שיחה א' - 2. מהפכה גדולה
לכן אנחנו עומדים היום לפני מהפכה מאוד גדולה, הטבע מציג לנו את התנאים החדשים, תנאים סביבתיים, פנימיים, גדולים, שמשנים אותנו, וגם מבחוץ על ידי זה שהטבע הורס לנו הכול, ה"אדון" הגדול, כל החברה האנושית הגדולה שמשעבדת אותנו. עכשיו הטבע בעצם דוחף אותנו להשתנות לגמרי, להגיע להסתכלות אחרת על החיים, הוא מראה לנו שהחיים אחרים לגמרי. שאנחנו צריכים להתפתח להיות אדם.
היום האדם נמצא במשך עשר שעות ביום בעבודה, וגם בכל יתר השעות הוא נמצא סביב זה. אבל לא יהיה דבר כזה, במקום זה נעבוד שלוש שעות, ובכל יתר הזמן נעסוק במשהו אחר לגמרי. וגם כאן צריכים להבין מה נדרש מאיתנו, במה לעסוק. אדם לא ישב סתם כך בשמש, כמו החיות ששוכבות בשמש, בין הארוחות ולא עושות יותר כלום.
אלא אנחנו צריכים להבין שהאדם יצטרך לחפש מה זה נקרא "להיות אדם", במה הוא באמת חייב לעסוק בעולם הזה. הוא יעבוד שלוש שעות שהן הכרחיות לקיום, ועוד שעה עד שעתיים יעסוק במשק בית, ובכל יתר הזמן ימלא את עצמו בדבר העיקרי, ההכרחי בשבילו, כשהוא חי בעולם הזה. גם את זה הוא היה רוצה לא לעשות, כי הוא צריך למצוא את התעסוקה הנכונה, האמיתית, המתאימה לאדם, בשעות שהתפנו לו, ושם ירגיש את כל הנשמה שלו.
יש כאן באמת שינוי גדול, מהפכה פנימית וחיצונית מאוד גדולה, התארגנות אחרת של כל החברה האנושית. ולצורה הזאת אנחנו נצטרך לעבור. או בצורה הכרחית, תחת לחצים, כיוון שאין לנו ברירה אחרת, או שנבין מראש לאן אנחנו הולכים. ולא מדובר על מובטלים, אלא על אנשים שאין שום צורך שיעבדו בעבודות מיותרות, אלא רק בהכרחיות, שאנחנו נספק לעצמנו, ובכל יתר הזמן נעסוק בשאלה "בשביל מה אנחנו קיימים?".
כאן מתעוררת שאלה מהותית שעולה למרכז השיח, "בשביל מה אנחנו חיים?". וכל החיים יהיו מסודרים סביב השאלה העיקרית, הגדולה הזאת, ואנחנו נהיה סביבה רוב שעות היום, חוץ מהעיסוק בקיום ההכרחי בבית ובעבודה, לשירות החברה, הסביבה. אז זו לא סתם שאלה, במה להעסיק את המובטלים, אלא אנחנו צריכים לראות את העולם הפוך, שהגישה שלנו אליו משתנה לגמרי.
כל מה שהיה, נהרס, ועלינו לבנות אחרת את המעטפת, את הסביבה, את כל המבנה של הסביבה, כל היחסים בין בני אדם. וכשאפגוש מישהו לא אשאל אותו איפה הוא עובד, לאיזה "אדון" הוא שייך, להיי-טק, לבנק או למוסך? כי זה לא חשוב איפה הוא עובד, גם לא כל כך חשוב במה יעסוק, כי הוא יעסוק בהכרחיות שהחברה צריכה. הוא יעבוד רק כמה שעות, ובכל זאת יקבל את ההכרחיות שלו ויהיה לו מספיק, כמו לכולם, בתנאי שהוא באמת מתקדם וממלא את עיקר זמנו בהשגת המטרה כאדם. ואז אשאל אותו איפה הוא נמצא, באיזה חוג, באיזו רמה, מה מידת ההצלחה שלו שם וכן הלאה. אז אתייחס אליו כמו לאדם ולא כמו לעבד, המשועבד לאיזה אדון.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, -2. מהפכה גדולה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.