ניצה: זאת אומרת לתרגל כל הזמן.

כן.

ניצה: מה לתרגל? נניח, שעכשיו עלתה בי ביקורת כלפיו.

כמו שאתם תהיו אצלנו בסדנה, בקיצור. שאתם תדברו בצורה נכונה זה עם זה, ותדברו על מה שאתם רואים זה בזה, ושזה מראה אליכם, ועל השפעת הסביבה ועל האגו של האדם, על כל הדברים האלה. אם אתם תדונו ותלעסו את כל הדברים האלה כל הזמן ותעשו תרגילים כל פעם, איך אתם רואים את הזולת ולמה כן ולמה לא, זה יכנס לתוככם, ההרגל יהיה טבע שני, הסביבה תשפיע, שלא תשכחו את זה, ועל ידי זה אתם תמשיכו את זה בבית.

אתם לא יוצאים מהסדנה. סדנה אנחנו עושים בינינו כאן, כדי שאתם תמשיכו את זה כל החיים. סדנה זה לא מפעם לפעם. זה כמו עם דיאטה, את מתחילה, אין דבר כזה שאת יוצאת ממנה. יצאת, גמרנו. זה כל הזמן. הסדנה היא כדי לתת לכם דחיפה לעוד צעד, לעוד צעד, לעוד יותר פנימה, לעוד יותר דיוק. אבל בעצם אתם לא נופלים מהסדנה, אתם ממשיכים אותה, ומסדנה לסדנה אתם רק עולים לרף יותר גבוה.

ניצה: חסרה לי דוגמה, אני לא מרגישה שאני מצליחה להבין.

תתחילו לדבר על מה שלא בסדר ביניכם.

אורן: לא, אנחנו אפילו לא מדברים בינינו, לכל אחד יש את המערכת הזוגית שלו. ניצה מייצגת כאן בכיתה את כל הנשים ואני את כל הגברים. תבחרי איזו דוגמה טיפוסית, זו לא בעיה.

ניצה: שאני מרגישה שאתה לא תומך בי, אני לא מרגישה את התמיכה שלך. אני לבד.

תתייחסי אליו כאילו שהוא תומך בך ב-100%.

ניצה: רגע, אני רוצה להפעיל את המראה.

תדברי איתו כך, שהוא תומך בך ב-100%.

אורן: שהוא כן תומך?!

כן.

אורן: לא להגיד לו, "אתה לא תומך".

לא.

ניצה: הביקורת שלי "אתה לא תומך". במקום זה מה אני עושה? אני אומרת לו עכשיו, "אתה תומך"? אני אומרת לו אתה תומך בי?

הפוך.

ניצה: הפוך, "תודה שאתה תומך בי", "זה מאוד עוזר לי שאתה תומך"?

אורן: אני חושב שהיא מסתלבטת עלי.

מה תענה על זה?

אורן: אני אהיה בטוח שהיא באה ללעוג, היא באה לעשות ממני צחוק. אתה "תודה שאתה תומך בי".

ומה אתה עושה בחזרה?

אורן: אני אסגר יותר, כי אינטואיטיבית אני ארגיש שהיא כאילו עושה ממני צחוק.

למה צחוק?

אורן: כי ברור שהיא אומרת הפוך על הפוך.

כן, אבל זה לא הפוך על הפוך.

אורן: למה?

זה הפוך על הפוך על הפוך. כי היא רואה בך פגמים.

אורן: כן, אני לא תומך.

את הפגמים האלה היא מעבירה על עצמה, והיא אומרת לך את הדברים הנכונים שיש בך, אם לא האגו שלה.

ניצה: אני רוצה רגע לראות את המשחק הזה עד הסוף, כדי להבין עד הסוף. עכשיו עלתה בי ביקורת, הוא לא תומך בי. זה חוזר אלי. צריך להגיד הפוך ממה שמרגישים.

לא! רק תבינו, אנחנו לא רואים עולם, אנחנו רואים את עצמנו.

ניצה: כן.

אורן: לא, אני לא עוקב בכלל. אני לא מבין.

ניצה: זה בדיוק מה שרציתי להבין.

אורן: לאט לאט.

אני לא רואה את העולם. יש לי מסננת כזאת.

אורן: לכל אדם?

לכל אדם. שאני רואה מה שטוב לי וגם מה שרע לי. מה שרע לי להתרחק, מה שטוב לי להתקרב. כך אני רואה את העולם.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים

תגובות

להשאיר תגובה

יש להרשם כדי להוסיף תגובות.