לתת כטיפים בספר שהאישה תדע איך לחזק משפחה
ניצה: אלה תופעות מאוד נפוצות לצערנו, אנשים לא יודעים איך להתמודד עם חיסרון או צורך שעולה בהם וברגע שהם מרגישים שהצד השני לא מצליח לספק את הצורך, אז או שיש לחץ מאוד מאוד גדול, "תספק לי, תספק לי את הצורך, ואם לא, אז לא צריך אותך. ואז נפרדים". פה צריכה לבוא השיטה הזו שמחברת, איך בכל זאת מהמקום הזה לחבר?
אני חושב שהבעיה היא יותר בנשים מאשר בגברים. זה לא בגלל שאני גבר, אני כבר עברתי את כל המצבים והגילאים. אני חושב שהבעיה היא שהאישה בימינו לא חכמה, היא לא מקבלת חינוך נכון, היא לא יודעת איך להתמודד עם הגבר, היא לא מכירה אותו, מי הוא. כל החינוך שלנו הוא חינוך זול, הוא חינוך מיני בלבד. גם מבחינת הגודל, וגם מבחינת המין. מלמדים אותנו להסתפק בזה. ומי שיותר מצליח בזה, הוא יותר בן אדם, הוא יותר מוצלח. אבל לקבל קצת יותר, לתת לילדים כמה טיפים פסיכולוגיים, להסביר להם שבפנים האדם מורכב, ואיך אפשר לעבוד עם זה, אז יש כאלה שמצד הטבע מרגישים וניגשים לזה.
אבל יש כאלה שהם אטומים, נניח אני, אם לא הייתי מגיע למקצוע שלי, אז לא הייתי מתפתח בכלל, לא הייתי מבין בכלל גם גברים, וגם נשים, ובכלל את העולם. כאדם הייתי מתייחס לחיים מאוד מאוד, כמדען, בצורה מאוד מאוד דידקטית, יבש ומוגבל. ורק במקצוע בִּיוֹ קיברנטיקה שאליו הגעתי, התחלתי להרגיש קצת יותר את פנימיות האדם, כי הייתי חייב. ולכן הבעיה שלנו שאנחנו לא מתפתחים בחינוך שלנו עם הדור שגדל. האגו גדל, נעשה עוד יותר בעייתי וקשור ואנחנו לא מלמדים על הקשר הנכון הזה.
אורן: אתה אומר שהאישה היום לא חכמה, היא לא יודעת.
פעם האישה לא הייתה צריכה ללמוד את זה, פעם היא ידעה זאת מבית אמא. היום היא לא יודעת אפילו איך לבשל, לא יודעת איך לטפל, כלום. פעם בבית אמא, בכל הבתים אחרי שילדה מגיעה נניח לגיל שבע, שמונה, תשע, וכן הלאה, ככל שהיא גדלה, הייתה מקבלת מאמא כל מיני מטלות בבית. היא הייתה חייבת לטפל בזה ובזה, בתינוקות שמהם היא קצת יותר גדולה, ואחר כך לנקות, להכין אוכל ולערוך שולחן ולעשות כל מיני דברים, ואולי לעבוד עם הפרות ועוד משהו בבית. היא הייתה רגילה לכל עבודות הבית, עוד מהבית. מה זה לטפל בשני ילדים? לכל ילדה בגיל שמונה, תשע, עשר היו כמה כאלה ילדים בבית שבהם היא הייתה מטפלת במקום אמא.
אורן: אבל זו לא המציאות של ימינו.
לכן אנחנו צריכים להשלים. האישה היום לא מוכנה, לא מוכנה להיות אמא. היא לא יודעת מה זה. ופתאום בא הגבר הביתה, והיא לא מבינה למה היא לא יכולה לראות טלוויזיה? ולמה הוא לא מדבר איתה? איזה מדבר, אני לא מבין, יש דרישות כאלה?
אורן: יש.
יש דרישות.
אורן: בטח, לכל אישה היום.
היום.
אורן: היום, אנחנו חיים היום.
אז בהתאם לזה תיתן חינוך נכון, תלמד אותם להיות בני זוג. אחרת, לא.
אורן: אנחנו עכשיו מלמדים אותם, זו בדיוק מטרת התכנית שלנו, ללמד אותם, לתת להם כלים, הכְוונה, עצה, איך לפתח זוגיות טובה. הם לא אשמים שבני הדור הזה כאלה.
ניצה: מקולקל.
אם שניהם לא יודעים מה לעשות, זה לא יעזור. טיפים קטנים אפשר לתת בספר, אבל באמת כאן לכל מקרה ומקרה חייב להיות טיפול. עד שלא יהיה להם שטח משותף.
אורן: שהאישה צריכה ליצור.
במקרה מסוים היא צריכה ליצור, ויכול להיות במקרה אחר הגבר.
אורן: מי שמבין שצריכים לעשות משהו, להזיז משהו, אז צריך ללכת לכיוון של יצירת שטח משותף.
כן. גם מצד הגבר, צריך באיזו צורה לבקש ממנו ערב אחד בשבוע "בוא נעשה ערב כזה לבד בלי ילדים, עם האוכל שאתה אוהב, עם איזה פרח שאני אוהבת, עם משהו כזה" זאת אומרת, לא בדרישה, עם יחס טוב, לעורר הרגשה יפה. מה היא מחייבת אותו? "למה אתה לא מדבר איתי?" מה יכול להיות מפנייה כזאת? הוא ישאל אותה "מה נשמע?" זו התשובה שהיא תקבל ממנו.
אורן: וזה לא מה שיספק אותה.
זאת אומרת, צריכים ללמד אותם איך להגיע למשהו משותף, חייבים. אוכל משותף, בית קפה, טיול קטן סביב הבית, לשבת ליד זה, במקום לשבת מול הטלוויזיה, שהיא תשב מולו. לא שהיא תשאל אותו שאלות.
אורן: שלא תשאל.
לא. לא שאלות.
אורן: למה?
כי זה כמו במשטרה. אין שאלות. כמה שפחות שאלות אחד לשני. צריך להיות ההיפך. שאלה היא כמו שאתה שולח לו חיסרון. לא צריכים חיסרון. צריכים לשלוח לו חיוך, שהכל בסדר. היא מתקשרת לאמא שלו, היא מתקשרת דרך הקרובים שלו אליו, אלה דברים שצריכים לתת כטיפים בספר או באיזה מקום שהאישה תדע איך לחזק משפחה.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.