אנחנו שונים מהם בזה שאנחנו מלמדים את האנשים, להשתדל להתעלות מעל האגו שלהם ולהיות נפרדים ממנו
אורית: על חלק מהדברים שהזכרת עכשיו, יש המון קורסים בשוק כמו, קבוצת "פלייבק", קבוצת תיאטרון, קבוצת פסיכודרמה. במה אנחנו שונים מהם?
אנחנו שונים מהם בזה שאנחנו מלמדים את האנשים, להשתדל להתעלות מעל האגו שלהם ולהיות נפרדים ממנו. בִּמקום להתקשר לרצון של עצמם, אנחנו מלמדים אותם, לפחות במידה חלקית, מסוימת, להתקשר לרצון הזולת. אם אני מסוגל לעשות זאת בצורה קלה בבית או בעבודה, לדוגמה, המנהל אומר לי "תעשה כך וכך", ואני מוותר על האגו שלי, עולה מעליו, ולוקח את כל מה שהוא אמר לי בקלות, ואפילו באהבה, כמו שנניח, הייתי צריך לעשות את אותם הדברים, אבל לילד או לתינוק שלי, אז זה לא היה כל כך קשה בשבילי לבצע.
מפני שזו שליטה זרה, איש זר, זה מתחיל פתאום להיות קשה ואולי בלתי אפשרי. זאת אומרת, יש כאן בעיה פסיכולוגית בלבד. יכול להיות שאעבוד לטובת הזולת, יכול להיות שזה יהיה עבור אשתי או הילדים שלי, שאני לא כל כך מסור להם, עבור המשפחה, הקרובים, ההורים, או אולי בעבודה, או בכלל בשמירת הכללים שהחברה, המשטרה, הרשויות דורשות ממני, לא חשוב מי. אם הייתי יכול להתעלות מעל האגו שלי ולהרגיש את הרצון שלהם, בעצם זו התביעה, הבקשה, הפנייה שלהם אליי, אם הייתי מקבל זאת באהבה, כמו נניח אימא כלפי הילד, שמספקת לו הכול, אז היה לי קל והחיים היו קלים. לא הייתי מתגרש, לא הייתי נמצא במריבות בעבודה ולא הייתי נוסע בכביש ומוכן לדרוס את כולם וכן הלאה.
זאת אומרת אני צריך ללמוד בסך הכול דבר פשוט, איך כל הזמן להחזיק את עצמי למעלה מהטבע שלי. האנושות חושבת על זה כבר הרבה שנים, אין כאן דבר מיוחד, יש רק שיטה מיוחדת, של יצירת סביבה שכל הזמן תחייב אותי להיות בצורה כזאת. והסביבה הזאת יכולה להיות מלאכותית לגמרי, תיאטרון ממש, באופן שבו אנחנו עכשיו לוקחים זוגות ובונים מהם חברה חדשה. אף אחד מהם לא מתוקן, אבל אנחנו משחקים "בכאילו", כמה זוגות פועלים כלפי זוג אחר, וכל פעם הם משפיעים על אותו זוג. זה ברור לנו, זו השפעת הסביבה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
אורית: באחת התוכניות הקודמות גם דברת על זה. אנחנו כמו שני כדורים וכל אחד צריך לפַנות בתוכו מקום בשביל להכיל את האחר.
זו הדוגמה שהביאו לי הזוגות האלה.
אורית: אני מבינה את מה שאתה אומר ויכולה אולי לבצע זאת ברמה השכלית. השאלה היא, איך זה נוגע ברגש? האם אני יכולה באמת להתחבר שם?
אני יכול להבין זאת בצורה שכלית ולא להסכים. אבל אם יתנו לי כל מיני דוגמאות, שבהן אשתתף בצורה רגשית ואשחק יחד איתם זה ישפיע. אנחנו נדבר לפי שיחה שהם יזמינו, שיחה כזאת שבמהלכה פתאום אצטרך לעלות מעל האגו שלי. אהיה חייב להיכנס למצבים לא נעימים, הם בכוונה יתנו לי תרגילים כאלה שלא תהיה לי ברירה, זה נקרא אצלנו "הכבדת הלב".
במיוחד כאן, אני צריך לקבל מהם תמיכה לאהבת הזולת או ליחסים הנכונים. ואז כל פעם שאקבל מהם דוגמאות כאלה, אם הם אנשים שאני רוצה להיות מחובר איתם, ורוצה להיות בקשר איתם, אקבל מהם את כוח השינוי שיפעל ואני באמת אשתנה. הרגל כאן נעשה טבע שני. אני מתחיל להתרגל להתייחס כך בכל מקום, ולראות שעל ידי זה אני מרוויח, גם האגו שלי מרוויח. אצלנו זה נקרא "להשפיע על מנת לקבל", כדאי לי לבצע פעולות אנטי אגואיסטיות כדי ליהנות.
מה אנחנו לא עושים בשביל זה? אנחנו הולכים לעבודה, מבצעים מטלות קשות ובכלל מתרוצצים כל הזמן בבית ובכל מקום. האם אנחנו לא עושים זאת נגד האגו שלנו? אנחנו כן עושים. למה? כי על ידי זה אנחנו מרוויחים. אותו דבר כאן. אנחנו צריכים לוותר כי על ידי זה נרוויח. להראות להם שעל ידי זה הם ירוויחו. זה מה שלא קיבלנו ביַלְדות. אמרו לי "תהיה ילד טוב", ועוד הרבה מילים. אבל דוגמה לא קבלתי. ראיתי שכולם מתייחסים בזלזול ואיך שבא להם זה לזה. תנו לי דוגמה שעל ידי יחס יפה וטוב, אני מרוויח. להיפך, אומרים לי "אתה פראייר". ובזה נמחק כל מה שהייתי רוצה, אולי פעם להיות טוב.
חיים חדשים – שיחה 30 – 2.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.