מרגע זה והלאה מתנהגים בבית ששניהם מושלמים, ואין שום בעיה ביניכם
אורן: עוד פעם. יש לי מסננת שמראה לי מה שטוב, ומראה לי מה שרע?
כן, מה לטובתי. את העולם האמיתי שמחוץ לי, אני לא יודע, לא מכיר, לא מבין. כך הרצון האגואיסטי שלי מצייר לי אותו. אני מקבל עכשיו את הרצון הזה כרע ורוצה להתייחס לעולם כטוב. אז אם אני רוצה להוריד את המשקפיים האגואיסטיות האלה, מה אני עושה? אז אני במקום כל הדברים הרעים אומר דברים טובים. ואני בזה לא משקר לך, כי אני עושה את זה כמו אמא לילד. אני אומר, "אורן, איזה אתה יפה, איזה ישר, איזה טוב." וכולי וכולי.
אורן: כך אתה אומר כשהורדת את המשקפיים?
כן. כי חוץ ממני רק העולם המושלם.
אורן: אבל תראה, המשקפיים האלה הם פה, הם אצלי. נכון?
אבל אתה רוצה לראות מעליהם. אתה רוצה להיות למעלה מהדעת.
אורן: בוא נתרגל את זה. נניח שהמשקפיים עלי, אלה המשקפיים של הביקורתיות.
ניצה: הטבעיות.
של האגו שלך.
אורן: אז הנה יש לי משקפיים, ואני מסתכל על בת הזוג שלי ורואה כרגיל מה שנקרא, כל מיני ליקויים.
כן.
אורן: עכשיו תוביל אותי, מה אני צריך לעשות? אני צריך להגיד לעצמי, "אורן, תזכור, למדת שיש.. " ?
רב: אם היו משקפיים אתה היית מוריד אותם.
אורן: נכון, אבל המשקפיים האלה. הם בפנים
המשקפיים בפנים, לכן אתה צריך להגיד במקום כל רע, טוב.
אורן: לה, לי? אני כבר מבולבל, מי אומר למי מה?
לעצמך.
אורן: לעצמי. מה אני אומר? אני מזכיר לי שיש לי משקפיים?
מה זה "על כל פשעים תכסה אהבה"? שאין פשעים, יש במקום זה אהבה. אתה אוהב כל דבר שבא. לא בגלל שאתה רואה דברים רעים, אתה לא רואה אותם.
אורן: אבל איך הסרת אותם? איך הסרת בפנים את המשקפיים שלך שלא מראים לך פגמים? כי אתה אומר שאתה לא עושה כאילו, אתה באמת כבר לא רואה. זה מה שאתה אומר לי.
על ידי "הרגל נעשה טבע שני".
אורן: אז אני רוצה בזה, זה לא שאני לא רוצה.
אז תתאמץ, תתאמץ קצת שזה יהיה.
אורן: אני רוצה באמת להתאמץ בזה.
רב: מרגע זה והלאה מתנהגים בבית ששניהם מושלמים, ואין שום בעיה ביניכם, ואתם באמת רוצים לעשות כל אחד לשני מקסימום טובות. ושיהיו שניים כגוף אחד. לא גוף פיסי, במיטה, אלא נפשי, פנימי. והרבה תרגילים כאלה, אתה תראה עד כמה שזה פתאום יתגשם. רק בלחץ החברתי הסובב, ודאי. ואתם לא יורדים מהסדנה הזאת, כל הזמן. ופתאום אתה רואה איך הטבע מבפנים, מבחוץ, מתחיל להשתנות. העולם נראה אחר, אני נראה אחר, והיחסים, הכל נראה אחר. "עולם הפוך ראיתי". זה הפוך.
הדבר הזה הוא כאילו, תרגיל פסיכולוגי, הוא גם פסיכולוגי כמו שכותב בעל הסולם, אבל הוא מאוד עמוק. אנחנו צריכים כוח חברה שישפיע עלינו ושאנחנו נתחיל לעשות כאלה תרגילים.
אני לא מדבר מתוך החברה הפנימית שלנו.
אורן: איזו פנימית?
אני מדבר על בני זוג שבחוץ.
אורן: אנחנו חמישה בני זוג טיפוסיים מן הישוב.
לקחנו אותם מהישוב, נכון.
אורן: אז זו הסיטואציה.
כן.
אורן: רשמתי בינתיים "תרגיל מספר 1".
אבל תרשום תוספת, תנאי: שהמורה בקבוצה כזאת חייב להיות מקבוצת בני ברוך.
אורן: לצערי הרב הזמן שלנו נגמר, נמשיך את הדברים בשיחה הבאה. התרגיל שלנו עד לפעם הבאה: מרגע זה מתנהגים כאילו שנינו מושלמים ואין שום בעיות בינינו, ורוצים לעשות רק טוב ולהיות כגוף אחד. ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שזה יתגשם.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.