שיחה 3 - 15. ניתוח של לימור
הכוונה היא שגם עכשיו אנחנו חיים בחיים חוץ גופיים. אני חי ברגשות, ברצונות, במחשבות, שקיבלתי מהסביבה, הם לא שלי. הם נמצאים בי ודאי, אבל אני קורא לזה "חוץ גופיים", שאני חי כמו שאמרו לי שכדאי לחיות, כדאי לחשוב, כדאי להרגיש, כדאי להיות. אני אפילו לא יודע, שאם הייתי חי ביער, עד כמה הייתי חי בהבנת עולם אחרת מזו שעכשיו. הסביבה נותנת לי הסתכלות מסוימת על העולם, לראות אותו כך ולא אחרת.
המעבר מנשלט לשולט – היכולת לכוון את ההתפתחות של עצמי – לא סתם הוא משתמש במונח חוץ גופיים (יוצר מטפורה של הזדהות עם משהו לא מגביל)
וזו באמת בעיה גדולה. כי אם קיבלתי מהסביבה שלי הסתכלות כזו שטוב לאכול את הזולת, למשל אצל הקניבלים, או להרוג מישהו, או להשתמש במישהו כך או כך, בשבילי זה נורמאלי, ואצלך לא. אתה מסתכל אחרת לגמרי על החיים, על החיות, על עצמך, על העולם, על המשפחה. אנחנו חיים בתפיסה, בתבנית, שהחברה במשך שנות ההתפתחות שלי השפיעה עלי, וכך אני רואה את העולם.
לפעמים אני נוחת במדינה אחרת ואני נדהם מההבדלים בתפיסה. היום זה כבר קשה, כי אנחנו די מעורבבים סביב כדור הארץ, ואני לא נוחת במקומות נידחים, אלא בדרך כלל בערים גדולות. אבל אנחנו רואים לפעמים עד כמה שאדם חושב אחרת, עד כמה שיש לו ערכים אחרים, שלפי זה כבר המבט שלו, הוא לא רואה מה שאני רואה, הוא דן אחרת ממני. אם נפתח ספרי היסטוריה, או ספרי חוקים, או אם נסתכל על התרבויות במדינות שונות, נראה עד כמה אנחנו שונים. אני לא מדבר על בישול, כי אלה דברים שלאחד טוב כך ולשני אחרת. אני מדבר על ההסתכלות, איפה שהאדם נמצא, לא איפה שהבטן שלו. ההבנה שלי בהיסטוריה, בחיי האדם, במה שטוב ורע, בדינים שלו, בחיים, ביחס שלו לשכר ועונש, למה בכלל האדם צריך להגיע, או אילו חיים הוא צריך לבנות לעצמו.
יש אנשים שחושבים שטוב לשבת כל היום, ולשחק קלפים ושכולם ישרתו אותם, ויש אנשים שלא, שבשבילם מה שטוב זה לתרום, להתעניין במדע, לגלות כל מיני דברים. יש ויש. וההסתכלות יכולה להיות שונה מקצה לקצה. אנחנו רואים שכל הבעיה שלנו שאנחנו לא מבינים זה את זה.
תפיסת המציאות באופן אמפתי – ללא שיפוט של התפיסה האחרת
ועוד צעד – עם הבנה לתפיסה האחרת –כנובעת מהסביבה בה האדם גדל
= זרעים של היכולת והצורך להפיץ
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, 15. לא מבינים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.