם בטלפון.
אורן: אבל במה, קונקרטית?
הם צריכים לסדר ולמיין את מה שהם רשמו, אולי גם להוסיף משהו, אבל העיקר לסדר לפי נקודות חשיבות.
ניצה: סדרי עדיפויות?
כן, סדרי עדיפויות, לרצונות, לתשוקות, וגם על ידי מה אפשר להשלים אותם.
אורן: מה פירוש?
אפשר להעביר זאת לסדנה הבאה, אבל שיחשבו, כי לא הכל קשור בגבר, אלא אנחנו ציירנו כאן רצון לקבל של אישה מצויה, טיפוסית, מה הרצונות שלה בכלל. ואז אנחנו נותנים לכך דרגות חשיבות ומציינים לידם מי יכול למלא אותם, על ידי בעלה, על ידי הילדים שלה, על ידי העבודה, או על ידי העולם וכן הלאה. כי לא הכל נופל על הבעל, גם כך הוא לא מבין למה היא דורשת זאת ממנו, אז לפחות שיהיה סדר.
עכשיו אחרי שבררנו את כל הדברים, ברור לנו שלפחות חצי מהדברים הבעל לא יכול להשלים. אלא הילדים, או העבודה, מזג האוויר, לא חשוב מה מפריע לה, זה לא בכוחו, ביכולתו ושגם היא תדע זאת. עכשיו ניגשים לאותם הדברים שהיא בטוחה שהגבר כן חייב או יכול להשלים לה. חלק חייב וחלק יכול. זה כנגד להשפיע על מנת להשפיע, וזה כנגד לקבל על מנת להשפיע. שני חלקים. ואז עוברים לדבר על לצד השני.
אורן: מהו?
הגבר.
אורן: מה רצונו של הגבר?
כן. כאן עשר דקות יספיקו. הגבר הוא חיה מאוד פרימיטיבית, פשוטה, אני מתכוון בחיי משפחה.
אורן: כדאי למקד אותו רק בחיי משפחה? כי לה נתת לדבר חופשי על החיים.
הגבר הוא מאוד פשוט.
אורן: עכשיו עוברים לבובת הגבר, הגברים ידברו. מה אתה שואל אותם?
אני שואל אותם, מה רצונותיכם בכלל בחיים, ובפרט במה האישה מחויבת לכם, מה היא יכולה למלא, מה אתם יכולים למלא רק על ידי האישה?
ניצה: האישה באופן כללי, לא מדברים עליהם, מדברים תמיד בגוף שלישי, על הבובה?
מדברים, מסכמים. ואז מנתחים. הניתוח הוא מאוד פשוט, זה ברור. חוץ ממין, הוא צריך אותו הדבר כמו שהיה לו אצל אמא שלו, שיהיו לו בגדים, אוכל, בקיצור טיפול, אין לו הרבה דרישות. עכשיו דיברנו על השלמה ברמה כביכול גופנית, ארצית, אבל איפה יש כאן השלמה רגשית? שני בני אדם חיים, מצד האישה, אתה יכול למצוא כאן הרבה מאוד דרישות.
אורן: למשל?
שאתה תתעניין במה שקורה לה, שתחזר אחריה, בקיצור שתתן לה תשומת לב. הגבר, תשומת הלב בשבילו מתבטאת בשרות "תביאי את זה, ותביאי את זה" לא אכפת לו. אצלה תשומת הלב מתבטאת בתשומת הלב עצמה.
אורן: מה פירוש?
היא צריכה להרגיש שאתה מתעניין בה, דואג לה, חושב עליה, היא צריכה להרגיש שהיא חשובה בשבילך. זה לא ברור? לגבר זה לא כל כך חשוב, זה נובע מהצורה החיצונית, מפני שהעיניים של הגבר הן כלפי מעלה, ועיניה של אישה הן כלפי הגבר. כך זה בין אבא ואמא עילאין, כך הם ביניהם. הגבר קשור לכתר, לחכמה, והאישה קשורה לחכמה, לגבר, בכך היא מרגישה שהיא תלויה בו, היא מקבלת משם את החיים שלה, את אור החיים, רוח חיים, כוח חיים.
אורן: מה הלאה?
אנחנו מדברים על זוגות מהעולם.
אורן: על הקהל הכי רחב שאתה יכול לדמיין.
כאן השאלה איך אנחנו מעוררים בגבר רצון, כוח, קשר, יחס לאישה, מחוץ למה שהוא רוצה לקבל ממנה כשרות?
אורן: הם מדברים על זה?
לא. עכשיו אני מדבר אליכם. כי אם אין לגבר מטרה עליונה, בשביל מה הוא צריך אותה עם כל ההתחייבות ועם כל הבעיות האלה?
אורן: אז מה בכל זאת עושים אם זה המצב?
אז הוא קונה, משלם לה, הוא עושה זאת בגלל שהוא צריך שרות. בגלל שהוא כזה, אבל לא יותר. האגו שלנו גדל עד כדי כך שאנחנו לא רוצים, בשביל מה לי? אני אשלם עוד 1000 שקל בחודש, ויהיה לי אותו דבר, ינקו לי את הבית, יעשו הכל, בשביל מה אני צריך כאב ראש? זאת הבעיה, כאן המקור של המשבר, אנחנו צריכים לתת לגבר במיוחד מטרה עליונה.
זאת פחות בעיה אצל האישה, היא פשוט נמצאת תחת השפעת כלי התקשורת, ולכן היא "כאילו" לא רוצה להתחתן, "כאילו" לא רוצה משפחה וכולי. הטמטום של הסביבה מבלבל אותה. אבל הגבר באמת נמצא בבעיה, כי אם אין לו מטרה עליונה, בשביל מה לו לקחת את כל הדברים על כתפיו? איזו תועלת יש בכך? הוא יחיה עם משהי, אחר כך יחליף, אחר כך עוד משהי, בשביל מה הוא צריך יותר מזה? וזה מה שקורה.
אורן: ההנחה שלנו היא שהם כבר זוג, הם כבר "תקועים" ביחד והקשר הלא טוב ממרר את חייהם.
אבל מה אתה מבטיח לו, או מה אתה מוכר לו?
ניצה: הוא רוצה שקט נפשי. גבר שאין לו מטרה עליונה פשוט רוצה שיהיה לו שקט נפשי, זה מה שהוא מחפש.
ואז הוא יברח ממנה?
ניצה: לא, הוא רוצה להיות בתוך הזוגיות כי הוא מבין שהזוגיות בכל זאת נותנת לו משהו, הוא בפנים. חלק מרגישים תקועים וחלק לא. אפשר להגיד שחלק אפילו אוהבים את בן הזוג שלהם אבל יש כל כך הרבה קונפליקטים, שבסך הכל הם מחפשים שקט.
אני חושב שמכל הדיבורים האלה שעברנו, הם כבר יבינו יותר זה את זו, קודם בצורה חיצונית, כי הרי לא מדובר עליהם, כך שלא יהיה להם מחסום פנימי לקלוט את הדברים. כי אם מדובר עלי, כבר מראש אני לא שומע, אני שומע רק דברים טובים או משהו נגד כדי לתקוף בחזרה. אם מדברים על בובה, אז אני שומע, "נכון שהוא חמוד?"
אורן: נכון, הבובון לא מזיק.
אני מסכים. אחר כך אומרים לי "אבל תראה,הוא בדיוק כמוך" אבל בינתיים שמעתי, בינתיים הבנתי, בינתיים התחלתי לקשור את הדברים. אני חושב שמזה אפשר לעבור כבר לצורה אישית.
חיים חדשים, שיחה 37, 17.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.